פנקס אישי בכתב-יד, של נסים מרדכי מיסיסטרנו, הכולל רשימות גירושין, מליצות, נוסחי מצבות ורישומי הקדש למקומות שונים, רישומים משפחתיים, נוסחי מכתבים ועוד. [טורקיה], תרפ"א-תרפ"ו [1921-1926]. עברית ולאדינו.
בין ההקדשות: "הקדש לק"ק כנסת ישראל", "הקדש לק"ק ייאנבול", "הקדש לק"ק ייני", "ישיבת מחזיקי תורה של ק"ק ג'וראפג'י חאן נוסדה בשנת התרע"ט", "...לבית הספר מביקוס", ועוד. נוסח גט משנת תרפ"ב שנכתב "בכפר ביי אוגלי הסמוך למתא גאלאטה הסמוכה לקושטנדינה". במספר עמודים: לחשים והשבעות לעין הרע. מספר עמודים כתובים בערבית.
[57] עמ' כתובים (ועוד דפים ריקים). 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים, מעט בלאי.

ארכיון ענק ומעניין של אלפי פריטים: מאות מכתבים, טיוטות והעתקות מכתבים, רשימות חשבון-נפש ותפילות מקוריות, טיוטות חיבורים, וניירת שונה - מארכיונו של הגאון הצדיק רבי שמואל הומינר [ה"חפץ חיים" של ירושלים]. ירושלים, [תר"צ-תשל"ז בקירוב].
מאות מכתבים שנשלחו אל רבי שמואל הומינר, מהארץ ורחבי העולם: מרבנים, אנשי מוסר, אברכים ובני ישיבות, תלמידים מרחבי הארץ; בני משפחה ואנשים שונים. בין כותבי המכתבים, הרבנים: רבי אלחנן יוסף הרצמן מארה"ב; רבי שלום אייזן מרבני ירושלים; רבי שריה דבליצקי שליט"א; רבי דוב סוקולובסקי; רבי שמואל דוד הכהן מונק; המקובל רבי אפרים רגנשברג מתל אביב [מכתבים שנדפסו בספרו "כוונות נפלאות"]; רבי חיים רבינוביץ [בעל "דעת סופרים"]; ועוד רבנים רבים ואברכים שנודעו לימים בדורנו כגדולי מרביצי התורה והמוסר.
עשרות מכתבים והתכתבויות עם תלמידו המובהק הגה"צ רבי מרדכי רבינוביץ שליט"א מבני ברק: התכתבויות אודות הספרים שהדפיסו ביחד: "באימה וביראה" [ספר שהדפיס רבי שמואל תחת הכינוי "מאת חכם אחד מחכמי בני ברק שליט"א"], ספר על נזקי עישון הסיגריות ועוד. מספר מכתבים אודות הפולמוס-הנודע סביב הדפסת מכתבי הסטייפלר בקונטרס "אגרות קודש" שהדפיס רבי שמואל על עניני הנהגת קדושת-הבית. אחד המכתבים הוא הדף עמו נכנס רבי מרדכי לסטייפלר, ודן עמו בכתיבה על כל הנושא [כידוע היו הבאים אל מרן הסטייפלר מדברים עמו ע"י כתיבה עקב חולשת שמיעתו]. בדף זה כתב אח"כ רבי מרדכי את ציטוט דברי הסטייפלר על כל משפט שכתב לו באותו מעמד. · מכתבים רבים שכתב רבי שמואל אל תלמידו בהם הוא מכנהו בענווה: "מו"ר הגר"מ רבינוביץ שליט"א".
מאות מכתבים, טיוטות מכתבים והעתקי מכתבים שכתב רבי שמואל הומינר, לבני משפחה וידידים, לתלמידים ושואלים שונים מרחבי העולם. תוכן מכתביו: בעניני הלכה, מוסר, בטחון, דקדוק בקיום מצוות, קדושה והנהגת הבית-היהודי, הדפסת ספרים, ועוד. עשרות ממכתבים אלו הנם בחתימת יד-קדשו: "שמואל הומינער" או "שמואל הומינר".
מאות דפים של רשימות שונות בכתב ידו של רבי שמואל הומינר, הכוללות: קטעי יומנים ורשימות חשבון-נפש. תפילות שונות שחיבר לעבודת השם ולהתחזקות בלימוד התורה וקיום המצוות, טיוטות חיבורים, וניירת שונה.
ניירת מודפסת: פנקס קבלות וחותמת של "ועד שמירת הלשון"; טפסים וניירת של ה"ועד לשמירת הדת בארץ הקדושה"; מודעות אבל על פטירת רבי שמואל הומינר; כרוזים וקבלות שונות.
הגאון הצדיק רבי שמואל הומינר (תרע"ד-תשל"ז) - איש קדוש, גאון ומקובל, עובד השם ומחבב מצוות, מחבר פורה ורב-פעלים, המכונה ה"חפץ חיים" של ירושלים. נולד בירושלים למשפחה ותיקה מאנשי "הישוב הישן", למד מילדותו ועד שיבה בישיבת "עץ חיים". כבר מנערותו היה עובד השם וחפץ במצוות. עסק רבות בספרי ה"חפץ חיים" וחיבר מספר חיבורים על עניני "שמירת הלשון". כמו כן עסק רבות בלימוד התנ"ך, וחיבר חיבורים רבים על התנ"ך ועל דרכי לימוד התנ"ך [בארכיון שלפנינו מופיעים מאמרים ומכתבים מאלפים בנושא זה].
למעלה מעשרה חיבורים חיבר והדפיס בימי חייו, כשהם הופכים לספרי-יסוד בהלכה ובהנהגת עבודת השם וקיום המצוות. בשנת ת"ש הוציא את ספרו הראשון "עיקרי דינים" על עניני שמירת הלשון, ספר שזכה לעשרות מהדורות במאות-אלפי עותקים. עסק בחיבה-רבה בעניני תרי"ג מצוות וקיומם, וחיבר את סדרת ספריו "עבד המלך" על התורה והנ"ך - בהם הוא מגלה רמזים למצוות רבות שלא הובאו ע"י מוני המצוות. עסק בהדרכה לקדושת והנהגת הבית היהודי, והדפיס בנושא זה מספר ספרים: "ספר קדושה"; ספר "כוונות נפלאות" [ספר מיוחד לאנשי מעלה, שניתן רק לבעלי-דרגה גבוהה בעבודת השם] וקונטרס "אגרות קודש" [שעורר פולמוס-עז בנושא. בארכיון שלפנינו נמצאים מכתבים ורשימות מעניינות בנושא פולמוס זה]. חיבר גם את הספר "עולת תמיד" על כוונת ופירוש התפילות, ואת ספרו "מצות הבטחון" שנדפס במהדורות רבות, בעשרות אלפי עותקים, ועד ימינו הוא ניתן ע"י צדיקים כ"ספר סגולה". עמד גם מאחורי הדפסת ספרים לזיכוי הרבים, ובהשתדלותו נדפסו וחולקו מהדורות רבות של ספרי ה"חפץ חיים" ו"שמירת הלשון", וספרי הלכה ומוסר שונים.
עם גלי העליה וההתיישבות בתקופת קום המדינה, היה ממקימי ה"ועד לחיזוק הדת", יחד עם רעיו המגיד רבי שבתי יודלביץ והמגיד רבי שלום שבדרון [בנשיאות הרב מחרקוב רבי אברהם י"מ סלומון]. הם היו נודדים מעיר לעיר וממושב למושב לחזק את המון-העם בקיום ושמירת המצוות: שמירת שבת, הנחת תפילין וציצית, גילוח ללא תער, טהרת המשפחה וכשרות. משפחות רבות אף הפקידו בידיהם את חינוך ילדיהם במוסדות תורה, ובמקרים רבים אף פעלו להצלת ילדים ממשפחות-מצוקה שנלכדו במוסדות המסיון הנוצרי. בארכיון שלפנינו מסמכים רבים בנושאים אלו. [מעניינים במיוחד הם המכתבים אודות תיאור נסיעתם לאילת הרחוקה, וייסוד מטבחים כשרים במפעלים בעיר].
אלפי דפים, גודל ומצב משתנים.
קטעים רבים מהארכיון שלפנינו, נדפסו בספר "מפנקסו של עבד המלך" (ירושלים, תשע"ג).

דף בכתב יד מזרחי, מסמך בחתימות הראשון לציון רבי יעקב משה עייאש, חברי בית הדין וגדולי חכמי הספרדים בעיר. ירושלים, ר"ח סיון תקע"ד [1814].
תקנות קבועות למלמדי תינוקות של בית רבן בתלמוד תורה של העדה הספרדית בירושלים כולל שמונה סעיפים הנוגעים לחיובי המלמדים, זמני הלימוד, כמות התלמידים ומשכורות המלמדים והתחייבותם לשמור התקנות. חיזוק כח הגבאים הממונים להדיח מלמדים ממשכורתם. בשולי הדף חתימת ידם של המלמדים, מהם חכמים ידועים מירושלים.
ראשון החותמים הוא הראשון לציון רבי יעקב משה עייאש, אחריו (הקיצוני משמאל) רבי יעקב קוראל (ממלא מקום הנ"ל במשרת הראשון לציון) ואחריהם רבי יום טוב דאנון (הראשון לציון לאחר החקרי לב) רבי שלמה יצחק מיוחס (המשנה לראשון לציון מהר"מ סוזין), חתימה לא מפוענחת, רבי יוסף יחיאל טאראגאן (מחברי בית דינו של רי"מ עייאש חתום עמו גם על תקנה משנה זו בענין תעשיית הגבינות בירושלים נפטר בשנת תק"פ) ורבי יהודה עוזיאל (גם הוא מחכמי בית הדין הנ"ל, נפטר בשנת תקפ"ז).
[1] דף. 30X21 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. קרעים משוקמים בקפלי הנייר.
מסמך היסטורי לתולדות סדרי ואורח החיים של הקהילה הספרדית בירושלים.