מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי ישעיה מקרעסטיר, החותם בחתימת המלאה: "ישעי' בן מו"ה משה ז"ל, שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע". קרעסטור (Keresztur).
13 שורות בכתב-ידו וחתימתו. המכתב ביידיש. עם ברכות ל"טובה עם שפע [ברכה] והצלחה" ואיחולי "מפלה" לרשע... בסיום דבריו הוא מברך בברכת "גיטען רווח מיט הצלח' בכל ענינו" [=רווח טוב והצלחה בכל עניניו], "ידידו ואוהבו המצפה לשמוע שמועות טובות במהרה... ישעי' בן מו"ה משה ז"ל, שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע". בשולי המכתב שתי שורות בכתב-ידה וחתימתה של אשתו הרבנית "אלטע".
מצורפת גלויית דואר, עם ברכת "שנה טובה" ותמונת "צורת רבינו הה"צ הק' מרן ישעי' שטיינער מקערעסטור". חותמת דואר מ-Kisvarda, משנת 1934.
הצדיק הקדוש רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר (תרי"ב-תרפ"ב, אוצר הרבנים 11765), תלמידו וממלא-מקומו של האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא בעל "אך פרי תבואה". התייתם מאביו בגיל 3 ומגיל 12 התגדל כבן בביתו של רבו הקדוש מליסקא. דבק בחסידות ונסע אל רבי חיים הלברשטאם מצאנז ורבי מרדכי מנאדבורנה, אולם עיקר שימושו היה אצל רבי צבי הירש מליסקא והוא קיבל על עצמו להיות שמשו של רבי צבי הירש [גם בתקופת אדמו"רותו כאשר המונים מכל רחבי הונגריה נסעו אליו היה חותם בחותמתו ובמכתביו: "... שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא"]. גדולי האדמו"רים בדורו העריצוהו, האדמו"ר רבי חיים מצאנז והאדמו"ר רבי יששכר דוב המהרי"ד מבעלז [שאמר עליו כי "מפתח של פרנסה" נמצא אצל רבי ישעיה מקערעסטיר]. עשה צדקות לאלפים ורבבות. קיים בהידור ובגופו מצוות הכנסת אורחים, והיה עמוד החסד והתפילה בדורו. צדיק עממי מפורסם. מכל רחבי הונגריה נהרו לחצרו המוני יהודים (ואף גויים) לשאול בעצתו. נודע לרבים כפועל ישועות, ועד היום הזה יש שתולין את תמונת פני-קדשו כסגולה להנצל מעכברים, משום מעשה שהיה, כמסופר בספר תולדותיו, "מי באר ישעיהו".
נייר מסמכים רשמי, כ-17 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. פגום וחסר בפינתו העליונה ובשורת התאריך ובלאי (משוקם במילוי נייר). כתמים. + גלויית דואר, 15.5 ס"מ.

מכתב ארוך [2 עמ', 75 שורות בכת"י], בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי "שלום" מושקוביץ משאץ. בעמוד השלישי: מכתב נוסף בכת"י וחתימתו של בנו הרה"צ רבי ישראל יעקב, ומכתב מהרבנית ליבא חנה. [לונדון, תש"ט 1949].
נשלח לחיפה אל גיסו האדמו"ר מטשחויב רבי אברהם אביש קנר. בתוך הדברים הוא מספר על עצמו: "כשנפטר אבי הה"צ... כתבתי שאני מוותר על הכל, ולא תסברו שהייתי עשיר אז, כי פרנסתי היתה מצומצמת מאוד. רק שאיני יכול לסבול הטענות בירושות, והוא בין אחים יפריא, גורם שנאות קנאות ר"ל כל ימי חייהם".
בהמשך המכתב המעניין מסביר האדמו"ר מדוע הוא עדיף לגור בלונדון: "מה שאתם כותבים, מתי אבוא לאה"ק... תאמין לי כי כאן בגליל זה צפון-לונדון שאנחנו דרים בו, נקל יותר לגדל בנים יראים מתל אביב וחיפה. בכאן ב"ה יש בתולות רבות שאינם רוצות בחתן בלי זקן, רק בזקן ורק בבן תורה...". האדמו"ר ממשיך לדון בדבריו, על רדיפות הממשלה והמשטרה את היהדות החרדית בארץ ישראל: "רואים כוונתם להרוס הדת ר"ל ולרמוס קדושת שבת קודש בראש כל חוצות... איני מבין אתכם האדמו"רים הרבנים... מה אתם שותקים?... אם הייתי אני עתה באה"ק הייתי מרעיש כל א"י.... אדרבה נראה מכם עכ"פ חמימות מעט לא רק ווייסע-בעקישיס [=קפוטות לבנות] - התאספו ועשו מחאות גדולות... בצעקות גדולות... וזה יפעול עליהם, כי יראים הם אם יוודע בעולם מעשיהם, יזיק לגביית ממון...". בתוך הדברים מבקר האדמו"ר בחריפות התנהגות של חרדים "צבועים": "איני יכול לסבול חרדים רק בחיצוניות... התוה"ק רוצה בפנימיות. והבן...".
האדמו"ר הקדוש רבי שלום מושקוביץ משאץ (תרל"ח-תשי"ח), מגזע האדמו"רים הקדושים רבי מיכל מזלוטשוב ורבי מאיר מפרימישלן. מגדולי האדמו"רים בדור שעבר. בקי מופלא בכל חלקי התורה וגדול בהוראה. בצעירותו נסמך ע"י המהרש"ם מברזאן ואף ישב בביתו תשעה חודשים לשימושה של תורה. עובד השם במסירות נפש, קדוש ומקובל, נודע כפועל ישועות בתפילותיו הנוראות, כבן המתחנן אל אביו. תלמיד האדמו"ר משינווא ואדמו"רי בעלזא. כיהן ברבנות שאץ משנת תרס"ג והיה מורו ורבו של רבי מאיר שפירא מלובלין מחולל "הדף היומי". משנת תרפ"ז אדמו"ר בלונדון. חיבר ספרים רבים על הש"ס ועל התורה, בחסידות ועוד. גדולתו וקדושתו נודעו ברחבי תבל והיה נערץ ע"י גדולי האדמו"רים בדורותיו. שקדנותו היתה נדירה, היה עוסק בתורה שעות רבות והיה מפסיק רק לאכילה או לדבר מצוה. יחד עם זאת, ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה, ואנשים מכל החוגים והשכבות באו להתברך מפיו לשאול בעצתו ולקבל את פסקיו. בצוואתו הבטיח שיעורר רחמים בשמים על כל מי שיעלה לציונו, ידליק שני נרות לעילוי נשמתו ויקבל על עצמו להתחזק במצווה או בלימוד תורה (על פי בקשתו נדפסה הבטחתו זו באוהל הציון בשלוש שפות: עברית, יידיש ואנגלית).
אגרת אוויר, 3 עמ' כתובים, 20 ס"מ. מצב טוב. בלאי קל וקרעים בשוליים. חתימת האדמו"ר באמצע שורה 71 מתוך 75 השורות בכתב-ידו.