טלית קטן של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, רבה של "העדה החרדית" בירושלים [תרפ"ו 1926].
בד צמר עבה וכותנה (גימורי הצווארון והכנפות בחיפוי בד כותנה) עבודת-יד, עם שלשה כפתורים.
טלית קטן זו ניתנה על ידי הגרי"ח זוננפלד לרבי יצחק מענדל רוטנברג (תרנ"ה-תשנ"א) כסגולה לשמירה בתקופה בה הסתתר בביתו של הגרי"ח בשנת תרפ"ו מאימת אנשי "הרבנות הראשית".
על אודות כך מסופר הסיפור הבא: בשנת תרפ"ו, בעת סערת הרבנות הראשית, כאשר היהדות החרדית לחמה אז על קיומה העצמאי. רבי יצחק מנדל רוטנברג, תלמיד חכם גדול שהיה מקורב לרבני ירושלים ונודע בחריפותו ובתקיפותו, הקהיל קהילות ודרש דרשות נגד הרעיון הציוני ונגד השתלטות הציונים על מוסדות הציבור. עקב השפעתו הרבה, הצד שכנגד לא טמן ידו בצלחת, קידש נגדו מערכה כבדה והגה תכניות שונות 'להשתיק' אותו. לא אחת נמלט מאימת ידם הארוכה, עד שביום מן הימים נוצר חשש פיקוח נפש וכבר היה מוכרח להסתתר מרוב פחד. מרן הגרי"ח זוננפלד לקח אותו והחביאו בתוך ביתו. יש אומרים כי היה בעליית ביתו של מרן, שם מצא לו פינה שקטה ורגועה להמשיך את סדריו בלימודיו ותורתו, ולא ידע איש את מקומו, ורק רבי יוסף חיים דאג לו לכל צרכיו הגשמיים והרוחניים. - באותם הימים נתן לו רבי יוסף חיים את הטלית-קטן שלו, ל"סגולה ולשמירה מכל צרה" [למידע נוסף, ראה חומר מצורף].
הגאון רבינו יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. עם הקמת "העדה החרדית" נבחר לרבה הראשון בתואר "מרא דארעא דישראל".
70X66 ס"מ בקירוב. סימני שימוש וכתמים.

ציור שמן מעשה ידי המקובל רבי יהודה לאון פטילון.
שמן על בד (מוצמד למסגרת עץ), חתום: "פטילון".
בציור נראית דמות אוחזת במקל, פוסעת ביער מושלג, נושאת על גבהּ עצים להסקה.
המקובל יהודה לאון פטילון (נפטר חשון תשל"ה) היה ידוע כבעל מופת ובקי בעולם הנשמות והגלגולים. התפרנס כצייר וזכה לכינוי "הצייר הקדוש". רבי יהודה פטילון השתייך לחבורת המקובלים שלמדו יחד בסתר, ואשר כונו על שם המקצוע בו עסקו: "הסנדלר" - רבי משה יעקב רביקוב, "החלבן" - רבי חיים עזרא כהן, "הרצף" - רבי אברהם פיש, ו"מנקה הרחובות" - רבי יוסף וולטוך.
50X70 ס"מ. מספר פגמים. קילוף וקרע קל בפינה השמאלית העליונה.

ספר תהלים. תל אביב, [ללא שנת הדפסה]. הוצאת סיני.
הטופס של רבי יעקב משה רביקוב - "הסנדלר הקדוש" מרח' שבזי בתל אביב. בדף שלפני השער הקדשה [ליום הולדתו ה-92] מאת בתו: "ראש חודש סיון תשכ"ה. לאבא - ליום הולדתך... מאחלת בתך רחל".
מעל כריכת הקרטון המקורית נוספה כריכת-עור עבה, אותה הכין והדביק "הסנדלר הקדוש" בעצמו בבית מלאכתו.
ניכר כי בספר נעשה שימוש רב. דפים רבים מוכתמים ופגומים.
קנח דף. 11 ס"מ. מצב בינוני (מספר דפים במצב בינוני-גרוע). כתמים וסימני רטיבות. קרעים ופגעים (עם פגיעה בטקסט). שיקום דפים בדבק חומצי (סלוטייפ). בלאי ופגמים בכריכה.
מצורף אישור מבת המשפחה על הפרטים הנ"ל ועל מכירת הספר.

מגש כסף, של הרבנית מושקא שניאורסון.
מגש מפואר, ניצב על ארבע רגליים. מעוטר בדגמים צמחיים וגיאומטריים. במרכזו חקוקים ראשי התיבות MS (Mushka Schneerson / מושקא שניאורסון).
גובה: 4.5 ס"מ, אורך: 36 ס"מ, רוחב: 29 ס"מ. מצב טוב.
מצורפת תמונה עם אישור, המעיד כי כלי זה היה בשימוש בבית האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון הרבי מליובאוויטש והרבנית חיה מושקא שניאורסון.