כתב-יד, ספר זרע אהרן, חיבור שו"ת על הלכות שחיטה, תשובות בהלכה בעניני חושן משפט ועגונות, חידושי סוגיות ודרושים. בכתב-ידו וחתימות רבות של המחבר, הגאון רבי ישעיה חנניה הכהן כ"ץ. דוקלא-קאשוי-בוקרשט, [מהשנים תרע"ד-תרפ"ז 1913-1927].
בהקדמתו המעניינת, נכתב על יחוס משפחתו של המחבר לאהרן הכהן, הן מצד אביו רבי משה שמשון הכהן, והן מצד אמו טויבא, שהיתה בת רבי נפתלי משה הכהן שפירא מהעיר טורנא. הוא מציין שהוא דור י"ב להגאון הקדוש רבי נתן נטע שפירא בעל "מגלה עמוקות", ומביא סיפור בלתי-ידוע על בעל "מגלה עמוקות" שסיפר לו דודו רבי אברהם הכהן שפירא, בשם אביו רבי נפתלי משה הכהן שפירא.
הגאון המחבר רבי ישעיה חנניה כ"ץ, מהעיר טורנא (טרנוב, פולין-גליציה). התגורר כעשרים שנה בעיר דוקלא, וכבר בשנת תרנ"ו התכתב בהלכה עם רבנים ידועים. בשו"ת זכרון צבי סימן ט' מופיעה תשובה משנת תרנ"ו שנכתבה אל "האברך המופלג והשנון... מו"ה ישעיה כ"ץ... פה עירנו דוקלא". בתקופת מלחמת העולם הראשונה התמנה לרב בעיר קאשוי (קושיצ'ה Kosice), בשנות התר"פ עבר לעיר בוקרשט, בה כיהן ברבנות קה"י [קהל יראים, כינוי לקהילה האורטדוקסית].
כתב היד נכתב לאורך כחמש-עשרה שנים, עם ציוני תאריכים ומקומות בהם עבר המחבר בתקופת מלחמת העולם הראשונה ואחריה. כולל הזכרת התכתבויותיו עם רבנים, ונסיעתו לחצרות צדיקים בחג השבועות, כמנהג חסידים ואנשי-מעשה. בשנים תרע"ד-תרע"ה עוד שהה המחבר בעיר דוקלא, ובה הוא כתב את הקדמת החיבור בה הוא חותם: "דברי המתאבק בעפר רגלי הצדיקים והחכמים חכמי התורה - הק' ישעי' חנניא כ"ץ, המתגורר כעת בדוקלא". בקיץ שנת תרע"ה עבר המחבר לעיר קאשוי, בה הוא כיהן ברבנות, ובמחברת מופיעה דרשה שנכתבה בקאשוי במוצאי חג השבועות תרע"ה, לפדיון הבן "שפדה אצלי נכדו הבכור, איש אחד סמוך לדוקלא".
בתמוז שנת תרע"ח (1918) ביקר המחבר בעיר קראהלי, בה נתבקש מאת רב העיר, הגאון הנודע רבי שאול בראך, להשיב במקומו תשובה בענין מסובך בהלכות ממונות: "... התנצל לפני מחמת חולשת כוחו ורוב עול התלמידים שיש לו לא יוכל כעת להשיב לכל השואלים בדבר ה' זו הלכה, וביקש ממני שאברר לו כעת אודות השאלה...". בהמשך מובאת תשובה אחרת בעניני עגונה, שנכתבה לבית הדין בקראהלי בשנת תרע"ט, עם העתקת גביית עדות משנת תרע"ה (1914) מבית הדין בסאטמר - עם העתקת חתימות הרבנים: רבי יהודה גרינוואלד רבה של סאטמר, רבי שלמה ליפשיטץ ב"ר נפתלי ליב ורבי רבי עקיבא בלאוי ב"ר ברוך.
בחודש תמוז תרפ"ד המחבר כבר התגורר בבוקרשט, ובכתה"י מופיעה דרשה שנשא "להנחת היסוד הבנין של בית התפילה שלנו". בהמשך כתב-היד מובאות דרשות אחרות שאמר בבית הכנסת בבוקרשט בשנים תרפ"ו-תרפ"ז, בשעת "סעודה שלישית" ובהזדמנויות שונות. רוב הדרשות נכתבו בעברית. מצורפת מחברת נוספת בה נכתבו דרשות ביידיש שנאמרו בבוקרשט.
למעלה מ-310 עמ' כתובים, (מספור דפים חלקי ומשובש). כ-20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ודפים מנותקים. כריכה בלויה וקרועה.

שבע מחברות חידושי תורה בסוגיות-יסוד בש"ס ופוסקים מאת כותבים לא-ידועים. ירושלים, עזר"ת [1917], תרצ"ב [1932] בקירוב.
שש מחברות (עם מעטפת) מכותב אחד. קונטרסים ארוכים ומקיפים בנושאים שונים, כתיבה מסודרת וערוכה היטב כולל תוכן ענינים ומפתחות. באחת המחברות מופיע התאריך משנת תרצ"ב.
מחברת נוספת (לא-כרוכה), מידי כותב אחר: "מנחם אב עזר"ת לפ"ק, פעה"ק ירושלים תובב"א". בראש המחברת הנ"ל נרשם: "אתחיל לכתוב החידושי תורה אשר שמעתי מאמ"ו [מאדוני מורי ורבי] האברך וכו' מוהר"ד שפירא נ"י". בהמשך החידושים מוזכר גם מה ששמע מרבו "מאמ"ו [מאדוני מורי ורבי] הרב הגאון מהר"י פרענקיל שליט"א".
7 מחברות, 20.5 ס"מ. מצב משתנה. רובן במצב טוב.