ספר תיקוני הזהר, עם הגהות ופירושים. ירושלים, תד"ר [1844]. מכבש הדפוס משאת משה ויהודית, דפוס ישראל בן אברהם [ב"ק].
שני שערים. השער השני מפורט ובמרכזו איור ירושלים בתחריט עץ. בסוף נוספה תפילה מאת "מוהר"ש שרעאב"י" (ר' שלום שרעבי).
[3], קסד, [1] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב, נייר איכותי, כתמים, סימני עש. כריכת חצי-עור מקורית, עם פגמים.
מהספרים הראשונים שנדפסו בירושלים. ש' הלוי, מס' 26.

אוסף ספרים וקונטרסים נדירים, בעניני שנת השבע שנת השמיטה:
• דבר השמיטה, מכתבי רבני ירושלים נגד "היתר המכירה". רבי אליעזר אליהו וולנשטיין. ירושלים, תרמ"ט 1889. ש' הלוי מס' 648. חתימת רבי "דוב אריה ריטער" [תרט"ו-תרצ"ו, אב"ד רוטרדם ומגדולי התורה הנודעים בהולנד]. • מאמר על ענין השביעית בזמן הזה, לרמ"ה [רבי מאיר הלוי לוין]. ברדיטשוב, [תרמ"ט] 1888. [בעד ה"היתר מכירה" - נגד מאמר זה יצאו קונטרסי הפולמוס: "דבר בעתו" ו"קדושת ארץ ישראל בזמן הזה", ירושלים תרמ"ט]. • קונטרס בדין השמיטה, בזמן הזה. רבי אריה ליב ראשקעס. ירושלים, עת"ר 1910. • תוספת שביעית, דיני שמיטת כספים ופרוזבול. רבי יצחק באדהב. ירושלים, תרנ"ו 1896. • שביעית באדמת הפקר, ברור הלכה מאת הרב משה צבי נריה. תל אביב, תשי"א (1951).
5 קונטרסים. גודל ומצב משתנה. 4 מהם בכריכות.

• "חברה הרחבת הישוב לכנסת ישראל", חוברת מודפסת, תעודת חבר עם תקנות האגודה "נוסדה לבנין בתים ע"י תשלומים קלים". ירושלים, תרנ"א [1891]. שני עותקים, באחד מהם מילוי בכת"י לחבר "ר' אליהו האניג", ובשני לחבר "ר' ישעי' ב"ר ישעי' ממזריץ". בסוף החוברות חתימות הגבאים רבי יוסף ריבלין ורבי נסים אלישר.
• "העתק פנקס הגדול, מחברת לינת הצדק וביקור חולים", חוברת מודפסת, תקנות החברה שנוסדה "ע"י חסידי ביהמ"ד אוהל יצחק אשר לכולל אונגארין". ירושלים, [תרנ"ח 1897]. שני עותקים. בסוף אחד העותקים חתימות וחותמות אנשי החברה.
• תקנות ועד העדה של עדת האשכנזים בירושלם. דפוס העברי, [ירושלים, שנות התר"פ?]. (גליון שלא נחתך בדפוס). לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
5 חוברות מודפסות, גודל ומצב משתנים.

מאמר שברי לוחות, מאת רבי מנחם עזריה [הרמ"ע] מפאנו. עם: פסק דין "ימין ה' רוממה" מרמ"ע מפאנו, ודרוש מאת רבי שלמה אלקבץ. צפת, שנת הרמ"ע מפאנו זצלה"ה [תרכ"ד 1864]. מהדורה ראשונה.
מאמר שברי לוחות הוא המאמר העשירי מחיבורו של הרמ"ע "עשרה מאמרות" [בספר "עשרה מאמרות" (ונציה שנ"ז ועוד) נדפסו רק שלושה מאמרים. מאמרים אחרים נדפסו בנפרד בזמנים שונים]. המאמר שלפנינו נדפס כאן לראשונה מתוך "כתב יד ישן נושן" שהיה בידי רבי שמואל העליר אב"ד צפת ומו"ל הספר.
לפני פסק הדין "ימין ה' רוממה" הקדמה מאת רבי שמואל העליר. בעמוד האחרון: "מכת"י מהרח"ו [ר' חיים ויטאל]... וז"ל: מצאתי מכת"י מורי [ר' יצחק לוריא] זלה"ה...".
בשער חתימות "הצעיר עזרא יוסף עבאדי המכו' שעיו ס"ט" - הגאון רבי עזרא יוסף עבאדי שעיו (תר"ל-תרצ"ט), מגדולי רבני ודייני ארם-צובה (חאלב), על מצבתו נכתב: "כל ימיו עסק בתורה וחידש כמה חידושים בש"ס ופוסקים בפרד"ס בבינה עמוקה וסברה ישרה, למד ולימד הרבה בישראל... העמיד תלמידים הרבה מורי הוראות דייני... דיין מצוין לאמתה של תורה כל רז לא אניס ליה בנסתר ובנגלה לו נגלו סתרי תורה רב רבנן ר"מ בעי"ת ארם צובא... ארי שבחבורה עמוד הימני פטיש החזק".
[1], כא דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי, רישומי עפרון. פגמים בכריכה.

ספר ליקוטי אמרים תניא, עם אגרת התשובה ואגרת הקודש. מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי. [קאפוסט, אחרי תקע"ד]. כרוך עם: ספר שערי קדושה, לרבי חיים וויטאל, קאפוסט, תקצ"ז 1836.
[1], לו, מא-מד, [4], ו, [30] דף; [24] דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי וכתמים, כריכה מנותקת.
סטפנסקי חסידות, מס' 631.
בדף האחורי חותמת ברוסית האומרת ש"הספרים נתבקרו ע"י הרב הקאפוסטי ל. יפה". חותמת זו נמצאת גם בטפסים נוספים ובשתי המהדורות שנדפסו בקאפוסט באותן שנים. לפי דברי מונדשיין )תורת חב"ד, א', עמ' 71(, הדפסת הספרים נעשתה באופן מחתרתי וללא רשיון צנזור. מסיבה זו אין בשער מקום דפוס, מלבד רישום מזוייף. גם החותמת של אישור הרב היא מזוייפת. [ראה צילום מצורף ממאמר הרב מונדשיין, בו הוא כותב, כי חותמות הביקורת נקבעו בגזירת הספרים של שנת תקצ"ז, לשם אישור כשרות הספרים שנדפסו קודם לגזירה, הספרים ניתנו על ידי בעליהם לביקורת אל המורשה האזורי מטעם הצנזורה, שבמקרים רבים היה זה הרב המקומי, ואותו מבקר הטביע את החותמת בדרך כלל בצירוף חתימתו שלו. כך שלמעשה לא היה כל קשר בין מקום ההחתמה למקום ההדפסה, שהרי היהודי החזיק בביתו ספרים שנדפסו במקומות שונים ולאו דוקא ממקומו או מארצו. ואילו במהדורות אלו, ישנם עותקים שהגיעו ממקומות שונים, שהוחתמו ע"י אותו רב מקאפוסט]. בעותק שלפנינו נכרך ספר שערי קדושה שנדפס בתחילת שנת תקצ"ז (סתיו 1836). יתכן אפוא שגם מהדורת התניא שלפנינו נדפסה בתחילת שנת תקצ"ז, לפני התחלת החוק החדש של "גזירת הספרים", ומשום כך ניתנו הספרים לאישורו של "הרב מטעם" המקומי, עוד בעודם בבית הדפוס.