סידור תפלה מכל השנה, חלק א', עם כתר יוסף, פירושים ותפלות עפ"י קבלה, מרבי יוסף מפרמישלה. ברלין, תנ"ט-ת"ס (1699). מסידור זה נדפסו שתי מהדורות, כמנהג אשכנז וכמנהג פולין, ההבדל בין המהדורות הוא בעיקר בפיוטים ולא בטקסט התפילות. לפנינו המהדורה כמנהג פולין.
מספר הגהות בכתב יד אשכנזי עתיק מתקופת ההדפסה [ראשית המאה ה-18].
עותק חסר שער ודפים רבים בתחילתו: נג-סד, סא-צו, קא-קס, קיח דף (במקור: [1], ה-סד, סא-צו, קא-קס, קיח דף). 21.5 ס"מ. מצב בינוני. בלאי רב, דפים מנותקים, כתמים ומעט נקבי עש. ללא כריכה.
סידור זה נדיר במיוחד כי רוב העותקים נגנזו, בשל פולמוס גדול שנוצר עקב רמזים שבתאיים שנשתרבבו לפירוש עפ"י דרך הנסתר. רבי יעקב עמדין בספרו "תורת הקנאות" (אלטונה תקי"ב) מונה אותו בין הספרים החשודים בשבתאות וכותב: "ואלה הספרים שהבליעו ארסו של נחש זה במקצת מקומות במטמוניות, בס' תפלה כתר יוסף, לפיכך גזרו עליו הרבנים בדור שלפנינו גניזה". גם רבי יחזקאל קצנלבוגן אב"ד אה"ו, כותב במכתב לרבי משה חאגיז (הנמצא בכת"י אוקספורד): "... ולכן ציויתי להכריז בכל בתי כנסיות להביא לידי כל תפלות עם פירוש כתר יוסף". ואולם, דברי השבתאות שבפירוש זה לא יצאו מפי המחבר, שהיה דרשן, גדול בתורה ודיין מפורסם בדורו וחיבר ספרים אחדים ביניהם "כתונת פסים" (לובלין תנ"א), "צפנת פענח חדש" (פרנקפורט דאודר תנ"ד). עורכי הסידור לדפוס הם שהוסיפו בו רמזים שבתאיים, ראה מש"כ רבי יעקב עמדין עצמו, בספרו עדות ביעקב (אלטונה תקט"ז, עמ' נ): "אמנם הגיד לי הדיין הזקן באמשטרדם ר' משה פרנקפורטר נר"ו, שהמחבר גוף פירוש כתר יוסף בסידור התפלה, לא עשה פירוש רק בנגלה והיה סגי נהור, ולא ידע במה שהוסיפו בו המדפיסים והמגיהים, הם הוסיפו על המאירות והם שעתידין ליתן את הדין" (ראה חומר מצורף, ממאמר רש"ז ליימן, ספר זכרון לרבי משה ליפשיץ, עמ' תתפה-תתפח).

חמשה ספרי קבלה חשובים שנדפסו ברוסיה-פולין בשנות הת"ק, ראשית תקופת החסידות והתפשטות לימוד הקבלה בארצות רוסיה-פולין:
· ספר התמונה, "דברים נוראים ונפלאים על אותיות ונקודות", מיוחס לרבי נחוניה בן הקנה ורבי ישמעאל כהן גדול, עם "סוד שם המפורש". קארעץ (קוריץ), [תקמ"ד 1784]. מהדורה ראשונה.
· כרוך עם: ספר סוד ה', על ענין השתלשלות העולמות ועשר ספירות, "לאחד קדוש מן הראשונים... על אדני קבלת האר"י". [קוריץ, תקמ"ד 1784. נדפס בנפרד וללא שער]. וצורף לספרי קבלה שונים שנדפסו בקוריץ].
· ספר מחברת הקודש, כוונות לשבתות ולמועדי השנה. לרבינו חיים וויטאל - מהרח"ו. קוריץ [תקמ"ג 1783]. מהדורה ראשונה. הסכמה מעשרה מרבני "מעזריטש-גדול".
· ספר חסד לאברהם, עניני קבלה, מרבי אברהם אזולאי מחברון, עם "ביאור מאמר רז"ל על דרך הנסתר" ממהרח"ו. סלאוויטא, תקנ"ד (1794). מהספרים הראשונים שנדפסו ע"י האדמו"ר רבי משה שפירא רבה של סלאוויטא.
· ספר זהר חדש, ברדיטשוב, [תקפ"ה 1825]. דפוס רבי ישראל ב"ק.
5 ספרים בארבעה כרכים. גודל ומצב משתנים. טוב עד בינוני. פגעי עש. בספר "חסד לאברהם: פגמים בדפים אחרונים. בספר "זהר חדש", חסר דף אחרון ומושלם בצילום.
חתימות וחותמות מעניינות בכל הספרים: · ספר התמונה: חותמת עתיקה: "אליעזר במ"ו נחמן זצ"ל מראוונאי" [אולי צ"ל "מראזנאי"]. בדף האחרון חתימה דהויה של הגאון רבי "אליקום שלמה שפירא" [ראב"ד איישישוק והורודנא. נפטר בירושלים, תרס"ח]. בדף הכריכה האחורי חותמת הגאון רבי "חיים ברלין - בהגאון אדמו"ר הנצי"ב זצ"ל...". · ספר מחברת הקודש: חתימות ורישומים בכת"י אשכנזי: "לה' הארץ ומלואה הק' --- שלמה הכהן", "לה' הארץ ומלואה שייך לר' שלמה הכהן" [אולי קשור להגאון הקדוש רבי שלמה הכהן רבינוביץ, האדמו"ר הראשון מראדומסק, בעל "תפארת שלמה", תקס"ג-תרכ"ו, מגדולי אדמור"י פולין בדורו]. בדפי הכריכה רישומים רבים בכת"י מזרחי של כוונות ליל הסדר. חתימה בכת"י מזרחי "גואל האחרון - הצעיר שלמה מדמשק ס"ט". · ספר חסד לאברהם: חתימות בעלים בכתיבה תימנית של "הצעיר שלמה במ"ו זכריה אלמאליח" שקנה את הספר מ"ברוך צרור". וחתימות בנו "הצב"י שלמה ן' שלמה ן' זכריה ס"ט אלמליח, ובניו שמעיה ושם-טוב הי"ו". · ספר זהר חדש: חתימות בכת"י עתיק, "משה במ"ה חיים ---", ורישום שם לתפילה: "דוב בן פייגא פעסיא מקעשניב".
ספר סוד ה', נדפס בנפרד וללא שער, וצורף לספרי קבלה שונים שנדפסו בקוריץ תקמ"ג-תקמ"ד. [ראה במפעל הביבליוגרפיה רשומה 179404, על טפסים שצורפו לספר "זהר חדש", או לספר "שער היחודים". לפנינו עותק ייחודי שצורף ל"ספר התמונה"].

ספר רזיאל המלאך, "זה ספרא דאדם קדמאה שנתן לו רזיאל המלאך". קבלה וסגולות. אמשטרדם, תס"א 1701. דפוס משה מינדיס קויטיניו. מהדורה ראשונה. איורים קבליים רבים.
עותק חסר 3 דפים אחרונים: מב דף (במקור: מה דף). 22.5 ס"מ. מצב בינוני. פגעי בלאי וכתמים. נזקי עש על הטקסט. דפים מנותקים. כריכת עור עתיקה, עם עיטורים מוזהבים. פגומה ובלויה.
בדף ל/2 חותמת עתיקה מירושלים, עם איור ה"כותל המערבי".