זמר, פזמונאי ושחקן. במהלך הקריירה הארוכה והעשירה שלו, שהחלה בלהקת הנח"ל, הפך איינשטיין לאייקון של ישראליות איכותית מחד ועממית מאידך. בשנת 1970 יצרו אריק איינשטיין, שלום חנוך ולהקת הצ'רצ'ילים צליל ישראלי חדש, שהושפע מהרוק'נרול האנגלו-אמריקני. מעבר לקולו הייחודי והחם ולמאות השירים שביצע, ובכלל זה פרויקט של ביצועים מחודשים לקלאסיקות ארצישראליות, תרומתו של איינשטיין למוסיקה העברית היא ביכולתו הנדירה לעבוד עם אמנים אחרים, כותבים, נגנים ומלחינים. הוא שיתף פעולה עם אמנים מרכזיים ואפשר להם במידה רבה ליצור כמה מיצירות המופת של המוסיקה העברית. חשיבותו של איינשטיין לקולנוע ולמשחק הישראליים היא מכוננת; מלבד ביצועיו המשחקיים המעולים בסרטיו של אורי זוהר, "מציצים" ו-"עיניים גדולות", היה שותף גם ליצירת שפה מדוברת חדשה, ישירה, פשוטה ואמינה, שהיוותה ניגוד גמור לשפה המלאכותית, העצורה, המצונזרת והספרותית, ששלטה עד אז בעולם הקולנוע הישראלי. אורי זוהר ואיינשטיין (ואחרים בני חוגם) חוללו במידה רבה את המפנה בשפת הדיבור של הקולנוע והתרבות הישראלית בשנות השבעים.
85 תצלומים ו-35 תשלילים צבעוניים של אריק איינשטיין.
התצלומים מאמצע שנות השישים ועד סוף שנות השבעים. ביניהם תצלומים עם שלום חנוך ועם אמנים שונים, בין היתר: ריצ'י הייבנס, יפה ירקוני, צבי שיסל, יוני רכטר, מיקי גבריאלוב, עם בני משפחתו, מקבץ גדול של תצלומי דיוקן, בהופעות עם "אחרית הימים" כלהקת ליווי ועם הרכבים שונים של נגנים. כמו כן, מספר תצלומים של דמויות שגילם ב"לול". רוב התשלילים הנם דיוקנאות שצולמו לתמונת-שער ולפוסטרים. מספר תשלילים מהופעות, בליווי נגנים שונים