ספר פרשת דרכים, עשרים וששה דרושים וקונטרס "דרך מצותיך" על מנין המצוות, מאת רבי יהודה רוזאניס [בעל "משנה למלך" על הרמב"ם]. קושטא, [תפ"ח 1728]. מהדורה ראשונה. בשער ומעבר לשער: חתימות רבי "אברהם ענתיבי" וחתימות אביו רבי "יצחק בכ"ר שבתי ענתיבי". חתימה בכתיבה קליגרפית-רבנית של רבי "עזרא ב"ה יוסף עטייה" וחתימת רבי "שלמה פרחי". מספר הגהות קצרות [כנראה בכתב-ידו של רבי אברהם ענתיבי]. בדף כג/1 הגהה למדנית ארוכה חתומה "עובדיה ---" [יתכן והכותב הוא הגאון רבי עובדיה הלוי מזרחי, בעל "חזון עובדיה", נפטר תקמ"ז]. הגאון רבי יצחק בן רבי שבתי ענתבי (ת"צ בערך-תקס"ד), מרבניה הגדולים של קהילת ארם-צובה, בזמן רבי רפאל שלמה לאנייאדו ורבי ישעיה עטייה. נודע בספרו "אוהל יצחק" שנדפס יחד עם ספר "יושב אהלים" מבנו רבי אברהם, הכותב על אביו בהקדמה: "משיירי כנסת הגדולה, אחד היה ואין שני... אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים אין הקש למחצה... דומה הרב למלאך ד' וצדיק יסוד עולם...". בנו הגאון רבי אברהם ענתבי (תקכ"ה-תרי"ח), גאון מופלג, המפורסם ביותר מבין רבני ארם-צובה, נודע בספריו: "יושב אהלים", "מר ואהלות", "חכמה ומוסר", ועוד. נפטר בן 93 שנים ורבי חיים פאלאג'י אמר עליו בהספדו: "גדול הדור בימינו ומפורסם כמותו, הנמצא כזה..." ("חלקם בחיים", דרוש י"ג). [5], עה דף. 30 ס"מ. מצב משתנה. בחלק מהדפים בלאי רב, קרעים וכתמים. שיקומים בשער ובשולי דפים נוספים. כריכה חדשה.

כתב-יד, בקשות, שירים ופיוטים, נכתבו ע"י "הצעיר אהרן ששון". [סוריה או תורכיה והסביבה], תקצ"א [1831]. פורמט צר וארוך (כפנקס). שער מאויר, במרכזו נכתב: "זה הפנקס שלי הצעיר אהרן ששון הי"ו ס"ט שנת התקצ"א לפ"ק". פיוטים ושירים בעברית ובלאדינו, משירי רבי ישראל נג'ארה ובני חוגו. חלק מהשירים אינם מופיעים ב'אוצר השירה והפיוט' של דוידזון. [81] דפים כתובים. 10X15 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. דפים רופפים. כריכת עור מקורית, עם פגמים.

צרור גדול של כתבי יד, דפים וקונטרסי חידושי תורה, בהלכה ובסוגיות הש"ס, מארכיונו של הגאון רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים. [ליטא, שנות הת"ק, ראשית המאה ה-19]. · רוב החידושים הם בכתב-ידו של אביו הגאון רבי צבי הירש אב"ד טרוקי וווילקוניק, שאף חתום באחד מהקונטרסים "אני הכותב זעירא דמן חבריא, הק' צבי הירש בלאאמ"ו כמו"ה חיים פייביש זצ"ל הכ"מ, החו"פ ק"ק קריניק". · קונטרסי חידושי תורה בשם הגאון המגיד רבי יעקב חריף [בן רבי לפידות] מקהילת קריניק הסמוכה לקהילת הוראדנא. · חידושי תורה בשם רבי שמואל אב"ד אמדור (בעל "בית שמואל אחרון"). · פסק דין משנת תק"ס (1800), בחתימת רב העיר קריניק רבי "אריה ליב בהגאון מוהר"ב אב"ד דפ"ק" [הגאון רבי אריה ליב ב"ר ברוך בנדט (נפטר תק"פ), מחבר "שאגת אריה" על מסכת מכות, ביאליסטוק, תקס"ה] והדיין רבי "אשר במו"ה אביגדור הכהן" [שכיהן אח"כ כאב"ד קריניק. אביו של רבי יוסף ראב"ד קריניק ואב"ד קמניץ, בעל "כפות זהב"]. · טיוטות חידושי תורה בכתב-ידו של רבי שמואל סלנט [מימי צעירותו, שנות התק"צ בקירוב 1830]. · ועוד דפי כתבי-יד מתקופות מוקדמות ומאוחרות יותר [המאה ה-18 וה-19]. הגאון רבי צבי הירש ב"ר חיים [פייביש], אב"ד טרוקי (ליטא), ווילקוניק (ע"י ביאליסטוק), פיעסק ודרוהוצ'ין. מתוך הכתבים שלפנינו עולה כי היה מתלמידיו של הגאון רבי יעק'לי חריף בעיר קריניק, והעתיק הרבה מחידושי תורתו. בנו הגאון הנודע רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), נולד בעיר ווילקוניק, ונודע מילדותו כ"עילוי" גאוני. בהיותו כבן שבע[!] כבר נדד למרכזי התורה בליטא, וקיבל תורה מפי רבי צמח שפירא מקיידאן, ומרבי אברהם אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא. בהיותו נער כבן 14 קיבל מכתב מרבו רבי אבלי בענין שאלה מסובכת של סידור גט, בו ניכר כי כבר מאז סמך רבו על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. בימי נערותו למד בעיר סלנט בחברותא עם רֵעוֹ הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. לאחר שנשא את בתו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, עלה לארץ ישראל בשנת תר"א (1841), לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו הגאונית ובגישתו המציאותית בפסקי-הלכה ובכל ניהול עניני הציבור בירושלים וברחבי קהילות העולם. כתבי ידו של רבי שמואל סלנט נדירים ביותר, שכן עקב חולשת ידיו היה ממעט בכתיבה. דרכו בכתיבת מכתביו הרבים בעניני ציבור, היתה להקריא את מכתביו ואגרותיו שנכתבו בידי צוות סופריו ומזכיריו, כאשר הוא רק מוסיף את חתימתו בכתב-ידו או בחותמתו. כ-110 עמ' כתובים. גודל משתנה. רובם על נייר עבה [שנות הת"ק]. מצב כללי טוב, בלאי וכתמים. רוב כתה"י שלפנינו, נדפסו בג' חלקי הספר "תורת רבינו שמואל סלאנט" (ירושלים, תשנ"ח). אך מיעוטם לא נדפסו שם.

שלשה מסמכים בכתב-יד, אודות הסכמי האחדות בין קהילות האשכנזים והספרדים בירושלים, אחד מהם בחתימת ידו של רבי "שמואל סלאנט". ירושלים, תרנ"ה [1895]. · העתק הסכם וכינון הועד המשותף לקהילות האשכנזים והספרדים. בהעתק חתימת הראשון-לציון רבי "יעקב שאול אֶלְיָשָר - בא סימן יש"א ברכה הי"ו", ובחתימת ידו של רבי "שמואל סלאנט". ירושלים, תמוז תרנ"ה [1895]. · העתק מכתב רבי יעקב שאול אֶלְיָשָר ורבי שמואל סלאנט, אל חברי "ועד האחדות. [ירושלים, אב תרנ"ה 1895]. מעבר לדף התאריך "כ"א אב" בכתב-ידו של רבי שמואל סלאנט. · מכתב ארוך (3 עמ' ללא חתימה), מאת רבי שמואל סלאנט אל רבי יעקב שאול אֶלְיָשָר, אודות כל פרטי הבעיות ופתרונם, בסכסוכים שהיו בין מוסדות קהילות הספרדים והאשכנזים בירושלים. ירושלים, אלול תרנ"ה [1895]. השנים תרנ"ג-תרנ"ו היו מן הסוערות ביותר בישוב הישן בירושלים, בין שורות המסמכים שלפנינו מקופלים מאבקים גורליים שהסעירו את ירושלים, בתקופה קשה של מלחמת הקיום והחיים של עניי ירושלים הרעבים ללחם. באותה תקופה ניטש מאבק קשה בין קהילות שונות בעיר אודות כספי החלוקה והתרומות מיהודי אירופה ואמריקה שנשלחו למנהיגי העדה האשכנזית, עבור התלמוד תורה וביקור חולים. העדה הספרדית ביקשה להיות שותפה לכספים אלה בהסתמכה על הסכמים מן העבר ובעיקר ביקשה כספים לבית החולים הספרדי "משגב לדך", אשר לטענתם העניק טיפול רפואי גם לבני העדה האשכנזית. מאבק זה נמשך זמן רב, והיו מעורבים בו גורמים שונים בארץ ובתפוצות. פעמים אחדות עמלו רבי שמואל סלנט והחכם באשי הרב יש"א ברכה רבי יעקב שאול אֶלְיָשָר, על השכנת שלום שנמשך לזמן קצר ומעת לעת שוב התלקחה המחלוקת. במסמכים ההיסטוריים שלפנינו, שנכתבו בשלבי הסיום של אותו פולמוס, מופיעים פרטים רבים בלתי-ידועים, מהנושאים הנדונים והבעיות שגרמו לפולמוס זה. 4 דף, 29 ס"מ. שניים מהם במצב טוב. המסמך השלישי במצב בינוני, עם קרעים ובלאי. דרכו של הגאון רבי שמואל סלאנט היתה לכתוב את מכתביו ע"י צוות סופריו ומזכיריו, כאשר הוא מוסיף את חתימתו בכתב-ידו או בחותמתו.