סדר סליחות - קדש הלולים, כמנהג ליטא. ירושלים, תשכ"ט [1969].
העותק של הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי - ה"סטייפלער".
בדף שלפני השער שתי חותמות שלו: "הרב יעקב ישראל קניבסקי - בני ברק, שיכון חזון איש".
350 עמ'. 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. רישומים בעט. כריכה ישנה, פגומה מעט.

מכתב מעניין בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי "יוסף דובער הלוי סאלאווייציק". [ירושלים, תשי"א].
נשלח אל החזון איש - "להו"ג מרן שליט"א", הודעה על לידת בן ובקשות לתפילה וברכות. "אתכבד להודיע להו"ג, כי נולד לי בן למז"ט, ואקוה להכניסו אי"ה בבריתו של אאע"ה ביום ב' ו' אד"ר הבע"ל. אבקשו להתפלל בעד שלום הילד והיולדת, שאזכה להכניסו בבריתו של אאע"ה בזמנו ולגדלו לתורה ולחופה ולמע"ט. ויברך נא את בננו אברהם יהושע שיחי', שנזכה לגדלו לחנכו ולחכמו בתורה וי"ש תמימה".
הגאון רבי יוסף דוב (ר' יושע בער) הלוי סולובייציק (תרע"ו-תשמ"א), בנו הבכור של הרב מבריסק רבי יצחק זאב. בשנות השואה עלה עם אביו לירושלים, והקים עמו את ישיבת בריסק בירושלים, שלימים עמד בראשותה. נחשב לאחד מגדולי התורה בדור האחרון. בנו "אברהם יהושע" המוזכר במכתב, הוא בנו הבכור הגאון רבי אברהם יהושע הלוי סולובייציק שליט"א, העומד כיום בראשות ישיבת בריסק בירושלים. הבן הנולד המוזכר במכתב הוא הגאון רבי חיים הלוי סולובייציק שליט"א מירושלים, שנולד בכ"ט שבט תשי"א. הגאון רבי יוסף דוב עמד בקשר רב עם מרן ה"חזון איש", והיה מגיע לביתו בבני ברק כדי לדון ולהתייעץ עמו בעניני הלכה ובענינים פרטיים, מלבד שליחויות שונות שאביו מרן הגרי"ז מבריסק היה שולח אותו לדבר עם החזון איש, בענינים ציבוריים שונים.
דף 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמי רטיבות על הדיו.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יעקב ניימן, ראש ישיבת "אור ישראל". פתח תקוה, תש"ג [1943].
מכתב מעניין שנשלח ל"מרן הגאון האמיתי מהור"ר בעל חזון איש שליט"א", שאלה אודות שתי משפחות מיוצאי הונגריה המתגוררות בפתח תקוה, ומתעכבות בשידוכי בניהם המבוגרים עקב דרישתם להקפיד על מנהג הונגריה שנשים נשואות יספרו את שער ראשם, "... ואני אמרתי להם כי אסור בשביל מנהג טוב לבטל מצות עשה מן התורה... אבל אינם שומעים לי. לכן באתי לשאול את כ"ג חוות דעתו בזה, ומה שכבודו יגיד להם יעשו...".
הגאון רבי יעקב אריה ניימן (תרמ"ז בערך-תשמ"ג), מגדולי תלמידי ישיבת לומז'ה בפולין ומתלמידיו המקורבים של בעל ה"חפץ חיים", אשר מינהו לראשות ישיבת "אור ישראל" בעיר לידא (שנוסדה ע"י ה"חפץ חיים" והגאון רבי חיים עוזר). שנים ספורות לאחר עלותו לאר"י בשנת תרצ"ה, ייסד את ישיבת "אור ישראל" בפתח תקוה, ועמד בראשותה למעלה מארבעים שנה. רבים מראשי הישיבות בדורנו הם מתלמידיו ותלמידי-תלמידיו. מספריו: "דרכי מוסר" ו"פרי יעקב".
דף 20 ס"מ, כ-18 שורות בכת"י. מצב בינוני. קרעים וכתמי רטיבות.

צרור מכתבים ופתקאות "קוויטלאך" - שנשלחו אל הגאון רבינו אברהם ישעיה קרליץ בעל ה"חזון איש", כולל מכתבים מרבנים ואנשי המוסר: רבי דוב מעייני אב"ד מגדיאל; רבי שלמה וולבה משגיח ישיבת "באר יעקב" [המבקש לחזק בחור טוב, בקשיי-התמודדותו עם משפחה המתנגדת להמשך לימודיו בישיבה]; רבי אלימלך שאולזון [בר-שאול]; רבי ראובן מלמד; הזמנה לנישואי רבי ליפא דוב ווינטרויב; ועוד.
בכל הדפים רישומי "קוויטל" של עשרות שמות בכתב יד-קדשו של ה"חזון איש" - שרשם את שמם ושם אמם, לתפילה ולברכה, לבריאות ולהצלחה. [אחד השמות שזוהו הוא שמו של האדמו"ר מסטריקוב זצ"ל: "אברהם אביגדור נחום בן רוזה בילה"].
17 פריטי נייר, גודל ומצב משתנים.

מכתב ארוך ומעניין בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יצחק בלוך, שנשלח מטלז לירושלים, בעיצומם של ימי מלחמת העולם השניה, אל דודו ומחותנו הגאון רבי זלמן סורוצקין. טלז, [שבט תש"א, 1941].
בעצומם של אותם ימים-טרופים, נשא רבי ברוך סורוצקין [בנו של רבי זלמן סורוצקין], את קרובתו הרבנית רחל, בתו של רבי אברהם יצחק בלוך, שהיה בן-דודו [אביו רבי זלמן סורוצקין ודודו מוהרי"ל בלוך, היו חתניו של מייסד הישיבה הגאון רבי אליעזר גורדון]. מיד לאחר הנישואין, יצאו בני הזוג למסע-הצלה מליטא הבוערת לארה"ב, דרך סיביר ויפן.
רבי אברהם יצחק בלוך כותב לדודו על כך: "בנינו היקרים נסעו מקובנא ביום ד' והיום נתקבלה תלגרמה [מברק] מעיר הבירה [מוסקבה?] כי באו לשלום... החלטנו כי יסעו דרך המזרח, באשר נתקבלה ידיעה כי קבלו רשיון כניסה מארה"ב...". בהמשך המכתב הוא כותב על מאמצי הצלה שונים, לקבלת ויזות ורשיונות-נסיעה לבני הישיבה ולבני המשפחה.
הגאון רבי אברהם יצחק בלוך הי"ד (תר"נ-תש"א), אב"ד העיר טלז וראש הישיבה בטלז. דור שלישי לראשי הישיבה בטעלז, בנו השני של בעל ה"שיעורי דעת" רבי יוסף ליב (מוהרי"ל) בלוך, ונכדו של רבי אליעזר גורדון מייסד הישיבה. מילדות נודע לגאון מופלג בכשרונותיו ובעמקותו ה"טלזאית". בגיל שלושים [!] בשנת תר"פ מונה לתפקיד ר"מ ראשי וראש ישיבה [בחיי אביו], ועם פטירת אביו בחשון שנת תר"צ (1929), מונה לראש הישיבה וגם למלא מקומו ברבנות העיר. עם הכיבוש הנאצי בשלהי סיון תש"א (קיץ 1941), הוצא להורג יחד עם מאות תלמידי הישיבה ורבניה, ורוב בני משפחתו וקהילתו, שנרצחו באכזריות ע"י הגרמנים בכפר ראיין שעל-יד טלז. מחידושיו יצא לאור ספר "חידושי רבנו הגרא"י מטלז". בהקדמת הספר מתארים אותו כ"אחד ממרביצי התורה שזכה לשם גדול בדורו בשעוריו הנפלאים בהבנת ועמקות התורה".
מצאצאיו נותרו רק שלש בנות, שהצליחו להמלט מן התופת. אחת מהן היא הרבנית רחל סורוצקין, אשת הגאון רבי ברוך סורוצקין, שלימים נתמנה לעמוד בראשות ישיבת טלז בקליבלנד-אוהיו, ארה"ב.
נייר מסמכים רשמי, 2 עמ' כתובים, 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי, נקבי תיוק וקרעים קלים.