ארבעה חומשים (בראשית, שמות, במדבר, דברים) עם תרגומים ופירושי רש"י, רמב"ן, אבן עזרא ועוד. מהדורת ר' שלמה נעטטער. ווין (וינה), תרי"ט 1859. שערים מצויירים ובדיו זהובה.
חתימות מחכמי ארם-צובה: רבי אליהו הכהן דוִויךּ, רבי חיים שאול הכהן דוויךּ (כולל חותמות רבות שלו), רבי חיים נבאסו ורבי יצחק ח"ר מנשה סתהון. מספר הגהות בכת"י מזרחי.
הרב השד"ה - הגאון המקובל רבי שאול חיים הכהן דוויך (תרי"ח-תרצ"ג) נולד בארם-צובה לאביו רבי אליהו שהיה מחכמי העיר (נפטר תרס"ג בירושלים). בגיל צעיר התחיל ללמוד חכמת הקבלה מפי גדולי המקובלים בארם-צובה, והיה מתכתב בקבלה עם חכמי "בית אל" בירושלים. בשנת תר"ן עלה לירושלים, וקיבל מגדולי המקובלים חכמי "בית אל". בשנת תרנ"ו הקים את "ישיבת המקובלים ק"ק מכוונים - רחובות הנהר". נחשב כגדול חכמי המקובלים והמכוונים בירושלים, גם גדולי המקובלים האשכנזים מאירופה וירושלים העריכוהו ועסקו עמו בקבלה. בנו יחידו הגאון המקובל רבי אליהו הכהן דוִויךּ (נפטר תש"ט), מילא את מקום אביו בראשות ישיבת "רחובות הנהר" ועל מצבתו נכתב "גאון חכמת הקבלה".
4 כרכים, כ-26.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, פגעי עש. בכרך בראשית חסר שער. כריכות חצי-עור, מעט בלויות.

* קרבן אליצור, רבי אליעזר מנצור סתהון. טבריה, תרצ"ו. מילוי הקדשה בכתב-יד. * ברכת יוסף, חלק ראשון ושני, רבי יוסף ידיד הלוי. ירושלים, תרפ"ה-תרפ"ז. * ויצבור יוסף. רבי יוסף ענתיבי מדמשק ומצרים. ירושלים, [תרע"ט 1919]. רישומים רבים בכ"י מזרחי. * פרשת דרכים, ווילנא, תרס"ד 1904. הטבעת שם של רבי "ישעיה בכמהרי"ח אלפיה ס"ט" וחתימה קצרה. * מאמר שיחת חולין של תלמידי חכמים, וורשא, תר"ם 1880. חתימת וחותמת רבי יחזקאל שאול רופא שד"ר טבריה. ורבי יעקב וועקנין שד"ר בית-אל. חידושי תורה בכת"י מזרחי. * שארית יעקב, רבי יעקב הכהן טראב. ירושלים, תר"ץ. * דבר טוב, רבי יעקב יוסף הכהן טראב. ירושלים, [תרע"ד? 1914]. רישומים בכת"י מזרחי.
8 ספרים, גודל ומצב משתנים.

* "אל פני מלא רוח בינה לראש פינה" – מכתב-חוזר מודפס מרבני קהילת מנטובה, רבי מרדכי מרטארה ורבי שלמה נסים, שנשלח לרבנים באיטליה ומחוצה לה, בכדי לקבל את חוות דעתם על כוונת אחדים מבני מנטובה לבטל את "יום טוב שני של גלויות". מנטובה, [תרי"ד 1854]. מילוי שם הרב הנמען וקהילתו בכת"י: רבי "דוד יעקב מארוני נרו", "Cento" – וחותמת הרב במנטובה.
* מכתב תשובה ארוך לרבני מנטובה, בכתב-ידו של רבי דוד יעקב מארוני, נגד הכוונה לבטל את יו"ט שני של גלויות [בתוך הדברים תוקף ברמז את יש"ר מגוריציה שתמך בביטול החג]. צנטו, [תרי"ד 1854]. * מצורפת טיוטת המכתב בכת"י רבי דוד יעקב מארוני.
* טיוטת מכתב מרבי דוד יעקב מארוני לרבי ישראל משה חזן מקורפו, ובו בקשה כי הרב חזן יתערב בפולמוס: "... לא יכולתי להתאפק לגלות אזנך על אודות השמועה אשר שמעתי... הרב אשר במנטובה אשר כתב צירוקלרי [=חוזר] לבטל ולהתיר י"ט שני של גלויות... קום אדוני כי עליך הדבר לעשות ועת לעשות לה', החזק מגן וצנה וקומה בעזרתנו... האירה פניך על עבדך בכתב גלילי אצבעותיך...".
רבי דוד יעקב מארוני (תק"ע-תרמ"ח) כיהן כרב בכמה מערי איטליה: צנטו, פיזארו, אנקונה, פירנצה ועוד. כתב שירים ומספר חיבורים ותרגם את ספר 'מורה נבוכים' לאיטלקית.
הפולמוס על ביטול 'יום טוב שני של גלויות' פרץ באיטליה במלוא עוזו, בעקבות החוזר המודפס ששלחו רבני מנטובה בשנת תרי"ד לרבנים בכל רחבי העולם. הפולמוס תואר בהרחבה בספרו של מאיר בניהו 'יום טוב שני של גלויות' (ירושלים תשמ"ז). רבי ישראל משה חזן היה מראשי המדברים בפולמוס זה ואף הדפיס ספר מיוחד בנושא בשם 'קדושת יום טוב' (וינה תרט"ו). למיטב ידיעתנו, המכתבים שלפנינו טרם פורסמו. [מ' בניהו ידע על מכתב התשובה של רבי דוד יעקב מארוני אך לא ראה אותו, ולא ידע על מכתבו אל רבי ישראל משה חזן].
4 פריטים. דף מודפס: [2] עמ'. מכתב: [3] עמ'. טיוטות מכתבים: [4] עמ'; [1] עמ'. 31 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב, כתמים וקרעים.

תשובה ארוכה במשא ומתן של סוגיות הש"ס בין חכמי פראג. מכתב מרבי שלמה ליעבן לרבי יודא כ"ץ טבליש. [פראג], [תר"י בערך]. בתוך התשובה הוא מזכיר דברים ש"הראה בפעם הזאת הרב מו"ה שמעון אויש נ"י".
רבי שלמה ליעבן, ממשפחת ליעבן המפורסמת מפראג. תשובה אליו משנת תרי"ח בשו"ת יד אלעזר סימן ק"ה. כנראה שהוא אביו של רבי מיכאל דוד אביו של פרופ' שלמה צבי ליבען מראשי הלוחמים בעד השחיטה היהודית בשנות התר"ץ. [בשנת תרי"ז, נדפס בפראג הספד מרבי שמואל פריינד אב"ד פראג, על מו"ה יוסף בן רבי יעקב ליעבען. כנראה שגם הוא מאותה משפחה]. משפחת כ"ץ טעבילש, גם היא משפחה מפורסמת, מחכמי פראג, באותה תקופה. רבי שמעון אויש המוזכר בתשובה היה מגדולי חכמי פראג, באמצע המאה ה-19.
2 עמ' 29 ס"מ, כתובים בצפיפות. מצב טוב, נייר דק, עם פגיעות קלות של דיו וקרעים.