מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אריה ליב קרא (קארו). נאחוד Nachod, (בוהמיה), [שנות התק"מ בקירוב 1780].
מכתב המלצה להכנסת כלה, "עבור האי גברא רבה ויקירא, ה"ה כבוד התורני והרבני המופלא מהור"ר אריה ליב חתן המנוח כבוד הרב הגאון מו"ה משה שפירא". בסיום המכתב הוא חותם: "המדבר לכבוד אכסניא של תורה... הק' אריה ליב קרא אב"ד דק"ק קראטשין חונה פה ק"ק נאחוד והגליל".
הגאון הנודע רבי אריה ליב קרא (נפטר תקנ"ז), אב"ד קרוטושין (Krotoszyn) נאחוד ולעסלא (Leslau, כיום Włocławek, פולין). בנו של הגאון רבי חיים קרא אב"ד לונשיטץ (Łęczyca) בנו של הגאון רבי יצחק זליג קרא אב"ד הנובר והמדינה, מצאצאי משפחת קרא מפראג ומספרד [שאחד מצאצאיה היה מרן רבינו יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך"]. רבי אריה ליב קרא היה אחד מגדולי התורה המפורסמים בדורו דור-דעה. כיהן כאב"ד בעיר קרוטושין, ממנה נמלט עם משפחתו לנאחוד שבבוהמיה, עקב עלילת דם בערב הפסח. לאחר תקופה קצרה בה כיהן ברבנות נאחוד [ועדיין היה חותם "אב"ד דק"ק קראטשין" - כנראה במכתב שלפנינו], התקבל לרבנות לעסלוי, בה כיהן עד סוף ימיו. מהרא"ל צינץ מציין בספרו "מעייני החכמה" את פגישתו בימי-חורפו עם "הרב הגדול המנוח מ' אריה ליב קרא" בעיר לעסלא. השאיר אחריו ברכה כמה חיבורים בהלכה ובאגדה. אך רק כיובל שנים אחרי פטירתו הופיעה מקצת מתורתו בדפוס, בספרו "איל מלואים" (קרוטושין תר"ה), אותו הגדיר הוא עצמו בצוואתו כ"פלאי פלאות לאמיתה של תורה".
19X27 ס"מ. 9 שורות ארוכות בכת"י. מצב טוב-בינוני. קרעים ובלאי בקפלים ובשוליים.

שני מכתבים שנשלחו מחצי האי קרים, אל רבי יצחק בהריץ אב"ד בוסטון - מכתב מעניין מאחיו אודות ביקורו בקְרַאסוֹבַּזַר אצל בעל "ה"שדי חמד", ומכתב מבעל ה"שדי חמד" עצמו:
· מכתב עם שתי חתימות של הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני בעל ה"שדי חמד". כתיבת ידי סופר, באמצע המכתב חתימתו המלאה: "חיים חזקיאו מדיני הי"ו". לאחר מכן המשיך והוסיף על המכתב, אודות אחיו של המקבל ומשבח את "תורתו וצדקתו - כי באמת הוא איש יקר מאד, ירא וחרד, כאשר הצצתי בו באיזה פעמים אשר היה אצלי...", ובסוף חתימה נוספת בכתב ידו: "דברי פי חח"מ הנ"ל". [קְרַאסוֹבַּזַר, חצי האי קרים], תרנ"ה [1894].
· מכתב ארוך מאח המקבל, רבי זלמן בן רבי יוסף, אודות ביקורו בקְרַאסוֹבַּזַר אצל בעל ה"שדי חמד", עם תיאור מעניין ומפורט אודות אישיותו והנהגתו: "דברתי אתו שפת-קודש כי זשארגאן [יידיש] אינו מבין אף מילה אחת, רק עם עדתו הקרימצאקים ידבר שפת טאטרית, אשר גם אני מבין השפה הזאת כהַחַכַם זשארגאן... הוא מילידי ירושלים ממגורשי ספרד ושפת ספרדית יודע בטוב, הוא גדר בעדו לבלי ליתן סמיכה וקבלה זה כמה שנים, אך אנכי בשביל שמצאתי מאד חן בעיניו, יצא מגדרו ונתן לי סמיכה על כתב רש"י, כי כתב משיטא אינו יודע, וחתם שמו בכתב הפריינקין, אשר אין ההבדל רב בין כתיבתינו, וחתם בחותמו הגדול. אך ביקש ממני לבלי לפרסם, למען אשר הבאים לבקש ממנו, לא ישאלו לו מה נשתנה...". סימפרופול (חצי האי קרים), תרנ"ד 1894.
הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני בעל ה"שדי חמד" (תקצ"ה-תרס"ה, אוצר הרבנים 6323), כיהן ברבנות בקושטא, בקראסובזר ובעיה"ק חברון. נודע בהתמדתו ובגאונותו בנגלה ובנסתר. עמד בקשרי מכתבים עם גדולי ישראל מכל הארצות. הוציא לאור לבדו את חיבורו האנציקלופדי הענק "שדי חמד" י"ח חלקים, ועוד ספרים רבים.
2 גלויות דואר, 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. פגעי בלאי בפינת מכתב ה"שדי חמד".

צרור בן עשרים וחמשה מכתבים, שנשלחו אל ישיבת טלז ואל ראש הישיבה הגאון רבי אליעזר גורדון, מאת בוגרי הישיבה, אשר נתבקשו במודעות שהתפרסמו בעתונות-התקופה, לשלוח ידיעות על קורותיהם ומעשיהם, לספר זכרון ל"תולדות הישיבה". תרס"ט-תר"ע 1909-1910.
בשלהי שנת תרס"ט, פירסמה ישיבת טלז מודעות בעתונות היהודית ("הד הזמן", "אונזער לעבען" ועוד), על הוצאת ספר "תולדות הישיבה" ובו ההיסטוריה של ישיבת טלז, עם רשימת הבוגרים, כתובתם ומעשיהם. במודעה נתבקשו הבוגרים לשלוח ידיעות על עצמם: מתי למדו בישיבה, שמם ושם מקום מוצאם [בישיבות דאז היו הבחורים מוכרים ונקראים על שם עיר-מוצאם ולא בשם משפחתם], מקומם כיום וכתובתם. מצבם הרוחני והגשמי, ובמה הם עוסקים. [בסופו של דבר, הספר לא יצא לאור, עקב פטירתו הפתאומית של הרב גורדון, בגולת אנגליה].
צרור מכתבי התשובה שלפנינו, מכיל תוכן בעל ערך חשוב, והוא שופך אור על תולדות ישיבת טלז, שהיתה המרכז התורני הגדול בליטא, על סגנון החיים בישיבה, ועל חייהם של בוגרי הישיבה. חלקם אף מספרים על אפיזודות שונות בחיי הישיבה ובחייהם הפרטיים. ידיעות מעניינות על המשטר הקפדני בסדרי קבלת התלמידים וחיי בני הישיבות באותם הזמנים. תיאורים מלבבים על ההתמדה ורוח העיון, ההגיון והפלפול הלמדני שקבלו בישיבה. רבים מהם כותבים על הלימוד בהתמדה ועל-כך שתקופת הישיבה האירה את כל מסלול דרכם בחיים. בנוסף, מובאות ידיעות על המשברים שהיו בישיבה, כדוגמת פולמוס המוסר; פרטים על עזיבת הר"מים, הגאון רבי יוסף לייב בלוך שעזב את הישיבה וקיבל משרת רבנות בשאדובה, ולאחר שנתיים עזיבת הגאון רבי שמעון שקאפ לרבנות מאלטש ובריינסק.
להלן מספר ציטוטים מתוך המכתבים שלפנינו, פנינים לדוגמא: · "... כי בא עת אשר אוכל ליתן שבח והודאה למורינו ורבינו הגאון דטעלז, אשר הקים בית ישראל, אשר יצאו ממנה למאות ואלפים גאונים גדולים מפורסמים, וגם לאלפים מבע"ב חשובים מפורסמים אשר הלכו אל עולם המסחר ונשארו עבדים נאמנים לתורתם ולכל החוסים בה. וגם אני הצעיר יהודה לייב מפרייל, אשר למדתי שתי שנים ומחצה בשקידה רבה... ונהגתי בשלימות, שמרתי חוקיה ואזהריה, וכולם שבעו נחת ממני, וזה שמי אשר היה לי פריילער משמיד [מתמיד], שם עמדתי על דלתי התורה, שם יגעתי ומצאתי, שם רויתי נחת ועונג וחברתי היתה נעימה... וזה כעשרים שנה חלפו ועברו..." (מתוך מכתבו של רבי יהודה לייב ליפשיץ מסלבודקה). · "... באתי אל הישיבה בחורף תר"ס... אך אל הישיבה לא קבלוני, מפני שלא שאלתי במכתב מהמנהלים אם אבוא שמה. ולמדתי כל החורף בביהמ"ד שם יחידי, ורק על הקיץ תר"ס קבלוני..." (מתוך מכתבו של רבי יוסף דוב מסלוצק, חתן הרב מקאפוליא). · "... אזכור עוד: כי בבואי טעלזה יגורתי פן לא יספחו אותי להישיבה, יען כי כבר למדו שמה שלושה בחורים מעירי בריינסק, לזאת נקראתי על שם עיר מילייציץ... ולזאת נקראתי בהישיבה בשם בצלאל ממילייציץ..." (מתוך מכתבו של רבי אלטר ווסר מבריינסק). · "... לא אשכח את הרושם הראשון אשר עשה עלי כאשר נכנסתי בפעם הראשונה בהישיבה: נבהלתי ונשתוממתי מקול הרעש וההמולה, מקול בחורי לומדי התורה (כי מעולם לא ראיתי כאלו). נכנסתי עם אבי אל רבינו, אשר כפי זכרוני עתה, הרבה פלפל אתי בדבר הלכה ואיזה ענינים בספרו אשר חבר על ד' חלקי הרמב"ם בשם "כתר המלך". אח"כ הייתי אצל מנהלי הישיבה וינסוני בבית הועד עד היכן ידועתי בתלמוד מגיעות. אך כאשר לא גס לבי ברוח הפלפול הטעלזי, לא מצאתי עוד חן בעיני רבותי... למדתי בהישיבה כחצי שנה, ונמשכתי אחרי רוח הפלפול החריף והשכל הישר דרך ההגיון, כפי שיטת ראשי הישיבה דטעלז... רוח ההגיון התלמודי אשר ירשתי מרבותי שליט"א...". (מתוך מכתבו של רבי משה נחום נאטאן, בן הרב מאגוסטוב). · "... רק זאת הנני להודיע, שהעונג הרוחני אשר טעמתי אז, עודנה לא הרגשתי עד עתה. אמת זכיתי בשנת תרנ"ו להיות מיחידי סגולה אצל מרן רח"ס שליט"א אב"ד בריסק, למד עמנו שיעור בכל יום - בכל זאת ימי שבתי טעלזה יחד עם התמדת הלימוד, מכריע על מאזני המשקל..." (מתוך מכתבו של רבי יעקב אהרן רגנשברג בן הרב מזאמברוב)". · "... והאמת ניתן להאמר, אשר עשיתי חיל בלימודי ושבעתי רצון ממנהלי וסדרי הישיבה, ועד היום עוד זכרונה חרות על לוח לבי ופעולתה ניכרת עלי במדה לא מעטה... ומשלח ידי הוא מסחר התבואה... בכל עת קובע אנכי עתים לתורה, ומשתדל בכל כחי לסלק את חוקי ולהשלים דף גמרא בכל יום, בחברת ש"ס אשר יסד אבי נ"י, ובלילות חורף הגדולים לומדים אנו בחבורה בביהמ"ד...". (מתוך מכתבו של רבי ישראל הכהן קפלינסקי מאירגראד). · "... על אודות מעמדי הרוחני, הנני להודיע, כי יהודי לאומי אנכי, האוהב את עמו, שפתו וספרותו..." (מתוך מכתבו של מר לפידות חלוונה שוץ מליבויי). · "... זכר הימים שזכיתי להסתופף בצל ישיבת טלז המפוארה לא ימושו ממני לעולם. לא ידעתי את המטרה שלרגלה דרש כת"ר מחניכי ישיבתו להודיע לו את תולדות ימי חייהם... אבל אם יש צורך להישיבה באיזה עזרה חמרית או רוחנית, נכון הנני תמיד לעשות כל שביכלתי, כי אחד מבניה הנאמנים אני..." (מתוך מכתב ד"ר ישראל אברהם רבין, מורה בבית המדרש המורים של "עזרה" בירושלים).
25 מכתבים וגלויות דואר, גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי "יחזקאל בערשטיין". וואבוילניק (Vabalninkas, ליטא), תרע"ג [1913].
נשלח לרבי שמואל גורדון מישיבת טלז, בבקשה לקנות עבור בית-המדרש בעיר, את הספר "תשובות רבי אליעזר", של אביו הגאון רבי אליעזר גורדון זצ"ל.
הגאון רבי יחזקאל ברשטיין (תרמ"ט-נספה בשואה בחשון תש"ב 1941), מגדולי הלמדנים בליטא. תלמיד ישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה, וידידם של רבי ראובן גרוזובסקי ורבי דניאל מובשוביץ שלמדו בתקופתו. בשנת תרע"ג נישא וגר בעיירה וואבוילניק, שם התקרב אליו תלמידו הגדול הבחור אלעזר מנחם שך [בעל ה"אבי עזרי"] שהיה יליד המקום, והחשיב את עצמו לתלמידו המובהק.
לאחר מכן עבר ללמוד ב"כולל" של ישיבת סלבודקה, ובתקופת מלחמת העולם הראשונה גלה עם הישיבה לקרמנצוג. בשובם לסלבודקה התקרב אליו מאד תלמידו הבחור יצחק הוטנר מווארשא [בעל ה"פחד יצחק"].
בשנת תרפ"ג הקים הסבא מסלבודקה יחד עם בנו הגאון רבי משה פינקל, את ישיבת "אור ישראל" בסלבודקה [שהייתה "ישיבה אמצעית" - בה נקלטו בוגרי ישיבות קטנות, ולאחר לימודם שלש שנים בישיבה ה"אמצעית" עלו לישיבה הגדולה], רבי יחזקאל התמנה לר"מ, כשברבות הימים עמד הוא לבדו בראשות הישיבה. ספרו הלמדני "דברי יחזקאל" שנדפס בקיידאן בשנת תרצ"ה, הוציא לו שם-עולם בעולם התורה. ספר זה זכה למהדורות רבות, בהיותו לאחד מספרי היסוד של עולם הלמדנות הישיבתי.
גלויית דואר, 14 ס"מ. מצב טוב.