אוסף גדול של מכתבים, כתבי יד ומסמכים, מארכיונו של הרב יהוסף גדליה רלב"ג ומשפחתו: · מכתב סמיכה לאביו רבי מנחם אייזיק רלב"ג בחתימת רבני ירושלים (רבי מנחם נתן אויערבאך, רבי שמשון אהרן פולונסקי, רבי יחיאל מיכל הורביץ ועוד). · תעודות נסיעה לארה"ב בשנת תרפ"ה (1925); מסמך נוטריוני, בחתימת רבי אברהם יצחק קוק, הרב הראשי לארץ ישראל (באנגלית). · מכתבים מעניינים מרבי מנחם אייזיק רלב"ג ואחיו רבי אריה ליב רלב"ג מארה"ב, אל קרובם רבי אריה לוין בירושלים. · מכתבים מדודם רבי מרדכי רלב"ג מירושלים [שנות התר"פ]. · העתקות מכתבים ורשימות שונות אודות סבם-זקנם הגאון רבי אליעזר דן רלב"ג. · מכתב בכת"י וחתימתו של רבי צבי פסח פראנק. · מכתב מרבי חיים הירשנזון. · מכתב ארוך מרבי יעקב שפירא ראש ישיבת וואלוז'ין בליטא. · גלופות (עץ ומתכת) צילום של מכתבים מרבי צבי פסח פראנק ורבי ישראל יצחק הלוי רייזמן. · מכתב מרבי דוב סוקולובסקי. · ועוד. · דרשה לבר מצוה, (5 דף) על גבי נייר מסמכים של "ועד הכשרות דקהלת דזשאמייקא - Kashruth Association Of Jamaica", [תרצ"ט בערך 1939]. · רשימות רבות של דרשות ודברי תורה. · מכתבים רבים מהרב יהוסף גדליה רלב"ג [חלק מהמכתבים אל האדמו"ר מליובאוויטש ורבני חב"ד]. · מכתבים מקהלות שונות בארץ ובגולה אל הרב רלב"ג. · קבלות חתומות, כרוזים וצילומי מכתבים, ניירת שונה. הרב יהוסף גדליה רלב"ג (תרפ"ז-תשנ"ד), נולד בארה"ב לאביו רבי מנחם אייזיק רלב"ג (נכדו של ראב"ד ירושלים, רבי חיים יעקב שפירא), שנסע מירושלים לארה"ב בשנת תרפ"ה בשליחות הרבנות הראשית לארץ ישראל, וכיהן עשרות שנים ברבנות בארה"ב. בשנת תשי"ב נישא לרבנית סימה, ממשפחת סלונים בירושלים. למד בכולל של רבי אריה לוין "הצדיק הירושלמי". בשנת תשכ"א נתמנה לרב בתי החולים הממשלתיים, ובשנת תש"ל התמנה לרבה של שכונת קרית היובל בירושלים. יו"ר הנהלת מוסדות החינוך של חב"ד בירושלים, מגדולי רבני חב"ד בארץ ישראל, ומראשי בית הדין של רבני חב"ד בארץ הקודש. כ-70 פריטים, למעלה מ-100 דף, גודל ומצב משתנים.

מכתב (לא חתום) בכתב-ידו של הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, קריאה להצטרף ל"חברת תפארת בחורים" בירושלים. [שנות התר"פ-תר"צ בערך]. "ברצוננו האדיר להרעיף טל של תחיה לכל קודש בישראל, על לבות כל צעירנו - דור העתיד. שבשביל מטרה קדושה יסדנו את חברתנו הקדושה 'תפארת בחורים' פעה"ק ת"ו, שת"ל עלתה כפורחת, והיא ידועה כבר לרבים בפעולתה הנשגבה. על כן הננו מתכבדים בזה להזמין גם את כבודך להיות חבר לחברתינו הנכבדה". "חברת תפארת בחורים" בירושלים, נוסדה בשנת תרפ"ה ע"י הגאון מהומלא רבי אברהם אלישיב (תרל"ח-תש"ג), שעלה לירושלים בשנת תרפ"ד יחד עם חותנו בעל ה"לשם". מטרת ה"חברה" היתה לאגד בשיעורי תורה את ציבור הסוחרים ובעלי המלאכה בירושלים, לתלמוד תורה וחיזוק הדת. העומדים והמעודדים מאחורי ייסוד "תפארת בחורים" היו: חותנו הגדול רבי שלמה אלישיב בעל ה"לשם", ותלמידו רבי אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי. הקשר בין הרב קוק לרבי שלמה אלישוב בעל ה"לשם" וחתנו רבי אברהם, החל עוד בהיותם בליטא, כאשר הרב קוק בא ללמוד קבלה מפי ה"לשם". בשנת תרס"ד הכתיר הרב קוק [שכיהן אז כאב"ד בויסק] את רבי אברהם ב"סמיכת חכמים" [ראה פריט 293]. בשנות התר"פ דאג הרב קוק לאישור-עליה לארץ ישראל עבור ה"לשם" ומשפחתו. וכאשר הגיעו לירושלים היה הראי"ה בא רבות להסתופף בצלו, כאשר בעל ה"לשם" מכבדו בכבוד רב. מהמסמך שלפנינו עולה כי הרב קוק היה גם מהעומדים מאחורי ייסוד "תפארת בחורים" בראשות הגאון רבי אברהם אלישוב, הרב מהומלא. דף 11X16.5 ס"מ. כ-11 שורות בכת"י. מצב טוב.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. ירושלים, טבת תרצ"ו [1935]. נשלח אל הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן, שכיהן אז כאב"ד ליברפול (אנגליה), ובו הבעת תודה על השתתפותו בהוצאות הדפסת ספרו "אבן האזל", והתנצלות על אשר לא ענה על מכתבו עד עתה, "שבעת האחרונה קפצו עלי הטרדות מאד, ועניני המכתבים היותר נחוצים נדחים מיום אל יום. ובין כה הנה הגיעני מכתב הדר"ג היקר עם חידושי תורה, והיה בדעתי לעיין בהם היטב, ולראות מה להעלות לכתוב עליהם, אבל גם זה נדחה עד הנה, ולע"ע הנה נעלם ממני איפה הנחתי את מכתבו היקר, וכבר אני רואה כי יותר מדי התאחרתי...". הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל", תלמידו של הגר"ח מבריסק בישיבת וואלוז'ין. אב"ד וראש ישיבת סלוצק. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של הגאון רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד. נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ. מצב טוב, קמטים סימני קיפול ומעט בלאי.

מכתב סמיכה לרבנות והוראת הלכה, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "בן ציון וועזעל" אב"ד טורדא. טורדא, כסלו תרפ"ג [1922]. ניתן לבחור "המופלג בתורה וביראה מו"ה לוי יצחק מילר, בן ידידי הרב הגאון דק"ק פעטראזשעני". הגאון רבי בן ציון ויזל (תרכ"ד-תרצ"ח, אוצר הרבנים 3913), אב"ד בראששא ובשנת תרנ"ח עלה על מקום אביו אב"ד טורדא. מגדולי הרבנים בדורו, ראש הלשכה האורתודוקסית של רבני טרנסילבניה, בחכמתו ובכוח אישיותו השכיל להגן על צרכי הציבור האורתודוכסי (חתנו ממלא מקומו הוא רבי יוסף אדלר "הגאון מטורדא"). מקבל הסמיכה: רבי לוי יצחק מילר (תרס"ד-תשנ"ו), בן רבי אשר אנשיל יהודה מילר (תר"מ-תשכ"א) אב"ד פטרוזשני שבטראנסילבניה. נודע מבחרותו כגאון מופלג, וחידושי תורתו התפרסמו בקבצים התורניים בתקופתו. כיהן עוד לפני השואה ברבנות בעיר דעווא, ולאחר השואה כיהן ברבנות טמשוואר. עלה ארצה בשנות החמישים, וכיהן ברבנות בקרית בנימין (קרית פרוסטיג) ובקרית אתא. דף 21 ס"מ. כ-14 שורות בכת"י. מצב בינוני. בלאי, קרעים והדבקות.