אוסף קמיעות לשמירה והגנה. [מרוקו, המאה ה-20]. עברית וערבית-יהודית. כתב-יד על פיסות נייר בגדלים שונים. עם שמות והשבעות, "כתב מלאכים" ואיורים. מספר דפים עם טיוטות לקמיע. קמיע עם תמונת האשה שעבורה נכתב. 23 דפים, גודל ומצב משתנים.

אוסף דפים בכתב-יד, על קלף ונייר. · אוסף פיסות קלף ועליהם דוגמאות לכתיבת סת"ם. דוגמאות אלו נעשו ע"י הסופרים כפרסומת עצמית. הסופרים נהגו לשלוח לקהילות שרצו להזמין מהם או היו זקוקים לספרי תורה או מגילות. חלקם חתומים ע"י הסופרים: "שלמה פראנק ש"ץ שו"ב ומוהל דרשן וסופר סתם ונאמן דק"ק אלטבייערלאנד" (Oud-Beijerland, הולנד), "יצחק סופר סת"ם בק"ק ראטטערדם" (רוטרדם, הולנד); "תמונת אותיות להראות ליחידי סג[ו]לה יושבי כפר גאררעדייק הרוצים לקיים מצות כתיבת ספר תורה... אמשטרדם... תרל"ח; "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם... כתב יד ממני הק' יעקב בן כמר מרדכי הכהן סופר סת"ם בק"ק גראנינגען ולעוורדען יע"א (Groningen ו- Leeuwarden, הולנד). · שני קמיעות על קלף: קמיע לשמירה והצלחה של חנות; קמיע לשמירה והצלה מעין הרע ומחלות. · שני קטעי קמיעות נוספים על קלף. · דף עבה, עם תפילה בכתב-יד: "יהי רצון... שתקל מעל בתי את צער עבורה...". · דף בכתב-יד, תפילה לברית מילה. 19 פריטים. גודל ומצב משתנים.

שטר מודפס למכירת מקום "בבית הכנסת חדשה שנשלם בִּנְיָנוֹ בשנת תל"א לפ"ק". עם מילוי בכתב יד בחודש טבת תל"ב [1671]. בחתימת ידם של הפרנסים: רבי "יצחק בר שמואל הכהן ז"ל", רבי "נפתלי בר משה הכהן ז"ל", רבי "אהרן בן החבר ר' משה אברהם זצ"ל", רבי "צדוק בא"א שלמה זצ"ל", רבי "יהודא ליב המבורגער" ורבי "יחיאל בן הר"ר גרשון זצ"ל". אמשטילרדאם (אמשטרדם), תל"א [1671]. המקום הנמכר נמצא "בעזרת אנשים, בספסל שביעי', לצד צפון, מקום התשיעי', הידוע במיצריו - בין כה"ר איצק כץ מצד א', ובין ומצד אחרת קהלת" [המקום השני הוא מהמקומות אשר עדיין לא נמכרו ושייך לקהילה, מקומות הקהילה מיועדים לאורחים ולמתפללים לא-קבועים]. מעבר לדף: רישום שטר נוסף בכת"י, של מכירת המקום הנ"ל, בחודש סיון תמ"ט [1689]. דף 18.5X33 ס"מ. מצב בינוני, קרעים והדבקות נייר עתיקות. מסמך מוקדם, מראשית ימי הקהילה האשכנזית באמשטרדם, שנוסדה במאה ה-17. תושביה האשכנזים הראשונים של אמשטרדם, היו ברובם פליטי מלחמת שלושים השנה (1618-1648), שהגיעו בעיקר מאיזור הריין [מנהגי הקהלה הם מנהגי-ריינוס מובהקים ובעיקר מנהגי וורמייזא ופרנקפורט, הניכרים כמקורות למנהגי הקהילה החדשה]. בשנת 1648, לאחר פוגרומי ת"ח ות"ט הגיעו לעיר יהודים רבים מפליטי פולין, ליטא ואוקראינה, והקימו את קהילת יוצאי פולין [בראשם עמד בעל "באר הגולה" וחתנו ששימש כרב הקהלה].

"בעהי"ת מקרית ארבע היא חברון, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" - אגרת שליחות מודפסת עבור הישוב היהודי בחברון ומערת המכפלה. איטליה [ונציה?], תקכ"ז [1767] בקירוב. אגרת שליחות שניתנה לשליחים ר' יצחק זאבי ור' חיים רחמים באג'איו בצאתם לאסוף כספים לטובת מערת המכפלה והישוב היהודי בחברון, שחובותיו הגיעו לסך 25,000 פייסאס.  בראש האגרת מופיעות בהגדלה שמות של מספר מדינות, ביניהן גם אמריקה: "אחינו אנשי גאולותינו יחידי סגולה אשר בכל גלילות ערי פראנסיא, הולנדא, אינגילטירה ואמריקא" [צרפת, הולנד, אנגליה ואמריקה]. באגרת נזכר גם החיד"א: "ונחשב לכם תרומתכם הבאה אלינו על ידי שלוחינו הרב הכולל כמה"ר חיים יוסף דוד אזולאי הי' כקרבן אשה וריח ניחוח...". האגרת נכתבה בשנת תקכ"ג וחתומים עליה 32 מאנשי חברון וביניהם גם השד"ר המקובל רבי עמרם בן דיוואן. בהמשך נדפסה אגרת מחכמי חברון אשר בקושטא ואחריה מכתב-המלצה מרבני ונציה שנכתב ראש חודש אדר שני שנת תקכ"ז. [2] עמ', 33.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים רבים, משוקמים שיקום מקצועי, עם פגיעה בטקסט. לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה. למידע נוסף אודות שליחותם של ר' יצחק זאבי ור' חיים רחמים באג'איו, ראה: אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 586-589.