מסמך הסמכה לקונסול ישראל במונטריאול עדין טלבר, חתום בידי דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי. ירושלים, כ"א אלול, תשי"ז [1956].
עדין טלבר (טיילהבר) שימש בתפקידו כקונסול מסחרי במונטריאול (קנדה) בין השנים 1957-1960. 28.5X43 ס"מ במסגרת 31X45.5 ס"מ. מצב טוב.

ארכיון מסמכים ומכתבים מקוריים ומצולמים, בנוגע לפעילותו הציונית של חיים ויצמן; קלסרי מסמכים של גילברט פ. קלייטון (Gilbert F. Clayton), שפיקד על המודיעין הבריטי באזור ארץ ישראל, מילא תפקידים במשרד המושבות הבריטי והיה מעורב בדיונים על קביעת אופיו של המזרח התיכון.
הארכיון שלפנינו גובש בידי בוריס גוריאל, שהיה מפקד ר"ן, זרוע המודיעין המדיני בתוך ש"י (שירות הידיעות), בכדי שישרת את ג'ון קמחי בכתיבת ספרו.
ייחודו של הארכיון הוא בשיקוף מאורעות התקופה, והוא עשוי לשפוך אור חדש ומעניין על הכיוון אותו הנהיג ויצמן - הציונות הסינתטית. החל מהקונגרס הציוני השמיני בשנת 1907 ובעקבות תכנית אוגנדה, קרא ויצמן תיגר על הקו של הרצל, והוביל יחד עם בובר מהלך למיזוג הציונות המדינית והציונות המעשית, עם דגש על ההתישבות בארץ ישראל. בעקבות כך הוקם המשרד הציוני-ארצישראלי, שעודד רכישת קרקעות ויישובן.
הארכיון כולל טיוטת ספר (Master Copy) מאת ג'ון קמחי, "Vision is not Enough", העוסק בתרומתו של מאיר ויסגל להוצאת מנהיגותו של חיים ויצמן אל הפועל, וכן צילומי מסמכים רבים ובנושאים שונים: תביעות לבית לאומי-יהודי בפלשתינה, מכתבים להרברט סמואל, משרד המושבות וקלייטון; מסמכים מסווגים ו/או חסויים בנושא הסכם ויצמן – האמיר פיצל, והתכתבויות ויצמן עם גורמים בריטיים, מכתבים למשרד החוץ הבריטי, לבלפור ולונסיטארט (Robert Gilbert Vansittart), מאת חיים ויצמן וישראל זיו, התכתבויות של ויצמן עם ורה ויצמן, דוד אדר, סוקולוב; סיכומי פגישות של מוסדות הציונות בבריטניה. סיכומי ראיונות של ויצמן, חלקם עם כותרת 'סודי'. מכתב לקולונל קיש (Kisch), בצירוף עותק של ההצהרה הבריטית-צרפתית ביחס לאיזור (1918), ופריטים נוספים.
רשימה מפורטת של תוכן הארכיון תישלח לפי בקשה.

ארכיון הרב אהרון איינהורן, שנחאי-ארה"ב, 1920-1950 בקירוב. רוסית, עברית, יידיש ואנגלית.
הרב אהרון איינהורן התגורר בשנחאי ובחרבין ולאחר מכן היגר לארצות הברית. שימש כמורה ליהדות ולעברית בבתי הכנסת "אוהל משה" ו"אוהל שרה" בשנחאי. כנראה, טרם נישואיו התגורר בחרבין, סין, שם התגוררה גם אשתו לעתיד, רחל רזניק. לזוג נולדו חמישה ילדים. ב-1928 היגרה המשפחה לניו-יורק, שם שימש הרב איינהורן רב בקהילת Congregation Talmud Torah Beth Aaron of Mapleton Park.
הארכיון כולל מסמכים בכתב-יד: דרשות, רשימות, מחברות, פנקסים. עיקר החומר מניו-יורק (שנות ה-40); מסמכים רבים של בני הקהילה, בעיקר כתובות ושטרות גיטין; מסמכים ומחברות של רחל רזניק, המעידים עליה כציונית (למדה עברית והעתיקה שירים ומחזות), לעיתים עשתה שימוש חוזר במכתבים (למשל, לכתיבת זכרונות על מלחמת העולם הראשונה). סה"כ כ-200 מסמכים מסין וכ-400 מסמכים מניו-יורק. גודל ומצב משתנים.

מכתבים בכתב ידו של הפילוסוף פרופ' מרטין בובר. גרמנית ואנגלית.
1. מכתב הממוען אל בתו של בובר, אווה. ציריך, אוקטובר 1953.
2-5. ארבעה מכתבים הממוענים אל הסופר והמשורר אריה לודוויג שטראוס, שהיה נשוי לאווה בובר. ניו-יורק ולוס אנג'לס, פברואר 1952; נובמבר-דצמבר 1957.
6. מכתב תודה מפרופ' רנגסטורף (Rengstorf) אל מרטין בובר, ינואר 1952. אנגלית.
7. דף מודפס במכונת כתיבה, טיוטת הרצאה של בובר על ספר מאת לודוויג שטראוס, עם תיקונים בעט.
8. מכתב ממוען אל אווה ואל פאולה (רעייתו של בובר), 1926. כותב לא מזוהה.
מצורפת חוברת (בארבע שפות), שנדפסה לכבוד הענקת פרס ארסמוס לבובר בשנת 1963. גודל ומצב משתנים.