ספר יוחסין, דברי הימים מאדם הראשון ושלשלת קבלת התורה, מאת רבי אברהם זכות, עם הוספות: אגרת רב שרירא גאון; מאמר רביעי מספר יסוד עולם לרבי יצחק הישראלי; הגהות רבי משה איסרליש [הרמ"א]; סדר עולם זוטא. קראקא, ש"מ-שמ"א [1580-1581]. [דפוס יצחק בן אהרן מפרוסטיץ].
מהדורה שניה, עם הוספות שנוספו החל מההוצאה הנוכחית: סדר הדורות מאדם עד אברהם (דפים ה-ז); ליקוטים מספר אורחות עולם לרבי אברהם פריצול (דף קנה-קנו); בדף קנו/2: "אלה דברי הגאון מהר"ר משה איסרליס ז"ל: סדר הקבלה שהעתקתי מספר יסוד עולם... וכל מקום שחדשתי בו דבר אצלו כתבתי הג"ה...". רוב המהדורות הבאות מבוססות על מהדורה זו.
בשער חתימות בכת"י אשכנזי עתיק מתקופת ההדפסה [המאה ה-16 וה-17], של רבי "שמעון רופא [בקאבלנץ?]", ורבי "מנחם מנלין [הנקרא?] וואליך" וחתימות נוספות מטושטשות. בשולי הספר הגהות (קצוצות) של תיקוני איות והסברים היסטוריים, בכת"י אשכנזי עתיק [המאה ה-17/18].
רבי שמעון רופא, מוזכר בשו"ת שב יעקב סימן מ', בתשובה שכתב ה"שב יעקב" בזמן כהונתו בקובלנץ בשנת ת"ע (1710). משפחת וואליך היתה משפחה ידועה של רופאים ותלמידי-חכמים גדולי תורה. רבי שמעון רופא וואליך (תי"ז-תפ"ה) היה פרנס ומנהיג הקהל בעיר קובלנץ החל משנת תמ"ט (1689). בנו רבי מנחם מנלין וואליך (נפטר תקכ"ט), גדול בתורה ורופא, כיהן עשרות שנים כרב בגרמניה (בין היתר שימש כעשרים ותשע שנים כרב בעיר קובלנץ ובגליל התחתון). לרבי שמעון רופא היה גם אח בשם רבי מנחם מנלין וואליך, שהיה אף הוא תלמיד חכם ורופא. חיבר פירוש על המכילתא ופירוש על "ברייתא דמלאכת המשכן", וספר "עבודת מקדש". (שכנראה לא נדפסו). בנו השני של רבי שמעון, הוא רבי יצחק אייזיק רופא-וואליך, שהיה תלמיד ה"שב יעקב", ונסמך על-ידו לרבנות (ראה חומר מצורף). חיבר ספר גדול בשם "פי שנים", שנותר בכתב-יד עד ימינו (ראה קטלוג "קדם", מס' 48, פריט 28).
קסח דף. 18.5 ס"מ. מצב כללי טוב. שיקומים וכתמים בדפים ראשונים ואחרונים, ובעוד כמה דפים. בדף האחרון שיקומי השלמת טקסט פגום. כריכת עור מהודרת ומעוטרת.
דף ז/2 חלק כמו ברוב הטפסים, אולם היו כאלה שהודבק בהם דף עם תאריכי החומשים [ראה תקליטור מפעל הביבליוגרפיה רשומה 0178012].