כתב-יד, "סדר הקפות לשמחת תורה". [ג'נובה, איטליה], תרנ"ח [1898].
פסוקים, פיוטים ושירים לפי סדר ההקפות בחג שמחת תורה. כתיבה מרובעת ומנוקדת, על מחברת צרה. חותמת קהילת ג'נובה (איטליה).
[12] דף, כתובים מצדם האחד (ועוד דפים רבים ריקים). 9 ס"מ. מצב טוב, בלאי קל ודהיית דיו במספר מקומות.

ספר ישיר משה, שירה על מגילת אסתר, מאת רבי משה הכהן מקורפו. מנטובה, שע"ב [1612]. ללא שם מדפיס. נדפס בפורמט קטן.
חיבור בשיר על כל סיפור מגילת אסתר.
חתימות ורישומי בעלות בכתיבה איטלקית.
עותק חסר דף אחד. לב, לד-לט דף (חסר דף לג). 12 ס"מ. מצב טוב, כתמים. קרעים בשני דפים (כמעט ללא פגיעה בטקסט). כריכה מקורית, פגמים קלים.

כתב-יד, דרשות רבי יצחק ששפורטש, עם דרשות רבי דוד אבולכיר, תלמיד רבי שלמה דוראן, חידושים ופירושים. [והראן (אורן, אלגי'ריה), ש"פ-ת"י 1620-1650 בערך].
כרך עבה ומרשים, כתוב בכתיבה מזרחית צפופה, בכתיבה אוטוגרפית של מחבר, החותם במספר מקומות בשמו "יצחק ששפורטש" או בראשי התיבות: "ישפ"ה".
כתב-היד כולל עשרות דרשות ארוכות ומלאות תוכן, שנשא רבי יצחק ששפורטש בין השנים ש"פ-ת"י, רובן בעיר והראן (אורן) שבאלג'יריה. בראשי הדרשות, כותרות עם פרטים היסטוריים על דמויות ומאורעות בתקופתו ועל בני משפחתו; פירושים וחידושים, מרבי יצחק ששפורטש ומרבנים אחרים; חיבור דרשות שלם מרבו - רבי דוד אבולכיר, ועוד.
להלן פירוט חלקי של התוכן בכתב-היד:
בראש הכרך, מופיעה "הקדמה" (חסרה בסופה) ולאחריה דרשות. בין הדרשות: דרוש משנת ש"פ "שדרשתי כשזרח משעיר והופיע.... הר' אליהו ששפורטש... ודרשתי ג"כ... על ענין פטירת אשת חיל אדונתי זקנתי" (דף [11]); דרוש משנת שפ"ה, בבית האבל, בפטירת אשת רבי אברהם ששפורטש (דף [37]); דרוש ל"פטירת אדוני זקני ר' אליהו ששפורטש בפקודת השבוע" (דף [89]); דרוש על "פטירת החכם השלם מורי ורבי" - רבי דוד אבולכיר, "מלבד מה שדרשתי על מטתו... שנת הת"י...." (דף [111]); דרוש משנת שצ"ו "שדרשתי על הסעודה שעשה אהוב יקיר חכם... יעקב ששפורטש... ביום שמחת לבו..." (דף [114]); דרוש משנת שפ"ב "בחופת היקר הנכבד... ה"ר אברהם ששפורטש אשר נשא דודתי..." (דף [115]); דרוש משנת שפ"ח "דרשתי לברית מילה יום נולד בן לידידי חמודי כה"ר יעקב ששפורטש... נקרא אליהו ששפורטש..." (דף [120]); דרוש משנת שפ"ח "בברית מילה... כהה"ר אליהו ששפורטש נר"ו... ושם התינוק נקרא יצחק..." (דף [123]); דרוש לסעודת מצוה "בחופת ידיד נחמד משה ב"ר שלמה ששפורטש עם אשה משכלת אחותי..." (דף [103]); "אשר דרשתי... סיון שנת השצ"-? ליצירה יום בא שמועה רעה היא פטירת המשכיל ונבון החשוב כה"ר אהרן קנשינו... שהכוהו ישמעאלים השם דמו ינקום..." (דף [200]); דרוש "בבית החיים... על המטה של... כהר"א יעקב קנשינו... השצ"ב ליצירה" (דף [207]); דרוש "שדרשתי בבית הכנסת... בתלמסאן יע"ה שנת השצ"ט..." (דף [242]); "מה שדרשתי על עצירת גשמים לתפ"ץ [לא תקום פעמיים צרה]... שנת השצ"ח ליצירה בתלמסאן יע"ה בבית הכנסת הגדולה... בקיבוץ כל הקהל" (דף [250]); דרוש "שדרשתי בפקידת השבוע של זקני... ה"ר אברהם ששפורטש... שנת הת"ז..." (דף [258]); דרוש לפטירת "אשת חיל מרת קמירה... אשת אדוני דודי כהר"ר יעקב ששפורטש נ"ע שנת הת' ליצירה" (דף [262]); ועוד.
מלבד הדרשות, כולל כתב-היד גם חידושים ופירושים: "פי'[רוש] פסוקים של שיר השירים ממני ישפ"ה ואין פה" (דף [132]), "פי'[רוש] פסוקים" (דף [249]); "חדשתי לתלמיד א'[חד] לדרוש ביום מתן תורה (דף [126]). בדפים [273]-[280] - ליקוטים שונים, הכוללים ענייני קבלה; בדף [281] - "חידושים סודות ורמזים ששמעתי מר' עמרם צבאן יש"ץ"; ועוד.
בדף [276/ב]: "הוא מה שדרש מורי ישצ"ו יום שבת קדש... שנת השצ"ב.. על שמועת פטירת החכם הר' יצחק זמירו ז"ל והר' שמעון דורן ז"ל".
בדף [282] מופיעים דברי תורה עם הכותרת "זה שמעתי מה' שמואל רמון שליח א"י" [השד"ר רבי שמואל רימון, מחכמי עדת המערבים בירושלים, יצא בשנת ש"צ לצפון אפריקה. ראה חומר מצורף].
שליח ארץ ישראל נוסף מוזכר בדרשה מיוחדת לכבוד פטירתו בוהראן (דף [259]): "זה הדרוש הוא אשר דרשתי על פטירת איש אחד יקר וישיש שליח שבא מארץ ישראל תוב"ב וזה שמו אשר יקרא לר' משה הכהן... ונפטר לבית עולמו... שנת השפ"ז ליצירה בווהראן..." [שד"ר זה אינו מופיע בספר "שלוחי ארץ ישראל" ליערי, ולא מצאנו אודותיו שום תיעוד].
רישומי לידות בדף [284]: "נולד בני בכורי אליהו ...", "נולד בני דוד...".
בדף [287]: "שירים מפז יקרים ממני ומאחרים". בדף [282/ב] מופיע שיר נוסף: "שיר ששלחתי למורי הח' ר' דוד אבולכיר".
במספר מקומות (כגון דף [72/ב] ודף [111/ב]) הגהות מבן הכותב, רבי שלמה ששפורטש, החותם גם בראשי התיבות "שב"י" [=שלמה בן יצחק].
חיבור הדרשות של רבי דוד אבולכיר: בדפים [210]-[238] העתיק רבי יצחק ששפורטש חיבור דרשות של רבו - רבי דוד אבולכיר, רבה של והראן (דרשת ההספד עליו מופיעה אף היא בכתב-היד, ראה לעיל). בראש החיבור הקדמה ארוכה מאת המחבר - רבי דוד אבולכיר, ובה כותב בין היתר כי החליט לקרוא לחיבורו זה "חנכת הבית". בסוף ההקדמה שיר ממנו, ושמו חתום באקרוסטיכון. בראשי העמודים נכתב: "דרשות מורי יצ"ו". רבי יצחק אף הוסיף מספר הגהות על חיבור זה ("לעניות דעתי אני התלמיד יצחק ששפורטש הקטן..."). - רבי דוד אבולכיר, תלמיד מובהק של רבי שלמה דוראן, אשר שלחו לשמש כרב בעיר והראן. ראה חומר מצורף.
החיבורים שלפנינו לא נדפסו מעולם, ואף לא הועתקו בכתבי-יד אחרים.
בדף [125/ב] נוסף רישום בתקופה מאוחרת יותר: "נתבקש בישיבה של מעלה החכם השלם כמוהר"ר שמואל ששפורטש זלה"ה יום שישי... שנת ונבנתה עיר על תל"ה פה ליוורנו יע"ה".
משפחת ששפורטש הייתה מן המשפחות החשובות והמיוחסות באלג'יריה. בני המשפחה היו מראשי ומנהיגי קהילות והראן ותלמסאן. בין חכמי המשפחה המפורסמים, הוא רבי יעקב ששפורטש אב"ד אמשטרדם (ש"ע-תנ"ח), מגדולי הלוחמים בשבתאות, בעל ציצת נובל צבי. רבי יעקב ששפורטש היה אף הוא יליד העיר והראן, שעזב אותה בשנת שפ"ח בערך, וכיהן זמן מה כרבה של תלמסאן, קודם שעבר לאמשטרדם.
מעטות הידיעות על חכמי אלג'יריה ועל יהודיה במחצית הראשונה של המאה ה-17, ונדירים כתבי-יד רבניים מתקופה זו. הכותב, החכם רבי יצחק ששפורטש תלמידו של רבי דוד אבולכיר, לא ידוע לנו ממקורות אחרים, אך מתוך כתב היד עולה כי מדובר באחד מחשובי החכמים באלג'יריה, וגדלותו התורנית ניכרת בדרשות ובחידושים שלפנינו. על חשיבותו יכולה להעיד העובדה שנקרא לדרוש בבית הכנסת שבעיר תלמסאן בעת עצירת גשמים. ללא ספק היה בן משפחתו של רבי יעקב ששפורטש אב"ד אמשטרדם, ויתכן שאחד האזכורים של השם "יעקב ששפורטש" בכתה"י מכוון אליו, אך לא התבררה לנו מידת הקירבה המשפחתית ביניהם. כתב היד שלפנינו הוא מקור היסטורי רב ערך לתולדות יהודי אלגי'ריה וחכמיה.
[287] דף. 29 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. מספר דפים מנותקים, קרועים ופגומים. סימני עש. כריכה עתיקה (עץ מחופה בעור), עם פגמים.

ספר באר עשק, שאלות ותשובות, מאת רבי שבתי באר [מחכמי איטליה]. ונציה, [תל"ד 1674], מהדורה יחידה.
בדף עד/2 הגהה ארוכה, חתומה: "הקטן משבי"ר" - כתב ידו וחתימתו של רבי משה בירדוגו (תל"ט-תצ"א) - הרב המשבי"ר, מגדולי חכמי מרוקו ואב"ד מקנס. מחבר ראש משביר על הש"ס, כנף רננים על התורה, ועוד. ידידו ורעו של רבינו האור החיים הקדוש, שכותב עליו: "חכם גדול חסיד וגדול בישראל חביב עלי כרוחי ה"ה הרב רבי משה בירדוגו זלה"ה..." (אוה"ח, דברים א, טז). "...ואם הייתי מספר גופא דעובדא של הפירוש הזה, ממש רוח הקודש הופיעה ונתכווננו לו בהיסח הדעת בבית הכנסת, אני ואחי הגדול גדול החכמים הרב ר' משה בירדוגו שיחיה, אשר נפשי קשורה בנפשו" (חפץ ה', שבת דף י ע"ב).
בדפי הספר מספר הגהות מכותב אחר. בתחילת הספר הגהה נוספת מכותב שלישי.
[3], צו, צח-קלא דף, [במקור: [4], קלד; חסרים: דף השער, ודפים צז, קלב-קלד]. ספירת דפים משובשת. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרע בדף הראשון (עם פגיעה קלה בטקסט). כריכה פגומה.
מצורף אישור מומחה על זיהוי ההגהה ככתיבת ידו וחתימתו של הרב המשבי"ר.