מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
- (-) Remove פולמוס filter פולמוס
- (-) Remove gloss filter gloss
- דפוס (6) Apply דפוס filter
- דפוס, (6) Apply דפוס, filter
- הגהות (6) Apply הגהות filter
- וכתבי (6) Apply וכתבי filter
- יד (6) Apply יד filter
- ספרי (6) Apply ספרי filter
- and (6) Apply and filter
- book (6) Apply book filter
- books, (6) Apply books, filter
- manuscript (6) Apply manuscript filter
- polem (6) Apply polem filter
מציג 1 - 6 of 6
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
ספר שבירת לוחות האון, (זאלקוע), [אלטונה, תקט"ז-תקי"ט 1756-1759]. דפוס בבית המחבר רבי יעקב עמדין.
פולמוס חריף נגד הספר "לוחות עדות" שהדפיס רבי יהונתן אייבשיץ (אלטונה, תקט"ו), אודות האשמותיו של רבי יעקב עמדין היעב"ץ, שהאשים את רבי יהונתן בשבתאות, עפ"י קמיעותיו, להם נתן היעב"ץ פרשנות לרמזים שבתאיים שונים.
בהסכמת רבי אברהם הכהן מזאמואשט [אב"ד טרלא ורב המדינה בבריסק דליטא. נאמן ועד ארבע ארצות] מוזכר שם המחבר כרבי דוד אוז - אולם כבר נודע כי מחבר הספר הינו הגאון רבי יעקב עמדין בעצמו, והספר נדפס בדפוס שהיה בביתו באלטונה, ולא כפי שנכתב בשער שהספר נדפס ב"זאלקוע". [עפ"י הקדמת המחבר (דף ב/2) אפשר אולי להבין את הסיבה לשינוי שם המחבר ומקום הדפוס, שכן הוא מאשים את מדפיסי הספר לוחות עדות, שהיה אסור להם מטעם המלך להדפיס כתב-פלסתר "מה גם לקרוא עליו שם המקום אלטונא..."].
בסוף הספר [2] דף בגרמנית ולטינית - עם עדותו מחודש מרץ 1759, של Frantz Eilhardt Joachim der von Hude, על החוברת.
ס, [2] דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בשולי הדפים קרעים ובלאי רב (נייר רך) ללא כל פגיעה בטקסט. כריכה חדשה מהודרת.
בדף ס/2 תיקון מילה בכת"י עתיק, [יתכן שהוא כתב יד-המחבר, ר' יעקב עמדין].
פולמוס חריף נגד הספר "לוחות עדות" שהדפיס רבי יהונתן אייבשיץ (אלטונה, תקט"ו), אודות האשמותיו של רבי יעקב עמדין היעב"ץ, שהאשים את רבי יהונתן בשבתאות, עפ"י קמיעותיו, להם נתן היעב"ץ פרשנות לרמזים שבתאיים שונים.
בהסכמת רבי אברהם הכהן מזאמואשט [אב"ד טרלא ורב המדינה בבריסק דליטא. נאמן ועד ארבע ארצות] מוזכר שם המחבר כרבי דוד אוז - אולם כבר נודע כי מחבר הספר הינו הגאון רבי יעקב עמדין בעצמו, והספר נדפס בדפוס שהיה בביתו באלטונה, ולא כפי שנכתב בשער שהספר נדפס ב"זאלקוע". [עפ"י הקדמת המחבר (דף ב/2) אפשר אולי להבין את הסיבה לשינוי שם המחבר ומקום הדפוס, שכן הוא מאשים את מדפיסי הספר לוחות עדות, שהיה אסור להם מטעם המלך להדפיס כתב-פלסתר "מה גם לקרוא עליו שם המקום אלטונא..."].
בסוף הספר [2] דף בגרמנית ולטינית - עם עדותו מחודש מרץ 1759, של Frantz Eilhardt Joachim der von Hude, על החוברת.
ס, [2] דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בשולי הדפים קרעים ובלאי רב (נייר רך) ללא כל פגיעה בטקסט. כריכה חדשה מהודרת.
בדף ס/2 תיקון מילה בכת"י עתיק, [יתכן שהוא כתב יד-המחבר, ר' יעקב עמדין].
קטגוריה
פולמוס - ספרי דפוס, הגהות וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $4,000
לא נמכר
כתב-יד, מכתבו של הגאון רבי מאיר אשכנזי אב"ד קאנסטנטין, בנו הגדול של רבי יעקב עמדין, אודות ירושת אביו היעב"ץ שנפטר בניסן תקל"ו, ודין ודברים שהיה לבני המשפחה, עם אלמנת אביו, הרבנית צביה. [קונסטנטין-ישן (Konstantino-grad, ווהלין - כיום: Krasnohrad, אוקראינה), כסלו תקל"ז 1776].
טיוטה לא שלימה של המכתב, אוטוגרף לא-חתום בעצם כתב יד-קדשו של הגאון רבי מאיר בן היעב"ץ (מצורף צילום כתב-ידו להשוואה, מתוך "בית אהרן וישראל", קובץ כ"ד), עם הוספות רבות שאינן מופיעות בנוסח הסופי של המכתב. המכתב המקורי היה בידיו של הרב צבי הורביץ אב"ד דרזדן, שהדפיסו בספר "כתבי הגאונים" (פיעטרקוב תרפ"ח, עמ' 122-127) ושם הוא כותב (עמ' 129) "אצלי נמצא תשובה ארוכה בעצם כתב יד קדשו, מה שהשיב לבד"צ... בענין עזבון אביו. ועל תשובתו זו כתב לו... הגאון רבי שאול אב"ד אמשטרדם תשובתו הנדפסת בספר "מים חיים" סימן ל"ה, ובסימן ל"ו נדפסה שם תשובת הגאון אליו". בהשוואה של כתב היד שלפנינו, עם המכתב הנדפס בספר "כתבי הגאונים", מתברר שהוא כנראה אותו המכתב הראשון עם שינויים רבים וקטע שלם (כ-20 שורות), שלא נדפס שם וכנראה לא נשלח לבסוף.
בקטע זה המתובל בדברי מליצה חריפים [כדרך כתיבת אביו היעב"ץ], הוא כותב לחברי הבי"ד כי הם "יַרבו כבודה מכבוד שמים, ואמרו כי יראים לנפשם מריב אלמנה. כאן הבן שואל, הכי אשתנה מנהג עיר ואם בישראל, מתפוצות ישראל. לא שמענו ולא ראינו ותזון כל ימיה... וכמה סילוקי אלמנה ראינו...".
הגאון רבי מאיר אשכנזי אב"ד קאנסטנטין (תע"ז-תקנ"ח) - בנו בכורו של היעב"ץ. נולד בעיר ברודא בשנת תע"ז וגדל על ברכי אביו שהרעיף עליו מאוצר תורתו, חכמתו ויראתו, אביו העיד עליו בספרו מגלת ספר שיש לו "שכל טוב ומהיר וזריז ביותר". בשנת תצ"ג נשא את בת רבי משה פרנס מליסא [שהיה גם חותנו של רבי שלמה אב"ד חלם בעל "מרכבת המשנה" על הרמב"ם]. משנת תק"ג בערך אב"ד בעיר קונסטנטין הגדולה (באזור פולטובה-ווהלין) הנקראת גם קונסטנטין-ישן, שם כיהן ברבנות למעלה מארבעים שנה, היה נחשב ל"גדול הדור" במדינת ווהלין, ואליו פנו בשו"ת מכל רחבי המדינה. ידועה ההתכתבות בינו לבין הבעש"ט הקדוש וגיסו רבי גרשון מקיטוב, שפנו אליו בענין שאלת ריאה שהתעוררה בעיר מז'יבוז' (ראה שו"ת מים חיים חלק יו"ד סי' כ"ז - כאשר בתשובתו אל הבעש"ט הוא כותב לו במליצה ובהערכה על פרסומו כ"פועל ישועות" ועל חבורת תלמידיו הקדושים: "אלוף ביהודה ובישראל עושה חַיִל... ממציא מזור ותֶּרֶף לגבר אין-אַיִל... הרב המופלג המפורסם בש"ט [בעל שם טוב] מו"ה ישראל נר"ו ומן חברייא, כולהו רבנן רחימי... כולם יעמדו על הברכה עליונה"). הסכמותיו מופיעות בספרים שונים, מהם ספר "מאיר נתיבים - אור עולם" לתלמיד הבעש"ט, רבי מאיר מרגליות. קשר הערצה-רבה היה בינו לבין הבעש"ט ותלמידיו. כשהגיע הבעש"ט לקונסטנטין הלך לבקר בביתו של הרב והיה אומר "כי הולך הוא לקבל את פני ארון ספרי הקודש". רבי מאיר בתחילה היה מהמתנגדים להבעש"ט, אך לאחר מעשה-שהיה הפך להיות אחד מגדולי מעריציו, וכפי הניכר במכתב המצוטט לעיל. במקורות חסידיים מובאים עליו מעשיות-פלא נוראות, על גילוי אליהו הנביא, ועל פחדם של גדולי תלמידי הבעש"ט מרוממות קדושת נשמתו - ראה חומר מצורף.
חתניו הם הגאון רבי דוב בעריש רפופורט אב"ד מז'יבוז' ורבי צבי הירש מסאטנוב שמילא את מקומו ברבנות קונסטנטין. מצאצאיו הוא האדמו"ר בעל "דברי חיים" אב"ד צאנז, שהיה מחשיב את יחוסו זה ביותר.
רקע למכתב שלפנינו: הגאון היעב"ץ נשא לעת זקנתו את בת-אחיו הרבנית צביה, ממנה נולדו להם בן ובת, הבן נפטר בינקותו ונותרה רק הבת, אשר היעב"ץ זכה להשיאה בשנה האחרונה לחייו [לרבי לייבוש בנו של בן-דודה רבי שאול אב"ד אמשטרדם]. עפ"י כתובת נישואיהם ועפ"י צוואת היעב"ץ נותרה קרן-כספית המיועדת למזונות אלמנתו. אך עקב הירידה הדרסטית של שערי הריבית באותה תקופה, לא הספיקה הקרן לפרנסתה. בני היעב"ץ מאשתו הראשונה היו מפוזרים בארצות שונות, ועל כן פנו אליהם בית הדין בבקשה להקצות סכום נוסף מהעזבון לדאוג לפרנסת אלמנת אביהם. במכתבו זה שלפנינו מתקיף רבי מאיר את הבקשה הזאת, לקבלת "מזונות" מעבר לקבלת ה"כתובה", ובתוך הדברים הינו גם מאשים את אלמנת אביו [שהיתה גם בת-דודו רבי אפרים מבראד], בהתנכרות לאחיותיו בני אשתו הראשונה של היעב"ץ: "אף כי בת-דודי היא, כאחר דמיא... בנות-אמי כנכריות נחשבו...". כתגובה למכתב זה קיבל רבי מאיר מכתב מבן-דודו ומחותנם הגאון רבי שאול רבה של אמשטרדם [הנדפס בשו"ת מים חיים, זיטומיר, תרי"ז, אבן-העזר סי' ל"ה], המצדיק את הבקשה, ומסביר לרבי מאיר את בעייתה של האלמנה להתפרנס. ועל כך השיב לו רבי מאיר במכתב בו הוא התנצל על חריפות דבריו "אפשר פלטה קולמוסי יותר מדי..." [ראה שם, סימן ל"ו].
[2] עמ', 21 ס"מ. מצב בינוני. פגעי בלאי, עם חסרון טקסט.
טיוטה לא שלימה של המכתב, אוטוגרף לא-חתום בעצם כתב יד-קדשו של הגאון רבי מאיר בן היעב"ץ (מצורף צילום כתב-ידו להשוואה, מתוך "בית אהרן וישראל", קובץ כ"ד), עם הוספות רבות שאינן מופיעות בנוסח הסופי של המכתב. המכתב המקורי היה בידיו של הרב צבי הורביץ אב"ד דרזדן, שהדפיסו בספר "כתבי הגאונים" (פיעטרקוב תרפ"ח, עמ' 122-127) ושם הוא כותב (עמ' 129) "אצלי נמצא תשובה ארוכה בעצם כתב יד קדשו, מה שהשיב לבד"צ... בענין עזבון אביו. ועל תשובתו זו כתב לו... הגאון רבי שאול אב"ד אמשטרדם תשובתו הנדפסת בספר "מים חיים" סימן ל"ה, ובסימן ל"ו נדפסה שם תשובת הגאון אליו". בהשוואה של כתב היד שלפנינו, עם המכתב הנדפס בספר "כתבי הגאונים", מתברר שהוא כנראה אותו המכתב הראשון עם שינויים רבים וקטע שלם (כ-20 שורות), שלא נדפס שם וכנראה לא נשלח לבסוף.
בקטע זה המתובל בדברי מליצה חריפים [כדרך כתיבת אביו היעב"ץ], הוא כותב לחברי הבי"ד כי הם "יַרבו כבודה מכבוד שמים, ואמרו כי יראים לנפשם מריב אלמנה. כאן הבן שואל, הכי אשתנה מנהג עיר ואם בישראל, מתפוצות ישראל. לא שמענו ולא ראינו ותזון כל ימיה... וכמה סילוקי אלמנה ראינו...".
הגאון רבי מאיר אשכנזי אב"ד קאנסטנטין (תע"ז-תקנ"ח) - בנו בכורו של היעב"ץ. נולד בעיר ברודא בשנת תע"ז וגדל על ברכי אביו שהרעיף עליו מאוצר תורתו, חכמתו ויראתו, אביו העיד עליו בספרו מגלת ספר שיש לו "שכל טוב ומהיר וזריז ביותר". בשנת תצ"ג נשא את בת רבי משה פרנס מליסא [שהיה גם חותנו של רבי שלמה אב"ד חלם בעל "מרכבת המשנה" על הרמב"ם]. משנת תק"ג בערך אב"ד בעיר קונסטנטין הגדולה (באזור פולטובה-ווהלין) הנקראת גם קונסטנטין-ישן, שם כיהן ברבנות למעלה מארבעים שנה, היה נחשב ל"גדול הדור" במדינת ווהלין, ואליו פנו בשו"ת מכל רחבי המדינה. ידועה ההתכתבות בינו לבין הבעש"ט הקדוש וגיסו רבי גרשון מקיטוב, שפנו אליו בענין שאלת ריאה שהתעוררה בעיר מז'יבוז' (ראה שו"ת מים חיים חלק יו"ד סי' כ"ז - כאשר בתשובתו אל הבעש"ט הוא כותב לו במליצה ובהערכה על פרסומו כ"פועל ישועות" ועל חבורת תלמידיו הקדושים: "אלוף ביהודה ובישראל עושה חַיִל... ממציא מזור ותֶּרֶף לגבר אין-אַיִל... הרב המופלג המפורסם בש"ט [בעל שם טוב] מו"ה ישראל נר"ו ומן חברייא, כולהו רבנן רחימי... כולם יעמדו על הברכה עליונה"). הסכמותיו מופיעות בספרים שונים, מהם ספר "מאיר נתיבים - אור עולם" לתלמיד הבעש"ט, רבי מאיר מרגליות. קשר הערצה-רבה היה בינו לבין הבעש"ט ותלמידיו. כשהגיע הבעש"ט לקונסטנטין הלך לבקר בביתו של הרב והיה אומר "כי הולך הוא לקבל את פני ארון ספרי הקודש". רבי מאיר בתחילה היה מהמתנגדים להבעש"ט, אך לאחר מעשה-שהיה הפך להיות אחד מגדולי מעריציו, וכפי הניכר במכתב המצוטט לעיל. במקורות חסידיים מובאים עליו מעשיות-פלא נוראות, על גילוי אליהו הנביא, ועל פחדם של גדולי תלמידי הבעש"ט מרוממות קדושת נשמתו - ראה חומר מצורף.
חתניו הם הגאון רבי דוב בעריש רפופורט אב"ד מז'יבוז' ורבי צבי הירש מסאטנוב שמילא את מקומו ברבנות קונסטנטין. מצאצאיו הוא האדמו"ר בעל "דברי חיים" אב"ד צאנז, שהיה מחשיב את יחוסו זה ביותר.
רקע למכתב שלפנינו: הגאון היעב"ץ נשא לעת זקנתו את בת-אחיו הרבנית צביה, ממנה נולדו להם בן ובת, הבן נפטר בינקותו ונותרה רק הבת, אשר היעב"ץ זכה להשיאה בשנה האחרונה לחייו [לרבי לייבוש בנו של בן-דודה רבי שאול אב"ד אמשטרדם]. עפ"י כתובת נישואיהם ועפ"י צוואת היעב"ץ נותרה קרן-כספית המיועדת למזונות אלמנתו. אך עקב הירידה הדרסטית של שערי הריבית באותה תקופה, לא הספיקה הקרן לפרנסתה. בני היעב"ץ מאשתו הראשונה היו מפוזרים בארצות שונות, ועל כן פנו אליהם בית הדין בבקשה להקצות סכום נוסף מהעזבון לדאוג לפרנסת אלמנת אביהם. במכתבו זה שלפנינו מתקיף רבי מאיר את הבקשה הזאת, לקבלת "מזונות" מעבר לקבלת ה"כתובה", ובתוך הדברים הינו גם מאשים את אלמנת אביו [שהיתה גם בת-דודו רבי אפרים מבראד], בהתנכרות לאחיותיו בני אשתו הראשונה של היעב"ץ: "אף כי בת-דודי היא, כאחר דמיא... בנות-אמי כנכריות נחשבו...". כתגובה למכתב זה קיבל רבי מאיר מכתב מבן-דודו ומחותנם הגאון רבי שאול רבה של אמשטרדם [הנדפס בשו"ת מים חיים, זיטומיר, תרי"ז, אבן-העזר סי' ל"ה], המצדיק את הבקשה, ומסביר לרבי מאיר את בעייתה של האלמנה להתפרנס. ועל כך השיב לו רבי מאיר במכתב בו הוא התנצל על חריפות דבריו "אפשר פלטה קולמוסי יותר מדי..." [ראה שם, סימן ל"ו].
[2] עמ', 21 ס"מ. מצב בינוני. פגעי בלאי, עם חסרון טקסט.
קטגוריה
פולמוס - ספרי דפוס, הגהות וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
תלמוד ירושלמי (המזויף) סדר קדשים, עם פירוש חשק שלמה, מהמו"ל שלמה יאודה ס"ט בהגאון מהר"ם זצ"ל הספרדי, מכונה פריעדלענדער. חלק א' זבחים-ערכין, חלק ב' חולין-בכורות, ס'-וואראהל (סאיני), תרס"ז-תרס"ט 1907-1909.
חותמות בעלות מ"אוצר הספרים של הרב הגאון הגדול ר' משה שמעון ב"ר יחזקאל זיוויטץ ראב"ד פיטסבורג... נפטר י"א סיון תרצ"ו". הגהות רבות בכתב ידו בעיפרון, בחלקן הוא מזכיר את ספרו "משבי"ח" על הירושלמי.
הגאון רבי משה שמעון זייוויץ (תרי"א-תרצ"ו), גאון מופלג מותיקי רבני ארצות הברית, שעסק רבות בלימוד תלמוד ירושלמי, וחיבר כמה ספרים על הירושלמי וספרים אחרים. נולד בליטא והיה מתלמידיו הראשונים של הגאון רבי אליעזר גורדון מטעלז. בשנת תרמ"ב נתקבל לרב בעיר פיקעלען (ליטא). בשנת תרמ"ד (1884) היגר לארה"ב וכיהן שנתיים ברבנות בבולטימור, לאחר מכן עבר לכהן כאב"ד פיטסבורג, בה כיהן כחמישים שנה ברבנות, והיה אחד מגדולי התורה בארה"ב.
מעניינות במיוחד הן הערותיו שלפנינו על ספרי הירושלמי קדשים, שבחלקן נראה כי הרב משבי"ח עוד האמין שזה אכן התלמוד-ירושלמי האבוד על סדר קדשים, ובאחרות הוא מהסס בדבר. גם בספריו "משבי"ח" נראה כי הוא הסתפק בדבר אמיתתו של הירושלמי-קדשים (ראה למשל: משבי"ח, חלק א', מסכת חלה, עמ' 14).
אודות הזיוף והזייפן, ראה: קטלוג "קדם", מכירה 8 פריט 137; תקליטור מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 0308377. בעותק שלפנינו, נמצאת דוגמת צילום "כתב היד" מעבר לשער הראשון של חלק א'. כמו כן, לפנינו הירושלמי על כל מסכת ערכין, בעוד שבתקליטור מפעל הביבליוגרפיה נרשם כי נדפס רק עמוד ראשון ממסכת זו.
שני כרכים: [8], ק דף; [10], עח; [1], מז דף. 33-35 ס"מ. מצב משתנה, טוב עד בינוני. כריכות בלויות.
מקור: אוסף משפחת ששון.
חותמות בעלות מ"אוצר הספרים של הרב הגאון הגדול ר' משה שמעון ב"ר יחזקאל זיוויטץ ראב"ד פיטסבורג... נפטר י"א סיון תרצ"ו". הגהות רבות בכתב ידו בעיפרון, בחלקן הוא מזכיר את ספרו "משבי"ח" על הירושלמי.
הגאון רבי משה שמעון זייוויץ (תרי"א-תרצ"ו), גאון מופלג מותיקי רבני ארצות הברית, שעסק רבות בלימוד תלמוד ירושלמי, וחיבר כמה ספרים על הירושלמי וספרים אחרים. נולד בליטא והיה מתלמידיו הראשונים של הגאון רבי אליעזר גורדון מטעלז. בשנת תרמ"ב נתקבל לרב בעיר פיקעלען (ליטא). בשנת תרמ"ד (1884) היגר לארה"ב וכיהן שנתיים ברבנות בבולטימור, לאחר מכן עבר לכהן כאב"ד פיטסבורג, בה כיהן כחמישים שנה ברבנות, והיה אחד מגדולי התורה בארה"ב.
מעניינות במיוחד הן הערותיו שלפנינו על ספרי הירושלמי קדשים, שבחלקן נראה כי הרב משבי"ח עוד האמין שזה אכן התלמוד-ירושלמי האבוד על סדר קדשים, ובאחרות הוא מהסס בדבר. גם בספריו "משבי"ח" נראה כי הוא הסתפק בדבר אמיתתו של הירושלמי-קדשים (ראה למשל: משבי"ח, חלק א', מסכת חלה, עמ' 14).
אודות הזיוף והזייפן, ראה: קטלוג "קדם", מכירה 8 פריט 137; תקליטור מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 0308377. בעותק שלפנינו, נמצאת דוגמת צילום "כתב היד" מעבר לשער הראשון של חלק א'. כמו כן, לפנינו הירושלמי על כל מסכת ערכין, בעוד שבתקליטור מפעל הביבליוגרפיה נרשם כי נדפס רק עמוד ראשון ממסכת זו.
שני כרכים: [8], ק דף; [10], עח; [1], מז דף. 33-35 ס"מ. מצב משתנה, טוב עד בינוני. כריכות בלויות.
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
פולמוס - ספרי דפוס, הגהות וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $1,000
לא נמכר
ספר עמק ברכה, לבאר עניני החרם יסודו וכחו ומשפטו, ומשפט מי שהכח בידם להשתמש בו, ותנאי שמושו, מאת רבי דוד איש-שלום (פריד-מאן) אב"ד דק"ק קארלין. עם קונטרס קרני רא"ם ומבוא הערות והגהות מהמביא לביה"ד [ר' יחיאל מיכל פינס]. ירושלים, תרמ"א-תרמ"ב [1881-1882].
בירורים הלכתיים בדיני חרמות. נדפס כתגובה ל"חרם" שהטילו רבנים מגדולי ירושלים על גיסו רבי יחיאל מיכל פינס, שהיה משכיל, גאון ותלמיד חכם.
הגהות רבות בכתב יד. הגהות אלו על מבואו של ר' מיכל פינס, נכתבו ע"י גיסו המחבר רבי דוד מקרלין, רובם בכתב יד מרובע [כתיבת סופרו רבי שמואל נח גוטליב], וחלקן בכתב יד המחבר רבי דוד מקרלין.
לאחר שמספר עותקים מהספר הגיעו מירושלים לרוסיה, ראה המחבר רבי דוד מקרלין את מבואו של גיסו המו"ל ר' מיכל פינס, עליו היו לו השגות חריפות מאד. הגיה רבי דוד את הספר שוב ושוב, ונתן לסופרו הרב גוטליב להעתיק את ההערות בכל העותקים שהיו ברשותו, לבל יוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. חלק מן ההערות נתפרסמו בדפוס ע"י הרב בצלאל דבליצקי, קובץ "בית אהרן וישראל", (גליון קכב, שנה כ"א, עמ' קפ). וחלק נוסף פורסם במאמרו של הרב איתם הנקין [ה' יקום דמו], במאסף "ישורון" (כרך כד, עמ' קמד-קנא).
ההגהות שנכתבו בכתב יד משתנות מעותק לעותק. כפי הנראה, לאחר העתקת הסופר רש"נ גוטליב את ההגהות לעותק נוסף, עבר רבי דוד מחדש והוסיף והגיה את ההערות. בעותק הבא העתיק הסופר את ההגהות עם ההוספות לעותק שלישי ולאחר מכן עבר רבי דוד, ושוב הגיה והוסיף. לפי בדיקתנו התברר שהעותק שלפנינו, הינו עותק הגהות מאוחר ומורחב, בו נוספו שינויים והגהות נוספות שאינן מופיעות בשני הפרסומים הנ"ל. שתיים מן ההגהות הנוספות הן בעצם כתב ידו של רבי דוד מקרלין.
[1], 12, טו, יד דף. 23 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב. קרעים קלים. כריכה ישנה. תו-ספר משנת 1947 [עם תמונת רבי דוד פרידמן מקרלין לומד תורה - עפ"י ציורו הידוע של ליליאן. אודות ציור ותמונה זו המכונה "מאור הגולה", ראה: בלוג "נוטריקון", אוקטובר 2011, מאמר "ליליאן מצייר רבנים"].
ש' הלוי, מס' 377.
בירורים הלכתיים בדיני חרמות. נדפס כתגובה ל"חרם" שהטילו רבנים מגדולי ירושלים על גיסו רבי יחיאל מיכל פינס, שהיה משכיל, גאון ותלמיד חכם.
הגהות רבות בכתב יד. הגהות אלו על מבואו של ר' מיכל פינס, נכתבו ע"י גיסו המחבר רבי דוד מקרלין, רובם בכתב יד מרובע [כתיבת סופרו רבי שמואל נח גוטליב], וחלקן בכתב יד המחבר רבי דוד מקרלין.
לאחר שמספר עותקים מהספר הגיעו מירושלים לרוסיה, ראה המחבר רבי דוד מקרלין את מבואו של גיסו המו"ל ר' מיכל פינס, עליו היו לו השגות חריפות מאד. הגיה רבי דוד את הספר שוב ושוב, ונתן לסופרו הרב גוטליב להעתיק את ההערות בכל העותקים שהיו ברשותו, לבל יוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. חלק מן ההערות נתפרסמו בדפוס ע"י הרב בצלאל דבליצקי, קובץ "בית אהרן וישראל", (גליון קכב, שנה כ"א, עמ' קפ). וחלק נוסף פורסם במאמרו של הרב איתם הנקין [ה' יקום דמו], במאסף "ישורון" (כרך כד, עמ' קמד-קנא).
ההגהות שנכתבו בכתב יד משתנות מעותק לעותק. כפי הנראה, לאחר העתקת הסופר רש"נ גוטליב את ההגהות לעותק נוסף, עבר רבי דוד מחדש והוסיף והגיה את ההערות. בעותק הבא העתיק הסופר את ההגהות עם ההוספות לעותק שלישי ולאחר מכן עבר רבי דוד, ושוב הגיה והוסיף. לפי בדיקתנו התברר שהעותק שלפנינו, הינו עותק הגהות מאוחר ומורחב, בו נוספו שינויים והגהות נוספות שאינן מופיעות בשני הפרסומים הנ"ל. שתיים מן ההגהות הנוספות הן בעצם כתב ידו של רבי דוד מקרלין.
[1], 12, טו, יד דף. 23 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב. קרעים קלים. כריכה ישנה. תו-ספר משנת 1947 [עם תמונת רבי דוד פרידמן מקרלין לומד תורה - עפ"י ציורו הידוע של ליליאן. אודות ציור ותמונה זו המכונה "מאור הגולה", ראה: בלוג "נוטריקון", אוקטובר 2011, מאמר "ליליאן מצייר רבנים"].
ש' הלוי, מס' 377.
קטגוריה
פולמוס - ספרי דפוס, הגהות וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $300
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
כתב יד, העתקת ששה מכתבי שו"ת מזקני וחשובי הרבנים במולדובה-רומניה, לראשי קהילת פאקשאן (פוקשאן Focșani, מולדובה). תרס"ב [1902].
תוכן המכתבים אודות פיטורי מורה-הוראה שסרח והכשיל את הציבור בגיטין פסולין שיצאו מתחת ידו. העתקת מכתבי שו"ת ארוכים מהרבנים: רבי חיים טויבש אב"ד באטאשאן (בוטושאן Botoșani), [בעל "חיים של שלום"]; רבי שבתי סג"ל אב"ד באהשוי (בוהוש Buhuși, מולדובה), [בעל "שו"ת הרשבי"ד"]; רבי דוד [איזאקזון] אב"ד ראמאן (Roman); רבי יהודה אריה ברש"ז [ברזיס] אב"ד פלאיעשט (פלויישט Ploiești); רבי אלכסנדר טויבש אב"ד וואסלאי (ווסלוי Vaslui); רבי שמשון טענין אב"ד בארלאד (Bârlad, רומניה), [בעל "זיו השמש"].
28 עמ' כתובים + דפים ריקים ודפים עם כיתובים אחרים בענינים שונים, 10.5 ס"מ. כ-18 שורות בעמ'. מצב טוב-בינוני. בלאי.
תוכן המכתבים אודות פיטורי מורה-הוראה שסרח והכשיל את הציבור בגיטין פסולין שיצאו מתחת ידו. העתקת מכתבי שו"ת ארוכים מהרבנים: רבי חיים טויבש אב"ד באטאשאן (בוטושאן Botoșani), [בעל "חיים של שלום"]; רבי שבתי סג"ל אב"ד באהשוי (בוהוש Buhuși, מולדובה), [בעל "שו"ת הרשבי"ד"]; רבי דוד [איזאקזון] אב"ד ראמאן (Roman); רבי יהודה אריה ברש"ז [ברזיס] אב"ד פלאיעשט (פלויישט Ploiești); רבי אלכסנדר טויבש אב"ד וואסלאי (ווסלוי Vaslui); רבי שמשון טענין אב"ד בארלאד (Bârlad, רומניה), [בעל "זיו השמש"].
28 עמ' כתובים + דפים ריקים ודפים עם כיתובים אחרים בענינים שונים, 10.5 ס"מ. כ-18 שורות בעמ'. מצב טוב-בינוני. בלאי.
קטגוריה
פולמוס - ספרי דפוס, הגהות וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $400
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של כרוזים ודפים מודפסים. עניני בחירות, אתרוגים, פולמוס הרב קוק ופולמוסים שונים, פרסומים על השואה באירופה, ועוד. ירושלים, יפו, וארצות שונות. [המחצית הראשונה של המאה ה-20. רוב הכרוזים משנות התר"פ בקירוב].
בין הכרוזים: · פרסום על מסחר אתרוגים [מקורפו], טריאסט, תרנ"ה 1895. · פרסומים וכרוזים מתקופת התארגנות הקהילות בארץ ישראל. ירושלים, ראשית שנות התר"פ. · הודעה על בחירות במושבה בפתח תקוה. יפו, תר"פ 1920. · אגרת שלום ואמת. בארדיוב, תרפ"ב [1922]. שני עותקים. · הודעות על עניני אתרוגים, שחיטה וחיזוק הדת. · כרוז עם תמונות "גדולי החזנים והמנצחים, יוצרי שירת בית הכנסת החדשה, שהלכו לעולמם". בהוצאת "מערכת 'עולם החזנים' ווארשא טלומצקה 7". ווארשא, [שנות התר"ע, אחרי 1911]. · כרוז על סדרי ביקורו הצפוי של האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקאטש, בארץ ישראל. אלכסנדריה, [תר"צ 1930]. · ועוד כרוזים ופרסומים רבים.
40 פריטי-דפוס, גודל ומצב משתנים. בחלקם חותמות בתי-דין וקהילות.
בין הכרוזים: · פרסום על מסחר אתרוגים [מקורפו], טריאסט, תרנ"ה 1895. · פרסומים וכרוזים מתקופת התארגנות הקהילות בארץ ישראל. ירושלים, ראשית שנות התר"פ. · הודעה על בחירות במושבה בפתח תקוה. יפו, תר"פ 1920. · אגרת שלום ואמת. בארדיוב, תרפ"ב [1922]. שני עותקים. · הודעות על עניני אתרוגים, שחיטה וחיזוק הדת. · כרוז עם תמונות "גדולי החזנים והמנצחים, יוצרי שירת בית הכנסת החדשה, שהלכו לעולמם". בהוצאת "מערכת 'עולם החזנים' ווארשא טלומצקה 7". ווארשא, [שנות התר"ע, אחרי 1911]. · כרוז על סדרי ביקורו הצפוי של האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקאטש, בארץ ישראל. אלכסנדריה, [תר"צ 1930]. · ועוד כרוזים ופרסומים רבים.
40 פריטי-דפוס, גודל ומצב משתנים. בחלקם חותמות בתי-דין וקהילות.
קטגוריה
פולמוס - ספרי דפוס, הגהות וכתבי יד
קָטָלוֹג