צרור מכתבים וכתבי-יד מארכיונו של הגאון רבי זליג ראובן בענגיס גאב"ד ירושלים, הכולל פנקס חשבונות בכתב ידו (עם חשבונות שונים של כספי צדקה וכספי פקדונות). * מכתב שכתב אל אשתו, בעת נסיעתו מירושלים לליטא. קלוואריעא (קלווריה), שבט תרצ"ט. * מכתב נוסף בכתב ידו וחתימתו. * מכתבים שונים שנשלחו אליו ואל בני משפחתו, חלקם בדברי תורה.
הגאון רבי זליג ראובן בענגיס (תרכ"ז-תשי"ג) מגדולי דורו, תלמיד ישיבת וולוז'ין, בה נודע כ"עילוי" מופלג ורבו המובהק הנצי"ב מוולוז'ין כינהו ש"ס חי. רב ואב"ד בבודקי, סמילנסק וקלווריה. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ח ושימש כרב לעדה החרדית בירושלים. מחבר "לפלגות ראובן".
8 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

אוסף מכתבי רבנים בני זמננו בשאלת הגיוס לצה"ל לנער שחשקה נפשו בתורה. ישראל, תש"ס [2000].
המכתבים נשלחו כתשובה לשאלת נער דתי שסיים את לימודי התיכון והתלבט האם עליו לדחות את גיוסו לצה"ל וללכת לישיבה "גבוהה" כדי להתגדל בתורה, והאם מוטלת עליו חובה דתית להתגייס ולשרת בצבא. בין הרבנים המשיבים: "הראשון לציון" הרב מרדכי אליהו [על גבי מכתב השאלה: "מי שיכול ללמוד בישיבה גבוהה תבא עליו ברכה..."], הרב שלמה אבינר ["המדינה זקוקה לאנשי משק ולאנשי נשק... מי שחשקה נפשו בתורה עושה חסד לאומה... ואחר כך ילך לצבא..."], הרב דוב ליאור ["שאלה כבדת משקל... אין לנו הרבה בחורים שיכולים להקדיש את מיטב ימי נערותם ולעלות במעלות התורה... לכן מסקנתי שתלמד כמה שנים..."], הרב משה בוצ'קו - ראש ישיבת 'היכל אליהו' ["...לפני שנפתחה רשת ישיבות ההסדר... דרשתי שיקימו את ישיבות ההסדר שזה הוא... מתחייב מעמדה תורנית... שהוא צו עליון ומן המצוות הכי חשובות..."]. מכתבים נוספים מהרב שאר ישוב הכהן - רבה של חיפה, הרב נחום אליעזר רבינוביץ - ראש ישיבת מעלה אדומים, הרב חיים כ"ץ - ראש ישיבת הכותל, הרב אמנון שוגרמן - ראש ישיבת הגולן, ומכתב מלשכת הרב הראשי - הרב ישראל מאיר לאו. חלק מהרבנים צירפו למכתבם מאמרים בנושא הגיוס לצבא.
עשרה מכתבים + חומר נלווה. גודל משתנה. מצב טוב.

שטר מכירת חצר [המכונה בערבית "דאר אל תופאחה"] לראשי כולל האשכנזים ["כולל פרושים"]. ירושלים, תקצ"ו [1836].
חתומים: "ע"ה אברהם ברי"ץ אשכנזי", רבי אברהם מחאסלאוויטץ (מגבאי כולל הפרושים בצפת וירושלים), ו"משה יצחק בא"א מוה"ר בצלאל הכהן".
מעבר לדף נרשם: "שטר מכירה מחזקת חצר הכולל... וזה שייך לכוללינו אשר קניתי בחסדי ה' לטובת עניים בשנת תקצ"ו לכוללנו כולל פרושים הי"ו, נאם אריה נאמן".
תעודה זו פורסמה ע"י פנחס גרייאבסקי, זכרון לחובבים הראשונים, חוברת י', ירושלים תרפ"ח, עמ' 17-19.
גובה: 24 ס"מ. רוחב: 35 ס"מ. מצב טוב, מעט כתמים. סימני קיפול.

מכתב בכתב יד וחתימת הגאון רבי יוסף תנחום מק' סודארגSudargas) ), לידידו מנוער הגאון רבי שמואל סלנט. [ווילנא?, תרי"ח בערך, 1858].
במכתב מספר רבי יוסף תנחום על הצעת רבנות (לא ידועה לנו ממקור אחר) שהוצעה לרבי ישראל מסלנט מפרנסי העיר ביאליסטוק, ומתאר את הנעשה עם חבר ידידיהם מנוער: "... הרב הג' הצדיק מ' ישראל סאלאנטער עודינו בק"ק קאוונא, ק"ק בייאלעסטוק מתאווים לקבלו שמה, עדיין איננו בקו הבריאה בשלמות ונסע לרחוץ בים בקראטינגע, ה' ישלח לו רפואה שלמה מן השמים. הרב הג' מוהר"י העללער קבע תחנתו בק"ק פלונגיאן, נטרד מסובאלק ע"י מחלוקות. [בי"ח בתמוז תרי"ח עבר הגאון רבי יחיאל העליר בעל "עמודי אור" מרבנות סובאלק, ונסע לפלונגיאן - ראה אודות כך בספר רבותינו שבגולה, ב', עמ' 231-232]. הרב הג' מו"ה נפתלי שאטער נפטר למנוחות שאננות ונספד בכל הק"ה" ["הגאון הצדיק" רבי נפתלי משאט ב"ר אפרים, אב"ד בעיר שאט הסמוכה לקיידאן, מגדולי רבני ליטא, תלמיד רבי חיים מוולוזין. הסכמותיו נדפסו בספרים שונים (החל משנות התק"צ). נזכר בספרי רבני דורו בהערצה רבה, שכתבו עליו "כבר הורה זקן"].
בהמשך המכתב מביא דברי תורה שהשיב למשכילי זמנו, אשר לעגו על אמיתות וקדושת דברי חז"ל. בסיום המכתב פורש בשלום הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, חותנו של רבי שמואל.
הגאון רבי יוסף תנחום (טירמוס) ב"ר דוד מאנטאקליע, מגדולי התלמידי חכמים בארץ ליטא, שימש כמגיה התורני של ספרים רבים שנדפסו בבית הדפוס של משפחת ראם בווילנא, ומוזכר בהקדמת הנצי"ב לספרו העמק שאלה (המודה לו על עזרתו הרבה בבירור הפירושים והגירסאות הנכונות בספר השאילתות) ובהקדמה לספרי קרן אורה ועוד. הגהותיו לחידושי הריטב"א על הלכות נדרים נדפסו בדפוס ווילנא תר"ג. הערותיו להלכות בכורות עם מהרי"ט אלגאזי, נדפסו בדפוס ווילנא תרכ"ו.
הגאון רבי יהודה אבלסון כותב על הגהות רבי יוסף תנחום לסדר טהרות: "והגם שהמגיה בבית הדפוס דפה ה"ה הרב מוה' יוסף תנחום ב"ר דוד, אשר הוא בקי בש"ס ובראשונים כאחד מגדולי זמנינו, אך מסיבת שהנוגשים אצים עליו לאמר כלה מעשיך במלאכת ההגהה בלתי אפשר היה לו לתקן הכל" (ספר זכרון יהודה, ווילנא תרי"א, בהקדמה לחידושי רבי בצלאל הכהן. והובא בשו"ת בנין שלמה, ירושלים, תשנ"ב. ח"ב, סימן י"ד).
21.5 ס"מ. מצב טוב.