מכירה 46 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
ליקוטי אמרים תניא - סלאוויטא, תקנ"ו-תקנ"ז - מהדורה ראשונה
פתיחה: $15,000
לא נמכר
לקוטי אמרים [תניא], "ספר של בינונים" - "שער היחוד והאמונה", מאת האדמו"ר רבי שניאור זלמן מלאדי. סלאוויטא, [תקנ"ו-תקנ"ז 1796. דפוס רבי משה שפירא]. הסכמת רבי משולם זושא מאניפולי ורבי יהודה ליב הכהן.
מהדורה ראשונה של ספר החסידות הראשון מתורתו של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי, שהיה מגדולי תלמידיו של המגיד ממזריטש (תלמידו של הבעש"ט) ומנהיגה של תנועת החסידות ברוסיה ובליטא. על שם ספרו זה זכה לכינויו "בעל התניא". ספר התניא הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תורת החסידות בכלל. הספר נלמד עד היום ע"י כל החוגים, כספר יסודי בעניני אמונה ועבודת ה'.
הספר נפוץ תחילה בהעתקות בכתב-יד, אך לאחר שמתנגדי החסידות הפיצו במכוון העתקות מזויפות, החליט אדמו"ר הזקן לקבעו בדפוס ולאסור את העתקתו במשך חמש שנים. בתוך פחות מארבעים שנה לאחר מכן נדפס התניא בלמעלה מעשר מהדורות בדפוסי רוסיה ופולין, ומאז נדפס באלפי מהדורות בכל קצוות תבל, ואף בתנאי מחתרת, בזמני מלחמה, תחת השלטון הקומוניסטי ברוסיה ובארצות ערב.
גדולי האדמו"רים בכל הדורות הפליגו בחשיבותו וסגולתו של ספר התניא. מסופר כי רבי זושא מאניפולי, המסכים על המהדורה הראשונה שלפנינו, התבטא על הספר: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". רבי יהודה ליב הכהן, המסכים השני, אמר כי ספר התניא הוא כ"קטורת" - סגולה ומרפא לכל המחלות של הדור דעקבתא דמשיחא. כשהגיע הספר לידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב התפעל ואמר: "פלא עצום הוא איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא בתוך ספר כה קטן...". המגיד מקוזניץ אמר על הספר: "ספר התניא הוא ספר מגן עדן".
סגולות רבות נאמרו על הלימוד בספר ואף על החזקתו בלבד. מסופר כי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה. על הלימוד בספר נאמר כי הוא מסוגל למניעת מחשבות זרות, לחיזוק באמונה, לשפע ברכה והצלחה, ולהצלה וישועה.
בראש חלק א: "הקדמת המלקט והיא אגרת השלוחה לכללות אנשי שלומינו" - הקדמת המחבר, שאינה חתומה. כמו כן, לא נזכר שם המחבר בשער ובהסכמות, אלא בשערי ההוצאות המאוחרות, מהוצאת שקלאוו תקע"ד ואילך, פרט להוצאות בודדות.
הספר נחלק לשנים. חלק א: ספר של בינונים ("תשובות על שאלות רבות אשר שואלין בעצה כל אנ"ש דמדינתינו תמיד... ועצה נכונה לכל דבר הקשה עליו בעבודת ה’"). חלק ב: חינוך קטן... מיוסד על פרשה ראשונה של קריאת שמע. בראשי העמודים של חלק ב: שער היחוד והאמונה.
בראשי העמודים: "ליקוטי אמרים" ו"שער היחוד והאמונה". בהוצאות הבאות נקרא הספר בשם "תניא" [על שם התיבה הראשונה שבה פותח הספר].
[3], ד-פו דף. דף השער ושני הדפים האחרונים קיימים חלקית ומשוחזרים בצילום על נייר תואם בשיקום מקצועי. שיקומים ושחזורים בשולי מספר דפים נוספים. 17 ס"מ. נייר כחלחל. מצב נוכחי: טוב-בינוני, כתמים ופגיעות משוקמות. כריכת עור מהודרת.
סטפנסקי חסידות, מס' 622.
מהדורה ראשונה של ספר החסידות הראשון מתורתו של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי, שהיה מגדולי תלמידיו של המגיד ממזריטש (תלמידו של הבעש"ט) ומנהיגה של תנועת החסידות ברוסיה ובליטא. על שם ספרו זה זכה לכינויו "בעל התניא". ספר התניא הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תורת החסידות בכלל. הספר נלמד עד היום ע"י כל החוגים, כספר יסודי בעניני אמונה ועבודת ה'.
הספר נפוץ תחילה בהעתקות בכתב-יד, אך לאחר שמתנגדי החסידות הפיצו במכוון העתקות מזויפות, החליט אדמו"ר הזקן לקבעו בדפוס ולאסור את העתקתו במשך חמש שנים. בתוך פחות מארבעים שנה לאחר מכן נדפס התניא בלמעלה מעשר מהדורות בדפוסי רוסיה ופולין, ומאז נדפס באלפי מהדורות בכל קצוות תבל, ואף בתנאי מחתרת, בזמני מלחמה, תחת השלטון הקומוניסטי ברוסיה ובארצות ערב.
גדולי האדמו"רים בכל הדורות הפליגו בחשיבותו וסגולתו של ספר התניא. מסופר כי רבי זושא מאניפולי, המסכים על המהדורה הראשונה שלפנינו, התבטא על הספר: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". רבי יהודה ליב הכהן, המסכים השני, אמר כי ספר התניא הוא כ"קטורת" - סגולה ומרפא לכל המחלות של הדור דעקבתא דמשיחא. כשהגיע הספר לידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב התפעל ואמר: "פלא עצום הוא איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא בתוך ספר כה קטן...". המגיד מקוזניץ אמר על הספר: "ספר התניא הוא ספר מגן עדן".
סגולות רבות נאמרו על הלימוד בספר ואף על החזקתו בלבד. מסופר כי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה. על הלימוד בספר נאמר כי הוא מסוגל למניעת מחשבות זרות, לחיזוק באמונה, לשפע ברכה והצלחה, ולהצלה וישועה.
בראש חלק א: "הקדמת המלקט והיא אגרת השלוחה לכללות אנשי שלומינו" - הקדמת המחבר, שאינה חתומה. כמו כן, לא נזכר שם המחבר בשער ובהסכמות, אלא בשערי ההוצאות המאוחרות, מהוצאת שקלאוו תקע"ד ואילך, פרט להוצאות בודדות.
הספר נחלק לשנים. חלק א: ספר של בינונים ("תשובות על שאלות רבות אשר שואלין בעצה כל אנ"ש דמדינתינו תמיד... ועצה נכונה לכל דבר הקשה עליו בעבודת ה’"). חלק ב: חינוך קטן... מיוסד על פרשה ראשונה של קריאת שמע. בראשי העמודים של חלק ב: שער היחוד והאמונה.
בראשי העמודים: "ליקוטי אמרים" ו"שער היחוד והאמונה". בהוצאות הבאות נקרא הספר בשם "תניא" [על שם התיבה הראשונה שבה פותח הספר].
[3], ד-פו דף. דף השער ושני הדפים האחרונים קיימים חלקית ומשוחזרים בצילום על נייר תואם בשיקום מקצועי. שיקומים ושחזורים בשולי מספר דפים נוספים. 17 ס"מ. נייר כחלחל. מצב נוכחי: טוב-בינוני, כתמים ופגיעות משוקמות. כריכת עור מהודרת.
סטפנסקי חסידות, מס' 622.
חסידות חב"ד - ספרים וחפצים, כתבי-יד ומכתבים
חסידות חב"ד - ספרים וחפצים, כתבי-יד ומכתבים