כרוז אל הקהילה היהודית, מטעם "אספת פקידי בני ישראל יושבי צרפת ואיטאליה", לקראת כינוס "הסנהדרין של פריז". פריז, "חדש תשרי שנת אראנו נפלאות לפ"ק" [תקס"ז], ה-6 באוקטובר, 1806. עברית ואיטלקית, עמודה מול עמודה.
כרוז מודפס, הפונה אל "אחינו עדת ישורון", אשר פורסם מטעם אספת נכבדי הקהילות היהודיות של צרפת ואיטליה במטרה לעודד השתתפות ב"סנהדרין של פריז". חתום בסופו בכת"י (באותיות לטיניות) בידי נשיא אספת הנכבדים, אברהם פורטדו, ובידי מזכירי האסיפה יצחק שמואל אביגדור (Isaac Samuel Avigdor, אשר חותם גם בעברית) ויצחק רודריגז (Isaac Rodrigues). תחת החתימות מופיעה חותמת האסיפה.
לאורך הכרוז מתוארים באריכות החשיבות הגדולה הטמונה בכינוס "הסנהדרין של פריז" וגדולתו של נפוליאון, ולקראת סופו נכתב: "הנה מה טוב ומה נעים לכל עדת בני ישראל ישבי איורופה [אירופה] לעזר בטובת אנשי אמונתם כן כאשר הוא לנו לכבוד ולתפארת להסב אלינו אור פני מלך נשא ורם כמוהו. אין כמונו בארץ עם אשר לו יאות לאהוב את אדוניו ולהשתבח בתהלתו, כי מי כמונו היום יתהלל במלך הגדול הזה, אשר הוציא לאור משפטנו, ופרשז עלינו אברת חסדיו, להקים מעפר אביוני אדם, להשיב הנדחים ממקהלות, ויאשר בארץ עם המתהלך גם מאז בישרו בקרב ביתו, ויָשֶב לו הוד יקרו, וילמדהו לדעת ערכו, ויבטיחהו כי ככל האזרח כמוהו יהיה: הן אלה קצות חסדיו אשר הגדיל לעשות עמנו נאפוליאון האדיר...".
ב-30 למאי 1806, על רקע גל של אנטישמיות באזור אלזס-לוריין, כינס קיסר צרפת נפוליאון בונפרטה אסיפה של בעלי הון, רבנים, ואנשי ציבור יהודיים בצרפת ובאיטליה ("אספת הנכבדים"). בפני האספה הוצגו תריסר שאלות שנועדו להעריך את מידת הזדהותם עם האימפריה הצרפתית ואת יחסם אליה, ובפרט לבחון האם קיימת סתירה בין חוקי היהדות לחוק הצרפתי. התשובות שהתקבלו, אשר ביטאו את זיקתם של היהודים לצרפת, היו לשביעות רצונו של נפוליאון, והוא ביקש להעניק להן תוקף חוקי ולהפכן לבסיס החקיקה בדבר מעמדם של היהודים. לצורך כך כינס אספה נוספת, מצומצמת יותר, של רבנים ואנשי ציבור יהודים, אשר נקראה "הסנהדרין של פריז". הסנהדרין אישרה את תשובות האספה ובכך נתנה להן תוקף הלכתי לכאורה. 
אברהם פורטדו (1756-1817), החתום על הכרוז, נולד בלונדון ועבר לצרפת, שם עסק במכירת אדמות. לקראת כינוס "אספת הנכבדים" נבחר לשמש כנשיא האסיפה, ומאוחר יותר שימש כדובר ה"סנהדרין". בשנת 1815 נבחר לשמש כגזבר עיריית בורדו.
[4] עמ' (גליון מקופל לשניים), 36 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. מספר כתמים וקרעים קלים. חציו העליון של העמוד האחרון כהה מעט.

מכתב בדברי תורה מאת רבי "ישראל מודינא יצ"ו", אל "דודי המרומם". בריסילו (Brescello, סמוך לפרמה, איטליה), ניסן ת"ד [1644].
בעניין הלכות נטילת ידים. מעבר לדף רישום שם הנמען (באיטלקית): יוסף מודינא.
20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים (בעיקר בשוליים), סימני קיפול המכתב.