מקבץ מכתבים בכתב יד ובדפוס, טבריה וצפת, שנות התקצ"ה-תרצ"ה בקירוב.
האוסף כולל:
· כתב שליחות, לערי אשור [כורדיסטאן], לשד"ר רבי מכלוף הכהן, בחתימות (קליגרפיות) של שבעה מרבני העיר טבריה: רב העיר - רבי חיים נסים אבועלפיא, רבי שאלתיאל יעקב נינייו, רבי שלמה אלפאסי, רבי רפאל מאמאן, רבי יאודה נחמד, ועוד. טבריה, כסלו תקצ"ה [1834].
· "הודעה גלויה" - דף מודפס עם חותמות הקהילה בטבריה, על מינוי רבי חיים אלחדיף לחכם-באשי [רב ראשי]. טבריה, אייר תרנ"ח [1898]. · מכתב ארוך ומרגש, בכתב ידו וחתימתו של רבי שלום שישו מרבני צפת. ל"ג בעומר תרס"ד [1904]. · מכתב בחתימות ארבעה מרבני צפת, רבי ישועה פאלאג'י, רבי רפאל משה ענתבי, רבי משה יוסף הכהן ורבי שמעון שבתי. צפת, חשון תרצ"ב [1931]. · ועוד שלשה מכתבים מודפסים מטבריה ומצפת.
7 פריטים, גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת ששון.

מסמך בכתב-יד, בענין מינוי שלשה נציגים מרבני הקהילה האשכנזית, לוועד המאוחד מחכמי הספרדים והאשכנזים בירושלים, להורדת מחירי שכירות הדירות בעיר. בחתימות ששה מראשי הציבור וה"כוללים": רבי ישעיה ברדקי, רבי אליהו יוסף ריבלין, רבי ישראל בק, רבי נחום בהרמ"א [רבי נחום משאדיק], רבי מנחם מענדיל סגל ורבי יוחנן שלאנק. ירושלים, תרי"ח [1858]. חותמות ה"כוללים", עם איורים שונים של "הכותל המערבי".
נושא המסמך הוא איחוד השורות, לשם איזון שוק והסכמי שכירות הדירות מיד הנכרים בעלי הבתים, ומיד היהודים בעלי ה"חזקות", אשר היו משכירים לאחרים את "חזקתם" בשכירות בתי הנוכריים.
- "יען כי זה איזו שנים אשר ניתוסף שכר הדירות בעיה"ק ירושלים ת"ו מגויי הארץ, ועי"ז נעשה סכסוכי דברים בין בעלי החזקות ובין השכנים ורבה דין ודברים ביניהם, בענין החזקות הנהוגות בזה, והנה בהתאסף יחד חו"ר [חכמי ורבני] ספרדים וחו"ר אשכנזים מכל הכוללות, זאת אשר נגמר מאסיפתם: אשר חו"ר ספרדים יבררו שלשה מרבני ספרדים, וכוללות אשכנזים יבררו גם המה שלשה מחו"ר אשכנזים, ואלו הששה ישבו יחד ויעיינו בזה הענין... עפ"י הד"ת ועפ"י הצדק והיושר לטובת הענין, ואת אשר יצא מהם, רצוי ומקובל לכל הכוללות. והנה אנחנו כוללות אשכנזים בחרנו את מע"כ הרב הגאון מו"ה משה יהודא ליב אבד"ק קוטנא נ"י, ואת מע"כ הרב הגדול מוהר"ר שמואל סלאנט נ"י, ואת מע"כ הרב הג' מרדכי מאיר הי"ו...".
החותם הראשון: הגאון רבי ישעיה ב"ר יששכר בער ברדקי, חתנו של רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א. מנהיגה הגדול של קהילת ה"פרושים" בירושלים. נפטר חשון תרכ"ג (1862).
החותם השני: ממונה כולל חב"ד - הגאון רבי אליהו יוסף ריבלין (תקס"ה-תרכ"ה), בעל "אהלי יוסף", גאון מופלג בנגלה ובנסתר, מגדולי חסידי חב"ד מחסידי האדמו"ר האמצעי והאדמו"ר בעל "צמח צדק". תלמיד רבי מנשה מאיליה. כיהן ברבנות בחו"ל ועלה לארץ בשנת תרט"ו. על מצבתו בהר הזיתים נכתב: "הרב הגדול חריף ובקי שנון בנגלה ובנסתר, החסיד המפורסם אשר רבים הלכו לאורו ומאור תורתו וקדושתו הופיע להם להורות דרך ה', וחידושי תורתו בנגלה ובנסתר אשר השכיל הלא המה בכתובים...".
החותם השלישי: ממונה כולל ווהלין - המדפיס הנודע רבי ישראל בק (תקנ"ב-תרל"ה), מתלמידי רבי ישראל מרוזין ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. אמן-מומחה במלאכת הדפוס. הקים דפוס בברדיטשוב, ולפי המסופר הוא גם היה המעצב של אותיות הדפוס בסלאוויטא. בשנת תקצ"א עלה לצפת והקים בה בית דפוס, אך לאחר חורבן העיר ב"רעש" [רעידת האדמה בשנת תקצ"ז] ומרד הדרוזים, עלה לירושלים והקים בה בשלישית את בית דפוסו, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים להדפסת ספרים-עבריים.
החותם הרביעי: ממונה כולל פולין - הגאון הקדוש רבי נחום אב"ד שאדיק (תקע"ג-תרכ"ט), בן רבי משה אברהם לעווי-וויספיש. תלמיד הגאון בעל "חמדת שלמה" מגאוני פולין, בהגיעו לגיל 18 הסמיכו רבו והעניק לו היתר הוראה. שימש כמה שנים כרבה של שאדיק בפולין, ובשנת תר"ג עלה לארץ ישראל יחד עם שני אחיו הרבנים רבי אשר לעמל אב"ד גאלין ורבי יעקב יהודה ליב, אחרי ששלשתם חלמו בערב אחד כי עליהם לעלות לארץ ישראל, מבלי שהאחד ידע על חלומו של השני. בירושלים היה יושב רוב ימיו מעוטף בטלית ותפילין ולומד בשקידה רבה. הקים את "ישיבת הר"ן" בה מסר שיעורים למדניים לפני גדולי התלמידי-חכמים הצעירים בירושלים. את תורת הסוד למד יחד עם הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט אצל המקובל רבי יהודה הכהן. נפטר במגיפת הכולירה בשנת 1868 ועל מצבתו שבהר הזיתים נכתב: "איש קדוש וטהור, בן שמנה שנים החל לדרוש את ה' והקדיש כל ימיו לתורה ותעניות וסיגופים במסירות נפש. לא פסק פומיה מגירסא יומם ולילה. זכה ללמוד וללמד והעמיד תלמידים הרבה... חסיד ועניו..."
החותם החמישי: רבי מנחם מענדל סג"ל היה מראשי כולל הו"ד, יחד עם רעו החותם השישי, רבי "יוחנן הירש במהר"מ שלאנק", (תקע"ה-תרמ"ד) - תלמיד ה"חתם סופר", עלה לירושלים עם אביו רבי מרדכי שלאנק שהיה מגדולי תלמידי ה"חתם סופר". עלה לירושלים יחד עם אביו והיה מראשי ומייסדי מוסדות הציבור בירושלים - ראה אודותיו בספר "החתם סופר ותלמידיו", עמ' קפח-קפט.
דף 28 ס"מ. מצב בינוני. פגעי בלאי וכתמי חלודה גדולים.

ספר תהלים, עם פירוש נאוה תהלה, מאת רבי יעקב בכר יוסף הרופא. [ירושלים, תר"ה 1845]. דפוס רבי ישראל ב"ק.
בדף קסה/2 חתימות: "הצעיר יעקב פרץ ס"ט".
חסר דף שער. [3], קסו, [2] דף. מצב בינוני. כתמים, פגעי עש, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. כריכה פגומה.
מביכורי הדפוס העברי בירושלים. ש' הלוי, מס' 32.

תקנות החברה זכרון משה, לבנין בתים בירושלם. נוסדה בשנת תרס"ד ע"י הועד ל"מזכרת השר משה מנטיפיורי" בלונדון ... בהשתדלות צירו מר דוד ילין. ירושלים, תרס"ז [1907].
מילוי בכתב-יד משנת תרע"א [1910-1911], של חוזה רכישה, עם חתימות של רוכשת הבית "גיטל בארדאקי" וראשי הועד: יוחנן דוד סלומון, דוד ילין, יהושע מאיר רייכמאן, מנחם מרדכי פרענקיל, ועוד. בסוף נכתבו בכת"י: חוזי-משכנתא, חשבונות וקבלות עם חתימות שונות.
שכונת "זכרון משה" בירושלים, הוקמה ע"י קבוצה ציונית-משכילית, ונחשבה לאחת השכונות היוקרתיות בתקופתה. במרוצת השנים הפכה למרכז החיים של ירושלים החרדית. כיום מלאה השכונה ישיבות ובתי מדרש, בבתי הכנסת של השכונה מתקיימים מנינים כמעט בכל שעות היממה, בית הספר "למל" הפך ל"תלמוד תורה", וזכר מייסדיה נותר רק בשמות הרחובות המקיפים את השכונה: דוד ילין, ישעיהו פרס, ור' יחיאל מיכל פינס.
[1], 14 עמ' מודפסים. 9 עמ' ריקים, 6 עמ' כתובים בכת"י. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. מעטפת בריסטול בלויה.
מצורפת ניירת מבית משפחת ברדקי: חוזה משנת תרפ"ב בקשר למכירת אדמת "נחלין" שעל דרך ירושלים-חברון [כיום, צפונית ל"כפר עציון"]; קונטרסי חיבור בכתב-יד, תפילות ומנהגי ברית-מילה ופדיון-הבן; שיר לבר מצוה "מה יהיה כשיבוא המשיח?" [תרגום עברי לשיר הידוע "סעודה'ניו"]; ועוד.

אוסף מגוון של דפים מודפסים - כרוזים, מכתבים, שטרות ומסמכים. ירושלים, [תר"נ-תש"י בקירוב 1890-1950].
· "קול נהי נשמע מציון" - על פטירת הראשון-לציון רבי רפאל מאיר פאניז'ל. ירושלים, טבת תרנ"ג [1893]. · אוסף שטרות פרוזבול, בית-דין הספרדים, שנות השמיטה: תרנ"ו, תרס"ג, עת"ר [תר"ע], תרפ"ד, תרצ"א, תפרי"ח [תרצ"ח]. · שטר הקדש, יורשי הרב סולימן מנחם מני ו"קרן שלום" מהודו. [ירושלים, תרע"א 1911]. · כרוזי פולמוס ועניני שחיטה. · כרוזים שונים לחיזוק שמירת הדת, הצניעות והשבת.
21 פריטים, גודל ומצב משתנים. רובם במצב טוב.
מקור: אוסף משפחת ששון. חלק מהפריטים נדירים ולא ידועים ביבליוגרפית.