סדר תפלות מכל השנה, עם "דרך החיים" לרבי יעקב מליסא ועם "באר חיים" לרבי דובער זאב וואלף ליבשיטץ. וילנא תרל"ט [1879].
כולל תפילות לחול ולשבת, עמידות לשלוש רגלים, לראש השנה וליום כיפור, הושענות, יוצרות וסליחות לשני וחמישי ותעניות.
בסידור ניכר שימוש מרובה, בגב הכריכה מדבקה "ספריה של הרב לוי יצחק הלוי הורוויץ שליט"א", ועליה פירוט ייחוסו לגדולי החסידות עד לבעש"ט. בשער חותמת אוצר הספרים של האדמו"ר.
רבי לוי יצחק הלוי הורוויץ (תרפ"א-תש"ע), האדמו"ר השני לחסידות בוסטון וחבר מועצת גדולי התורה בארה"ב ובארץ, עלה לארץ לאחר מלחמת ששת הימים וחילק את ימיו בין חצרו שבבוסטון לבית מדרשו שהקים בירושלים. עסק רבות בצרכי ציבור, בעזרה לחולים ובקירוב יהודים רחוקים. בין היתר הקים את הארגון "רופא" המסייע לכל באי המרכז הרפואי בעיר בוסטון.
בסוף הסדור נכרכו חמשה דפים מספר "עין יעקב" (מסכת ברכות), ובהם אגדות חז"ל בענייני תפילה, תפילין ובית הכנסת.
ב-רנב דף (חסר שער ראשון). 22 ס"מ. מצב בינוני-גרוע, ניכר שימוש מרובה בדפי הסידור. כתמים כהים ובלאי, קרעים בשער ובמספר דפים (בחלק מהמקומות פגיעה בטקסט), משוקמים בהדבקת נייר. דף השער מנותק. כריכה בלויה ופגומה.

מכתב האדמו"ר רבי יעקב דוד קאליש מאמשינוב, אל קרוב-משפחתו רבי אברהם משה בוים. [ז'ירידוב, הסמוכה לוורשא], קיץ תרצ"ט [1939].
מכתב 'המשמש בקודש' (המשב"ק) בשם האדמו"ר, ובסוף המכתב כמה שורות בכתב יד קדשו של האדמו"ר - המברך ב"ישועה בכל הענינים, השקט ובטח", חתימת יד קדשו וחותמתו.
במכתב המשב"ק רבי "שלום" - "הכותב וחותם בפקודת אדמו"ר שליט"א", דברי חיזוק ועידוד באותה תקופה קשה של ערב מלחמת העולם השניה, "ישמרכם ויצילכם מכל פגע ומכל צער ח"ו, רק יוסיף להיטיב עמכם בכל הטוב, ועוד תראנה עיניכם בישועה האמיתית, ישועת כל ישראל במהרה". בתוך הדברים נכתב על שמחת ה'בר-מצוה' לבנו בכורו של האדמו"ר, העלם היקר מוה"ר יהודה אריה מנחם, שהתקיימה בעיירה גור, בבית הסבא-רבה האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלטר בעל "אמרי אמת".
האדמו"ר הקדוש רבי יעקב דוד קאליש (השני) מאמשינוב (תרס"ו-תש"ב, אנצי' לחסידות ב', עמ' רסג-רסד) בן האדמו"ר רבי יוסף קאליש מאמשינוב. חתן נכדתו של האדמו"ר מגור בעל "אמרי אמת", שחיבבו עד מאד. נודע כגאון מופלג בתורה ובגיל צעיר נתמנה לאב"ד ז'ירידוב הסמוכה לוורשא. בשנת תרצ"ו נפטר אביו וחסידי אמשינוב הכתירוהו לאדמו"ר תחתיו, אך קהילת ז'ירידוב לא הסכימה לוותר עליו ולכן כיהן בו זמנית כרב בעירם וכאדמו"ר באמשינוב. עם פרוץ מלחמת העולם השניה נאלץ להסתתר, וקרוב לשנתיים התחבא במקומות שונים בוורשא, עד שחלה ונפטר באחד ממקומות המסתור. אשתו הרבנית וארבעת ילדיו נרצחו בשואה.
מקבל המכתב: רבי אברהם משה בוים מלודז, מצאצאיהם של הרבי ר' בונם מפשיסחה והסבא קדישא רבי יצחק מוורקי. עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ד, ועמד בקשר הדוק עם האדמו"ר רבי יוסף קאליש מאמשינוב ובנו האדמו"ר רבי יעקב דוד. נפטר בשנת תשכ"ה.
נייר מסמכים רשמי, 28.5 ס"מ. מצב בינוני, קרעים וסימני דבק בקפלי הנייר.

מכתב קבלה וברכה בחתימת ידו של האדמו"ר רבי אברהם אלימלך פרלוב. [קרלין, שנות התר"פ-תר"צ].
האדמו"ר הקדוש רבי אברהם אלימלך פרלוב (תרנ"א-תש"ג, אנציקלופדיה לחסידות א', עמ' נז), המפורסם והידוע מבין ששת בניו של האדמו"ר "הינוקא" רבי ישראל מסטולין ("הפרנקפורטער") שנפטר בשנת תרפ"ב ונקבר בפרנקפורט. רוב חסידי אביו ברוסיה ובארץ ישראל נהו אחריו, וכדי למנוע מחלוקת עם אחיו האדמו"ר רבי משה מסטאלין עבר להתיישב ולהקים את חצר האדמו"רות בעיירה קארלין הסמוכה לפינסק והקים את ישיבת קרלין בלוניניץ. נספה בשואה הוא וצאצאיו.
נייר מסמכים רשמי [1] דף, 21 ס"מ. מצב בינוני, קרעים משוקמים.