אוסף גדול של כתבי יד, דרושים ופיוטים, ארצות המזרח [תימן, מרוקו, טורקיה, פרס ועוד].
· כתב-יד, הספדים, השכבות וקינות על נפטרים [בין הקינות: "קינה להחכם כמה"ר יעקב אבן צור זצ"ל לפטירת ת"ח..."]. סדר תיקון חצות [מרוקו, המאה ה-18?]. · כתב-יד שלם, פיוטים לשירה. [מרוקו, המאה ה-18?]. · כתב-יד, פיוטים. [המאה ה-18?]. · כתב-יד, דרושים. לאדינו. · כתב-יד, חיבור על הפטרות (חסר בהתחלה). קולופון עם חתימה בסוף "כתבתי לעבודת קוני הפטרות יום א' ויום ב' דשבועות וגמרתי אותם היום ערב שבועות ה' לסיון בן יעש' תרנ"ה ליצירה... ואנא הכותב ח' אהרן בן יעקב...". · קונטרס כת"י, דרוש מאת רבי ראובן גיגי. זרקא. · כת"י בקשות. · כת"י דרושים, קולופון באחד הדפים האחרונים: "זה החבור יש בו דרושים נפלאים מתוקים מדבש, חברתי אותו אני החכם הכולל הרב המובהק... רבי חיים ואעקנין זכותי תגין על העולם...". · כתבי יד שונים של דרשות, ליקוטים, תרגומים ופיוטים, מרוקו ופרס, המאה ה-18 עד המאה ה-20.
· כתב-יד, הלכות אישות בערבית-יהודית, הלכות שחיטה, "פירוש לכל המדות והשיעורין שבתורה", "טעמים... בשם ר' דוד חברוני". [תימן]. קולופון הסופר: "אני הכותב מצאתי דבש ואכלתי כרצוני שיאכלו עמי אחרים כדי ללמוד ולמד ולעשות הישר בעיני ה'..." [חתימה מסולסלת]. רישום קמיע בדף האחרון. · דיואן. פורמט צר וארוך. [תימן, המאה ה-19?]. · דיואן. תימן. פורמט צר וארוך. קולופון "נשלמו השירים.. על ידי הקל והצעיר זכריה ן' גד אלעמראני... בשנת ב'רם לחדש אלול" (תרפ"ח 1928).
19 כתבי יד. גודל ומצב משתנים. חלקם כרוכים.

כתב-יד, הלכות שחיטה וטריפות. [מרוקו, ראשית המאה ה-20]. כתיבת רש"י מזרחית נאה.
חתימות רבות וקולופון הכותב: "הצעיר רפאל ביטון ס"ט" (בחתימות קליגרפיות מסולסלות). חתימות קליגרפיות נוספות של "הצעיר יעקב בן אליהו בני אמסלם ס"ט". בסוף הכרך שאלות ותשובות לשינון ההלכות, חלקן מכותב נוסף, החותם "הצעיר שלמה עמאר ס"ט". בדפי הכריכה ובדפים נוספים כיתובים מכותבים אחרים: פיוטים, חידושים על התורה, רישומי בעלות.
53 דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות ובלאי. כריכת בד [בעיבוד עממי] בלויה.

כתב-יד, פרקי דרבינו הקדוש, עם "שרח" - תרגום לערבית-יהודית. [תימן, המאה ה-15], עם הוספת רישומים משפחתיים מהשנים רס"ט-רצ"ה [1509-1534].
כתיבה תימנית עתיקה. נוסח עברי ותרגומו לערבית-יהודית, פסקה אחרי פסקה. כותרות באותיות חלולות מוגדלות.
בדף האחרון מסגרת קישוט מאוירת [כנראה נעשתה במקור לצורך קולופון הסופר]. בתוכה רישום משפחתי: "נולדה הבת המבורכת ממלכה בת יוסף יום חמישי שבעה עשר בתמוז שנת א'תת"כ [לשטרות = רס"ט 1509]. מעבר לדף רישומים משפחתיים נוספים: "נולד הפרח הטוב הדומה לעץ רטוב, אלהים ישימהו על אביו ועל אמו סימן טוב ישע בן יוסף יום רביעי -- יומין בירח אלול של שנת א'תתי-- [פגוע בחלקו]..."; "נולד הפרח הטוב הדומה לעץ... ישע ביר' דוד יום סבעה ועשרין בחדש מרחשון שלשנת א'תתל"ז לשטרות [=רפ"ו 1525]; "נולדה הבת המבורכת חכאיה בנת סאלם יום שלישי שהוא ששי בתשרי שנת א'תתמ"ו שנין לשטרות [=רצ"ה 1534].
"פרקי דרבינו הקדוש" הוא מדרש קדום, אשר נדפס תחת השם "ברייתא מעשה תורה", ובו אוסף של מאמרי חז"ל המקבצים ענינים במספרים שונים.
[90] עמ'. חסרים דפים בתחילתו ובאמצעו. 21 ס"מ בקירוב. רוב הדפים במצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. מספר דפים במצב גרוע עם פגיעה קשה בטקסט. דפים מנותקים.
מקור: אוסף משפחת ששון. אהל דוד מס' 626 (עמ' 621).

ספר משנה תורה להרמב"ם, עם פירוש מגדל עוז לרבי שם טוב אבן גאון, עם הגהות מיימוניות. חלק שני. [ונציה, ש"י-שי"א 1550-1551. דפוס יושטינייאן].
בגליונות הספר עשרות הגהות ותיקונים קצרים בכתב-יד תימני עתיק, אשר זוהה ע"י חוקרים ככתיבת יד קדשו של רבינו שלום שבזי - גדול חכמי תימן.
רבינו שלום (שָׁלֵם) שבזי - הרש"ש (שע"ט-תנ"ה), המכונה בפי יהודי תימן "אבא שלום שבזי". גדול משוררי תימן, צדיק בעל מופת, חכם ומקובל, והאישיות הנערצת ביותר על יהדות תימן. נולד בכפר נג'ד אלוליד הסמוך לתעז שבדרום תימן, למשפחת משתא, שנודעה כמשפחה מיוחסת של חכמים וסופרים. בצעירותו נדד לצנעא, שם התוודע לחכמיה ולמד בישיבותיה. לאחר מכן, חזר לעיר תעז ובה חי ופעל עד פטירתו. רבי שלום שבזי היה בקי עצום בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר, בקבלה ובפילוסופיה, והיה מן המחברים הפוריים ביותר בדורו. כמו כן, עסק בקבלה מעשית והיה חכם בחכמת התכונה. בעיקר נתפרסם בשיריו ובפיוטיו הרבים, שהגיעו ליותר מאלף ומהם ידועים כיום למעלה מחמש מאות, אשר בהם טמונים סודות ורמזים עמוקים מחכמת הקבלה. שיריו ופיוטיו מלווים את יהודי תימן בשבתות ובחגים, בסעודות מצוה, ובכל תחנות וטקסי החיים.
בקרב יהודי תימן נפוצים אודותיו סיפורי נפלאות ומופתים. האגדה מספרת כי בכל ערב שבת נעשה לו נס "קפיצת הדרך", והיה מגיע לארץ ישראל לשבות בה, פעם בירושלים, פעם בטבריה, פעם בעכו או בחברון, ובמוצאי השבת היה שב אל ארצו. רבי יעקב ספיר שביקר בתימן כותב כי ראה באחד מחיבוריו של רבי שלום שבזי כי כותב על כך במפורש: "הייתי בירושלים וראיתי מחזה כך וכך, ובצפת כך וכך...". באחד משיריו כותב: "לבי בתימן, רק נשמתי פרחה ארץ צבי, הומה כמו אילת". ידועים מעשי נסים שפעל לישועת הכלל, ועל כוחותיו המופלאים ברפואת חולים, בפקידת עקרות, ועוד. בין היתר כתב ספר בשם "גורל החול" בקבלה מעשית, על מנת שיהודי דורו לא ילכו אחרי עושי נפלאות מקרב הגויים. גם קברו בעיר תעז ידוע כמקום קדוש אליו נהגו יהודי תימן לעלות לרגל מדי שנה בשנה.
עותק חסר בחלקו: שצד-תצד, תצו-תקלד דף (חסרים: דף השער ודפים תקלה-תשסז, [5]). נמצאים הספרים: הפלאה-טהרה, ללא הספרים נזיקין-שופטים. מצב בינוני. כתמים. פגעי עש עם פגיעות בטקסט, וקרעים. מספר דפים ראשונים ואחרונים עם קרעים גסים, חסרון ופגיעה בטקסט. כריכה פגומה ומנותקת.
זיהוי כתב היד ככתיבת ידו של רבי שלום שבזי, הוא עפ"י חוות דעת מצורפת של פרופ' אהרן גימאני והחוקר יואל אושרי מהמחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר אילן.