מקל הליכה ששימש את רבי משה יעקב רביקוב, "הסנדלר הקדוש" מתל-אביב.
עץ מגולף (בעבודת יד).
רבי משה יעקב רביקוב זצ"ל (תרל"ג-תשכ"ז) - הסנדלר הקדוש מרחוב שבזי בתל אביב-יפו. צדיק נסתר, מקובל ופועל ישועות. יליד ליטא ותלמיד המקובל רבי שלמה עליאשוב בעל 'לשם שבו ואחלמה' [הלש"ם]. לאחר עלייתו ארצה התיישב בעיר יפו ופתח בה סנדלריה. על אף שהסתיר עצמו ואת כוחותיו, הפך לאבן-שואבת לאנשים רבים שבאו לקבל ממנו עצה וברכה. גדולי הדור והמקובלים הכירו בצדקותו, קיימו עמו קשר הדוק ואף למדו מפיו. ידוע כי הרב קוק אמר לרבי אריה לוין שהסנדלר הנו מל"ו הצדיקים הנסתרים שבדור, ו"החזון איש" עודד אותו להתגלות ולברך אנשים. סיפורים רבים על מופתים וגילויי רוח הקודש ידועים עליו, וכבר בחייו נודע כי זכה לגילוי אליהו [הדבר אף פורסם בעיתונות של אותם הימים]. רבים פקדו את מעונו מדי יום ביומו, התברכו מפיו וחזו בישועות גדולות.
אורך: 75 ס"מ. כתמי יושֶׁן. מעט פגעי תולעים בחלקו התחתון.
מצורף מכתב מנינתו של "הסנדלר", כתוב על גבי תמונת המקל, המעיד כי היה בשימושו של הסנדלר במשך שנים רבות.

ספר תהלים "אהל יוסף יצחק", עם קובץ מכתבים מהאדמו"ר הריי"ץ בעניין אמירת תהלים. ברוקלין (ניו יורק), תש"ן 1990. הוצאת ספרים קה"ת.
מספר תהלים זה התפלל כ"ק אדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש-חב"ד, כפי שמעיד רישום בכתב יד בסוף הספר: "הרבי שליט"א קרא בתהלים הזה ט"ז כסליו תשנ"א". כולל רישום נוסף המעיד על נכונות הדבר מאת אחד מן המקורבים לרבי.
224 עמ'. 16.5 ס"מ. מצב טוב מאד. כתמים.

כפית כסף, של הרבנית חיה מושקא שניאורסון.
בקצה הידית חקוקה האות S (Schneerson / שניאורסון).
אורך: 15 ס"מ. מצב טוב.
מצורפים תמונה ומכתבים המעידים כי הכפית היתה בשימוש בבית האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון הרבי מליובאוויטש והרבנית חיה מושקא שניאורסון.

מפית בד רקומה, מבית האדמו"ר הרב רבי מנחם מנדל שניאורסון הרבי מליובאוויטש והרבנית חיה מושקא שניאורסון.
עשויה בד לבן. בשוליה רקמה עדינה בצבע ירוק ובפינתהּ עיטור רקום של עלים ופרחים.
40X42 ס"מ. מצב טוב מאד.
מצורפת תמונה עם אישור, המעיד כי מקורה של המפית בבית הרבי והרבנית.

לקוטי אמרים [תניא], "ספר של בינונים" - "שער היחוד והאמונה", מאת האדמו"ר רבי שניאור זלמן מלאדי. סלאוויטא, [תקנ"ו-תקנ"ז 1796. דפוס רבי משה שפירא]. הסכמת רבי משולם זושא מאניפולי ורבי יהודה ליב הכהן.
מהדורה ראשונה של ספר החסידות הראשון מתורתו של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי, שהיה מגדולי תלמידיו של המגיד ממזריטש (תלמידו של הבעש"ט) ומנהיגה של תנועת החסידות ברוסיה ובליטא. על שם ספרו זה זכה לכינויו "בעל התניא". ספר התניא הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תורת החסידות בכלל. הספר נלמד עד היום ע"י כל החוגים, כספר יסודי בעניני אמונה ועבודת ה'.
הספר נפוץ תחילה בהעתקות בכתב-יד, אך לאחר שמתנגדי החסידות הפיצו במכוון העתקות מזויפות, החליט אדמו"ר הזקן לקבעו בדפוס ולאסור את העתקתו במשך חמש שנים. בתוך פחות מארבעים שנה לאחר מכן נדפס התניא בלמעלה מעשר מהדורות בדפוסי רוסיה ופולין, ומאז נדפס באלפי מהדורות בכל קצוות תבל, ואף בתנאי מחתרת, בזמני מלחמה, תחת השלטון הקומוניסטי ברוסיה ובארצות ערב.
גדולי האדמו"רים בכל הדורות הפליגו בחשיבותו וסגולתו של ספר התניא. מסופר כי רבי זושא מאניפולי, המסכים על המהדורה הראשונה שלפנינו, התבטא על הספר: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". רבי יהודה ליב הכהן, המסכים השני, אמר כי ספר התניא הוא כ"קטורת" - סגולה ומרפא לכל המחלות של הדור דעקבתא דמשיחא. כשהגיע הספר לידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב התפעל ואמר: "פלא עצום הוא איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא בתוך ספר כה קטן...". המגיד מקוזניץ אמר על הספר: "ספר התניא הוא ספר מגן עדן".
סגולות רבות נאמרו על הלימוד בספר ואף על החזקתו בלבד. מסופר כי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה. על הלימוד בספר נאמר כי הוא מסוגל למניעת מחשבות זרות, לחיזוק באמונה, לשפע ברכה והצלחה, ולהצלה וישועה.
בראש חלק א: "הקדמת המלקט והיא אגרת השלוחה לכללות אנשי שלומינו" - הקדמת המחבר, שאינה חתומה. כמו כן, לא נזכר שם המחבר בשער ובהסכמות, אלא בשערי ההוצאות המאוחרות, מהוצאת שקלאוו תקע"ד ואילך, פרט להוצאות בודדות.
הספר נחלק לשנים. חלק א: ספר של בינונים ("תשובות על שאלות רבות אשר שואלין בעצה כל אנ"ש דמדינתינו תמיד... ועצה נכונה לכל דבר הקשה עליו בעבודת ה’"). חלק ב: חינוך קטן... מיוסד על פרשה ראשונה של קריאת שמע. בראשי העמודים של חלק ב: שער היחוד והאמונה.
בראשי העמודים: "ליקוטי אמרים" ו"שער היחוד והאמונה". בהוצאות הבאות נקרא הספר בשם "תניא" [על שם התיבה הראשונה שבה פותח הספר].
[3], ד-פו דף. דף השער ושני הדפים האחרונים קיימים חלקית ומשוחזרים בצילום על נייר תואם בשיקום מקצועי. שיקומים ושחזורים בשולי מספר דפים נוספים. 17 ס"מ. נייר כחלחל. מצב נוכחי: טוב-בינוני, כתמים ופגיעות משוקמות. כריכת עור מהודרת.
סטפנסקי חסידות, מס' 622.