הלל צייטלין, מכתב בכתב-יד. ורשה, אדר תרפ"ב [1922].
המכתב עוסק בעבודתו של צייטלין על תרגום ספר הזוהר. ממוען אל ד"ר פרידמן - כפי הנראה, דוד אריה פרידמן (1889-1957), רופא, סופר, עורך ומבקר אמנות וספרות; ממייסדי הוצאת הספרים "עינות" בברלין.
"ידידי ד"ר פרידמן... בקרוב אגש אל עריכת ה'זוהר'. נוטה אנכי לדעה, שצריך לתת גם את המקור וגם את התרגום, בכדי שיהיה לתלמיד או להוגה היכולת להכנס על ידי זה לפנים הפרדס... ואשר לתנאים עוד אתישב בדבר: אם לקבל פרוצנטים או שכר קבוע...".
הלל צייטלין (1871-1942), הוגה דעות, סופר ופובליציסט יהודי, יליד קורמה שבבלארוס. צייטלין התחנך על ברכיה של חסידות חב"ד ונודע כעילוי בצעירותו. אביו נפטר בהיותו נער, וצייטלין עזב את עיירת הולדתו והחל לשמש בתור מורה לעברית. באותה תקופה עבר משבר רוחני והתרחק מן הדת. לאחר שכתב בעבור כמה עתונים וכתבי-עת עבריים מצא עבודת קבע בעתון "הזמן" בוילנה. במקביל לקח חלק בפעילויות התנועה הציונית. בשנת 1919 עבר לורשה, החל לכתוב בעתוני היידיש הגדולים שבעיר, והפך לדמות בולטת בקהילה היהודית בעיר. במקביל החל לחזור לחיי אמונה, ופיתח השקפת עולם דתית ייחודית אשר ביקשה להביא לתחייתו הרוחנית של העם היהודי.
באותה תקופה חיבר צייטלין מאמרים רבים בנושאי קבלה, חסידות ומשיחיות, מתוך אמונה כי חזרתו של העם היהודי למקורות הקבליים והמיסטיים היא המפתח להצלתו הרוחנית של העם היהודי.
בשנת 1922 בקירוב פנו עורכי הוצאת "עינות" הגרמנית (דוד אריה פרידמן ושמעון ראבידוביץ) אל צייטלין בהצעה לתרגם את ספר הזוהר לעברית. תחילה ביקשו ממנו לערוך ליקוטים מן הזוהר, אך צייטלין ביקש להדפיס את הזוהר בשלמותו, מקור לצד תרגום. תרגום הזוהר מאת צייטלין היה אמור להתפרסם בחלקים, החל משנת 1923, אולם התוכנית לא יצאה לפועל והופסקה עוד בשלביה הראשונים [ראה חומר מצורף].
צייטלין נרצח בידי הנאצים בספטמבר 1942. מסופר כי באותו הרגע היה עטור בטלית ותפילין ואחז בידיו בספר הזוהר.
[1] דף, 16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, קו קפל אופקי, קמטים ופגמים קלים.