אוסף ענק הכולל כ-1100 פריטי "אפמרה" ארצישראליים, או פריטי "אפמרה" בעלי הֶקְשֵׁר יהודי.
המושג אֵפֵמֵרָה (Ephemera) מתייחס ליצירות כתובות או מודפסות שאינן מיועדות להישמר. המילה היוונית "אפמרה" (ἐφήμερα) פירושה "בשביל יום", כלומר חומר שנועד לשימוש ליום אחד בלבד, ומיועד להשלכה. דוגמאות לסוגי אפמרה הם: מודעות, פשקווילים, כרטיסי ביקור, כרטיסי ברכה, מכתבים, סטיקרים, עלונים, גלויות, פוסטרים ועוד.
בעבר, חומרי אפמרה נאספו בעיקר על ידי אספנים פרטיים שפיתחו אוספים, לעתים אזוטריים. בשנים האחרונות מקדישים ספריות וארכיונים מאמצים רבים לאיסוף אפמרה, מתוך הבנה שחומרים אלו משמרים ומספרים את ההיסטוריה היומיומית; לעומת פרסומים רשמיים, חומרי האפמרה שומרים על אותנטיות, ואין בהם את המלאכותיות המצויה בחומרים קלאסיים כגון ספרות מודפסת. כיום מקובלת בקרב היסטוריונים ההכרה שיכולתם של חומרי האפמרה לתעד את התרבות אינו נופל – ולעתים אף עולה – על יכולתם חומרים קלאסיים כגון פרסומים בכתבי-עת וספרים. (מתוך "ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית").
האוסף שלפנינו כולל פנקסים, תעודות-חבר והזמנות לאירועים שונים, ביניהם אירועים ממלכתיים; כרוזים, כרזות, ניירות-מכתבים ומעטפות; מכתבים, גלויות, מזכרות מאירועים הסטוריים, כרוזים ועלונים (כרוזי בחירות וכו'), תכניות של תיאטרון ותכניות בידור, פריטים בולאיים - דפי מזכרת, מעטפות יום ראשון, קופסאות גפרורים ישנות, עתונים מתקופת היישוב ומהתקופה שלאחר קום המדינה, עשרות אוטוגרפים ומכתבים חתומים בידי ראשי ערים וחברי כנסת, תויות נייר מודפסות (יין, בתי-מלון), תצלומים, מפות, חוברות, מפיות מודפסות, עלוני פרסום והדרכה, ועוד כהנה וכהנה פריטים שונים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ארני דרוק.