כתב יד, "מגדול דוד, הספד על הגאון רבי דוד לוריא, בעל הגהות המדרש ובאור פרקי דר"א. זכותו יגן עלינו. ביום צום העשירי [עשרה בטבת] בעזרו ית"ש, תרט"ז לפ"ק". דרוש בהלכה ובאגדה ובתוך הדברים מובאים דברי הערכה ועובדות על חיי הרד"ל, מאת רבינו הנצי"ב(?).
"שר וגדול נפל בישראל הרד"ל, אשר עליו יכולין לומר סופר מהיר בעבודת ה', שהיה בקי בשני התלמודים ובכל מדרשות מפוזרים זוהר וכדומה, אוצר בלום כידוע בהגהות המדרש הפלא ופלא, ובס' ביאור על פרקי דר"א. ומלבד שהיה משיב בכמה שו"ת וגם בידי יש שני שו"ת בבקיאות נפלא... עוד בימי ילדותו היו לו דברים לפני הגאון מוהר"ח זצ"ל והשיב בענין פ"ד בחריפות ובקיאות".
כתיבה אוטוגרפית של מחבר, עם תוספות רבות (תלויות בין השורות) ומחיקות. נכתב כחודש לאחר פטירת הרד"ל שנפטר בה' כסלו, ע"י מי שדרש את הדברים ברבים בי' בטבת.
לא ברור לנו בוודאות, מיהו הכותב. הוא מספר כי קיבל תשובות בהלכה מהרד"ל וכן כותב כי הרד"ל "היה מגדיל ישיבתנו, בכל עוז חושש לקיומה". המחבר מזכיר את ה"מחלוקת בעירנו", "יצאה אש המחלוקת, וכל אחד מכוין לש"ש, ומי נאכל, גדיש היינו ת"ח שבתוכינו כ"א מבזה אותם לצד המנגדו... ולא נוכל לשער סוף הדבר" ומביא דברים בשם "חותני זצ"ל".
מסתבר לשער מתוכן ההספד, כי זהו כתב ידו של ראש ישיבת וואלוז'ין, רבינו הנצי"ב, אשר קיבל תמיכה ועידוד רבים מאת הרד"ל בתקופת המחלוקת בישיבת וואלוז'ין. [לפי המסופר, גם מינוי הנצי"ב לראשות הישיבה היה בעקבות התכתבותו עם הרד"ל, כשחותנו רבי יצחק מוואלוז'ין, מצא את תשובתו של הרד"ל לחתנו הצעיר, שהצניע את גדלותו בתורה. ואכן לפנינו יש סמך היסטורי לתשובות אלו, כמו שהוא מזכיר "וגם בידי יש שני שו"ת בבקיאות נפלא"].
רבי דוד לוריא - הרד"ל (תקנ"ח - תרט"ז, אוצר הרבנים 4890), מגדולי גאוני דורו. נולד בשנת פטירת הגר"א, ונחשב לגדול תלמידי תלמידיו. בשל גאונותו הרבה סמכו את ידיו לאחריות על הדפסת תורת הגר"א ורוב כתבי הגר"א היו תחת ידיו. חיבר חיבורים רבים, שו"ת בהלכה. הגהות וביאורים על שני התלמודים, המדרשים וספרי הזהר.
[1 שער], 16 עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב.

"תואר פני הרב הגאון ר' יוסף דוב אב"ד דק"ק בריסק דליטא - תרמ"ט". פרטי המדפיס ומקום הדפוס באותיות קיריליות, [תר"ן] 1890.
הדפסה צבעונית ליטוגרפית של ציור בעל ה"בית הלוי", אשר צויר בחייו בשנת תרמ"ט חמש שנים לפני פטירתו, ואשר נדפסה בחייו.
ה"בית הלוי" - הגאון רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק [תק"ף-תרנ"ד, אוצר הרבנים 8755א], מגדולי דורו המפורסמים, נכדו של רבינו חיים מוואלוז'ין, כיהן בעצמו מספר שנים בראשות ישיבת וואלוז'ין. רבן של הערים סלוצק ובריסק. נודע בחריפותו הרבה, בתורה, בדרוש ובהנהגת הציבור. בנו הוא הגאון רבי חיים הלוי אב"ד בריסק.
תמונתו זו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מפורסמת והינה התמונה היחידה הידועה ממנו, שנעשו ממנה העתקות וציורים רבים. לפנינו ההדפסה המקורית של התמונה, שנדפסה בחייו.
נדיר, עותק מן ההדפסה המקורית.
דף 55 ס"מ. מצב טוב. סימני-קיפול, כתמים בשוליים. קרעים קלים משוקמים שיקום מקצועי.

מכתב מרבי ישראל גרשון סולובייצ'יק [בנו בכורו של רבי חיים מבריסק], לבנו רבי משה, עם מכתבים מבני המשפחה וחברים. בריסק, אב תרצ"ח (1938).
באותו דף מכתבים אחדים: מכתב מאחיו רבי זאב השואלו: "אימתי אתה מתעתד לקבל תעודה צבאית ונתראה... פ"ש לאהרן ליב [שטיינמן], מה בדעתו לעשות, יטייל קצת בעולם ונתראה"; מכתב מהאב רבי ישראל גרשון הכותב לו ברמזים מחוכמים על ההשתדלויות להשיג פטור מהגיוס לצבא, מוזכרים במכתב ענינים משפחתיים שונים; מכתב ביידיש מהאמא; מכתב שנה טובה מידידו אליקים יעקב שצעדראוויצקי; מכתב מידידו בצלאל פאניבעריע הכותב לו "מה שלומך ומה שלום חבירך היקר אהרן לייב [שטיינמן]".
הגאון רבי ישראל גרשון סולובייצ'יק הי"ד (תרל"ה-תש"א), בנו בכורו של רבי חיים מבריסק, נולד בוואלוז'ין וזכה לשמש רבות את סבו ה"בית הלוי" בעיר בריסק. לאחר נישואיו דר בעיר בריסק ונודע לצדיק ותלמיד חכם ובקי בהלכה. נהרג עם רוב בני משפחתו בשואת העיר בריסק, ע"י הנאצים.
בנו הגאון רבי זאב (ועלוויל), גדול בתורה ופרוש מעניני העוה"ז, קיבל על עצמו עול גלות לכמה שנים, בהם למד את כל הש"ס.
בנו הגאון רבי משה סולובייצ'יק (תרע"ו-תשנ"ה), נמלט בבחרותו לשוייץ [יחד עם רעו רבי אהרן לייב שטיינמן שליט"א - המוזכר במכתבי החברים שלפנינו] כדי להנצל מהגיוס לצבא הפולני, והוא הנצר היחידי לבית אביו שנהרגו כולם בשואה, הי"ד. לאחר השואה הרביץ תורה בשוויץ והיה הסמכות התורנית העליונה בכל עולם התורה באירופה.
נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב טוב.

שו"ת בית הלוי, חלק ראשון, מרבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, עם תשובות רבי חיים מוואלוז'ין. ווילנא, תרכ"ג 1863. מהדורה ראשונה.
חותמות רבות של רבי "רפאל בהגאון מוהר"א ליב שפירא. העובד עבודת התורה בוולאזין".
הגאון רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וואלוז'ין (תקצ"ז-תרפ"א) בנו של רבי אריה ליב אב"ד קובנא וחתנו של הנצי"ב מוואלוז'ין. נודע בגאונותו ובהתמדתו. כיהן בראשות ישיבת וואלוז'ין, לאחר שה"בית הלוי" פרש מראשות הישיבה ועבר לכהן כרבה של סלוצק. לימים נעשה רבי רפאל מחותנו של בעל "בית הלוי", כשבתו נישאה לרבי חיים הלוי סולובייצ'יק (הגר"ח, מחבר "חידושי רבינו חיים הלוי") בנו של ה"בית הלוי".
פח דף. 30 ס"מ. נייר יבש, מצב בינוני, כתמים ופגעי שימוש ונייר דבק. פגעי עש קלים. כריכה חדשה.