ספר עיר מקלט, על מנין המצות וטעמיהן, מאת רבי דוד מלידא, עם דברי מוסר מהשל"ה. אונגוואר, תרל"א [1871].

הובא לבית הדפוס על ידי האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא, שגם כתב הקדמה לספר עם "איזה פרפראות לחכמה השייכים ונצרכים להספר הזה" וכן צירף בסוף הספר דברי תורה ודברים שכתב לו רבי שלמה גאנצפריד בתגובה לספר, לאחר שרבי צבי הירש מליסקא שלח לו עותק ממנו.

העותק של האדמו"ר הצדיק רבי ישעיה'לה מקרעסטיר, עם רישומי בעלות רבים בעברית ובהונגרית, שהספר שייך להצדיק רבי ישעיה מקרעסטיר. בראש דף השער רישום: "זה שייך להרב הצדיק וכו' כקש"ת מו"ה ישעי' שליט"א". בבטנת הכריכה ובדף המגן הקדמי רישומים: "זה הספר ערי מקלוט שייך להרב הצדיק והקדוש מוה"ר... ישעי' שטיינער שליט"א"; "שייך להה"צ מוה"ר ישעי' שטיינער" ורישומים נוספים על בעלותו, וכן רישומים של בעלים אחרים.

הרב הקדוש רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר (ר' ישעיה'לה קרעסטירר; תרי"ב-תרפ"ה), צדיק עממי מפורסם. תלמידו וממשיך דרכו של האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא בעל "אך פרי תבואה". התייתם מאביו בגיל שלוש ומגיל 12 התגדל כבן בביתו של רבו הקדוש מליסקא. דבק בחסידות ונסע אל רבי חיים הלברשטאם מצאנז ורבי מרדכי מנאדבורנה, אולם עיקר שימושו היה אצל רבי צבי הירש מליסקא והוא קיבל על עצמו להיות שמשו של רבי צבי הירש [גם בתקופת אדמו"רותו כאשר המונים מכל רחבי הונגריה נסעו אליו היה חותם בחותמתו ובמכתביו: "...שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא"]. לאחר פטירת רבו הרב מליסקא התיישב רבי ישעיה בעיר קרסטיר (Bodrogkeresztúr שבהונגריה), שם התפרסם לבעל מופת ופועל ישועות, ומכל רחבי הונגריה נהרו לחצרו המוני יהודים (ואף גויים) לשאול בעצתו. היה גם נותן קמיעות לשמירה ולישועה (עד היום הזה יש שתולין את תמונת פני-קדשו כסגולה להינצל מעכברים, משום מעשה שהיה, כמסופר בספר תולדותיו, "מֵי באר ישעיהו"). גדולי האדמו"רים בדורו העריצוהו, בהם האדמו"ר רבי חיים מצאנז והאדמו"ר רבי יששכר דוב המהרי"ד מבעלז [שאמר עליו כי "מפתח של פרנסה" נמצא אצל רבי ישעיה מקרעסטיר]. עשה צדקות לאלפים ורבבות. קיים בהידור ובגופו מצוות הכנסת אורחים, והיה עמוד החסד והתפילה בדורו.

[4], ה-לד, לז-עה, [2] דף. חסרים דפים לה-לו. דפים לג-לד נכרכו באופן משובש. 21 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי קל, קמטים וקרעים קטנים בשולי חלק מהדפים. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. כריכה ישנה ובלויה, מנותקת בחלקה.

שלושה ספרים שנדפסו בשאלוניקי, מספרייתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – עם רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו בארה"ב, ועם החותמות: "יואל טייטעלבוים אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל" (להערכתנו, חותמות אלו נעשו והוחתמו על הספרים בבית האדמו"ר מסאטמר, בתקופה מאוחרת יותר לזמן כהונתו באורשיווא – ראו פריט קודם, מס' 185). אחד מהספרים עם הכריכה המקורית של ספריית האדמו"ר [שנעשתה בארה"ב בשנות התש"י בערך]:

• ספר דבר משה, שו"ת מאת רבי חיים משה אמריליו, חלק ראשון על או"ח, אה"ע ויו"ד. שאלוניקי, דפוס בצלאל הלוי אשכנזי, [תק"ב 1742]. חסר הדף האחרון מדפי המפתחות בראש הספר. רישום בעלות בכתיבה ספרדית בדף השער: "יצחק בכר דניאל קאסטרו ה"י". חותמות נוספות של רבי יצחק אהלבוים אב"ד טעשין והגלילות

• ספר קרבן אליצור, חידושים על מסכת עבודה זרה, מאת רבי מנצור מרזוק. שאלוניקי, דפוס יאודה קלעי ומרדכי נחמן, [תקל"ז 1777]. סימני עובש ופטריה קשים וקרעים חסרים גדולים, משוקמים בנייר-דבק. רישום בכתיבה ספרדית בדף השער: "אני שלמה יצחק שלום הי"ו קניתי אותו לבית מדרש הנקרא בשם שוש אשי"ש בה'", וכן חתימות של "אהרן מונטילייה ה"י".

• ספר פני מבין, חלק שני, חידושים על פרקים ה-ז ממסכת סנהדרין, מאת רבי יצחק נברו, עם הערות מאת רבי יעקב חאביף, תלמיד המחבר. שאלוניקי, דפוס יתמי בצלאל הלוי [אשכנזי], [תקפ"ו 1826]. רישום בעלות בכתיבה ספרדית בדף השער: "מקנת כספי אני הדל אברהם שמלה".

3 כרכים. גודל ומצב משתנים. כתמים וכתמי רטיבות, בלאי, קרעים וקרעים חסרים. סימני עש. אחד מהספרים בכריכה המקורית מספרייתו של האדמו"ר מסאטמר, ושני כרכים בכריכות עור חדשות.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש.

בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.

שלושה ספרים מספרייתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. שניים מהם עם הכריכות המקוריות של ספריית האדמו"ר בארה"ב [שנעשו בשנות התש"י בערך].

בכל הספרים רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו בארה"ב. בכל הספרים גם מופיעות החותמות: "יואל טייטעלבוים אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל" [להערכתנו, חותמות אלו נעשו והוחתמו על הספרים בבית האדמו"ר מסאטמר, בתקופה מאוחרת יותר לזמן כהונתו באורשיווא – ראו פריט 185]. באחד הספרים חותמות חתנו האדמו"ר מסאסוב רבי חנניה יום טוב ליפא מאיר-טייטלבוים.

• ספר מעבר יבק, הנהגות ליום הפטירה, וידויים ותפילות, דברי מוסר וענייני קבלה, מאת הגאון המקובל רבי אהרן ברכיה ממודינה. ווילנא, דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראם, תרע"א 1911.

• ספר חבת ירושלים, גיאוגרפיה ותולדות של ערי ארץ הקודש, המקומות הקדושים וקברי צדיקים. מאת רבי חיים הלוי הורביץ. [קניגסברג, ללא שם מדפיס, תרי"ח 1858]. מהדורת חיקוי של המהדורה הראשונה. פרטי ההדפסה המופיעים בשער זהים להוצאת ירושלם תר"ד. עם ההסכמות שבהוצאת תר"ד.

- כרוך בסופו עם דפים לה-מ מתוך ספר עינות מים, מאת רבי מנחם מנדל בודק. [למברג (לבוב), דפוס דוד הירש שרענצעל, תרט"ז 1856].

• ספר כפתור ופרח, חלק שני, מאת רבי אישתורי הפרחי. ירושלים, דפוס אברהם משה לונץ, תרנ"ט 1899. מספר דפים מופיעים פעמיים. חותמות רבי "חנני' יו"ט ליפא מאיר אבד"ק סעמיהאלי יע"א" (חתן האדמו"ר מסאטמר), וחתימות ידו של רבי "משה ארי' שטערן".

3 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב, עד בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט. סימני עש. שניים מהספרים עם כריכות  מקוריות של ספריית האדמו"ר מסאטמר, ואחד מהם עם כריכת עור חדשה.

בספר מעבר יבוק: קרע חסר גדול בשער ובדף ה. חסרים דפים ב-ד, ודף ח, מהספירה הראשונה. בספר חיבת ירושלים: פגמים ובלאי, עם קרעים חסרים רבים, משוקמים בנייר-דבק.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים – העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

בתו היחידה של האדמו"ר ששרדה אחר השואה הרבנית חיה רויזא טייטלבוים-מאיר, אשת האדמו"ר מסאסוב. בתקופת השואה הם נמלטו דרך רומניה לארץ ישראל, ורבי חנניה יו"ט ליפא הקים בירושלים את ישיבת "ייטב לב", וגם שימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים. בשנת תש"ח הם הגרו לארה"ב, כדי לגור קרוב לאביהם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (שהגיע לארה"ב לשם כשנה וחצי לפני כן, בראשית שנת תש"ז), עד פטירתה, ללא זש"ק, ביום י"ד חשון תשי"ד.

בעלה, האדמו"ר מסאסוב רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו; בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט). רבי חנניה יו"ט ליפא נישא בשנת תרפ"ד בעיר אורשיווא, ולאחר החתונה התגורר בסמיכות לחותנו-דודו והיה יד ימינו בהנהגת הישיבות באורשיווא, קראלי וסאטמר. כיהן במקביל ברבנות סמיהאלי וכראב"ד בסאטמר.