מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי ברוך דוב ליבוביץ, ראש ישיבת קמניץ. קמניץ, תרצ"ו (1936).
מכתב מינוי שליחות לאסיפת-כספים עבור הישיבה. נשלח אל הגאון רבי קאפל כהנא אב"ד בעלאוועז: "... והנני נותן לכתר"ה שי' כח והרשאה לעסוק בעבודת הישיבה, ויהיה יד כתר"ה כידי, לנסוע עם מי שיראה בעיניו להמקום שייראה בעיניו... להקים את ישיבתנו הק' שמצבה ח"ו עומד בסכנה של קיום".
רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), מגדולי תלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וואלוז'ין. מילא את מקום חותנו הרב צימרמן ברבנות בלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלובודקה, שעברה במשך השנים לוילנה ולקמניץ. נמנה בין גדולי מרביצי התורה בדורו. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס - תורתו שבעל-פה ושבכתב, היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
מקבל המכתב: הגאון רבי קאפל כהנא (תרנ"ה-תשל"ח), אב"ד בילוביז' (ביאלובייסקה, Puszcza Białowieska, פולין) ורוז'ינוי. בנו של הגאון רבי שלמה דוד כהנא מרבני ווארשא. בתקופת השואה הגיע לאנגליה והיה אחד מגדולי הרבנים בלונדון. מחבר הספרים: "ברכת כהן", "נחלת כהן", "The Case For Jewish Civil Law in The State Of Israel", ועוד .
נייר מסמכים רשמי, 28.5 ס"מ. כ-14 שורות בכת"י. מצב בינוני. בלאי. קרעים בקפלי הנייר.

מכתב ארוך ומעניין בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אליעזר רבינוביץ אב"ד מינסק. מינסק, תרע"ה [1915].
נשלח אל הגאון רבי יוסף ראזין אב"ד סוויסלאץ, כמענה על הצעת שידוך שהציע הרב הנ"ל לבתו של רבי אליעזר. עם פרטים רבים בקשר לענין. בתחילת הדברים הוא מודה ומביע את "תודתי העמוקה בעד טרחתו הרבה, גמילות חסד שבגופו ובממונו, בנוגע לעניני, אשר עשה הרבה באמרו מעט..."
הגאון המפורסם רבי אליעזר רבינוביץ (תרי"ט-תרפ"ד), מגדולי חכמי דורו, גאון מובהק, פקחותו הרבה נודעה לשם ועקב כך פנו אליו בדיני תורה מסובכים, השתתף בכינוסי הרבנים בפטרבורג שדנו בצרכי הדור. בבחרותו נודע בשם "העילוי מקיוב" ולמד בסלוצק אצל בעל ה"בית הלוי" ובישיבת וולוז'ין. חתנו של הגאון רבי ירוחם ליב "הגדול ממינסק" בעל "אור גדול", וממלא מקומו ברבנות העיר בתואר "מד"א דמינסק" [מרא דאתרא]. שמו נודע בדורו כאחד מגאוני ליטא, ואף הוא כחותנו כונה בחייו בתואר "הגדול ממינסק". עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית בשנת תרע"ז, הושלך הרב לכלא הרוסי ושוחרר לאחר זמן, אך רוחו לא רפתה והמשיך להנהיג את הקהילה כבתחילה, למרות רדיפות השלטון. שרידי חידושי תורתו הוברחו בסתר מרוסיה ונדפסו בספר "משנת אליעזר" (ירושלים, תשכ"ב). [ראה: הגדול ממינסק, עמ' 88-91; רבותינו שבגולה, ח"א, עמ' 96-98].
כ-3 עמ' כתובים. 20.5 ס"מ. 47 שורות בכת"י. מצב טוב-בינוני. בלאי בקפלי הנייר. בדף השני קרע בקפל הנייר עם סימני נייר-דבק.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי נחום גרינהויז, אל חותנו הגאון רבי שלמה הכהן מווילנא. טראק (טרוקי, ליטא), תרס"א [1901].
המלצה ובקשה לתת כתב-סמיכה לשוחט רבי יוסף דוב פיצקורניק מטרוקי, שכבר נסמך מכמה שוחטים ומהרב משטוצ'ין זצ"ל, והינו מבקש לקבל סמיכה מהרב בווילנא. "... לכן אבקש את כמו"ח הגנ"י [כבוד מורי חמי הגאון נרו יאיר] שיראה להזדקק לו לתהות על קנקנו...כי איש ישר הולך הנהו, ולא נמצא עליו שום שמץ, וגם בר-אוריין הוא כי למד הרבה שנים בישיבה. ולכן אם ימצא כ"ג שליט"א אותו מוכשר לקבלת תעודת שו"ב בדיעותיו, אין לו לחשוש מאומה להנהגתו...".
הגאון רבי נחום גרינהויז (תרכ"ו-תרע"ה), חתנו של הגאון רבי שלמה הכהן מווילנא בעל "חשק שלמה" (תקצ"א-תרס"ו). בשנת תרמ"ח בהיותו בגיל 22 נתמנה לרבה של הקהילה היהודית בטרוקי (עיירה מערבית לווילנא, בעיירה זו היתה גם קהילה קראית גדולה, ותפקיד הרב היהודי במקום הצריך חכמה ופקחות-יתירה). גאון מופלג בהלכה ובאגדה. כתב חיבור גדול בסוגיות הש"ס ובהלכה, אך החיבור אבד ולא נדפס מעולם. בתחילה היה מתומכי תנועת הציונות ותנועת "המזרחי", ובשנת תרנ"א פרסם בירחון "שיבת ציון" את מאמרו הנפלא "שלומים לריב ציון". בתקופה מאוחרת-יותר משעמד על טבען ואופיין של תנועות אלו, לחם בהן בעוז, ואף פרסם מאמר חריף בשם "טעות לעולם חוזר" (המודיע, שנה ב', גליון 50, ערב סוכות תרע"ב, עמ' 180), בו הוא חוזר בו מתמיכתו בדרך המזרחי .
נכדו - הקרוי על שמו, הוא הגאון הנודע רבי נחום פרצוביץ (תרפ"ג-תשמ"ז), ראש ישיבת מיר, שנולד בטרוקי, לאביו רבי אריה צבי פרצוביץ, חתנו וממלא-מקומו של רבי נחום גרינהויז ברבנות טרוקי.
דף 20 ס"מ, 16 שורות בכת"י. מצב טוב. קמטים קלים.

מכתב ארוך ומעניין בכתב ידו וחתימתו של רבי עזרא הכהן פריד. טיסא-בערצעל (הונגריה), [תרע"ז 1917].
תשובה מפורטת לבירור בעניני שידוכים לבחור גרוש "ממשפחה נאה והגונה".
רבי עזרא הכהן פריד אב"ד בערצעל (נספה בשואה, תש"ג), בנו של הגאון הנודע בעל שו"ת פני מבין רבי נתנאל הכהן פריד אב"ד אויווארוש, וחתנו של רבי גרשון אברהם גולדברג מליסקא אב"ד בערצעל. כיהן כרב-צעיר לצד חותנו ולאחר מכן מילא את מקומו ברבנות בערצעל. (קהלות הונגריה, מכון ירושלים תשס"ט עמ' 179). תשובה מענינת ממנו בענין נסיעת שו"ב באופניים והחששות הכרוכים בזה נדפסה בקובץ אור תורה ומשם בסוף ספר ילקוט פני מבין (בני ברק תשנ"ב).
גלוית דואר רשמית, 10.5X15.5 ס"מ. כתובה משני צידיה. מצב טוב.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שמואל רוזנברג. "אונצדארף" (אונסדורף), תרע"ד [1913].
המלצה לעזרה עבור רבי משה יאקאבאוויטש שו"ב מגעלטעץ, הנוסע עם אשתו לוינה לשאול ברופאים. "הנני בפסוקי דרחמי עבורו, לסעדו ולתמכו בכל מה שאפשר, סמיכה שיש בה ממש... על צד היותר טוב".
הגאון המפורסם רבי שמואל רוזנברג בעל "באר שמואל" (תר"ב-תרע"ט), מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. מגדולי תלמידי ה"כתב סופר". משנת תרל"ג אב"ד טשאבא, ומשנת תרמ"ג כיהן ברבנות אונסדורף (אחת מה"שבע קהילות" הנודעות), בה הקים ישיבה גדולה מהחשובות שבישיבות הונגריה והאיזור. נודע במסירותו הרבה לתלמידיו, ואכן רבים מתלמידיו היו מגדולי הדור (רבי שמואל דוד אונגאר אב"ד נייטרא, ועוד). נודע בקדושתו הרבה, ואדמו"רי מונקאטש הרבו בשבחו כבעל "רוח הקודש". רבים היו פונים לקבל מברכותיו ולבקש ממנו להתפלל על ענינים שונים. בישיבתו היה נוהג כמנהג אדמו"רים בעריכת "שולחנות" וחלוקת "שיריים". לוחם מלחמת היהדות הנאמנה ועמד בראש היהדות האורתודקסית במלחמתה עם המנהיגים הרפורמים.
13.5 ס"מ. 11 שורות בכת"י. מצב טוב-בינוני. קרע מודבק בקפל הדף.