דיוקן אשה עם פרחים, 1961. שמן על בד.
חתום ומתוארך.
33.5X66 ס"מ בקירוב.

"ויאמר ה' אל אברם לֶךְ לְךָ מארצך וממולדתך...". טמפרה על נייר.
חתום ("שלום מושקוביץ צפת הגלילי").
דף 25X35 ס"מ בקירוב.

הגדה של פסח, תחריטים צבעוניים מאת האמן יעקב בוסידן, [1975].
ספר אמן של יעקב בוסידן (נ. 1939). שלושים תחריטים מרשימים (צבעוניים) המלווים את טקסט ההגדה ופסוקים מספר בראשית. ביניהם תחריטים המתארים את בריאת העולם, עשרת המכות, חד גדיא, ועוד.
ההגדה יצאה ב-50 עותקים חתומים וממוספרים בידי בוסידן. לפנינו עותק מספר 28. התחריטים חתומים (ורובם מתוארכים).
"בוסידן החליט שהאות של ההגדה שלו תהיה אות מסורתית, ללא סטיה, והוא מצא אותה - תוך צרוף שתי מסורות, אשכנזית ואיטלקית - בספר אותיות סטנדרטי, ובכך קבע את גבול ההצטרפות שלו, כחוליה בשלשלת. את ציורן של האותיות, בשחור-לבן, הפקיד בידי גרפיקאי ולאחר שהיה הטקסט בידו, ביצע בו את עבודת העימוד, את ההגדלות, את המיקום ואת הצבעים... מכאן ואילך חש בוסידן עצמו חפשי לעצב הגדה שחותמה אישי, והוא עשה זאת לא רק במסגרת האיורים, אלא גם בטקסט עצמו, על ידי כך שהקדים פסוקים מספר בראשית לטקסט המסורתי. ההגדה של פסח - לפי תפיסת בוסידן - היא סיפור הולדתו של עם, ולכן יש להקדים לו את סיפור הולדתו של העולם, וכן את ברית בין הבתרים, שבה מאוזכרת יציאת מצרים לראשונה במקורותינו. שמונה התחריטים הראשונים קשורים בששת ימי בראשית ובברית. יתרה מזו, כל תחריטי ההגדה, שלושים במספר, קשורים בהיבטים שונים של תהליכי היווצרות, בהם נתפסות דמויות האדם, הנוף והחיות כפי שהיו, כביכול, בתחילתם.
בנוסח העיצוב נהג בוסידן התעלמות גמורה מן הכרונולוגיה של תולדות האמנות. בכל לוח ניכר שהוא מוצר של סוף המאה העשרים, אבל אף אחד מן הלוחות איננו חייב נאמנות לתפיסה אמנותית מסוימת, כפי שהוגדרה במילון המסובך של זמננו. החרות, שהיא מהותה של ההגדה, נתפסה על ידי בוסידן כחרות כוללת; כוללת גם את החרות להתעלם מהתחייבות לתפיסות, שהזולת קבע גבולותיהן". (בנימין תמוז, מתוך ההקדמה להגדה).
הדפסים בגודל משתנה, נתונים בתיקיה ובקופסה מקוריות (עשויות קרטון ובד), 42 ס"מ. ההדפסים במצב טוב עד טוב מאד. פגמים בחלק מהניירות המגנים על ההדפסים. כתמי חלודה בתיקיה. כתמי חלודה וכתמי רטיבות בקופסה.