ספר ליקוטי אמרים תניא, עם אגרת התשובה ואגרת הקודש. מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי. [קאפוסט, אחרי תקע"ד]. כרוך עם: ספר שערי קדושה, לרבי חיים וויטאל, קאפוסט, תקצ"ז 1836.
[1], לו, מא-מד, [4], ו, [30] דף; [24] דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי וכתמים, כריכה מנותקת.
סטפנסקי חסידות, מס' 631.
בדף האחורי חותמת ברוסית האומרת ש"הספרים נתבקרו ע"י הרב הקאפוסטי ל. יפה". חותמת זו נמצאת גם בטפסים נוספים ובשתי המהדורות שנדפסו בקאפוסט באותן שנים. לפי דברי מונדשיין )תורת חב"ד, א', עמ' 71(, הדפסת הספרים נעשתה באופן מחתרתי וללא רשיון צנזור. מסיבה זו אין בשער מקום דפוס, מלבד רישום מזוייף. גם החותמת של אישור הרב היא מזוייפת. [ראה צילום מצורף ממאמר הרב מונדשיין, בו הוא כותב, כי חותמות הביקורת נקבעו בגזירת הספרים של שנת תקצ"ז, לשם אישור כשרות הספרים שנדפסו קודם לגזירה, הספרים ניתנו על ידי בעליהם לביקורת אל המורשה האזורי מטעם הצנזורה, שבמקרים רבים היה זה הרב המקומי, ואותו מבקר הטביע את החותמת בדרך כלל בצירוף חתימתו שלו. כך שלמעשה לא היה כל קשר בין מקום ההחתמה למקום ההדפסה, שהרי היהודי החזיק בביתו ספרים שנדפסו במקומות שונים ולאו דוקא ממקומו או מארצו. ואילו במהדורות אלו, ישנם עותקים שהגיעו ממקומות שונים, שהוחתמו ע"י אותו רב מקאפוסט]. בעותק שלפנינו נכרך ספר שערי קדושה שנדפס בתחילת שנת תקצ"ז (סתיו 1836). יתכן אפוא שגם מהדורת התניא שלפנינו נדפסה בתחילת שנת תקצ"ז, לפני התחלת החוק החדש של "גזירת הספרים", ומשום כך ניתנו הספרים לאישורו של "הרב מטעם" המקומי, עוד בעודם בבית הדפוס.