שלושה ספרים עם חותמות אדמו"רי לעלוב:
1. ספר מעשה רוקח, חיבור קבלי על המשנה מאת רבי אלעזר רוקח. מאהלוב, [תקע"ז 1817]. הסכמות רבי לוי יצחק מברדיטשוב ועוד. טופס על נייר כחלחל. חותמות האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה מלעלוב (תר"ד-תרע"ח), המכונה ר' דוד'ל, בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן מלעלוב. האדמו"ר הרביעי מלעלוב.
2. ספר חק לישראל - ספר ויקרא. עותק חסר בתחילתו וסופו. מהדורה לא מזוהה, על נייר כחלחל. חותמות האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה מלעלוב.
3. ספר חבת ירושלים, גיאוגרפיה ותולדות של ערי ארץ הקודש, המקומות הקדושים וקברי צדיקים. מאת רבי חיים הלוי הורביץ. ירושלים, תרס"ה [1905]. חותמת [דמוית כתב-יד]: "אלטער בהרה"צ הק' ר' אליעזר מנחם זצלה"ה" - חותמת האדמו"ר מלעלוב רבי אלטר אברהם בצלאל נטע בידרמן (תרכ"ב-תרצ"ג), בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן מלעלוב. בראשית מלחמת העולם הראשונה נסע לפולין והשתקע בסוסנוביץ. שם התפרסם כ"אדמו"ר מארץ ישראל".
3 ספרים. גודל ומצב משתנים.

ספר דברי שלמה, דרושים על התורה, בהלכה ובאגדה, מרבי שלמה שלם מסופייה. פרנקפורט דאדרה (באותיות אמשטרדם). תקי"ג 1753. דפוס גרילא.
חותמות של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורא, חותמת שמו וחותמת "מנחת שי". בדף קדם השער רישום בכתב יד-קדשו: "זה הספר שייך לנחום דובער פרידמאן".
האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמאן (נפטר תרמ"ג, אוצר הרבנים 15912), בן רבי שלום יוסף (נפטר תרי"א, בנו של רבי ישראל מרוזין) וחתן דודו רבי אברהם יעקב מסאדיגורא (תק"פ-תרמ"ג, גם הוא בנו של רבי ישראל מרוזין).
על ספרייתו החשובה והידועה של רבי נחום דובער, ראה: מאמר מצורף של נ. בן מנחם "ארשת" א' עמ' 396. רבי רפאל נטע ראבינאוויטץ בעל "דקדוקי סופרים" כתב במכתב על ר' נחום דובער "יש לו עקד גדול מאוד ושאל לי כמה שאלות בדבר ספרים ומזה ראיתי שמבין גדול הוא על ספרים". רבי נחום דובער פירסם פעם רשימת ספרים מבוקשים: "מי שיש לו מאלו הספרים כולם או מקצתם יִפֶן אלי ויכתוב לי המקחים האחרונים ... גם זאת לדעת כי ספרים חסרים אין אני קונה, זולת אותן אשר אוכל להשלים החסרונות בספרי חסר אשר לי...".
שלוש חותמות היו לו: הספרים שקיבל מבית אבא נחתמו בחותמת "נחלת אבותי". אלה שקנה בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי". ואלה שקיבל מחסידיו [או מחסידיו של חותנו ודודו רבי אברהם יעקב פרידמאן מסאדיגורה] נחתמו בחותמת "מנחת שי", כמו הספר שלפנינו. יש אומרים שבספרייתו היו גם ספרים שרשם עליהם בכתב ידו "מתנת גר", מתנות גרים שבאו לחותנו דודו לבקש תיקון לנשמותיהם.
[2], קח, [3] דף. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בדף השער פגיעות קלות ושיקומים. כריכה מפוארת (גב עור ועיטורי זהב) בלויה ופגועה.
מקור: אוסף משפחת ששון.

שולחן ערוך, אבן העזר, חלק ב'. עם פתחי תשובה לרבי צבי הירש אייזנשטאט אב"ד אוטיאן. [יוהניסבורג, פרוסיה, תרכ"א בקירוב - מהדורה ראשונה של "פתחי תשובה"].
חתימות רבות ומעט הגהות בכתבי-יד אשכנזיים שונים:
בשער הספר רישום בעלות חתום "לה"ו, חנני בזה החונן יתברך שמו לעולמים, הק' שמואל צבי ווייס מק' מונקאטש". בדף לפני השער: חתימה נוספת של רבי "שמואל צבי ווייס", ומספר חתימות של רבי "יעקב שלום בהגאון מהרח"ס נ"י" ורבי "משה דוד סופר בהגאון מהר"ר חיים - אבדק"ק סאסרגען". חותמות רבי "ישראל פריינד אב"ד סאסרגען" (חתנו של רבי משה דוד סופר), ומספר הגהות בכתב-יד, [כנראה מרבני משפחת פריינד].
הגאון החסיד רבי שמואל צבי ווייס (נפטר תרל"ט), בנו וממלא מקומו של הגאון החסיד רבי אברהם ווייס ראב"ד מונקאטש. תלמידם של האדמו"רים: רבי יהודה צבי מראזלא, רבי שלום מבעלז, מהרי"א מזידיטשוב ובעל ה"בני יששכר". בנישואיו שהתקיימו בשנת תקצ"ד היה ה"מסדר-קידושין" רבו האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר", שאמר לאחר החופה: "אלמלי לא באתי לכאן אלא בשביל דבר זה די לי". בסוף ימיו אמר רבי שמואל צבי לבנו בעל "אמרי יוסף" מספינקא: "אינני מתיימר לדעת בבירור מה היתה כוונת רבינו הקדוש מדינוב, אבל יתכן שנתכוון אז אליך...", (א' סורסקי, שושלת ספינקא, עמ' כח). בשנת תר"ב עלה אביו רבי אברהם לטבריה שבארץ הקודש, ורבי שמואל צבי נתמנה למלא את מקומו כראב"ד מונקאטש. על גדולתו בתורת הנסתר מלמדת העובדה שרבו האדמו"ר רבי יהודה צבי מראזלא, מצא אותו איש כלבבו להעתיק ולערוך לדפוס את חיבורו העמוק בתורת הקבלה "דעת קדושים", שהוא כעין תמצית של שיטתו בחסידות - "ומובן ממילא שהיה בקי בכל כתבי האריז"ל כי לולא זאת אי-אפשר להעתיק ספר עמוק כזה", (שושלת ספינקא, עמ' כט). בהקדמת הספר "בית יצחק" על התורה, שחיבר אחיו הגאון המקובל רבי יצחק אייזיק מסוואליא, מובא: שהרבי ר' אייזיק'ל מזידיטשוב סמך את שתי ידיו על רבי שמואל-צבי, והאציל עליו מכוחו להיות פועל ישועות בקרב הארץ. בכל הימים שישב במונקאטש התלכדו סביבו חסידים ומעריצים. בשבתות היו באים לביתו כשהוא מיסב לסעודה ועוסקים עמו בצוותא בשירות ותשבחות, עם זאת התרחק מאד מגינוני מלכות, ואף סרב ללבוש איצטלא של אדמו"ר. בניו היו רבנים מפורסמים גדולי תורה וחסידות, המפורסם שבהם הוא האדמו"ר רבי יוסף מאיר ווייס, בעל "אמרי יוסף", אבי שושלות אדמו"רי ספינקא (ראה אודותיו פריט קודם).
הגאון רבי יעקב שלום סופר (תרט"ו-תרפ"א), מרבני בודפסט, בעל "תורת חיים" ה' חלקים, בנו השני של הגאון הנודע רבי חיים סופר בעל "מחנה חיים", (אב"ד אונגוואר ובודפסט, תלמיד ה"חתם סופר"). אחיו הגאון רבי משה דוד סופר (תר"כ בערך-תרס"ו), בנו הרביעי של ה"מחנה חיים", וחתן הגאון הקדוש רבי הלל פולק אב"ד סאסרגען. מילא את מקום חותנו ברבנות סאסרגען. לאחר פטירתו עלה על מקומו חתנו הגאון רבי ישראל פריינד אב"ד סאסרגען.
[4], שטז, [3] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. בלאי ונזקי עש. דפים מנותקים. ללא כריכה.