כתב-יד על קלף, תפילות וברכות הנאמרות בשעת קריאת התורה. אייבניץ (Eiwanowitz, מורביה; כיום: Ivanovice na Hané, צ'כיה), [המחצית הראשונה של המאה ה-18].
כתב מרובע (סת"ם) וכתב אשכנזי-בינוני (כאותיות צו"ר). בראשי הקטעים עיטורים ואיורים של דגמים פרחוניים, רוקיות, ציפורים ועוד.
בשולי עמ' [9] קולופון הסופר: "יד הכותב יוסף במהור"ר הילל שמ[ואל?] סופר סת"ם דק"ק אייבניץ". בשולי עמ' [4] חתימת בעלים עתיקה: "יהודא ליב בן לא"א כהר"ר יצחק אייזק יצ"ו".
כתב-היד כולל תפילות הנאמרות בשבת, לאחר קריאת התורה בבית הכנסת ולפני תפילת מוסף. בראש כתה"י (עמודים [1-2]) מופיעות שתי תפילות "יקום פורקן", וברכת "מי שברך" לציבור שנאמרת אחריהן, ולאחר מכן, מופיעה "ברכת ראש החדש" (נוסח קצר, ללא ה"יהי רצון" שהתקבל בזמן מאוחר יותר).
בעמ' [3] תפילת "מי שברך" למקבלים על עצמם להתענות שני וחמישי (נוסח לא מוכר), ותפילה מיוחדת ל"קיסר רומי המהלל (קאראליס)..." [כפי הנראה הכוונה לקרל הששי קיסר "האימפריה הרומית הקדושה", שמת ב-1740].
בעמודים [4-6]: סדר שינוי השם לחולה [תפילת "מצלאין אנחנו" ו"יהי רצון" לאחר שינוי השם], ברכת "מי שברך" לחולה ["מי שברך אברהם יצחק ויעקב... וחסידים הראשונים ומי שרפא מרים הנביאה מצרעתה והמתיק מי מרה ע"י משה רבינו ע"ה ורפא מי יריחו ע"י אלישע ורפא חזקיה מלך יהודה מחליו ובנימין הצדיק מחליו..." - נוסח דומה מובא מתוך פנקס גרמייזא כ"י, ע"י פרומקין, ב'סדר רב עמרם גאון", ירושלים תרע"ב. ראה חומר מצורף]; ברכה ליולדת [נוסח לא מוכר, בסגנון דומה למובא אצל פרומקין, שם].
בעמ' [7]: תפילה "של מהור"ר ליב מפראג לשני וחמישי" - תפילה נגד המוסרים והמלשינים, "יהי רצון... שתעקר ותשרש... המוסרים המזיקים את ישראל בלשונם והמהרסים המצב מן הקהלות ומיצרים אחיהם מישראל להתגולל עליהם להפילם....". [תפילה זו מוזכרת בספר תקנות מדינת מעהרין על שמו של המהר"ל מפראג, ונשתמרה, בשינויי לשון, בפנקס בית הכנסת של קהילת קרעזמיר. ידוע כי נהגו לומר אותה בקהילת איזנשטט, אך שם ייחסוה למהר"ם א"ש בעל "פנים מאירות". ראה חומר מצורף].
בעמ' [8]: תפילות "יהי רצון מלפני אבינו שבשמים" של ימי שני וחמישי, ותפלת "אחינו כל בית ישראל", ובעמ' [9]: תפילת "אב הרחמים" למקדשי השם. תוספת בעמוד האחרון [10]: נוסח עירוב תבשילין, כנראה מכותב אחר (עם תיבת פתיחה מעוטרת).
5 דפי קלף, 10 עמ' כתובים. 27 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי, מספר קרעים. כריכה חדשה.
מצורף מכתב מאת פרופ' גרשום שלום (אנגלית) בעניין התפילה נגד המוֹסרים שבכתב-יד זה.

כתב-יד, "מעשה שמעון הלוי", כרוניקה היסטורית מתקופת גירוש פראג. [וינה?, תק"ח 1748]. עברית ויידיש.
חיבור ארוך המכיל עדות אישית של רבי שמעון הלוי קוא, מעשירי ופרנסי פראג, על מאורעות הימים והפרעות שקדמו לגירוש היהודים מהעיר פראג בשנת 1745. החיבור הועתק מפיו של רבי שמעון בשנת תק"ח (1748) ע"י הסופר רבי שלמה זלמן ב"ר הירש שפיץ סג"ל, שהוסיף הקדמה משלו בראש החיבור.
החיבור כולל את סיפור הפרעות, ההרג והביזה, שנערכו ביהודים עם כיבוש העיר ע"י הצבא הפרוסי מידי הצבא האוסטרי, ועם חזרתם של האוסטרים. רבי שמעון מתאר בגוף ראשון את שראו עיניו, סוקר את השתלשלות המאורעות, ומזכיר את ההרוגים והפצועים בשמותיהם. הוא מספר כי בעיצומם של הפרעות באו אליו כמה מיהודי העיר ואמרו לו: "למען ה' ר' שמעון קוא הציל את קהלתינו כי אתה תקיף ודבריך נשמעין אצל אנשי הצבא וצייתו לך...". רבי שמעון מפרט את פעילותו בזמן הפרעות, שכללה שתדלנות לטובת היהודים אצל הכובשים הפרוסים, ובעקבות זאת את סיפור מאסרו לאחר חזרת העיר לידי האוסטרים, והפעילות שנעשתה לשחרורו. בסוף החיבור מובאים מכתבי תמיכה והמלצה שקיבל רבי שמעון מדייני פראג ומ"אב"ד מדינת פיהם".
תיאור המאורעות נכתב בעברית, בשילוב קטעים ביידיש-גרמנית עתיקה (בעיקר בציטוט השיחות והדיאלוגים בין הדמויות בסיפור).
כותרת השער: "מעשה שמעון הלוי לפ"ק" [עם הדגשת אותיות לפרט השנה תק"ה 1745 - אז התרחשו המאורעות]. בנוסח השער נכתב: "ובראשונה נכתב כד הווינא בעיר מלוכה ווינא" (המילה "ווינא" מודגשת באותיות גדולות). [חלק מאותיות המילה "ובראשונה", מסומנות בנקודות (השונות מסימון פרט השנה במקומות האחרים), ולא ברור אם היתה כאן כוונה לסימון פרט שנה נוסף, ראשי תיבות, או רמז אחר. כמו כן, לא ברור לנו האם זו ההעתקה הראשונה של החיבור שנעשתה ע"י רבי שלמה זלמן שפיץ, או שזו העתקה נוספת].
כחלק מ"מלחמת הירושה האוסטרית" כבשו חייליו של פרידריך הגדול מלך פרוסיה את פראג, מידי בית הבסבורג, שבראשו עמדה אז הקיסרית מריה תרזה. בימים הראשונים, עם נסיגת חיילי המלכה וכניסתם של הפרוסים לעיר, ערכו התושבים המקומיים פרעות ביהודים, בנימוק שעמדו לימינם של הפרוסים בעת כיבוש העיר. כעשרים יהודים נהרגו ולמעלה ממאה נפצעו, ורוב בני הקהילה ניזוקו, בגוף ובממון. זמן קצר לאחר מכן חזרה העיר שוב לידי חייליה של מריה תרזה ושוב היו נתונים היהודים למתקפה ולפרעות, בשל האשמתם בחוסר ונאמנות ובגידה בזמן המלחמה. האשמות אלה היו הסיבה הרשמית שהביאה את מריה תרזה לחתום על צו מלכותי שגזר גירוש מידי על יהודי פראג. היהודים גורשו מן העיר בחודש ינואר של שנת 1745, בעיצומו של החורף העז, והורשו לחזור אליה רק בסיום המלחמה, כשלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1748.
רבי שמעון הלוי קוא (נפטר בחודש חשון תקל"ד 1773) מחשובי הפרנסים בפראג ומעשירי העיר, ובין היתר נמנה על חותמי כתב הרבנות של רבי יחזקאל לנדא בעל ה"נודע ביהודה". הקים בית מדרש מפואר בפראג והפריש מהונו קרן קיימת לפרנסת הלומדים בו. על מצבתו נכתב: "ובימי חרפו עשה טובה לכל הקהלה ועל ידי זה בא במאסר וביסורים כבדים, וזכות הרבים עמדה לו להצילו לגדלו ולהושיבו עם נגידים". סיפור המאסר המדובר מובא בכתב-היד שלפנינו בפירוט ובאריכות. ככל הידוע, חיבור זה לא נדפס מעולם ויש בו פרטים היסטוריים לא ידועים.
י דף (20 עמ' כתובים). 25 ס"מ. מצב טוב. נייר איכותי. כתמים. כריכת עור עתיקה, עם הטבעות עיטורים.

כתב יד, חיבור שלם ממחבר לא-נודע, על שלחן ערוך חשן משפט, הלכות הלוואה והלכות טוען ונטען (סימנים לט-קכה). [כתיבה אשכנזית נאה, אופיינית לאזור גליציה-פולין באמצע המאה ה-19, שנות התר"כ-תר"ל בערך].
כתב יד סופר מעתיק, עם תיקונים והוספות מכותב אחר [כנראה המחבר בעצמו]. חידושים, ביאורים ותיקונים בדברי הש"ך והסמ"ע. המחבר מצטט גם דברים מספרים אחרים, בעיקר מדברי "משפט האורים" בספר "נתיבות המשפט" [שנדפס לראשונה בשנת תקס"ט], ומדברי ספר "מעין גנים".
דף הכריכה האחורי של המחברת קרוע, ועל שאריתו נמצא רישום בכת"י אחר: "זה הספר מחצית השקל שייך.... דוד לייבוש במ"ו מו"ה".
מחברים שונים כתבו חיבורים שעסקו בביאור דברי הפוסקים "נושאי הכלים" של השלחן ערוך, בדומה למלאכתו של בעל "מחצית השקל" הגאון רבי שמואל קעלין (תפ"ד-תקס"ו), אשר חיבר חיבור מיוחד לבאר את רמיזותיו הגאוניות של בעל "מגן אברהם" בחלק אורח חיים. חיבור דומה, על חלק חושן משפט, נכתב ע"י הגאון רבי ישראל מתתיהו אוירבאך בספרו "אלפי ישראל" (לבוב, תר"ל), אשר מתאר את חיבורו בשער הספר: "ביאור חדש ופירוש מספיק לגלות תעלומות... כונותיהם של דברי רבותינו... הסמ"ע והש"ך... והוא כעין ספר מחצית השקל על ש"ע או"ח" - בבדיקה שערכנו, תוכן חיבורו שונה מכתב היד הנוכחי. גם לחלק אבן העזר ישנו חיבור דומה, שנתחבר ע"י הגאון רבי משה יאגיד מבוברקא (ת"ר-תרע"ז) בשם "מחצית השקל" (למברג, תרל"ג), "לברר וללבן דברי החלקת מחוקק ובית שמואל... כדרך ספר מחצית השקל".
מ' דף (80 עמ' כתובים). 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים ובלאי. לא כרוך.

כתב-יד, "דרוש אשר אמרתי בק"ק אוהעל", מהגאון רבי ירמיהו לעוו. אוהעל (הונגריה). דרוש לז' אדר תרכ"ג [1863]. כתב-יד המחבר בסגנון מליצי האופייני לשאר כתביו.
הגאון הנודע רבי ירמיהו לעוו (תקע"א-תרל"ד), בן ה"שערי תורה", מגדולי גאוני הונגריה בדורו של ה"כתב סופר", כיהן ברבנות ווערבוי ואוהעל. מחבר הספרים "דברי ירמיהו" על הרמב"ם, ש"ס, חידושי סוגיות ודרשות. דרשה זו לא נדפסה בספר הדרשות (סאטמר תרצ"ד).
6 דף, 12 עמ' כתובים, 24.5 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב. כריכת בד.

כתב-יד, קונטרס דרוש לפרשת חיי שרה, דרושים וביאורים במאמרי חז"ל. כתב אשכנזי [ליטא-פולין?, שנות הת"ק, ראשית המאה ה-19].
לא נודע לנו מי המחבר, אך מתוכן הדברים ניכר שהם כתיבה מקורית של המחבר, תלמיד חכם ומעמיק.
24 עמ' כתובים בצפיפות. 18 ס"מ. נייר ירקרק עבה. מצב בינוני, הדיו דהוי ברוב הדפים [ניתן לקריאה]. בלאי וכתמים, פגיעות וקרעים קלים.