חמשה עשר תצלומים מאת גארבאד קריקוריאן (Garabed Krikorian, ירושלים) ותצלום אחד מאת דאוד סאבונג'י (Sabungi, יפו), סוף המאה ה-19.
סה"כ 16 תצלומים. חמשה מוצמדים לקרטון 16X11 ס"מ; אחד עשר מוצמדים לקרטון 10.5X6.5 ס"מ. מצב טוב מאד.

אוסף גדול ומרשים של תצלומים ומכתבים מאת אנשי מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית בירושלים בשלשת העשורים הראשונים של המאה ה-20.
האוסף כולל:
~ 469 תצלומים שצולמו בידי צלמי ה"אמריקן קולוני" בשנים 1898-1929, ביניהם תצלומים פרטיים של חברי "אמריקן קולוני", המציגים את הווי המושבה ואת מתחמהּ בירושלים. האלבום כולל תצלומים רבים מראשית המאה העשרים ומהעשור השני שלהּ, לצד תצלומים משנות ה-20 (עד שנת 1929). בפתח האלבום ששה תצלומים צבעוניים, ביניהם פנורמה של העיר העתיקה בירושלים ותצלומים של מתחם ה"אמריקן קולוני" בירושלים. מרבית התצלומים מארץ ישראל, אך מספר תצלומים גם ממצרים ומירדן.
כל התצלומים מודבקים בדפי אלבום, שנעשה בעבודת יד ונכרך כריכת עור, על חזיתה נצרב הכיתוב "Palestine 1924-1929". האלבום ניתן כשי לאיש הדת הבפטיסטיStephen D. Pyle (1888-1969). מצורפים ששה דפי-מפתחות מודפסים במכונת-כתיבה ובהם תיאורי 315 מהתצלומים. מרבית התצלומים בגודל 11.5X8.5 ס"מ. אלבום 33.5X26 ס"מ. מצב טוב.
~ 25 מכתבים, תצלומים ואגרות-ברכה מצולמות, 1924-1925, 1927. מכתבים בכתב-יד (חלקם בני מספר דפים), שנשלחו על-ידי חברי "אמריקן קולוני" ל-Rav. Stephen Donald Pyle, Baptist Minister in Rock Springs, Wyoming, ארה"ב. מרביתם נכתבו בידי ג'ייקוב אליהו ספפורד; שניים נכתבו בידי אריק מטסון. ביניהם, גם שלש ברכות "שנה טובה" מודפסות, מלוות תצלומים של ה"אמריקן קולוני". תוכן המכתבים לא פורסם ולא נבדק לעומק.
ג'ייקוב אליהו ספפורד (Jacob Eliahu Spafford, 1864-1932) היה בנם המאומץ של בני הזוג הורציו (Horatio) ואנה ספפורד, ממייסדי המושבה האמריקאית בירושלים. הוריו הביולוגיים היו בני העדה הספרדית בירושלים, שהגיעו לארץ ישראל מטורקיה, והיו בין המומרים היהודים הראשונים בירושלים מטעם "חברת המסיון הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים". ג'ייקוב אליהו נולד ברמאללה, לשם נמלטו הוריו בעת מגיפת הכולירע בירושלים. בשנת 1883 אומץ באופן רשמי על-ידי בני הזוג ספפורד ומאוחר יותר אימץ את שם משפחתם. בתור בן למשפחת ספפורד, נטל על עצמו אחריות רבה בעסקי המושבה. הוא נודע כאדם אינטליגנטי ובעל כשרון לשפות: דיבר באופן שוטף חמש שפות והיתה לו ידיעה חלקית בשפות נוספות. עניינו הרב בארכיאולוגיה הביאוֹ לגילויה של כתובת השילוח בשנת 1880. (לפרטים נוספים אודותיו, ראה: "ירושלים שלנו, קורות המושבה האמריקאית בירושלים 1881-1949", מאת ברטה ספפורד וסטר; תרגם וערך אלי שילר. הוצאת "אריאל" / "רגב", 1992).
אריק מטסון (G. E. [Eric] Matson, 1888-1977) – מחשובי צלמי המושבה האמריקאית. נולד בשבדיה והצטרף למושבה האמריקאית בשנת 1896; עוד בהיותו נער עבד בחדר החושך של מחלקת הצילום, שם הכיר את אשתו לעתיד. הזוג מטסון תרם רבות לשכלול טכנולוגיית הצילום של המחלקה, ובין היתר פיתח את טכניקת צביעת התמונות בצבע שמן לאחר פיתוחן, שימוש במצלמות סטריאוסקופיות ליצירת תמונות תלת ממדיות, הפקת צילומי אויר, ועוד. החל משנת 1934 ניהל מטסון את מחלקת הצילום והתצלומים נמכרו בחנות בחזית מלון "פאסט", שנשאה את השם "שירות הצילום של מטסון" (Matson Photo Service). בשנת 1946 עזבה משפחת מטסון את ירושלים ועברה לקליפורניה.
ראשיתה של המושבה האמריקאית בירושלים בשנת 1881, אז הגיעו לארץ ישראל משיקגו בני הזוג הורציו (Horatio) ואנה ספפורד האמידים, ורכשו, כעבור מספר שנים, את בית רבאח אפנדי בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים (היום מלון "אמריקן קולוני"), שם התנהלו חיי הקהילה במשך קרוב למאה שנים. סדרת אסונות שפקדה את בני הזוג ספפורד בדרכם משיקגו לארץ (שריפת רכושם בשריפה בשיקגו, טביעת אניה בה הפליגה אנה עם ארבעת ילדיה ומותם של הילדים, מות תינוקם במגיפה) הביאה אותם לחיפוש דרך חיים חדשה. עם ייסוד המושבה בירושלים, קיוו לקיים חיי קומונה דתיים, לפי רוח הנצרות, תוך עיסוק בעשייה התנדבותית למען תושבי העיר. ואכן, חברי המושבה ניהלו אורח חיים שיתופי ועסקו בפעילות פילנתרופית. כיוון שפעלו ללא הצהרת-כוונות מיסיונרית, זכו לאמונם של נוצרים, מוסלמים ויהודים כאחד. בשנת 1896 הצטרפה לקהילה קבוצה של כמה עשרות חברים מהקהילה השבדית האוונגלית משיקגו ומשבדיה, שהביאו עמם מיומנויות חקלאיות ומקצועיות, שתרמו לפיתוח המושבה.
בשנת 1898 ייסדו מאיירס (Meyers) ווסטר (Vester) את הסטודיו לצילום של המושבה, שנעשה בו שימוש בציוד ובחומרים שהובאו מאמריקה וכמעט ולא נודעו כמותם בירושלים עד אותה עת. יריית הפתיחה של מפעל הצילום, היתה בתיעוד ביקור הקיסר וילהלם השני בארץ ישראל באותה שנה. תצלומים אלה עוררו עניין רב, נמכרו לציבור ותרמו לכלכלת המושבה. בעקבות הצלחה זו, טופחה מחלקת הצילום, ובמהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 הפיקו צלמיה אוסף תצלומים רב חשיבות, המתעד את ארץ ישראל, אתריה ועתיקותיה, נופיה ואנשיה, בני כל הדתות, וכן עסקו בתיעוד כמה מן האירועים החשובים של התקופה, בתצלומים מקצועיים ואיכותיים. בשנות ה-60 של המאה ה-20 נתרם אוסף אדית ואריק מטסון לספריית הקונגרס האמריקאית.

מראה ארץ ישראל והמושבות, צויר ונכתב מאת ישעיהו ראפאלוביטש ושותפו משה אליהו זאכס. צירי-אור (פוטוגרפים) בירושלם ת"ו. ירושלים, 1899. עברית וגרמנית.
חוברת תצלומים מסיור שערך רפאלוביץ בארץ ישראל (מגדרה ועד מטולה) בשנת 1898, בלוויית חברו אליהו (אלייז'ה) מאיירס, צלם "אמריקן קולוני". המסע נערך בעקבות פנייה אל רפאלוביץ, להכין אלבום מתמונות הארץ עבור הקונגרס הציוני השלישי שהתקיים בבאזל כשנה לאחר מכן. מספר תצלומים גדולים במיוחד, על לוחות מקופלים. באותה שנה הופיעה גם מהדורה באנגלית. [45] עמ', 57 לוחות-תמונות, 17X24 ס"מ. מצב בינוני. חותמות, כתמים וקרעים, חלקם משוקמים או מחוזקים בנייר דבק.