מכירה 46 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove מכתבים filter מכתבים
- letter (68) Apply letter filter
- חסידות (15) Apply חסידות filter
- chassid (15) Apply chassid filter
- דברי (7) Apply דברי filter
- דפוס (7) Apply דפוס filter
- דפוס, (7) Apply דפוס, filter
- הרב (7) Apply הרב filter
- ומסמכים (7) Apply ומסמכים filter
- קוק (7) Apply קוק filter
- document (7) Apply document filter
- item (7) Apply item filter
- items, (7) Apply items, filter
- kook (7) Apply kook filter
- print (7) Apply print filter
- rabbi (7) Apply rabbi filter
מציג 1 - 12 of 68
מכירה 46 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.7.2015
פתיחה: $3,000
לא נמכר
מכתב עם דברי מוסר ותוכחה, בכתב ידו וחתימתו של הגאון המקובל רבי "מנחם מן בלאאמ"ו ברוך זצללה"ה" - מענקי הרוח בליטא. מינסק, [תק"ס בערך].
המכתב נשלח לשקלוב אל אחיו רבי ברוך שמעון, אשר היה אז אברך צעיר בבית חותנו. בראש המכתב הוא מציע לאחיו לבא למינסק, כדי ללמוד בבית נגיד אשר הקציב סך מסוים להחזקת תלמידי חכמים שילמדו בביתו. בהמשך מוכיח את אחיו בדברי מוסר, וכותב לו:
"שיזהר מישיבת ב"ה שע"ה [בתי כנסיות של עמי הארץ], ר"ל [רצוני לומר] שלא תלמוד בביתך כי אם לשכור חדר, ואם מיוחד מה טוב, וה' ישלימנו לך". לפי המשך הדברים נראה, שאחיו שלח לו חותמת אבן שהוא ייצר בעצמו, והיא נאבדה במשלוח הדואר. ועל כך הוא כותב לו בחריפות ומוכיחו על ביטול הזמן שבהכנת החותמת: "... אשר יגעת לכבדני במעשה ידיך לכונן חתימתי בחרושת אבן, וברוך ה' כי לא באה לידי, ו'מחשך באה ולחושך הלך'... וכי אין זה חכמה אלא מלאכה, מה'רפידים' רפו ידים מהתורה... תמהני עליך על ויתור זמן, וכלל הצדיקים והרשעים נקראו בגמ' מחַשבין ואינן מחַשבין... חשבונו של עולם... הלא הטיבות ח"ו להיות נמנע ממחַשבי הזמן. ואם צריך לנוח להשקיט רעיונות, הלא העסק במילי דעלמא מַרְבֶּה הטרדה והתלאה. ולא עוד שרבות מחשבות בלב איש בלאו הכי בעת תפילה ותורה, וכש"כ שתוסיף רעיונות ההבל במוחו, אשר קצרה מהכיל להכין את עצמו לתורה ולתפלה... ועתה אתה ברוך ה', מקמא היית לבך הוֹמֶה וכּוֹסף ביראת ה' תמיד, וּלאן נָטָה לִבֶּך?! שוּב למקום אשר לכך נוצרת... מחַשֵב ומתחַכֵּם איך לעבוד ה' ולהתקרב לקדושתו... דברי אחיו, חָרֵד עליו בלב ונפש, מנחם מן באאמ"ו ברוך זצללה"ה".
אגרת זו שלפנינו אינה ידועה לנו וכנראה לא-נדפסה עדיין. ידועה אגרת אחרת של רבי מנחם מן, על אמונה ובטחון והסתפקות במועט, "אגרת הגר"ם ממינסק" שנדפסה ע"י רבי שמואל מאלצאן בראש ספר "אמונה והשגחה" שהדפיס מתורת הגר"א מווילנא (קניגסברג, תרכ"ד) בו מוזכר כבר בשער: "מכתב הגאון החסיד מו"ה מנחם מן ז"ל ממינסק". והיא נדפסה אח"כ במהדורות שונות של "אגרת הגר"א" ו"אגרת הרמב"ן".
הגאון החסיד רבי מנחם מן ממינסק (נפטר תקצ"ד), מגדולי גאוני ליטא המפורסמים בתקופת רבי חיים מוולוז'ין, בדורו כינוהו בתואר "הגאון החסיד", על שם גאונותו המופלגת בנגלה ובנסתר, והנהגתו הפלאית בקודש (תואר בו כינו אז גם את הגר"א מווילנא). מגדולי מרביצי התורה בתקופתו, ר"מ ומ"מ במינסק [ראש מתיבתא ומגיד מישרים] מסר שיעורים בבתי מדרש שבעיר מינסק, ורבים מרבני ליטא ורבני מינסק היו מתלמידיו המובהקים.
נולד בעיר פולוצק לאביו רבי ברוך סְטוֹלפֶר. התייתם בגיל רך, ונתגדל בין חכמי שקלוב. בעודו בן שמונה שנים [!] נודע לעילוי גדול היודע את כל הש"ס. מנערותו היה לו שיעור קבוע ללמוד בכל יום ויום שמונים דפי גמרא עם תוספות. עוד קודם היותו לבר תריסר למד חכמת הקבלה מפי הצדיק רבי ברוך מגיד מישרים בשקלוב. אז נלקח לחתן לבתו של הגאון רבי אברהם ב"ר אשר אנשיל, מרבני מינסק, בעל "עמוד הימיני" (מינסק, תקע"א), והיו מכנים אותו בעיר מינסק בשם רבי מַנדיל [כינוי חיבה לשמו מנחם-מַן, מַן'דִיל. גם בהסכמות לספרו "זכרון מנחם", כותבים רבני מינסק עליו את שמו רבי "מַאנדיל", ומתארים אתו בתור "הגאון הגדול המפורסם חסידא ופרישא"].
הרביץ תורה בישיבותיה של העיר מינסק, ורבים מחכמי ליטא היו מתלמידיו (כדוגמת בעל ה"עונג יום טוב", ועוד). התמסרותו המוחלטת ללימוד התורה הניכרת בכל משפט בתוכן המכתב שלפנינו, מוזכרת גם בספרו של אייזנשטאט "רבני מינסק וחכמיה" (עמ' 27), בו מתואר רבי מַנדיל, כאחד שלא פסק מללמד תורה לתלמידיו ברבים, "וַיִשְתַּדֵל לטעת בהם כל מדה נכונה והתרחקות ממותרות". הוא מתאר את דרכו בקודש בסיגופים והסתפקות במועט, בפת קיבר ומים במשורה. ומביא עדות ששמע מפי רבי ברוך מרדכי מקלצק, תלמידו של רבי מנדיל - שכאשר הגיע לעיר האדמו"ר רבי נח מלכוביץ, ושמע את שמעו בחכמת הקבלה, הלך לראותו, ומצאהו כחוש ודל, בעל גֵו-רזה. אמר עליו בדרך הלצה "איני דַר [=רזה, ביידיש: דַאר] אלא במקום תורה". על מצבת קברו נכתבו שבחים מופלגים על גדולתו ושקידתו בתורה (רבני מינסק וחכמיה, עמ' 41-42).
שרידים מתורתו נדפסו בספר "זכרון מנחם" (ווארשא, תרל"ה 1874) שהדפיס בנו רבי ישראל חיים, ובספר "שארית בנימין" (ירושלים, תרכ"ג) שהדפיס תלמידו הגאון רבי בנימין אב"ד סטויפץ (שעלה לירושלים), הכותב על מורו ורבו: "הגאון הצדיק החסיד רבי מנחם מן זצללה"ה, אשר היה מפורסם בעולם גודל חסידותו ופרישותו... מסר נפשו וגופו להרביץ תורה ברבים... אין לספר צדקתו וחסידותו אשר ממש היה דומה לבר אלהין, וב"ה הירבה גבולו בתלמידים, אשר יצאו רבנים מפורסמים בעולם... כמה פעמים נשלח לו כתב רבנות מעיירות גדולות ומפורסמים, אך הוא לא רצה לקבל עליו עול רבנות, כי היה יקר אצלו להרביץ תורה ברבים ולהעמיד תלמידים". אחד מתלמידיו, הצדיק המפורסם הגאון רבי מאיר מלוצין (שעלה לירושלים), סיפר כי בתחילת התקרבותו למורו ורבו הצדיק, הזהיר אותו רבי מנדיל, כי אם ברצונו לשמש אותו, אזי יקבל עליו לבַּל יספר ממנו כלום כל ימי חייו, ולבַּל ישאל ממנו על כל אשר יראה ממנו. ואכן רק לאחר הסתלקותו התחיל רבי מאיר לספר מנפלאותיו (הקדמת ספר "זכרון מנחם").
אחיו מקבל המכתב, רבי ברוך שמעון, כיהן אח"כ כמגיד מישרים בעיר שקלוב, והוא מוזכר בהקדמה לספר "זכרון מנחם", כמי שמסר לבניו את הכתבים להדפסה. ברישום הכתובת שמעבר לדף שלפנינו רשום: "לשקלאוו, לידידי אחי הרבני המופלג כו' מו"ה ברוך שמעון נ"י, חתן ר' גרשון חיט פלטישר - ולזולתו חדר"ג ופגי"ן" [חרם דרבינו גרשום ופורץ גדר ישכנו נחש].
דף 21 ס"מ. נייר כחלחל עבה, מצב טוב-בינוני, כתמים וסימני קיפול.
המכתב נשלח לשקלוב אל אחיו רבי ברוך שמעון, אשר היה אז אברך צעיר בבית חותנו. בראש המכתב הוא מציע לאחיו לבא למינסק, כדי ללמוד בבית נגיד אשר הקציב סך מסוים להחזקת תלמידי חכמים שילמדו בביתו. בהמשך מוכיח את אחיו בדברי מוסר, וכותב לו:
"שיזהר מישיבת ב"ה שע"ה [בתי כנסיות של עמי הארץ], ר"ל [רצוני לומר] שלא תלמוד בביתך כי אם לשכור חדר, ואם מיוחד מה טוב, וה' ישלימנו לך". לפי המשך הדברים נראה, שאחיו שלח לו חותמת אבן שהוא ייצר בעצמו, והיא נאבדה במשלוח הדואר. ועל כך הוא כותב לו בחריפות ומוכיחו על ביטול הזמן שבהכנת החותמת: "... אשר יגעת לכבדני במעשה ידיך לכונן חתימתי בחרושת אבן, וברוך ה' כי לא באה לידי, ו'מחשך באה ולחושך הלך'... וכי אין זה חכמה אלא מלאכה, מה'רפידים' רפו ידים מהתורה... תמהני עליך על ויתור זמן, וכלל הצדיקים והרשעים נקראו בגמ' מחַשבין ואינן מחַשבין... חשבונו של עולם... הלא הטיבות ח"ו להיות נמנע ממחַשבי הזמן. ואם צריך לנוח להשקיט רעיונות, הלא העסק במילי דעלמא מַרְבֶּה הטרדה והתלאה. ולא עוד שרבות מחשבות בלב איש בלאו הכי בעת תפילה ותורה, וכש"כ שתוסיף רעיונות ההבל במוחו, אשר קצרה מהכיל להכין את עצמו לתורה ולתפלה... ועתה אתה ברוך ה', מקמא היית לבך הוֹמֶה וכּוֹסף ביראת ה' תמיד, וּלאן נָטָה לִבֶּך?! שוּב למקום אשר לכך נוצרת... מחַשֵב ומתחַכֵּם איך לעבוד ה' ולהתקרב לקדושתו... דברי אחיו, חָרֵד עליו בלב ונפש, מנחם מן באאמ"ו ברוך זצללה"ה".
אגרת זו שלפנינו אינה ידועה לנו וכנראה לא-נדפסה עדיין. ידועה אגרת אחרת של רבי מנחם מן, על אמונה ובטחון והסתפקות במועט, "אגרת הגר"ם ממינסק" שנדפסה ע"י רבי שמואל מאלצאן בראש ספר "אמונה והשגחה" שהדפיס מתורת הגר"א מווילנא (קניגסברג, תרכ"ד) בו מוזכר כבר בשער: "מכתב הגאון החסיד מו"ה מנחם מן ז"ל ממינסק". והיא נדפסה אח"כ במהדורות שונות של "אגרת הגר"א" ו"אגרת הרמב"ן".
הגאון החסיד רבי מנחם מן ממינסק (נפטר תקצ"ד), מגדולי גאוני ליטא המפורסמים בתקופת רבי חיים מוולוז'ין, בדורו כינוהו בתואר "הגאון החסיד", על שם גאונותו המופלגת בנגלה ובנסתר, והנהגתו הפלאית בקודש (תואר בו כינו אז גם את הגר"א מווילנא). מגדולי מרביצי התורה בתקופתו, ר"מ ומ"מ במינסק [ראש מתיבתא ומגיד מישרים] מסר שיעורים בבתי מדרש שבעיר מינסק, ורבים מרבני ליטא ורבני מינסק היו מתלמידיו המובהקים.
נולד בעיר פולוצק לאביו רבי ברוך סְטוֹלפֶר. התייתם בגיל רך, ונתגדל בין חכמי שקלוב. בעודו בן שמונה שנים [!] נודע לעילוי גדול היודע את כל הש"ס. מנערותו היה לו שיעור קבוע ללמוד בכל יום ויום שמונים דפי גמרא עם תוספות. עוד קודם היותו לבר תריסר למד חכמת הקבלה מפי הצדיק רבי ברוך מגיד מישרים בשקלוב. אז נלקח לחתן לבתו של הגאון רבי אברהם ב"ר אשר אנשיל, מרבני מינסק, בעל "עמוד הימיני" (מינסק, תקע"א), והיו מכנים אותו בעיר מינסק בשם רבי מַנדיל [כינוי חיבה לשמו מנחם-מַן, מַן'דִיל. גם בהסכמות לספרו "זכרון מנחם", כותבים רבני מינסק עליו את שמו רבי "מַאנדיל", ומתארים אתו בתור "הגאון הגדול המפורסם חסידא ופרישא"].
הרביץ תורה בישיבותיה של העיר מינסק, ורבים מחכמי ליטא היו מתלמידיו (כדוגמת בעל ה"עונג יום טוב", ועוד). התמסרותו המוחלטת ללימוד התורה הניכרת בכל משפט בתוכן המכתב שלפנינו, מוזכרת גם בספרו של אייזנשטאט "רבני מינסק וחכמיה" (עמ' 27), בו מתואר רבי מַנדיל, כאחד שלא פסק מללמד תורה לתלמידיו ברבים, "וַיִשְתַּדֵל לטעת בהם כל מדה נכונה והתרחקות ממותרות". הוא מתאר את דרכו בקודש בסיגופים והסתפקות במועט, בפת קיבר ומים במשורה. ומביא עדות ששמע מפי רבי ברוך מרדכי מקלצק, תלמידו של רבי מנדיל - שכאשר הגיע לעיר האדמו"ר רבי נח מלכוביץ, ושמע את שמעו בחכמת הקבלה, הלך לראותו, ומצאהו כחוש ודל, בעל גֵו-רזה. אמר עליו בדרך הלצה "איני דַר [=רזה, ביידיש: דַאר] אלא במקום תורה". על מצבת קברו נכתבו שבחים מופלגים על גדולתו ושקידתו בתורה (רבני מינסק וחכמיה, עמ' 41-42).
שרידים מתורתו נדפסו בספר "זכרון מנחם" (ווארשא, תרל"ה 1874) שהדפיס בנו רבי ישראל חיים, ובספר "שארית בנימין" (ירושלים, תרכ"ג) שהדפיס תלמידו הגאון רבי בנימין אב"ד סטויפץ (שעלה לירושלים), הכותב על מורו ורבו: "הגאון הצדיק החסיד רבי מנחם מן זצללה"ה, אשר היה מפורסם בעולם גודל חסידותו ופרישותו... מסר נפשו וגופו להרביץ תורה ברבים... אין לספר צדקתו וחסידותו אשר ממש היה דומה לבר אלהין, וב"ה הירבה גבולו בתלמידים, אשר יצאו רבנים מפורסמים בעולם... כמה פעמים נשלח לו כתב רבנות מעיירות גדולות ומפורסמים, אך הוא לא רצה לקבל עליו עול רבנות, כי היה יקר אצלו להרביץ תורה ברבים ולהעמיד תלמידים". אחד מתלמידיו, הצדיק המפורסם הגאון רבי מאיר מלוצין (שעלה לירושלים), סיפר כי בתחילת התקרבותו למורו ורבו הצדיק, הזהיר אותו רבי מנדיל, כי אם ברצונו לשמש אותו, אזי יקבל עליו לבַּל יספר ממנו כלום כל ימי חייו, ולבַּל ישאל ממנו על כל אשר יראה ממנו. ואכן רק לאחר הסתלקותו התחיל רבי מאיר לספר מנפלאותיו (הקדמת ספר "זכרון מנחם").
אחיו מקבל המכתב, רבי ברוך שמעון, כיהן אח"כ כמגיד מישרים בעיר שקלוב, והוא מוזכר בהקדמה לספר "זכרון מנחם", כמי שמסר לבניו את הכתבים להדפסה. ברישום הכתובת שמעבר לדף שלפנינו רשום: "לשקלאוו, לידידי אחי הרבני המופלג כו' מו"ה ברוך שמעון נ"י, חתן ר' גרשון חיט פלטישר - ולזולתו חדר"ג ופגי"ן" [חרם דרבינו גרשום ופורץ גדר ישכנו נחש].
דף 21 ס"מ. נייר כחלחל עבה, מצב טוב-בינוני, כתמים וסימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 46 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.7.2015
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
מכתב מאת רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנה, אל ראשי קהילת קלינצע (קלינצי, Klintsy) - רבי יהודא מיכל מלכין, רבי משה קויפמאן, רבי שלום ז'ק ורבי אפרים. קובנה, חשוון תרמ"ד [1883].
מכתב ארוך, שבו משבח רבי יצחק אלחנן את הבחירה הנכונה שעשו במינוי הגאון רבי בן ציון האפט (האפטר) לרב ואב"ד הקהילה, ומעתיר עליהם ברכות. כתיבת סופר, שבשוליה הוסיף רבי יצחק אלחנן ארבע שורות בכתב-ידו וחתימתו.
הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור (תקע"ז-תרנ"ו), גדול רבני דורו, נודע בגאונותו בהתמדתו ובצדקותו הרבה. נחשב בדורו כסמכות התורנית העליונה והנהיג את יהדות ליטא ורוסיה במשך שנים בתבונה ובנועם. כיהן ברבנות מגיל צעיר משנת תקצ"ז בערך. בשנת תרכ"ד נתמנה לרבנות העיר קובנא, ונודע שמו בכל קצוות תבל כאחד מגדולי הפוסקים. תשובותיו וחידושיו נדפסו בסדרת ספריו: "באר יצחק", "נחל יצחק" ו"עין יצחק".
מכתב, 27.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, סימני קיפול, בלאי וקרעים קלים.
מכתב ארוך, שבו משבח רבי יצחק אלחנן את הבחירה הנכונה שעשו במינוי הגאון רבי בן ציון האפט (האפטר) לרב ואב"ד הקהילה, ומעתיר עליהם ברכות. כתיבת סופר, שבשוליה הוסיף רבי יצחק אלחנן ארבע שורות בכתב-ידו וחתימתו.
הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור (תקע"ז-תרנ"ו), גדול רבני דורו, נודע בגאונותו בהתמדתו ובצדקותו הרבה. נחשב בדורו כסמכות התורנית העליונה והנהיג את יהדות ליטא ורוסיה במשך שנים בתבונה ובנועם. כיהן ברבנות מגיל צעיר משנת תקצ"ז בערך. בשנת תרכ"ד נתמנה לרבנות העיר קובנא, ונודע שמו בכל קצוות תבל כאחד מגדולי הפוסקים. תשובותיו וחידושיו נדפסו בסדרת ספריו: "באר יצחק", "נחל יצחק" ו"עין יצחק".
מכתב, 27.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, סימני קיפול, בלאי וקרעים קלים.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 46 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.7.2015
פתיחה: $250
לא נמכר
מכתב בכת"י וחתימת רבי יהודא ליב מליסא. [המבורג?], אלול תפ"ו [1726].
המכתב כתוב בעברית וביידיש. נשלח אל "האלוף כהר"ר ישראל יצ"ו". מדובר בו על הדפסת משניות עם ברטנורה ותוספות יו"ט ופירושים חדשים [כנראה מדובר על הכנת מהדורת המשניות עם פירושי רבי שמשון חסיד מאלטונה, שנדפסו לבסוף רק בשנת תקל"ה, כ-45 שנה לאחר פטירתו של רבי שמשון בלוך]. הוא מזכיר בקשת הסכמה מ"הגאון הגדול אב"ד ור"מ נר"ו". בשולי המכתב, לאחר החתימה, הוא פורש בשלומו של "הרב המופלג בדור כבוד מוהר"ר משה", וכותב בקשר אליו "ולא אדע להשיב תשובה עד שאקבל כתב אמת ממכ"ת...".
לפי תוכן הדברים עולה כי רבי יהודה ליב מליסא החותם במכתב שלפנינו, היה מעורה ומעורב בהנהגת הקהילות, וכנראה היה אחד מאלופי הקהל (דיין או פרנס). יתכן כי הכותב הוא רבי יהודא ליב פייזער מליסא, אביו של בעל "נחלת שמעוני" [וואנזבק, תפ"ח 1728].
דף כ-20 ס"מ. מצב בינוני-גרוע, קרעים עם חסרון בטקסט.
המכתב כתוב בעברית וביידיש. נשלח אל "האלוף כהר"ר ישראל יצ"ו". מדובר בו על הדפסת משניות עם ברטנורה ותוספות יו"ט ופירושים חדשים [כנראה מדובר על הכנת מהדורת המשניות עם פירושי רבי שמשון חסיד מאלטונה, שנדפסו לבסוף רק בשנת תקל"ה, כ-45 שנה לאחר פטירתו של רבי שמשון בלוך]. הוא מזכיר בקשת הסכמה מ"הגאון הגדול אב"ד ור"מ נר"ו". בשולי המכתב, לאחר החתימה, הוא פורש בשלומו של "הרב המופלג בדור כבוד מוהר"ר משה", וכותב בקשר אליו "ולא אדע להשיב תשובה עד שאקבל כתב אמת ממכ"ת...".
לפי תוכן הדברים עולה כי רבי יהודה ליב מליסא החותם במכתב שלפנינו, היה מעורה ומעורב בהנהגת הקהילות, וכנראה היה אחד מאלופי הקהל (דיין או פרנס). יתכן כי הכותב הוא רבי יהודא ליב פייזער מליסא, אביו של בעל "נחלת שמעוני" [וואנזבק, תפ"ח 1728].
דף כ-20 ס"מ. מצב בינוני-גרוע, קרעים עם חסרון בטקסט.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 46 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.7.2015
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
שטר על מחילת חובות ל"כולל", בחתימת העדים רבי אברהם יצחק בן רבי צבי הירש פרוש ורבי יוסף יואל ריבלין [סופרי הכולל]. ירושלים, תר"י [1850]. מעבר לדף אישור בית דין על השטר הנ"ל בחתימת רבי "אשר לעמיל האבד"ק גאלין" ורבי "בנימין דוד מווילנא - ד"צ דפעה"ק ת"ו", וחתימת רבי אריה בן ר' ירחמיאל נאמן [מייסד ובונה בית הכנסת "החורבה"].
הגאון רבי אשר לעמיל (נפטר כסלו תרי"א 1850), תלמיד רבי עקיבא איגר. כיהן כאב"ד גאלין בפולניה, ועלה לארץ ישראל בשנת תר"ה (1845), יחד עם אחיו הקדושים רבי נחום משאדיק ורבי יעקב יהודה ליב לעווי. עם עלותו נתמנה לדיין ולראב"ד בבית הדין של הקהילה האשכנזית בירושלים. גאון מופלג ואיש קדוש, למד חכמת הקבלה יחד עם אחיו בישיבת המקובלים "בית אל".
הגאון רבי בנימין דוד בן ר' שמואל מווילנא (תקע"ג-תרנ"ג), עלה לירושלים בשנת תקצ"ט והיה מחברי בית הדין הראשון שהקים רבי שמואל סלנט בירושלים.
דף 15X20 ס"מ. כתוב משני צדדיו. מצב טוב.
הגאון רבי אשר לעמיל (נפטר כסלו תרי"א 1850), תלמיד רבי עקיבא איגר. כיהן כאב"ד גאלין בפולניה, ועלה לארץ ישראל בשנת תר"ה (1845), יחד עם אחיו הקדושים רבי נחום משאדיק ורבי יעקב יהודה ליב לעווי. עם עלותו נתמנה לדיין ולראב"ד בבית הדין של הקהילה האשכנזית בירושלים. גאון מופלג ואיש קדוש, למד חכמת הקבלה יחד עם אחיו בישיבת המקובלים "בית אל".
הגאון רבי בנימין דוד בן ר' שמואל מווילנא (תקע"ג-תרנ"ג), עלה לירושלים בשנת תקצ"ט והיה מחברי בית הדין הראשון שהקים רבי שמואל סלנט בירושלים.
דף 15X20 ס"מ. כתוב משני צדדיו. מצב טוב.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 46 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.7.2015
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
שטר מכירת קרקעות "מחוץ לעיר סמוך לנחלת מאה שערים", בחתימות עדים [ר' "יחיאל דוד א"ש" ור' "זלמן ב"ר ישראל"] ומספר חתימות של המוכרים רבי "נפתלי לאון" ורבי "יעקב בהר"י נ"י אורנשטיין". ירושלים, אלול תרל"ז [1877].
הקונים המוזכרים בשטר הם: רבי פישל הכהן לאפין [ממקורבי רבי ישראל מסלנט] רבי יצחק צבי הלוי ורבי נתן גרינגרט.
דף 26 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים ובלאי.
הקונים המוזכרים בשטר הם: רבי פישל הכהן לאפין [ממקורבי רבי ישראל מסלנט] רבי יצחק צבי הלוי ורבי נתן גרינגרט.
דף 26 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים ובלאי.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 46 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.7.2015
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,750
כולל עמלת קונה
"חשבון החלוקה", דף מודפס עם מילוי בכת"י וחתימות המקבלים. ירושלים, תשרי תרמ"א [1880].
חשבון הכספים שהגיעו מ"מדינת אמריקא" ו"מעות ענגלאנד", וחלוקתן לקהילות השונות, ספרדים, צפת וטבריה וה"כוללים" בירושלים. פירוט הסכומים שחולקו ולצדם חתימות המקבלים, מכוללות הפרושים והחסידים, ובהם כמה מחכמי וגדולי ירושלים באותם ימים: רבי מאיר מאניקשט, רבי משה אליעזר דן רלב"ג, רבי שלמה זלמן לעווי, רבי מענדל מונשטער, רבי אייזיק יפה מדרויא, רבי שניאור זלמן ריבלין מכולל חב"ד (רישום על דיווח רבי זלמן ריבלין, על 400 נפשות בירושלים ו-360 בחברון, מחסידי חב"ד), ועוד.
מעבר לדף רישומים נוספים של הכנסות מתרומות.
דף, 35 ס"מ. מצב בינוני. בלאי וקרעים בשוליים. כתמים.
חשבון הכספים שהגיעו מ"מדינת אמריקא" ו"מעות ענגלאנד", וחלוקתן לקהילות השונות, ספרדים, צפת וטבריה וה"כוללים" בירושלים. פירוט הסכומים שחולקו ולצדם חתימות המקבלים, מכוללות הפרושים והחסידים, ובהם כמה מחכמי וגדולי ירושלים באותם ימים: רבי מאיר מאניקשט, רבי משה אליעזר דן רלב"ג, רבי שלמה זלמן לעווי, רבי מענדל מונשטער, רבי אייזיק יפה מדרויא, רבי שניאור זלמן ריבלין מכולל חב"ד (רישום על דיווח רבי זלמן ריבלין, על 400 נפשות בירושלים ו-360 בחברון, מחסידי חב"ד), ועוד.
מעבר לדף רישומים נוספים של הכנסות מתרומות.
דף, 35 ס"מ. מצב בינוני. בלאי וקרעים בשוליים. כתמים.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 46 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.7.2015
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
אוסף מכתבים שנשלחו מאת רבי שמואל סלאנט רבה של ירושלים ומ"הועד הכללי" של מוסדות הציבור בירושלים, ומכתבים שנשלחו אליהם.
בין המכתבים:
* מכתב רבי נפתלי הכהן אדלר, הרב הראשי בלונדון ובריטניה, אל הרב פאניז'ל ורבי שמואל סלאנט. לונדון, תרמ"ח [1888]. * מכתב בחתימת רבי שמואל סלאנט. * מכתב הועד הכללי אל השד"ר בדרום אפריקה, בחתימות רבי שמואל מוני זילברמן, רבי זיסקינד שחור, רבי זבולון חרל"פ ורבי יוסף ריבלין. עם הוספת מכתב בשם רבי שמואל סלנט וחותמתו. ירושלים, כסלו תרנ"ד [1893]. * מכתב בכתב רש"י, מאת רבי אברהם יצחק הכהן [קוק]. יפו, תרע"ד [1914]. * מכתב הגאון רבי איסר זלמן מלצר. אל הועד הכללי. * קבלות בחתימת רבי בן ציון יאדלר ["המגיד הירושלמי"]. * ועוד.
11 פריטים. גודל ומצב משתנה. מצב טוב עד בינוני.
בין המכתבים:
* מכתב רבי נפתלי הכהן אדלר, הרב הראשי בלונדון ובריטניה, אל הרב פאניז'ל ורבי שמואל סלאנט. לונדון, תרמ"ח [1888]. * מכתב בחתימת רבי שמואל סלאנט. * מכתב הועד הכללי אל השד"ר בדרום אפריקה, בחתימות רבי שמואל מוני זילברמן, רבי זיסקינד שחור, רבי זבולון חרל"פ ורבי יוסף ריבלין. עם הוספת מכתב בשם רבי שמואל סלנט וחותמתו. ירושלים, כסלו תרנ"ד [1893]. * מכתב בכתב רש"י, מאת רבי אברהם יצחק הכהן [קוק]. יפו, תרע"ד [1914]. * מכתב הגאון רבי איסר זלמן מלצר. אל הועד הכללי. * קבלות בחתימת רבי בן ציון יאדלר ["המגיד הירושלמי"]. * ועוד.
11 פריטים. גודל ומצב משתנה. מצב טוב עד בינוני.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 46 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.7.2015
פתיחה: $300
נמכר ב: $6,875
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שמעון גרינפלד - המהרש"ג. סעמיהאלי (Budszentmihaly, מחוז Szabolcs), טבת תרפ"ט [1928].
המכתב אודות דברי הריבות בקהילה האורתודוקסית בסאטמר, בין המצדדים בראש-הקהל רבי חיים פריינד [אחיו של הרב מנאסויד ובנו של רבי משה אריה פריינד, מותיקי תלמידי ה"ייטב לב"], ובין הצד שכנגד. המהרש"ג במכתבו שלפנינו מוחה על ההליכה לערכאות וכותב, כי הצד שכנגד איבדו לחלוטין את זכותם בקהילה, כיון שפנו לערכאות והשתמטו מלבוא לדין-תורה, וא"כ אינם ראויים להקרא בשם "ארטהדאקס".
הפולמוס אודות ניהול קהילת סאטמר באותן שנים, הסתיים בנצחונם של חוגי חסידי סיגט ותלמידיו של האדמו"ר רבי יואל טיטלבוים - שבסופו של פולמוס, עלה לכהן ברבנות העיר סאטמר בשנת תרצ"ב.
הגאון המפורסם רבי שמעון גרינפלד - המהרש"ג (תרכ"א-תר"צ), מגדולי רבני הונגריה. אחד הפוסקים המפורסמים בדורו בתשובותיו בהלכה. תלמיד מובהק של המהר"ם שיק. כיהן בדיינות במונקאטש, ומשנת תרס"ז כיהן כרבה של סעמיהאלי. רבים מרבני הונגריה היו מתלמידיו. מספריו: שו"ת מהרש"ג.
נייר מסמכים רשמי, 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, פגיעות קלות בשוליים.
המכתב אודות דברי הריבות בקהילה האורתודוקסית בסאטמר, בין המצדדים בראש-הקהל רבי חיים פריינד [אחיו של הרב מנאסויד ובנו של רבי משה אריה פריינד, מותיקי תלמידי ה"ייטב לב"], ובין הצד שכנגד. המהרש"ג במכתבו שלפנינו מוחה על ההליכה לערכאות וכותב, כי הצד שכנגד איבדו לחלוטין את זכותם בקהילה, כיון שפנו לערכאות והשתמטו מלבוא לדין-תורה, וא"כ אינם ראויים להקרא בשם "ארטהדאקס".
הפולמוס אודות ניהול קהילת סאטמר באותן שנים, הסתיים בנצחונם של חוגי חסידי סיגט ותלמידיו של האדמו"ר רבי יואל טיטלבוים - שבסופו של פולמוס, עלה לכהן ברבנות העיר סאטמר בשנת תרצ"ב.
הגאון המפורסם רבי שמעון גרינפלד - המהרש"ג (תרכ"א-תר"צ), מגדולי רבני הונגריה. אחד הפוסקים המפורסמים בדורו בתשובותיו בהלכה. תלמיד מובהק של המהר"ם שיק. כיהן בדיינות במונקאטש, ומשנת תרס"ז כיהן כרבה של סעמיהאלי. רבים מרבני הונגריה היו מתלמידיו. מספריו: שו"ת מהרש"ג.
נייר מסמכים רשמי, 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, פגיעות קלות בשוליים.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 46 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.7.2015
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד. צעהלים, תער"ג [1913]
המלצה עבור רבי זאב וואלף העללער מעיר הקודש צפת, ובקשה "לסעדו ולתמכו בכל מילי דמיטב, כראוי לת"ח בנש"ק... כי לא בכל יומא מתרחיש נוסע כזה...".
הגאון הקדוש רבי יעקב יחזקיה גרינוולד בעל "ויגד יעקב" (תרמ"ב-תש"א), אב"ד צעהלים ופאפא. בנו ותלמידו המובהק של הגאון רבי משה גרינוולד בעל "ערוגות הבושם" אב"ד חוסט. הסתופף בצלם של האדמו"רים: רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינאווא. האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח אב"ד בעלזא ובנו רבי אהרן רוקח אב"ד בעלזא. חתן דודו רבי ישראל מנחם ברוין אב"ד ברעזאוויץ. עודו צעיר לימים נתמנה לרבה של קהלת ליקוב (באזור אורשיווא בקארפאטו-רוס). בשנת תרע"ב הוכתר כרבה של צעהלים. שם הקים ישיבה חשובה ושמו נודע כאחד מחשובי רבני הונגריה. בשנת תרפ"ג נתמנה לרבה של קהלת באנפי-הוניאד, ובשנת תרפ"ט התמנה לרבה של הקהילה החרדית בפאפא. שם כבר מנתה ישיבתו כמה מאות תלמידים.
לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו הגאון הקדוש רבי יוסף גרינוואלד, שלאחר השואה הגיע לארה"ב, בה כונן מחדש את קהילתו "קהילת יעקב - פאפא", והיה אחד מגדולי הרבנים והאדמו"רים בארה"ב.
דף 23 ס"מ. כ-16 שורות בכתב-ידו. מצב בינוני, בלאי בשוליים ובקפלי הנייר.
המלצה עבור רבי זאב וואלף העללער מעיר הקודש צפת, ובקשה "לסעדו ולתמכו בכל מילי דמיטב, כראוי לת"ח בנש"ק... כי לא בכל יומא מתרחיש נוסע כזה...".
הגאון הקדוש רבי יעקב יחזקיה גרינוולד בעל "ויגד יעקב" (תרמ"ב-תש"א), אב"ד צעהלים ופאפא. בנו ותלמידו המובהק של הגאון רבי משה גרינוולד בעל "ערוגות הבושם" אב"ד חוסט. הסתופף בצלם של האדמו"רים: רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינאווא. האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח אב"ד בעלזא ובנו רבי אהרן רוקח אב"ד בעלזא. חתן דודו רבי ישראל מנחם ברוין אב"ד ברעזאוויץ. עודו צעיר לימים נתמנה לרבה של קהלת ליקוב (באזור אורשיווא בקארפאטו-רוס). בשנת תרע"ב הוכתר כרבה של צעהלים. שם הקים ישיבה חשובה ושמו נודע כאחד מחשובי רבני הונגריה. בשנת תרפ"ג נתמנה לרבה של קהלת באנפי-הוניאד, ובשנת תרפ"ט התמנה לרבה של הקהילה החרדית בפאפא. שם כבר מנתה ישיבתו כמה מאות תלמידים.
לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו הגאון הקדוש רבי יוסף גרינוואלד, שלאחר השואה הגיע לארה"ב, בה כונן מחדש את קהילתו "קהילת יעקב - פאפא", והיה אחד מגדולי הרבנים והאדמו"רים בארה"ב.
דף 23 ס"מ. כ-16 שורות בכתב-ידו. מצב בינוני, בלאי בשוליים ובקפלי הנייר.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 46 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.7.2015
פתיחה: $800
לא נמכר
אוסף מכתבים, מרבנים שונים ממשפחות סופר, ותלמידי ה"חתם סופר":
* מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי נפתלי סופר [תקע"ט-תרנ"ט, תלמיד ה"חתם סופר", משנת תרט"ז אב"ד קאדלבורג ומשנת תרל"ג אב"ד פעטשי-ניידארף, בעל "מטה נפתלי" ועוד ספרים]. קדירלבורג, תר"ל [1870]. פגום ומשוקם.
* מכתב בכת"י וחתימתו של הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר [תקפ"ח-תרס"ג, תלמיד ה"חתם סופר", אב"ד פאקש, בעל "עט סופר" "המקנה", "ילקוט אליעזר" ועוד ספרים. פאקש, [תרנ"ט 1899]. גלוית דואר עם חותמות דואר מפאקש ומהדואר האוסטרי בירושלים. מצב גרוע, פגומה עם קרעים וחסרון.
* מכתב רבי שמואל וואלף [בנימין] סופר [תרל"ג-תש"ג, אב"ד דערטשקע בעל "דברי סופרים", ובנו של רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש], אל רבי יקותיאל פריידיעגער מבודפסט. דראהביטש, תרנ"ו 1896.
* מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי אברהם יעקב סופר אב"ד טעט [תרל"ח-נספה בשואה סיון תש"ד], אל בנו רבי נפתלי חיים סופר שעלה לירושלים. במכתב מוזכרת פטירת אמו הרבנית בזענטא, ביום א' כ"ה אייר. טעט, תרצ"ו [1936].
* מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי שמעון אהרן סופר [תרנ"ו-נספה בשואה תשרי תש"ג 1942. אב"ד עיר חדש, מצאצאי רבי שמעון סופר אב"ד קראקא]. וינה, [תרפ"ד? 1924]. פגום ומשוקם.
5 מכתבים, גודל ומצב משתנים.
* מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי נפתלי סופר [תקע"ט-תרנ"ט, תלמיד ה"חתם סופר", משנת תרט"ז אב"ד קאדלבורג ומשנת תרל"ג אב"ד פעטשי-ניידארף, בעל "מטה נפתלי" ועוד ספרים]. קדירלבורג, תר"ל [1870]. פגום ומשוקם.
* מכתב בכת"י וחתימתו של הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר [תקפ"ח-תרס"ג, תלמיד ה"חתם סופר", אב"ד פאקש, בעל "עט סופר" "המקנה", "ילקוט אליעזר" ועוד ספרים. פאקש, [תרנ"ט 1899]. גלוית דואר עם חותמות דואר מפאקש ומהדואר האוסטרי בירושלים. מצב גרוע, פגומה עם קרעים וחסרון.
* מכתב רבי שמואל וואלף [בנימין] סופר [תרל"ג-תש"ג, אב"ד דערטשקע בעל "דברי סופרים", ובנו של רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש], אל רבי יקותיאל פריידיעגער מבודפסט. דראהביטש, תרנ"ו 1896.
* מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי אברהם יעקב סופר אב"ד טעט [תרל"ח-נספה בשואה סיון תש"ד], אל בנו רבי נפתלי חיים סופר שעלה לירושלים. במכתב מוזכרת פטירת אמו הרבנית בזענטא, ביום א' כ"ה אייר. טעט, תרצ"ו [1936].
* מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי שמעון אהרן סופר [תרנ"ו-נספה בשואה תשרי תש"ג 1942. אב"ד עיר חדש, מצאצאי רבי שמעון סופר אב"ד קראקא]. וינה, [תרפ"ד? 1924]. פגום ומשוקם.
5 מכתבים, גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 46 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.7.2015
פתיחה: $600
לא נמכר
אוסף מכתבים שונים מרבני ליטא בשנות הת"ר [המאה ה-19/20].
* חצי-מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי יחיאל מיכל הלוי עפשטיין [בעל "ערוך השולחן"]. (הצד העליון קרוע וחסר) - הגאון רבי יחיאל מיכל עפשטיין (תקפ"ט-תרס"ח), אב"ד נובהרדוק, מגדולי הפוסקים בליטא. בעל "ערוך השולחן" על ד' חלקי שו"ע ועוד ספרים רבים. תלמיד רבי איצל'ה בישיבת וואלוז'ין, ותלמיד רבי אליהו אב"ד בוברויסק. חתן רבי יעקב ברלין (אבי הנצי"ב) וחותנו בזיווג שני של גיסו הנצי"ב (לאמו של רבי מאיר בר-אילן).
* מכתב תודה מ"הישיבה הגדולה בלידא– פלך ווילנא", כתוב במכונת כתיבה, וחתום בחותמת כת"י של הרב "יצחק יעקב ריינעס אב"ד דק"ק לידא". לידא, תר"ע [1910]. * מכתב בכת"י וחתימתו של רבי דובער דראביטשער הרב מקאמיניץ, קמניץ-פודולסק, תרצ"ד [1933]. * מכתב ארוך (4 עמודים) בדברי תורה בהלכות הפסח, בכתב ידו וחתימתו של רבי אליהו פוסק, אלאפאליא (פלך פודולסק), תער"ג [1913]. * מכתב בעניני גיטין ומזונות, בכתב ידו וחתימתו של רבי שמחה מאלין מרבני ביאליסטוק, אל הרבנות הראשית ביפו-תל אביב. ביאליסטוק, תרצ"ו [1936]. * מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי יהושע העשיל רוזובסקי מו"צ בהוראדנא [אחיו הגדול של רבי שמואל רוזובסקי, ראש ישיבת פוניבז'], אל הרבנות הראשית בחיפה, בענין סידור גט לאשה הגרה בחיפה, שבעלה נמצא בפולין, ונאלצים להתגרש כיון שהבעל אינו מצליח לקבל רשיון-עליה. הוראדנא (גרודנה), תרצ"ז [1937].
6 מכתבים, גודל ומצב משתנה.
* חצי-מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי יחיאל מיכל הלוי עפשטיין [בעל "ערוך השולחן"]. (הצד העליון קרוע וחסר) - הגאון רבי יחיאל מיכל עפשטיין (תקפ"ט-תרס"ח), אב"ד נובהרדוק, מגדולי הפוסקים בליטא. בעל "ערוך השולחן" על ד' חלקי שו"ע ועוד ספרים רבים. תלמיד רבי איצל'ה בישיבת וואלוז'ין, ותלמיד רבי אליהו אב"ד בוברויסק. חתן רבי יעקב ברלין (אבי הנצי"ב) וחותנו בזיווג שני של גיסו הנצי"ב (לאמו של רבי מאיר בר-אילן).
* מכתב תודה מ"הישיבה הגדולה בלידא– פלך ווילנא", כתוב במכונת כתיבה, וחתום בחותמת כת"י של הרב "יצחק יעקב ריינעס אב"ד דק"ק לידא". לידא, תר"ע [1910]. * מכתב בכת"י וחתימתו של רבי דובער דראביטשער הרב מקאמיניץ, קמניץ-פודולסק, תרצ"ד [1933]. * מכתב ארוך (4 עמודים) בדברי תורה בהלכות הפסח, בכתב ידו וחתימתו של רבי אליהו פוסק, אלאפאליא (פלך פודולסק), תער"ג [1913]. * מכתב בעניני גיטין ומזונות, בכתב ידו וחתימתו של רבי שמחה מאלין מרבני ביאליסטוק, אל הרבנות הראשית ביפו-תל אביב. ביאליסטוק, תרצ"ו [1936]. * מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי יהושע העשיל רוזובסקי מו"צ בהוראדנא [אחיו הגדול של רבי שמואל רוזובסקי, ראש ישיבת פוניבז'], אל הרבנות הראשית בחיפה, בענין סידור גט לאשה הגרה בחיפה, שבעלה נמצא בפולין, ונאלצים להתגרש כיון שהבעל אינו מצליח לקבל רשיון-עליה. הוראדנא (גרודנה), תרצ"ז [1937].
6 מכתבים, גודל ומצב משתנה.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 46 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.7.2015
פתיחה: $1,200
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
אוסף מכתבי סמיכה לשוחט, מכתבי קהילות לקבלת שוחטים בחתימות הרבנים וראשי הקהילה. רוב המכתבים נכתבו לרבי ברוך זאב ב"ר יוסף יעקב מלמדאוויץ, שכיהן כש"ץ, שוחט ובודק בקהילות באזור סובאלק: יעדוואבנא, סימנא, וויסטניץ וגאנידז', בשנות התר"מ-תר"נ:
* כתב הכתרה לשוחט ושליח ציבור, בחתימת הרב רבי "משה בהגאון מו"ה יצחק אייזיק". וחתימות ארבעה מראשי הקהל, יעדוואבנא [Jedwabne, פלך לומז'ה, פולין]. – הגאון רבי משה רבינוביץ (נפטר תרנ"ג), בנו של הגאון המקובל רבי יצחק אייזיק חבר. עלה לכהן ברבנות יעדוואבנא, על מקום אחיו הגאון רבי יוסף חבר שנפטר בחשון תרל"ו (1875). שמו נודע כאחד מגדולי הרבנים בדורו, והסכמותיו מופיעות בספרים שונים.
* תעודת המלצה לשוחט בכת"י וחתימת רבי אלחנן צבי הכהן לאפּ, אב"ד וויסטינעץ. תרמ"ד [1884]. על הדף מכתב המלצה נוסף בכת"י וחתימת רבי [מנחם ----] אב"ד סימנא, תרמ"ה [1885]. * כתב קבלה לשוחט והסכם תנאי העבודה למשך שלש שנים, בחתימת הרב רבי "גדליה הכהן" ו-18 חתימות מאנשי הקהל. גאנידז'. תרמ"ט [1889]. * מכתב בחתימת רבי מנחם מענדעל --- ורבי אליעזר מרדכי. וחותמת "אלופי עדת ישורון דפה סוואלק. סובלק, תרנ"ד [1894]. * שני מכתבי-המלצה ארוכים, עבור שוחט הנוסע ללונדון, מרבי משה מנחם מנדל ב"ר בנימין וויזאנסקי, אב"ד וויזאן. ומרבי אליהו ב"ר דוד [רבינוביץ?], וויזאן, תר"ס [1900]. * כתב הכתרה לשוחט ולשליח ציבור, בחתימות הרב רבי "יצחק ב"ר שלמה בורשטיין" וששה מראשי הקהל. פיאנטניצא, תרנ"ז [1896].
6 פריטים, 8 מכתבים. גודל ומצב משתנה.
* כתב הכתרה לשוחט ושליח ציבור, בחתימת הרב רבי "משה בהגאון מו"ה יצחק אייזיק". וחתימות ארבעה מראשי הקהל, יעדוואבנא [Jedwabne, פלך לומז'ה, פולין]. – הגאון רבי משה רבינוביץ (נפטר תרנ"ג), בנו של הגאון המקובל רבי יצחק אייזיק חבר. עלה לכהן ברבנות יעדוואבנא, על מקום אחיו הגאון רבי יוסף חבר שנפטר בחשון תרל"ו (1875). שמו נודע כאחד מגדולי הרבנים בדורו, והסכמותיו מופיעות בספרים שונים.
* תעודת המלצה לשוחט בכת"י וחתימת רבי אלחנן צבי הכהן לאפּ, אב"ד וויסטינעץ. תרמ"ד [1884]. על הדף מכתב המלצה נוסף בכת"י וחתימת רבי [מנחם ----] אב"ד סימנא, תרמ"ה [1885]. * כתב קבלה לשוחט והסכם תנאי העבודה למשך שלש שנים, בחתימת הרב רבי "גדליה הכהן" ו-18 חתימות מאנשי הקהל. גאנידז'. תרמ"ט [1889]. * מכתב בחתימת רבי מנחם מענדעל --- ורבי אליעזר מרדכי. וחותמת "אלופי עדת ישורון דפה סוואלק. סובלק, תרנ"ד [1894]. * שני מכתבי-המלצה ארוכים, עבור שוחט הנוסע ללונדון, מרבי משה מנחם מנדל ב"ר בנימין וויזאנסקי, אב"ד וויזאן. ומרבי אליהו ב"ר דוד [רבינוביץ?], וויזאן, תר"ס [1900]. * כתב הכתרה לשוחט ולשליח ציבור, בחתימות הרב רבי "יצחק ב"ר שלמה בורשטיין" וששה מראשי הקהל. פיאנטניצא, תרנ"ז [1896].
6 פריטים, 8 מכתבים. גודל ומצב משתנה.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג