מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי אברהם יצחק הכהן קוק - הרב הראשי לארץ ישראל, אל רבי אברהם ווארשאווסקי. הסכמה על ספרו "די חכמי התלמוד". ירושלים, אדר שני תרצ"ה [1935].
מצורפים: * מכתב מאת רבי אברהם ווארשאווסקי אל הרב קוק בעניין ספרו. * המעטפה בה נשלח המכתב אל הרב קוק. * העתק מכתב הרב קוק במכונת כתיבה.
המכתב נכתב חודשים מספר לפני פטירתו של הרב קוק.
מכתב הרב קוק + 2 דף ומעטפת דואר. גודל משתנה, מצב כללי טוב, כתמים וסימני קיפול.

* מכתב מאת הרב ד"ר ישראל לווינטל אל רבי אברהם יצחק הכהן קוק. ירושלים, [תרצ"ה 1935]. (כולל מעטפת הדואר).
* שלושה דפים [4 עמ'] עם טיוטת מכתב התשובה של הרב קוק לד"ר לווינטל, כתובים במכונת כתיבה. כולל הוספות ותקונים בכתב ידו של הרב קוק.
גודל משתנה. מצב טוב.

צרור מכתבים ומסמכים, מאת רבי שרגא פייבל הלוי הולצברג ואודותיו. [כולל: מכתבים בעניני הרב קוק בזמן כהונתו כאב"ד יפו].
בין המכתבים:
* מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי "יהודה בלא"א יצחק עקיבא לובעצקי, החופ"ק רו"פ", אל רבי אברהם יצחק הכהן קוק אב"ד יפו. פריז, תרס"ו [1906]. בשולי המכתב חתימה נוספת "ונאם: אליהו ווינשטוק".
המכתב עוסק בנכסי רבי שרגא פייבל הולצברג ביפו, ליד קרקעות זרח בארנעט [בתי זרח בַּרנֶט - שכונת "נוה שלום"]. הגאון רבי יהודה ליב לובעצקי (תר"י-תר"ע), רב לעדת רו"פ [יוצאי רוסיה-פולין ורומניה] בפריז. נודע בספרו הפולמוסי "אין תנאי בנשואין", שהודפס ע"י הגאון רבי חיים עוזר בווילנא.
* שני מכתבים מרבי שרגא פייבל הולצברג, אחד מהם בן 4 עמודים, משנת תר"ע (1910), בו הוא כותב על פולמוס השמיטה אשר התעורר נגד הרב קוק. הוא מביא בשם רבותיו הגאונים המהרי"ל דיסקין ותלמידו הגאון רבי נפתלי הירץ הלוי, שהתירו את ה"מכירה" לנכרי בשביעית.
* מספר מכתבים (בגרמנית), מאת רבי וולף פפנהיים, אל ד"ר יצחק רפאל הולצברג, ובהם זכרונות אודות הפקחות ויראת השמים של אביו רבי שרגא פייבל, ואודות ההערכה הרבה שהוקירוהו רבותיו המהרי"ל דיסקין ורבי ישראל מסלנט, בעת שהותם בעיר פריז. וינה, שנות התר"פ. [רבי בנימין וולף פפנהיים (תר"י-תרצ"ח), תלמיד ה"כתב סופר", ראש הקהל בקהילה החרדית "שיף-שול" בוינה וממייסדי "אגודת ישראל". בשנות התר"ל-תר"מ התגורר כ-15 שנה בעיר פריז, שם התיידד עם רבי שרגא פייבל הולצברג].
רבי שרגא פייבל הלוי הולצברג (תר"א-תרע"ז), בן רבי שלמה זלמן הלוי (מהעיר קולנה, פלך לומז'ה) וחתנו של רבי חיים שמחה הלוי סולובייציק (תק"ץ בערך-תרפ"א, אחיו של בעל "בית הלוי"). בשנות התר"ל נסע למנצ'סטר שבאנגליה, ובשנת תרל"ח, כאשר גלה המהרי"ל דיסקין מלומז'ה לפריז (בליווי חותנו רבי חיים שמחה סולובייציק), נסע רבי שרגא פייבל לפריז כדי לשחוט עבורו, לפי כל ההקפדות בהן נהג המהרי"ל דיסקין במאכליו. רבי שרגא פייבל שהה שנים רבות בפריז, והיה ממקורביו הגדולים של רבי ישראל מסלנט.
בשנת תרנ"ז עלה לארץ ישראל והיה ממייסדי הקהילה האשכנזית בעיר יפו. עקב קרבתו למהרי"ל דיסקין, נתמנה רבי נפתלי הירץ הלוי ביזמתו לרבה של יפו. לאחר פטירת רבי נפתלי הירץ, היה רבי שרגא פייבל מהיוזמים להבאת הראי"ה קוק לכהן ברבנות יפו. רבי שרגא פייבל היה נוסע פעמים רבות לפריז, וכינויו ביפו היה "רבי פייבל פַּארִיזֶער". בנו הוא ד"ר יצחק רפאל עציון-הולצברג (תרמ"ה-תשמ"ב), ראה אודותיו בפריטים 320, 383.
כ-10 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.