מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
- יד (144) Apply יד filter
- manuscript (129) Apply manuscript filter
- book (110) Apply book filter
- כתבי (108) Apply כתבי filter
- document (93) Apply document filter
- ומסמכים (81) Apply ומסמכים filter
- מכתבים (80) Apply מכתבים filter
- letter (80) Apply letter filter
- print (76) Apply print filter
- jewri (59) Apply jewri filter
- דפוס (55) Apply דפוס filter
- gloss (51) Apply gloss filter
- חסידות (49) Apply חסידות filter
- chassid (49) Apply chassid filter
- יהדות (46) Apply יהדות filter
- דפוסים (45) Apply דפוסים filter
- וכתבי (43) Apply וכתבי filter
- חתימות (40) Apply חתימות filter
- signatur (40) Apply signatur filter
- ספרי (39) Apply ספרי filter
- עתיקים (35) Apply עתיקים filter
- הגהות (32) Apply הגהות filter
- דפוסי (31) Apply דפוסי filter
- institut (30) Apply institut filter
- ledger (30) Apply ledger filter
- תימן (29) Apply תימן filter
- yemenit (29) Apply yemenit filter
- הר (23) Apply הר filter
- והש (23) Apply והש filter
- שנות (23) Apply שנות filter
- 15 (23) Apply 15 filter
- 15th-16th (23) Apply 15th-16th filter
- 16 (23) Apply 16 filter
- centuri (23) Apply centuri filter
- earli (23) Apply earli filter
- th (23) Apply th filter
- וארץ (22) Apply וארץ filter
- מוסדות (22) Apply מוסדות filter
- ישראל (22) Apply ישראל filter
- ירושלים (22) Apply ירושלים filter
- ומסמכים, (22) Apply ומסמכים, filter
- ודברי (22) Apply ודברי filter
- מוסדות, (22) Apply מוסדות, filter
- documents, (22) Apply documents, filter
- emissari (22) Apply emissari filter
- eretz (22) Apply eretz filter
- institutions, (22) Apply institutions, filter
- israel (22) Apply israel filter
- jerusalem (22) Apply jerusalem filter
- materi (22) Apply materi filter
מציג 277 - 288 of 380
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $600
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
צרור מכתבים וכתבי יד, ממשפחת הגאון רבי אברהם שטרן אב"ד נייהייזל בעל "מליצי אש", בנו הגאון רבי בצלאל שטרן בעל "בצל החכמה" ובני משפחתם.
· כתב המלצה מישיבת שוראן (הונגריה), לבחור בצלאל שטרן, לאחר בחינה ע"י ג' רבנים מטעם קרן להענקת מילגות לבחורים מצטיינים. בחתימת רבי מאיר ליב פריי אב"ד שוראן [ראה אודותיו פריט קודם], סבו רבי יוסף מאיר טיגערמן אב"ד נאוואזמקי (נייהייזל) ורבי ישראל רייך אב"ד באטארקעס. שוראן, תר"ץ [1930]. · שני דפים בכתב-יד, שער והקדמה, לחיבור "אש ומים", על כללי הש"ס, מאת אביו רבי אברהם שטרן דומ"צ ערשצקאויוואר (נייהייזל), בעל "גפי אש", "מליצי אש" ו"מסדר חילוקים ושיטות". · מכתב תודה בכתב-ידו וחתימתו של רבי שלמה זלמן אויערבאך, על קבלת ספר "בצל החכמה". ירושלים, [תשל"ה 1975]. · מכתב תודה בכתב-ידו וחתימתו של רבי עובדיה יוסף, על קבלת ספר "בצל החכמה". ירושלים, חשון תשל"ו [1975]. · מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי אברהם דוד הורביץ אב"ד שטרסבורג, אל רבי בצלאל שטרן. ירושלים, תשמ"ח [1988]. · שני מכתבים בכתב ידו וחתימתו של רבי יצחק טוביה ווייס דומ"צ באנטוורפן [כיום, גאב"ד העדה החרדית בירושלים]. אנטוורפן, תשמ"ח-תשמ"ט [1988-1989].
6 מכתבים ו-2 דפים בכת"י. גודל ומצב משתנים.
· כתב המלצה מישיבת שוראן (הונגריה), לבחור בצלאל שטרן, לאחר בחינה ע"י ג' רבנים מטעם קרן להענקת מילגות לבחורים מצטיינים. בחתימת רבי מאיר ליב פריי אב"ד שוראן [ראה אודותיו פריט קודם], סבו רבי יוסף מאיר טיגערמן אב"ד נאוואזמקי (נייהייזל) ורבי ישראל רייך אב"ד באטארקעס. שוראן, תר"ץ [1930]. · שני דפים בכתב-יד, שער והקדמה, לחיבור "אש ומים", על כללי הש"ס, מאת אביו רבי אברהם שטרן דומ"צ ערשצקאויוואר (נייהייזל), בעל "גפי אש", "מליצי אש" ו"מסדר חילוקים ושיטות". · מכתב תודה בכתב-ידו וחתימתו של רבי שלמה זלמן אויערבאך, על קבלת ספר "בצל החכמה". ירושלים, [תשל"ה 1975]. · מכתב תודה בכתב-ידו וחתימתו של רבי עובדיה יוסף, על קבלת ספר "בצל החכמה". ירושלים, חשון תשל"ו [1975]. · מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי אברהם דוד הורביץ אב"ד שטרסבורג, אל רבי בצלאל שטרן. ירושלים, תשמ"ח [1988]. · שני מכתבים בכתב ידו וחתימתו של רבי יצחק טוביה ווייס דומ"צ באנטוורפן [כיום, גאב"ד העדה החרדית בירושלים]. אנטוורפן, תשמ"ח-תשמ"ט [1988-1989].
6 מכתבים ו-2 דפים בכת"י. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,125
כולל עמלת קונה
אוסף מכתבים גדול ומגוון: מכתבי רבנים ומכתבים פרטיים, מכתבי "שנה טובה" ומכתבי המלצה. ארה"ב ואירופה (ליטא, פולין, הונגריה, בסרביה ורומניה), רובם משנות הת"ר, המאה ה-19 וה-20.
בין הפריטים מכתבים מהרבנים: · רבי יוסף קאנוביץ. טרנטון (ארה"ב), תר"ץ 1930. רבי אליהו אברהם רגנשברג. שיקאגו, תרצ"ז [1937]. · רבי שמואל מנחם אביגדור. קרמנצוג'. · רבי לוי שטרנברג. סורוקי, תרצ"ט [1939]. · רבי שלום יצחק לוויטאן. שוועקשנא, תרצ"ב [1932]. · רבי צבי הירש גליקזון, ראש ישיבת "תורת חיים - בריסק". וורשא. תרצ"ו [1935]. מכתב מעניין ולא חתום. · רבי יהודה ליב הכהן פישמאנן. אוענגני (בסרביה), תרע"א [1911]. · רבי יחיאל מאנטעל. ברוקלין, תרצ"ד [1934]. · רבי גרשון ליב גוטמן, מו"צ בקובנה. תרצ"ט [1938]. · רבי אברהם אריה ליב רוזן. פאלטישאן, תרצ"ח [1938]. · ועוד.
כ-60 פריטים, מהם למעלה מ-55 מכתבים. גודל ומצב משתנים.
בין הפריטים מכתבים מהרבנים: · רבי יוסף קאנוביץ. טרנטון (ארה"ב), תר"ץ 1930. רבי אליהו אברהם רגנשברג. שיקאגו, תרצ"ז [1937]. · רבי שמואל מנחם אביגדור. קרמנצוג'. · רבי לוי שטרנברג. סורוקי, תרצ"ט [1939]. · רבי שלום יצחק לוויטאן. שוועקשנא, תרצ"ב [1932]. · רבי צבי הירש גליקזון, ראש ישיבת "תורת חיים - בריסק". וורשא. תרצ"ו [1935]. מכתב מעניין ולא חתום. · רבי יהודה ליב הכהן פישמאנן. אוענגני (בסרביה), תרע"א [1911]. · רבי יחיאל מאנטעל. ברוקלין, תרצ"ד [1934]. · רבי גרשון ליב גוטמן, מו"צ בקובנה. תרצ"ט [1938]. · רבי אברהם אריה ליב רוזן. פאלטישאן, תרצ"ח [1938]. · ועוד.
כ-60 פריטים, מהם למעלה מ-55 מכתבים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $400
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של מכתבים ומסמכים, שנשלחו להנהלת "אגודת ישראל" ומערכת "קול ישראל" בירושלים, ולהנהלת "פועלי אגודת ישראל". אירופה וארץ ישראל, שנות התר"פ-תש"י בקירוב.
· מכתבים מארגונים וסניפים בערים שונות בחו"ל, [לפני ואחרי השואה]. · מכתבים מרבנים ועסקנים נודעים (רבי אברהם יעקב אורלנסקי, רבה של זכרון-יעקב; רבי פנחס עפשטיין; רבי רפאל קצנלבוגן; רבי יצחק מאיר לוין; רבי בנימין מינץ, רבי שלמה זלמן מוזס, רבי משה בלוי, ועוד). · מכתב על גבי נייר מסמכים של רבי מאיר קרליץ [כנראה בכתב-ידו של רבי יעקב לנדוי], ובו תיאור מפורט על פטירתו בלב-ים של רבי משה בלוי מנהיג "אגודת ישראל", על האניה בה נסע לארה"ב, יחד עם רבי מאיר קרליץ ואחרים ממנהיגי "אגודת ישראל". סיון תש"ו [1946]. · העתקת מכתב ראשי "הסוכנות היהודית", אל "אגודת ישראל", אודות "הבטחת עניני האישות, השבת, החינוך והכשרות במדינה היהודית, לכשתקום בימינו". ירושלים, תמוז תש"ז [1947]. · מכתב "בירור בענין בני הישיבות" על פטור מגיוס לצבא, בחתימת רבי "שמחה זיסקינד ברוידא" וראשי פא"י. תמוז תש"ח [1948]. · מכתבים מעניינים מרבי יעקב סופר מטבריה, אוראן ומרשיליא. · מסמך משנת תרצ"ו [1936], על שיתוף פעולה בין "פועלי אגודת ישראל" וה"פועל המזרחי", בחתימת ד"ר יצחק ברויער, מר ש"ז שרגאי, בנימין מינץ ועוד. · כרוזים מודפסים, ועוד.
האוסף שלפנינו מכיל מסמכים רבים בעלי חשיבות היסטורית רבה, על פרשיות שונות בתולדות אגו"י, פא"י ומוסדות הציבור בחו"ל ובא"י, בתקופת ערב-השואה והקמת המדינה.
70 פריטים. גודל ומצב משתנים.
· מכתבים מארגונים וסניפים בערים שונות בחו"ל, [לפני ואחרי השואה]. · מכתבים מרבנים ועסקנים נודעים (רבי אברהם יעקב אורלנסקי, רבה של זכרון-יעקב; רבי פנחס עפשטיין; רבי רפאל קצנלבוגן; רבי יצחק מאיר לוין; רבי בנימין מינץ, רבי שלמה זלמן מוזס, רבי משה בלוי, ועוד). · מכתב על גבי נייר מסמכים של רבי מאיר קרליץ [כנראה בכתב-ידו של רבי יעקב לנדוי], ובו תיאור מפורט על פטירתו בלב-ים של רבי משה בלוי מנהיג "אגודת ישראל", על האניה בה נסע לארה"ב, יחד עם רבי מאיר קרליץ ואחרים ממנהיגי "אגודת ישראל". סיון תש"ו [1946]. · העתקת מכתב ראשי "הסוכנות היהודית", אל "אגודת ישראל", אודות "הבטחת עניני האישות, השבת, החינוך והכשרות במדינה היהודית, לכשתקום בימינו". ירושלים, תמוז תש"ז [1947]. · מכתב "בירור בענין בני הישיבות" על פטור מגיוס לצבא, בחתימת רבי "שמחה זיסקינד ברוידא" וראשי פא"י. תמוז תש"ח [1948]. · מכתבים מעניינים מרבי יעקב סופר מטבריה, אוראן ומרשיליא. · מסמך משנת תרצ"ו [1936], על שיתוף פעולה בין "פועלי אגודת ישראל" וה"פועל המזרחי", בחתימת ד"ר יצחק ברויער, מר ש"ז שרגאי, בנימין מינץ ועוד. · כרוזים מודפסים, ועוד.
האוסף שלפנינו מכיל מסמכים רבים בעלי חשיבות היסטורית רבה, על פרשיות שונות בתולדות אגו"י, פא"י ומוסדות הציבור בחו"ל ובא"י, בתקופת ערב-השואה והקמת המדינה.
70 פריטים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
צרור מכתבי רבנים, אודות יזמת הרב רובינפיין, לייסוד לימוד "דף היומי" בספר זוהר הקדוש. ירושלים, תרצ"א [1931].
· מכתב (2 עמ') בכתב-יד וחתימת רבי "דוד מרדכי ב"ר חיים" רובינפיין "מחבר הספרים קול הקורא", יוזם הרעיון: "כאשר ראינו הדף היומי של הש"ס, שנתייסד בעיר וויען, שבע שנים לפנים, קבלו הצעה הזאת בחובה, ועשה פעולה גדולה בעולם שלמדו אלפֵי ישראל, ולפי שידוע אשר ללימוד דף זוהר צריך מעט זמן ונקל הרבה מלימוד דף גמרא, וכדי לאחֵד את כל עדת ישראל מצינו תיקון גדול כללי, בעזר הרבנים והלומדים וחכמי ירושלים אשר הסכימו בזה...". בשולי העמוד השני, מספר שורות בכתב יד וחתימת הגאון רבי "זעליג בראווערמאן" [מראשי ישיבת "מאה שערים"], ומספר שורות בכתב יד, חתימה וחותמת הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, החותם "יוסף חיים ז"פ" - המשבח את הרעיון, בהסתייגויות מסויימות: "בודאי מצוה על כל מי שהיכולת בידו ללמוד הפרשה [בזוהר] מדי שבוע, ועכ"פ מי שאין ביכלתו, ילמוד דף א', אבל לא יקבל בנדר...".
· מכתב בכתב יד וחתימת הגאון החסיד רבי אלימלך הכהן רובינשטיין הרב מראחוב, המציין במכתבו גודל ענין לימוד חכמת הקבלה, "והלימוד הזה מביא התקרבות הגאולה". · מכתב הגאון רבי אברהם פילוסוף, ראב"ד הספרדים, הכותב: "גם אנכי הח"מ מקבל בלי נדר... ללמוד דף אחד זוהר ככתוב מעל"ד...". · מכתב רבי מרדכי ראשקעס, הרב מיאנישוק. · מכתב רבי דוד יצחק ב"ר יוסף מאיר, "בעל המחבר ספר כרם חמד כ"י על גמרא ופוסקים" [רבי דוד יצחק מגין, אב"ד דרעטשין - חותנם של רבי הלל ויטקינד ורבי אהרן ווינשטיין, שהניח אחריו כת"י חיבור מסודר על ארבעה חלקי שו"ע]. · מכתבים מרבי יהושע אלטר ווילדמן אב"ד קאנסקיוואליא; מרבי שמחה בונם וורנר; מרבי גרשון יהודה זילברמן הרב מפראגא, וורשא [עלה לירושלים תרפ"ד, וכיהן כחבר הבד"צ של "העדה החרדית", נפטר תרצ"ח].
רבי דוד מרדכי רובינפיין (תרל"ג-תרצ"ג), מחסידי זוויעהל, גאון ומקובל, רב בקהילת קומייריד (Komargorod, פודוליה). עלה לירושלים בשנות התר"פ. מחבר ספרי המוסר "קול הקורא" (זיטומיר תרס"ב; ברדיטשוב, תרע"ג; ירושלים, תרפ"ז). המכתבים שלפנינו צולמו בסוף מהדורה חדשה של ספר "קול הקורא" (ירושלים-בני ברק, תשל"ח), שהדפיס חתנו הצעיר, הגאון הצדיק רבי בנימין יהושע זילבר, הנודע בשם "רבי בנימין הצדיק".
9 עמ' כתובים, כ-20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים. נתונים בציפוי לימניציה.
· מכתב (2 עמ') בכתב-יד וחתימת רבי "דוד מרדכי ב"ר חיים" רובינפיין "מחבר הספרים קול הקורא", יוזם הרעיון: "כאשר ראינו הדף היומי של הש"ס, שנתייסד בעיר וויען, שבע שנים לפנים, קבלו הצעה הזאת בחובה, ועשה פעולה גדולה בעולם שלמדו אלפֵי ישראל, ולפי שידוע אשר ללימוד דף זוהר צריך מעט זמן ונקל הרבה מלימוד דף גמרא, וכדי לאחֵד את כל עדת ישראל מצינו תיקון גדול כללי, בעזר הרבנים והלומדים וחכמי ירושלים אשר הסכימו בזה...". בשולי העמוד השני, מספר שורות בכתב יד וחתימת הגאון רבי "זעליג בראווערמאן" [מראשי ישיבת "מאה שערים"], ומספר שורות בכתב יד, חתימה וחותמת הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, החותם "יוסף חיים ז"פ" - המשבח את הרעיון, בהסתייגויות מסויימות: "בודאי מצוה על כל מי שהיכולת בידו ללמוד הפרשה [בזוהר] מדי שבוע, ועכ"פ מי שאין ביכלתו, ילמוד דף א', אבל לא יקבל בנדר...".
· מכתב בכתב יד וחתימת הגאון החסיד רבי אלימלך הכהן רובינשטיין הרב מראחוב, המציין במכתבו גודל ענין לימוד חכמת הקבלה, "והלימוד הזה מביא התקרבות הגאולה". · מכתב הגאון רבי אברהם פילוסוף, ראב"ד הספרדים, הכותב: "גם אנכי הח"מ מקבל בלי נדר... ללמוד דף אחד זוהר ככתוב מעל"ד...". · מכתב רבי מרדכי ראשקעס, הרב מיאנישוק. · מכתב רבי דוד יצחק ב"ר יוסף מאיר, "בעל המחבר ספר כרם חמד כ"י על גמרא ופוסקים" [רבי דוד יצחק מגין, אב"ד דרעטשין - חותנם של רבי הלל ויטקינד ורבי אהרן ווינשטיין, שהניח אחריו כת"י חיבור מסודר על ארבעה חלקי שו"ע]. · מכתבים מרבי יהושע אלטר ווילדמן אב"ד קאנסקיוואליא; מרבי שמחה בונם וורנר; מרבי גרשון יהודה זילברמן הרב מפראגא, וורשא [עלה לירושלים תרפ"ד, וכיהן כחבר הבד"צ של "העדה החרדית", נפטר תרצ"ח].
רבי דוד מרדכי רובינפיין (תרל"ג-תרצ"ג), מחסידי זוויעהל, גאון ומקובל, רב בקהילת קומייריד (Komargorod, פודוליה). עלה לירושלים בשנות התר"פ. מחבר ספרי המוסר "קול הקורא" (זיטומיר תרס"ב; ברדיטשוב, תרע"ג; ירושלים, תרפ"ז). המכתבים שלפנינו צולמו בסוף מהדורה חדשה של ספר "קול הקורא" (ירושלים-בני ברק, תשל"ח), שהדפיס חתנו הצעיר, הגאון הצדיק רבי בנימין יהושע זילבר, הנודע בשם "רבי בנימין הצדיק".
9 עמ' כתובים, כ-20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים. נתונים בציפוי לימניציה.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $400
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
צרור מכתבים ומברקי-טלגרמה, מארכיונו של הרב יוסף ליפמאן גורביץ, רב במלבורן אוסטרליה. מכתבים בעניני גיטין וכשרות, בעניני הצלת פליטים מהשואה, ובנושאים שונים. בין הכותבים והחותמים: רבנים ודיינים, אישי ציבור ואנשים פרטיים - מארץ ישראל, ליטא (רבנים ומוסדות ציבור מווילנא), אירופה ואוסטרליה. [תרצ"ה-תש"ח בקירוב].
· מכתבים בחתימות הרבנים: רבי יוסף צבי הלוי אב"ד יפו וחברי בית הדין בתל אביב; רבי אברהם ניסן יפה. ווילנא; רבי חיים משה מגיד בוילנה (בעניין המוסד "מאכל כשר", שיסד הגאון רבי חיים עוזר, עבור תלמידי הישיבות בעיר); רבי יעקב רודניק, משגיח על הניקור והכשרות בווילנא; רבי דוד יצחק מאליער. בואנוס-איירס; רבי יצחק מאיר בן-מנחם וחברי בית הדין בפתח תקוה; רבי אברהם ליב זילברמן, צפת; רבי יהודה פרנקל מקומרנא. תל אביב; רבי יצחק ידידיה פרנקל, תל אביב; רבי אברהם צבי שור. ירושלים. ועוד.
· מברקי טלגרמה מתקופת השואה - התכתבויות עם "ועד הישיבות" והרב הראשי יצחק הרצוג. בעניני מגביות לטובת הישיבות בארץ ישראל, ולפליטי-המלחמה.
הגאון רבי יוסף ליפמאן גורביץ (תרמ"ה-תשט"ז), תלמיד חכם מופלג מרבני ליטא. היה ממייסדי "הסתדרות צעירי ישראל" בווילנא [מראשוני הארגונים החרדים שנוסדו בשלהי מלחמת העולם הראשונה, ומאבני היסוד של ייסוד "אגודת ישראל" בראשית שנות התר"פ. חברי הארגון הקימו את מערכת החינוך "יבנה" בערי ליטא, וייצגו את החרדים בבחירות להנהגת הקהילות בליטא]. בשנת תרצ"ב נסע לאוסטרליה וכיהן ברבנות בעיר מלבורן. היה מראשי הרבנים באוסטרליה, והתכתב בהלכה עם רבים מגדולי הרבנים בדורו [בעניני עגונות ועגונות-השואה, כשרות, ועוד]. פעל רבות לטובת הישיבות ברחבי העולם, ובפרט בתקופת מלחמת העולם השניה. אוסף המכתבים שלפנינו מעיד על כך.
22 מכתבים, ו-25 טלגרמות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
· מכתבים בחתימות הרבנים: רבי יוסף צבי הלוי אב"ד יפו וחברי בית הדין בתל אביב; רבי אברהם ניסן יפה. ווילנא; רבי חיים משה מגיד בוילנה (בעניין המוסד "מאכל כשר", שיסד הגאון רבי חיים עוזר, עבור תלמידי הישיבות בעיר); רבי יעקב רודניק, משגיח על הניקור והכשרות בווילנא; רבי דוד יצחק מאליער. בואנוס-איירס; רבי יצחק מאיר בן-מנחם וחברי בית הדין בפתח תקוה; רבי אברהם ליב זילברמן, צפת; רבי יהודה פרנקל מקומרנא. תל אביב; רבי יצחק ידידיה פרנקל, תל אביב; רבי אברהם צבי שור. ירושלים. ועוד.
· מברקי טלגרמה מתקופת השואה - התכתבויות עם "ועד הישיבות" והרב הראשי יצחק הרצוג. בעניני מגביות לטובת הישיבות בארץ ישראל, ולפליטי-המלחמה.
הגאון רבי יוסף ליפמאן גורביץ (תרמ"ה-תשט"ז), תלמיד חכם מופלג מרבני ליטא. היה ממייסדי "הסתדרות צעירי ישראל" בווילנא [מראשוני הארגונים החרדים שנוסדו בשלהי מלחמת העולם הראשונה, ומאבני היסוד של ייסוד "אגודת ישראל" בראשית שנות התר"פ. חברי הארגון הקימו את מערכת החינוך "יבנה" בערי ליטא, וייצגו את החרדים בבחירות להנהגת הקהילות בליטא]. בשנת תרצ"ב נסע לאוסטרליה וכיהן ברבנות בעיר מלבורן. היה מראשי הרבנים באוסטרליה, והתכתב בהלכה עם רבים מגדולי הרבנים בדורו [בעניני עגונות ועגונות-השואה, כשרות, ועוד]. פעל רבות לטובת הישיבות ברחבי העולם, ובפרט בתקופת מלחמת העולם השניה. אוסף המכתבים שלפנינו מעיד על כך.
22 מכתבים, ו-25 טלגרמות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
אוסף מכתבי רבנים, מכתבי המלצה והסכמות לספרים, מכתבי שנה טובה ומכתבים בדברי תורה, שנשלחו אל הגאון רבי בנימין יהושע זילבר ("רבי בנימין הצדיק"), בשנים ת"ש-תש"נ בקירוב.
· מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי משה פיינשטיין (15 שורות), תשובה הלכתית והסכמה לספר, בדיני קריאת "שנים-מקרא ואחד תרגום". ניו יורק, חנוכה תש"ל [1969]. · שני מכתבי הסכמות, מהגאון מטשיבין רבי דוב בעריש ווידענפלד. · שני מכתבים [פגומים] מהגאון רבי זליג ראובן בענגיס. · שני מכתבים ארוכים מהגאון רבי יחזקאל סרנא. · מכתב מהגאון רבי עובדיה יוסף. · מכתב ארוך בדברי תורה מהגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ. · חמשה מכתבים מהאדמו"ר רבי יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם מציעשנוב. · שלשה מכתבים מהגאון רבי משה שטרן, הרב מדעברצין. · מכתב ארוך מהגאון הצדיק רבי שלמה וולבה. · מכתבים מרבני טבריה, צפת ובאר שבע. · ומכתבים נוספים.
36 מכתבים, למעלה מ-40 דף. גודל ומצב משתנים, טוב עד גרוע. כל המכתבים נתונים בהדבקות למיניציה. בחלק מהמכתבים רישומים בכתב יד (הערות בכת"י הרב זילבר, והוראות להדפסה).
· מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי משה פיינשטיין (15 שורות), תשובה הלכתית והסכמה לספר, בדיני קריאת "שנים-מקרא ואחד תרגום". ניו יורק, חנוכה תש"ל [1969]. · שני מכתבי הסכמות, מהגאון מטשיבין רבי דוב בעריש ווידענפלד. · שני מכתבים [פגומים] מהגאון רבי זליג ראובן בענגיס. · שני מכתבים ארוכים מהגאון רבי יחזקאל סרנא. · מכתב מהגאון רבי עובדיה יוסף. · מכתב ארוך בדברי תורה מהגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ. · חמשה מכתבים מהאדמו"ר רבי יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם מציעשנוב. · שלשה מכתבים מהגאון רבי משה שטרן, הרב מדעברצין. · מכתב ארוך מהגאון הצדיק רבי שלמה וולבה. · מכתבים מרבני טבריה, צפת ובאר שבע. · ומכתבים נוספים.
36 מכתבים, למעלה מ-40 דף. גודל ומצב משתנים, טוב עד גרוע. כל המכתבים נתונים בהדבקות למיניציה. בחלק מהמכתבים רישומים בכתב יד (הערות בכת"י הרב זילבר, והוראות להדפסה).
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $600
נמכר ב: $1,125
כולל עמלת קונה
ארכיון גדול (למעלה מ-60 פריטים) - מכתבי-סמיכה ומכתבים מרבנים מפורסמים, שנשלחו אל הגאון רבי דוד ברודמן, רבה של סביון, ומרבני אמשטרדם.
מכתבי סמיכה לרבנות, מאת רבי דוד פוברסקי ראש ישיבת פוניבז', רבי אריה זאב גורביץ ראש ישיבת גייטסהד, רבי עובדיה יוסף והרב שלמה גורן.
האוסף כולל מכתבים מרבנים מפורסמים: רבי זליג ראובן בנגיס; רבי אריה זאב גורביץ (2 מכתבים); רבי חנוך דוב פאדווא; רבי שמעון שוואב; רבי אליעזר פלצ'ינסקי; רבי חיים פרידלנדר (3 מכתבים); רבי הלל מעדאליע מאנטוורפן (4 מכתבים); רבי בן ציון ראקוב מלונדון; רבי ישראל ברודי הרב הראשי לבריטניה; רבי ישראל יעקבוביץ הרב הראשי לבריטניה (4 מכתבים); רבי בנימין מנחם פעלס מלוצרן (4 מכתבים); רבי ישראל מאיר לאו; רבי משה צבי נריה [מכתב התנערות מדרכו של מזכ"ל תנועת בני-עקיבא]; רבי שמואל דוד מונק (2 מכתבים); רבי יהושע משה אהרונסון; רבי בנימין יהושע זילבר; תעודת גיור שנעשה בבית הדין בסביון [בחתימת הרבנים: רבי דוד ברודמן, רבי עמרם ברש"י בלוי - ראש "נטורי קרתא", ורבי נחום יצחק פראנק]; ועוד מכתבים רבים מרבני הולנד, אירופה וארץ ישראל.
הרב ברודמן, נולד ברוטרדם שבהולנד, לאחר השואה, בה גלה למחנות הריכוז, למד בישיבות גייטסהד ופוניבז'. כיהן כעשר שנים כרב ודיין באמסטרדם. בשנת תשל"ג (1973) עלה לארץ ישראל והתמנה לרב הראשי בסביון. בה הקים מוסדות תורה ו"כולל אברכים".
69 דף הכוללים כ-60 מכתבים, גודל ומצב משתנים. רוב המכתבים במצב טוב-מאד.
מכתבי סמיכה לרבנות, מאת רבי דוד פוברסקי ראש ישיבת פוניבז', רבי אריה זאב גורביץ ראש ישיבת גייטסהד, רבי עובדיה יוסף והרב שלמה גורן.
האוסף כולל מכתבים מרבנים מפורסמים: רבי זליג ראובן בנגיס; רבי אריה זאב גורביץ (2 מכתבים); רבי חנוך דוב פאדווא; רבי שמעון שוואב; רבי אליעזר פלצ'ינסקי; רבי חיים פרידלנדר (3 מכתבים); רבי הלל מעדאליע מאנטוורפן (4 מכתבים); רבי בן ציון ראקוב מלונדון; רבי ישראל ברודי הרב הראשי לבריטניה; רבי ישראל יעקבוביץ הרב הראשי לבריטניה (4 מכתבים); רבי בנימין מנחם פעלס מלוצרן (4 מכתבים); רבי ישראל מאיר לאו; רבי משה צבי נריה [מכתב התנערות מדרכו של מזכ"ל תנועת בני-עקיבא]; רבי שמואל דוד מונק (2 מכתבים); רבי יהושע משה אהרונסון; רבי בנימין יהושע זילבר; תעודת גיור שנעשה בבית הדין בסביון [בחתימת הרבנים: רבי דוד ברודמן, רבי עמרם ברש"י בלוי - ראש "נטורי קרתא", ורבי נחום יצחק פראנק]; ועוד מכתבים רבים מרבני הולנד, אירופה וארץ ישראל.
הרב ברודמן, נולד ברוטרדם שבהולנד, לאחר השואה, בה גלה למחנות הריכוז, למד בישיבות גייטסהד ופוניבז'. כיהן כעשר שנים כרב ודיין באמסטרדם. בשנת תשל"ג (1973) עלה לארץ ישראל והתמנה לרב הראשי בסביון. בה הקים מוסדות תורה ו"כולל אברכים".
69 דף הכוללים כ-60 מכתבים, גודל ומצב משתנים. רוב המכתבים במצב טוב-מאד.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $500
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
אוסף של עשרות מכתבים, מרבנים וראשי ישיבות. ארץ ישראל וארצות שונות, המאה ה-20.
מכתבים מהרבנים: רבי ישראל וועלץ; רבי בנימין מנדלזון, "רב בכפר-עטה"; רבי בצלאל שטרן; רבי הילל ליכטנשטיין, הרב מקראסנא; רבי צבי יהודה הכהן קוק; רבי צבי יהודה מלצר (על נייר מסמכים של אביו רבי איסר זלמן מלצר); רבי אלימלך בר שאול; רבי ישראל גרוסמן; רבי אברהם וולף; רבי יונה מרצבך; רבי משה שמואל שפירא; רבי אברהם פרבשטיין; רבי יששכר מאיר; רבי יוסף ליס; רבי יעקב לנדא; רבי יהושע נויבירט; רבי דב יפה שליט"א; רבי חיים קניבסקי שליט"א; הרבנית לאה קוק מטבריה (מכתב ברכות, עם איורים); ועוד מכתבים מרבנים רבים.
44 מכתבים, גודל ומצב משתנים.
מכתבים מהרבנים: רבי ישראל וועלץ; רבי בנימין מנדלזון, "רב בכפר-עטה"; רבי בצלאל שטרן; רבי הילל ליכטנשטיין, הרב מקראסנא; רבי צבי יהודה הכהן קוק; רבי צבי יהודה מלצר (על נייר מסמכים של אביו רבי איסר זלמן מלצר); רבי אלימלך בר שאול; רבי ישראל גרוסמן; רבי אברהם וולף; רבי יונה מרצבך; רבי משה שמואל שפירא; רבי אברהם פרבשטיין; רבי יששכר מאיר; רבי יוסף ליס; רבי יעקב לנדא; רבי יהושע נויבירט; רבי דב יפה שליט"א; רבי חיים קניבסקי שליט"א; הרבנית לאה קוק מטבריה (מכתב ברכות, עם איורים); ועוד מכתבים מרבנים רבים.
44 מכתבים, גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $6,000
לא נמכר
כתב-יד, פנקס השליחות של הגאון רבי חיים שלמה אבולעפיא שד"ר טבריה, במסע שליחותו בערי איטליה וצרפת, בשנת תקע"ט (1819).
פנקס שלם שנכתב על ידי רבי חיים שלמה אבולעפיא, במהלך שנת תקע"ט (בחודשים כסליו-תמוז), במסעו בקהילות היהודיות שבצפון ומזרח איטליה, ביניהן: פירארה, בולוניה, מודינה, פורלי, לוגו, פיזארו, סיניגליה, אנקונה, מנטובה, ורונה, מילאנו, ורצ'ילי, מונקאלוו, קזאלה מונפראטו, טורינו, וקהילות נוספות בערי וכפרי האזור. בנוסף, ביקר רח"ש אבולעפיא בכמה מקהילות צרפת, בעיקר אלה הסמוכות לגבול האיטלקי: ניס, מרסיי ועיש (Aix).
הפנקס שלפנינו מכיל מידע היסטורי רב ערך על חיי קהילות איטליה בראשית המאה ה-19. רבי חיים שלמה אבולעפיא תיעד בפנקס בפרוטרוט את נסיעותיו ואת ביקוריו בקהילות השונות, את האנשים שאירחו אותו, שמות התורמים בני הקהילה, ופרטים אחרים. להלן דוגמאות אחדות מתוך הפנקס:
"מלוגו בדרך פורלי נתאכסנתי בבית האחים מהזקנים יום א' של חנוכה תקע"ט ושם שלושה יאודים ואחד מהם נתן שני פאבלוס. משם הלכנו לסנזינא יע"א יום אחד ונתאכסנתי ס' מרדכי מהזקנים. ברוך הוא וברוך שמו.... משם לפיזארו יע"א" [8ב].
"ק"ק סיניגאליא... עשו לי כבוד גדול ובא מעיר הנז' הגביר ס' אהרן גאליקו להקביל פני כהלכת גוברין זה טעון הל"ל הגדול וכל משפחתו הרמה..." [10].
"...גם צריך אני למודע"י... שפה מנטובה יש בית הכנסת ושמה אוסטיא ואין בה קופה לעה"ק טבריה תוב"ב וחיליתי פניהם לקובעה והבטיחוני גדולי ישראל על זה... ובחול המועד פסח זה תקע"ט סימן נטעת"י ל"י כרמים נתיסדה פה הקופה..." [25ב].
"ממנטובה עד מילאנו דרך שלשת ימים וצריך פזר גדול, וממילאנו עד וירצילי יום וחצי וצריך פזר גדול..." [29א].
"בעל אכסניא נאה בעיר ניצא די פרובינצא אחד מן הרמתים מיקירי מתא ג'יברלטאר יע"א הגביר החכם השלם סי' משה בן זקן שקנה חכמה... ויביאני אל גבול קדשו וינקני דבש מסלע..."[37].
בביקורו באנקונה הוא מזכיר את רב המקום "המאור הגדול הרב המופלא שסנהדרין הרב הגדול מהר"ר רפאלי ישעיא אזולאי" - בן החיד"א [12א].
על העיר עיש שבפרובנס הוא כותב: "מתא עייש הנקראת אזאי, עיר אשר בה הרב מרדכי כרמי בעל מאמר מרדכי בערי צרפת יע"א" [50א].
בביקורו בוורונה הוא מזכיר את קופת "פדיון שבוים" במקום [28].
דף [44] הוא דף נפרד שנמצא בין דפי הפנקס: "יום א"ך שבט נסענו משם ובו ביום הגענו לעיר פינאלי יע"א...".
בדף [45] רשימה ארוכה שכתב בהיותו בעיר ונציה, ובו מפרט על פעילותו לעגן את התרומות לטבריה בתקנות העיר ומוסיף פרטים מתקנות ישנות על אופן חלוקת הנדבות לארץ ישראל, ועל חלקה של טבריה בנדבות אלו. בין היתר מזכיר שעבר קודם לכן בעיר טרייסט ושם מצא תקנות חתומות בעניין זה, ועוד.
בדפים [33]-[34], הוספות בכתיבה איטלקית, שנכתבו בסיניגליה בחודש שבט תקע"ט, התחייבות לתרומה מאת נכבדי הקהילה. בדפים [46]-[48] - התחייבויות כתובות וחתומות ע"י תושבי קהילת קוני (קונאו).
בדף [49] רישום בכתב-יד וחתימת רבי יחזקאל אליעזר אבולעפיא, אחיינו של רבי חיים שלמה, ששימש שד"ר טבריה אחריו.
הגאון רבי חיים שלמה אבולעפיא, מחכמי טבריה, נין ונכד לרבי חיים אבולעפיא בעל "עץ החיים" (מחדש היישוב היהודי בטבריה). שד"ר העיר טבריה, החל משנת תקע"ו, באיטליה וצרפת. לאחר מכן יצא בשנת תקפ"ט לאיטליה ותוניס, שם כינוהו "בעל הנסים" על שם הנסים שנעשו לו. הפנקס שלפנינו הוא משליחותו הראשונה. בסוף שליחות זו הדפיס בליוורנו בשנית את הספר "זמרת הארץ" לרבי יעקב בירב. [ראה אודותיו: יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 642-644].
[53] דף כתובים, ועוד עשרות דפים ריקים. 22 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים וסימני עש במספר מקומות. כריכת קרטון מקורית עם שרוך לקשירה.
פנקס שלם שנכתב על ידי רבי חיים שלמה אבולעפיא, במהלך שנת תקע"ט (בחודשים כסליו-תמוז), במסעו בקהילות היהודיות שבצפון ומזרח איטליה, ביניהן: פירארה, בולוניה, מודינה, פורלי, לוגו, פיזארו, סיניגליה, אנקונה, מנטובה, ורונה, מילאנו, ורצ'ילי, מונקאלוו, קזאלה מונפראטו, טורינו, וקהילות נוספות בערי וכפרי האזור. בנוסף, ביקר רח"ש אבולעפיא בכמה מקהילות צרפת, בעיקר אלה הסמוכות לגבול האיטלקי: ניס, מרסיי ועיש (Aix).
הפנקס שלפנינו מכיל מידע היסטורי רב ערך על חיי קהילות איטליה בראשית המאה ה-19. רבי חיים שלמה אבולעפיא תיעד בפנקס בפרוטרוט את נסיעותיו ואת ביקוריו בקהילות השונות, את האנשים שאירחו אותו, שמות התורמים בני הקהילה, ופרטים אחרים. להלן דוגמאות אחדות מתוך הפנקס:
"מלוגו בדרך פורלי נתאכסנתי בבית האחים מהזקנים יום א' של חנוכה תקע"ט ושם שלושה יאודים ואחד מהם נתן שני פאבלוס. משם הלכנו לסנזינא יע"א יום אחד ונתאכסנתי ס' מרדכי מהזקנים. ברוך הוא וברוך שמו.... משם לפיזארו יע"א" [8ב].
"ק"ק סיניגאליא... עשו לי כבוד גדול ובא מעיר הנז' הגביר ס' אהרן גאליקו להקביל פני כהלכת גוברין זה טעון הל"ל הגדול וכל משפחתו הרמה..." [10].
"...גם צריך אני למודע"י... שפה מנטובה יש בית הכנסת ושמה אוסטיא ואין בה קופה לעה"ק טבריה תוב"ב וחיליתי פניהם לקובעה והבטיחוני גדולי ישראל על זה... ובחול המועד פסח זה תקע"ט סימן נטעת"י ל"י כרמים נתיסדה פה הקופה..." [25ב].
"ממנטובה עד מילאנו דרך שלשת ימים וצריך פזר גדול, וממילאנו עד וירצילי יום וחצי וצריך פזר גדול..." [29א].
"בעל אכסניא נאה בעיר ניצא די פרובינצא אחד מן הרמתים מיקירי מתא ג'יברלטאר יע"א הגביר החכם השלם סי' משה בן זקן שקנה חכמה... ויביאני אל גבול קדשו וינקני דבש מסלע..."[37].
בביקורו באנקונה הוא מזכיר את רב המקום "המאור הגדול הרב המופלא שסנהדרין הרב הגדול מהר"ר רפאלי ישעיא אזולאי" - בן החיד"א [12א].
על העיר עיש שבפרובנס הוא כותב: "מתא עייש הנקראת אזאי, עיר אשר בה הרב מרדכי כרמי בעל מאמר מרדכי בערי צרפת יע"א" [50א].
בביקורו בוורונה הוא מזכיר את קופת "פדיון שבוים" במקום [28].
דף [44] הוא דף נפרד שנמצא בין דפי הפנקס: "יום א"ך שבט נסענו משם ובו ביום הגענו לעיר פינאלי יע"א...".
בדף [45] רשימה ארוכה שכתב בהיותו בעיר ונציה, ובו מפרט על פעילותו לעגן את התרומות לטבריה בתקנות העיר ומוסיף פרטים מתקנות ישנות על אופן חלוקת הנדבות לארץ ישראל, ועל חלקה של טבריה בנדבות אלו. בין היתר מזכיר שעבר קודם לכן בעיר טרייסט ושם מצא תקנות חתומות בעניין זה, ועוד.
בדפים [33]-[34], הוספות בכתיבה איטלקית, שנכתבו בסיניגליה בחודש שבט תקע"ט, התחייבות לתרומה מאת נכבדי הקהילה. בדפים [46]-[48] - התחייבויות כתובות וחתומות ע"י תושבי קהילת קוני (קונאו).
בדף [49] רישום בכתב-יד וחתימת רבי יחזקאל אליעזר אבולעפיא, אחיינו של רבי חיים שלמה, ששימש שד"ר טבריה אחריו.
הגאון רבי חיים שלמה אבולעפיא, מחכמי טבריה, נין ונכד לרבי חיים אבולעפיא בעל "עץ החיים" (מחדש היישוב היהודי בטבריה). שד"ר העיר טבריה, החל משנת תקע"ו, באיטליה וצרפת. לאחר מכן יצא בשנת תקפ"ט לאיטליה ותוניס, שם כינוהו "בעל הנסים" על שם הנסים שנעשו לו. הפנקס שלפנינו הוא משליחותו הראשונה. בסוף שליחות זו הדפיס בליוורנו בשנית את הספר "זמרת הארץ" לרבי יעקב בירב. [ראה אודותיו: יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 642-644].
[53] דף כתובים, ועוד עשרות דפים ריקים. 22 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים וסימני עש במספר מקומות. כריכת קרטון מקורית עם שרוך לקשירה.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - פנקסי וכתבי שד"רות, פנקסי מוסדות, מכתבים ומסמכים, דפוסים מוקדמים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $500
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
מקבץ מכתבים בכתב יד ובדפוס, טבריה וצפת, שנות התקצ"ה-תרצ"ה בקירוב.
האוסף כולל:
· כתב שליחות, לערי אשור [כורדיסטאן], לשד"ר רבי מכלוף הכהן, בחתימות (קליגרפיות) של שבעה מרבני העיר טבריה: רב העיר - רבי חיים נסים אבועלפיא, רבי שאלתיאל יעקב נינייו, רבי שלמה אלפאסי, רבי רפאל מאמאן, רבי יאודה נחמד, ועוד. טבריה, כסלו תקצ"ה [1834].
· "הודעה גלויה" - דף מודפס עם חותמות הקהילה בטבריה, על מינוי רבי חיים אלחדיף לחכם-באשי [רב ראשי]. טבריה, אייר תרנ"ח [1898]. · מכתב ארוך ומרגש, בכתב ידו וחתימתו של רבי שלום שישו מרבני צפת. ל"ג בעומר תרס"ד [1904]. · מכתב בחתימות ארבעה מרבני צפת, רבי ישועה פאלאג'י, רבי רפאל משה ענתבי, רבי משה יוסף הכהן ורבי שמעון שבתי. צפת, חשון תרצ"ב [1931]. · ועוד שלשה מכתבים מודפסים מטבריה ומצפת.
7 פריטים, גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת ששון.
האוסף כולל:
· כתב שליחות, לערי אשור [כורדיסטאן], לשד"ר רבי מכלוף הכהן, בחתימות (קליגרפיות) של שבעה מרבני העיר טבריה: רב העיר - רבי חיים נסים אבועלפיא, רבי שאלתיאל יעקב נינייו, רבי שלמה אלפאסי, רבי רפאל מאמאן, רבי יאודה נחמד, ועוד. טבריה, כסלו תקצ"ה [1834].
· "הודעה גלויה" - דף מודפס עם חותמות הקהילה בטבריה, על מינוי רבי חיים אלחדיף לחכם-באשי [רב ראשי]. טבריה, אייר תרנ"ח [1898]. · מכתב ארוך ומרגש, בכתב ידו וחתימתו של רבי שלום שישו מרבני צפת. ל"ג בעומר תרס"ד [1904]. · מכתב בחתימות ארבעה מרבני צפת, רבי ישועה פאלאג'י, רבי רפאל משה ענתבי, רבי משה יוסף הכהן ורבי שמעון שבתי. צפת, חשון תרצ"ב [1931]. · ועוד שלשה מכתבים מודפסים מטבריה ומצפת.
7 פריטים, גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - פנקסי וכתבי שד"רות, פנקסי מוסדות, מכתבים ומסמכים, דפוסים מוקדמים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
דף בכתב יד מזרחי, מסמך בחתימות הראשון לציון רבי יעקב משה עייאש, חברי בית הדין וגדולי חכמי הספרדים בעיר. ירושלים, ר"ח סיון תקע"ד [1814].
תקנות קבועות למלמדי תינוקות של בית רבן בתלמוד תורה של העדה הספרדית בירושלים כולל שמונה סעיפים הנוגעים לחיובי המלמדים, זמני הלימוד, כמות התלמידים ומשכורות המלמדים והתחייבותם לשמור התקנות. חיזוק כח הגבאים הממונים להדיח מלמדים ממשכורתם. בשולי הדף חתימת ידם של המלמדים, מהם חכמים ידועים מירושלים.
ראשון החותמים הוא הראשון לציון רבי יעקב משה עייאש, אחריו (הקיצוני משמאל) רבי יעקב קוראל (ממלא מקום הנ"ל במשרת הראשון לציון) ואחריהם רבי יום טוב דאנון (הראשון לציון לאחר החקרי לב) רבי שלמה יצחק מיוחס (המשנה לראשון לציון מהר"מ סוזין), חתימה לא מפוענחת, רבי יוסף יחיאל טאראגאן (מחברי בית דינו של רי"מ עייאש חתום עמו גם על תקנה משנה זו בענין תעשיית הגבינות בירושלים נפטר בשנת תק"פ) ורבי יהודה עוזיאל (גם הוא מחכמי בית הדין הנ"ל, נפטר בשנת תקפ"ז).
[1] דף. 30X21 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. קרעים משוקמים בקפלי הנייר.
מסמך היסטורי לתולדות סדרי ואורח החיים של הקהילה הספרדית בירושלים.
תקנות קבועות למלמדי תינוקות של בית רבן בתלמוד תורה של העדה הספרדית בירושלים כולל שמונה סעיפים הנוגעים לחיובי המלמדים, זמני הלימוד, כמות התלמידים ומשכורות המלמדים והתחייבותם לשמור התקנות. חיזוק כח הגבאים הממונים להדיח מלמדים ממשכורתם. בשולי הדף חתימת ידם של המלמדים, מהם חכמים ידועים מירושלים.
ראשון החותמים הוא הראשון לציון רבי יעקב משה עייאש, אחריו (הקיצוני משמאל) רבי יעקב קוראל (ממלא מקום הנ"ל במשרת הראשון לציון) ואחריהם רבי יום טוב דאנון (הראשון לציון לאחר החקרי לב) רבי שלמה יצחק מיוחס (המשנה לראשון לציון מהר"מ סוזין), חתימה לא מפוענחת, רבי יוסף יחיאל טאראגאן (מחברי בית דינו של רי"מ עייאש חתום עמו גם על תקנה משנה זו בענין תעשיית הגבינות בירושלים נפטר בשנת תק"פ) ורבי יהודה עוזיאל (גם הוא מחכמי בית הדין הנ"ל, נפטר בשנת תקפ"ז).
[1] דף. 30X21 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. קרעים משוקמים בקפלי הנייר.
מסמך היסטורי לתולדות סדרי ואורח החיים של הקהילה הספרדית בירושלים.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - פנקסי וכתבי שד"רות, פנקסי מוסדות, מכתבים ומסמכים, דפוסים מוקדמים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
מסמך בכתב-יד, בענין מינוי שלשה נציגים מרבני הקהילה האשכנזית, לוועד המאוחד מחכמי הספרדים והאשכנזים בירושלים, להורדת מחירי שכירות הדירות בעיר. בחתימות ששה מראשי הציבור וה"כוללים": רבי ישעיה ברדקי, רבי אליהו יוסף ריבלין, רבי ישראל בק, רבי נחום בהרמ"א [רבי נחום משאדיק], רבי מנחם מענדיל סגל ורבי יוחנן שלאנק. ירושלים, תרי"ח [1858]. חותמות ה"כוללים", עם איורים שונים של "הכותל המערבי".
נושא המסמך הוא איחוד השורות, לשם איזון שוק והסכמי שכירות הדירות מיד הנכרים בעלי הבתים, ומיד היהודים בעלי ה"חזקות", אשר היו משכירים לאחרים את "חזקתם" בשכירות בתי הנוכריים.
- "יען כי זה איזו שנים אשר ניתוסף שכר הדירות בעיה"ק ירושלים ת"ו מגויי הארץ, ועי"ז נעשה סכסוכי דברים בין בעלי החזקות ובין השכנים ורבה דין ודברים ביניהם, בענין החזקות הנהוגות בזה, והנה בהתאסף יחד חו"ר [חכמי ורבני] ספרדים וחו"ר אשכנזים מכל הכוללות, זאת אשר נגמר מאסיפתם: אשר חו"ר ספרדים יבררו שלשה מרבני ספרדים, וכוללות אשכנזים יבררו גם המה שלשה מחו"ר אשכנזים, ואלו הששה ישבו יחד ויעיינו בזה הענין... עפ"י הד"ת ועפ"י הצדק והיושר לטובת הענין, ואת אשר יצא מהם, רצוי ומקובל לכל הכוללות. והנה אנחנו כוללות אשכנזים בחרנו את מע"כ הרב הגאון מו"ה משה יהודא ליב אבד"ק קוטנא נ"י, ואת מע"כ הרב הגדול מוהר"ר שמואל סלאנט נ"י, ואת מע"כ הרב הג' מרדכי מאיר הי"ו...".
החותם הראשון: הגאון רבי ישעיה ב"ר יששכר בער ברדקי, חתנו של רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א. מנהיגה הגדול של קהילת ה"פרושים" בירושלים. נפטר חשון תרכ"ג (1862).
החותם השני: ממונה כולל חב"ד - הגאון רבי אליהו יוסף ריבלין (תקס"ה-תרכ"ה), בעל "אהלי יוסף", גאון מופלג בנגלה ובנסתר, מגדולי חסידי חב"ד מחסידי האדמו"ר האמצעי והאדמו"ר בעל "צמח צדק". תלמיד רבי מנשה מאיליה. כיהן ברבנות בחו"ל ועלה לארץ בשנת תרט"ו. על מצבתו בהר הזיתים נכתב: "הרב הגדול חריף ובקי שנון בנגלה ובנסתר, החסיד המפורסם אשר רבים הלכו לאורו ומאור תורתו וקדושתו הופיע להם להורות דרך ה', וחידושי תורתו בנגלה ובנסתר אשר השכיל הלא המה בכתובים...".
החותם השלישי: ממונה כולל ווהלין - המדפיס הנודע רבי ישראל בק (תקנ"ב-תרל"ה), מתלמידי רבי ישראל מרוזין ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. אמן-מומחה במלאכת הדפוס. הקים דפוס בברדיטשוב, ולפי המסופר הוא גם היה המעצב של אותיות הדפוס בסלאוויטא. בשנת תקצ"א עלה לצפת והקים בה בית דפוס, אך לאחר חורבן העיר ב"רעש" [רעידת האדמה בשנת תקצ"ז] ומרד הדרוזים, עלה לירושלים והקים בה בשלישית את בית דפוסו, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים להדפסת ספרים-עבריים.
החותם הרביעי: ממונה כולל פולין - הגאון הקדוש רבי נחום אב"ד שאדיק (תקע"ג-תרכ"ט), בן רבי משה אברהם לעווי-וויספיש. תלמיד הגאון בעל "חמדת שלמה" מגאוני פולין, בהגיעו לגיל 18 הסמיכו רבו והעניק לו היתר הוראה. שימש כמה שנים כרבה של שאדיק בפולין, ובשנת תר"ג עלה לארץ ישראל יחד עם שני אחיו הרבנים רבי אשר לעמל אב"ד גאלין ורבי יעקב יהודה ליב, אחרי ששלשתם חלמו בערב אחד כי עליהם לעלות לארץ ישראל, מבלי שהאחד ידע על חלומו של השני. בירושלים היה יושב רוב ימיו מעוטף בטלית ותפילין ולומד בשקידה רבה. הקים את "ישיבת הר"ן" בה מסר שיעורים למדניים לפני גדולי התלמידי-חכמים הצעירים בירושלים. את תורת הסוד למד יחד עם הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט אצל המקובל רבי יהודה הכהן. נפטר במגיפת הכולירה בשנת 1868 ועל מצבתו שבהר הזיתים נכתב: "איש קדוש וטהור, בן שמנה שנים החל לדרוש את ה' והקדיש כל ימיו לתורה ותעניות וסיגופים במסירות נפש. לא פסק פומיה מגירסא יומם ולילה. זכה ללמוד וללמד והעמיד תלמידים הרבה... חסיד ועניו..."
החותם החמישי: רבי מנחם מענדל סג"ל היה מראשי כולל הו"ד, יחד עם רעו החותם השישי, רבי "יוחנן הירש במהר"מ שלאנק", (תקע"ה-תרמ"ד) - תלמיד ה"חתם סופר", עלה לירושלים עם אביו רבי מרדכי שלאנק שהיה מגדולי תלמידי ה"חתם סופר". עלה לירושלים יחד עם אביו והיה מראשי ומייסדי מוסדות הציבור בירושלים - ראה אודותיו בספר "החתם סופר ותלמידיו", עמ' קפח-קפט.
דף 28 ס"מ. מצב בינוני. פגעי בלאי וכתמי חלודה גדולים.
נושא המסמך הוא איחוד השורות, לשם איזון שוק והסכמי שכירות הדירות מיד הנכרים בעלי הבתים, ומיד היהודים בעלי ה"חזקות", אשר היו משכירים לאחרים את "חזקתם" בשכירות בתי הנוכריים.
- "יען כי זה איזו שנים אשר ניתוסף שכר הדירות בעיה"ק ירושלים ת"ו מגויי הארץ, ועי"ז נעשה סכסוכי דברים בין בעלי החזקות ובין השכנים ורבה דין ודברים ביניהם, בענין החזקות הנהוגות בזה, והנה בהתאסף יחד חו"ר [חכמי ורבני] ספרדים וחו"ר אשכנזים מכל הכוללות, זאת אשר נגמר מאסיפתם: אשר חו"ר ספרדים יבררו שלשה מרבני ספרדים, וכוללות אשכנזים יבררו גם המה שלשה מחו"ר אשכנזים, ואלו הששה ישבו יחד ויעיינו בזה הענין... עפ"י הד"ת ועפ"י הצדק והיושר לטובת הענין, ואת אשר יצא מהם, רצוי ומקובל לכל הכוללות. והנה אנחנו כוללות אשכנזים בחרנו את מע"כ הרב הגאון מו"ה משה יהודא ליב אבד"ק קוטנא נ"י, ואת מע"כ הרב הגדול מוהר"ר שמואל סלאנט נ"י, ואת מע"כ הרב הג' מרדכי מאיר הי"ו...".
החותם הראשון: הגאון רבי ישעיה ב"ר יששכר בער ברדקי, חתנו של רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א. מנהיגה הגדול של קהילת ה"פרושים" בירושלים. נפטר חשון תרכ"ג (1862).
החותם השני: ממונה כולל חב"ד - הגאון רבי אליהו יוסף ריבלין (תקס"ה-תרכ"ה), בעל "אהלי יוסף", גאון מופלג בנגלה ובנסתר, מגדולי חסידי חב"ד מחסידי האדמו"ר האמצעי והאדמו"ר בעל "צמח צדק". תלמיד רבי מנשה מאיליה. כיהן ברבנות בחו"ל ועלה לארץ בשנת תרט"ו. על מצבתו בהר הזיתים נכתב: "הרב הגדול חריף ובקי שנון בנגלה ובנסתר, החסיד המפורסם אשר רבים הלכו לאורו ומאור תורתו וקדושתו הופיע להם להורות דרך ה', וחידושי תורתו בנגלה ובנסתר אשר השכיל הלא המה בכתובים...".
החותם השלישי: ממונה כולל ווהלין - המדפיס הנודע רבי ישראל בק (תקנ"ב-תרל"ה), מתלמידי רבי ישראל מרוזין ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. אמן-מומחה במלאכת הדפוס. הקים דפוס בברדיטשוב, ולפי המסופר הוא גם היה המעצב של אותיות הדפוס בסלאוויטא. בשנת תקצ"א עלה לצפת והקים בה בית דפוס, אך לאחר חורבן העיר ב"רעש" [רעידת האדמה בשנת תקצ"ז] ומרד הדרוזים, עלה לירושלים והקים בה בשלישית את בית דפוסו, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים להדפסת ספרים-עבריים.
החותם הרביעי: ממונה כולל פולין - הגאון הקדוש רבי נחום אב"ד שאדיק (תקע"ג-תרכ"ט), בן רבי משה אברהם לעווי-וויספיש. תלמיד הגאון בעל "חמדת שלמה" מגאוני פולין, בהגיעו לגיל 18 הסמיכו רבו והעניק לו היתר הוראה. שימש כמה שנים כרבה של שאדיק בפולין, ובשנת תר"ג עלה לארץ ישראל יחד עם שני אחיו הרבנים רבי אשר לעמל אב"ד גאלין ורבי יעקב יהודה ליב, אחרי ששלשתם חלמו בערב אחד כי עליהם לעלות לארץ ישראל, מבלי שהאחד ידע על חלומו של השני. בירושלים היה יושב רוב ימיו מעוטף בטלית ותפילין ולומד בשקידה רבה. הקים את "ישיבת הר"ן" בה מסר שיעורים למדניים לפני גדולי התלמידי-חכמים הצעירים בירושלים. את תורת הסוד למד יחד עם הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט אצל המקובל רבי יהודה הכהן. נפטר במגיפת הכולירה בשנת 1868 ועל מצבתו שבהר הזיתים נכתב: "איש קדוש וטהור, בן שמנה שנים החל לדרוש את ה' והקדיש כל ימיו לתורה ותעניות וסיגופים במסירות נפש. לא פסק פומיה מגירסא יומם ולילה. זכה ללמוד וללמד והעמיד תלמידים הרבה... חסיד ועניו..."
החותם החמישי: רבי מנחם מענדל סג"ל היה מראשי כולל הו"ד, יחד עם רעו החותם השישי, רבי "יוחנן הירש במהר"מ שלאנק", (תקע"ה-תרמ"ד) - תלמיד ה"חתם סופר", עלה לירושלים עם אביו רבי מרדכי שלאנק שהיה מגדולי תלמידי ה"חתם סופר". עלה לירושלים יחד עם אביו והיה מראשי ומייסדי מוסדות הציבור בירושלים - ראה אודותיו בספר "החתם סופר ותלמידיו", עמ' קפח-קפט.
דף 28 ס"מ. מצב בינוני. פגעי בלאי וכתמי חלודה גדולים.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - פנקסי וכתבי שד"רות, פנקסי מוסדות, מכתבים ומסמכים, דפוסים מוקדמים ודברי דפוס
קָטָלוֹג