מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
- book (41) Apply book filter
- letter (34) Apply letter filter
- מכתבי (24) Apply מכתבי filter
- רבנים (24) Apply רבנים filter
- rabbin (24) Apply rabbin filter
- ישראל (17) Apply ישראל filter
- ארץ (14) Apply ארץ filter
- eretz (14) Apply eretz filter
- israel (14) Apply israel filter
- earli (13) Apply earli filter
- print (13) Apply print filter
- יד (12) Apply יד filter
- manuscript (12) Apply manuscript filter
- ומדינת (11) Apply ומדינת filter
- הציוניים (11) Apply הציוניים filter
- הרצל, (11) Apply הרצל, filter
- הרצל (11) Apply הרצל filter
- הקונגרסים (11) Apply הקונגרסים filter
- הציוניים, (11) Apply הציוניים, filter
- congress (11) Apply congress filter
- congresses, (11) Apply congresses, filter
- herzl (11) Apply herzl filter
- herzl, (11) Apply herzl, filter
- state (11) Apply state filter
- zionist (11) Apply zionist filter
- דפוסים (10) Apply דפוסים filter
- art (10) Apply art filter
- ותפילות (9) Apply ותפילות filter
- חסידות (9) Apply חסידות filter
- מאוירים (9) Apply מאוירים filter
- סידורים (9) Apply סידורים filter
- illustr (9) Apply illustr filter
- prayer (9) Apply prayer filter
- siddurim (9) Apply siddurim filter
- כתבי (8) Apply כתבי filter
- books, (8) Apply books, filter
- jewish (8) Apply jewish filter
- עותקים (7) Apply עותקים filter
- עתיקים (7) Apply עתיקים filter
- וספרי (7) Apply וספרי filter
- יסוד (7) Apply יסוד filter
- מיוחסים (7) Apply מיוחסים filter
- ספרי (7) Apply ספרי filter
- classic (7) Apply classic filter
- import (7) Apply import filter
- ownership (7) Apply ownership filter
- מכתבים (6) Apply מכתבים filter
- אמנות (5) Apply אמנות filter
- חפצים (5) Apply חפצים filter
- ceremoni (5) Apply ceremoni filter
מציג 85 - 96 of 104
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $10,000
הערכה: $15,000 - $20,000
נמכר ב: $45,000
כולל עמלת קונה
Altneuland, Roman von Theodor Herzl. הוצאת Hermann Seemann Nachfolger, לייפציג, [1902]. גרמנית. מהדורה ראשונה.
רומן אוטופי. סיפור המתאר את חזון המדינה היהודית של הרצל; על גבי דף השער נדפסו המילים "אם תרצו – אין זו אגדה".
בשוליים, מעל לסיסמה המפורסמת, מופיעה הקדשה בחתימת-ידו של בנימין זאב הרצל:
"לנסיך פרידריך ורדה, בכבוד וידידות, ת. הרצל" (גרמנית: Dem Fürsten Friedrich Wrede in freundschaftlicher Verehrung, Th. Herzl").
הנסיך פרידריך ורדה (1870-1945), אציל אוסטרי, סופר ומחזאי פרו-ציוני. מתומכיו המוקדמים של בנימין זאב הרצל. כחמש שנים לפני שהעניק לו הרצל את העותק שלפנינו, פרסם סקירה אוהדת של ספרו "מדינת היהודים" - בתקופה שבה זכה הספר ללעג ובוז - וכתב בעיתון הברלינאי "Die Zukunft":
"האם הקמת מדינה יהודית היא בלתי אפשרית? אני מאמין: לא-ולא. הד"ר הרצל מראה לנו את הדרך שיש ללכת בה כדי להשיג מטרה זו... ירושלים של המלכים החשמונאים, על כל תפארתה, על בית מקדשה המואר, על ארמונותיה הנוצצים, על גניה הריחניים... יכולה לשוב ולקום" ("Die Zukunft", גליון 28 באוגוסט 1897).
הרצל חיבר את "אלטנוילנד" בין השנים 1899-1902 והעניק לכתב היד את השם "ציון החדשה". מאוחר יותר, בהשראת "אלטנוישול" - שמו של בית הכנסת בפראג - שינה את שם כתב היד ל"אלטנוילנד". באותה שנה בה פורסם, תורגם הספר גם ליידיש ולעברית (בעברית נקרא "תל-אביב", לפי החלטתו של המתרגם נחום סוקולוב. שם זה, כידוע, אומץ כשמהּ של העיר העברית הראשונה) ותוך פחות משנה תורגם לשש שפות.
[1], 343, [2] עמ'. 18 ס"מ. מצב טוב. שני תווי ספר של הנסיך פרידריך ורדה עם משלבת האותיות FW, בראש הכרך ובסופו (שיירי דבק קלים כתוצאה מהדבקת התווים). כתמים קלים. רישום בעמוד שמעבר לשער (מחוק בחלקו). כריכה חדשה עם שדרה ופינות מעור והטבעה מוזהבת על גבי השדרה. בלאי קל בכריכה. קרעים קלים בשדרה.
קטגוריה
הרצל, הקונגרסים הציוניים, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $2,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
מדינת היהודים (Der Iudenstaat), דרך חדשה בפתרון שאלת היהודים, מתֻרגם ברשיון מיוחד מאת המחבר ע"י מיכל בערקאוויטש [ברקוביץ]. ורשה, הוצאת "תושיה", תרנ"ו-1896. על העטיפה: "תרנ"ז".
ספרו המהפכני של הרצל, הפורש לראשונה את חזונו להקמת מדינה יהודית.
מהדורה עברית ראשונה. נדפסה כחלק מסדרת "ספרי-עם" של הוצאת "תושיה", באותה שנה בה יצאה לאור המהדורה הגרמנית. עטיפה מקורית.
כרוך ביחד עם שמונה חיבורים מהפכניים, סוציאליסטיים והגותיים ביידיש, שראו אור בתקופת הופעתו של "מדינת היהודים" (חלקם נדירים; רשימה מפורטת של החיבורים תישלח לכל דורש). כריכת נייר עבה לכל החיבורים יחדיו, עם חותמת הדיו של בית המדרש למורים "הרצליה" בניו-יורק (Herzliah Teachers Seminary).
מדינת היהודים: [2] דף, iv, [1], 6-82, vi, [1] עמ'. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים קלים. דפים שבירים. קרעים קלים וקרעים חסרים קטנים בשוליים (חלקם משוקמים). יתר החוברות שבכרך בגודל ומצב משתנים, טוב עד בינוני. הכריכה החיצונית פגומה ובלויה מעט.
פרסום "מדינת היהודים"
ראשיתו של "מדינת היהודים" – ספרה המכונן של התנועה הציונית, בנאום שחיבר בנימין זאב הרצל לקראת פגישה עם בני משפחת רוטשילד בשנת 1895 ("נאום אל הרוטשילדים"). הנאום, 22 עמודים בסך הכל, נשא את קווי מתארה הראשונים של תוכניתו המהפכנית של הרצל, ולאחר כמה גלגולים וגרסאות החליט הרצל להפכו לספר שלם.
הספר נכתב לפי עדותו של הרצל באבחה אחת, בחודשיים של כתיבה בלתי פוסקת, "בהליכה, בעמידה, בשכיבה, ברחוב, בעת האכילה, בלילה כשהדברים עקרו אותי מהשינה". עם גמר העבודה, הציג כתב היד לראשונה את חזונו הגדול – תוכנית מפורטת להקמת מדינה יהודית, שלב אחר שלב, מארגונם הראשוני של יהודי העולם ועד לקביעת החוקה והדגל. על תחושותיו בשעת הכתיבה סיפר הרצל: "אין אני זוכר, שכתבתי דבר-מה בחיי במצב של התרוממות-הרוח, שנמצאתי בו בימי כתבי את ספרי. היינה אומר, כי בשעה שהיה כותב שירים ידועים היה שומע משק כנפי-נשר ממעל לראשו. מעין משק-כנפים כזה האמנתי לשמוע גם אני".
בתחילה לא הסכימה אף הוצאת ספרים להדפיס את הספר. הרצל נדחה בידי המו"לים הקבועים שלו – דונקר והומבלוט (Duncker & Humblot), וכמוהם בידי המו"ל הברלינאי זיגפריד קרונבאך (Siegfried Cronbach), שטען שהאנטישמיות כלה והולכת מן העולם. לבסוף פנה הרצל אל מקס ברייטנשטיין, בעל חנות ספרים קטנה בווינה, והלה הסכים להדפיס את ספרו אף על פי שלא האמין ברעיונותיו ולא נטה אחר הציונות כלל.
בחודש פברואר 1896 ראה "מדינת היהודים" אור במהדורה קטנה בגרמנית, שנשאה גם כותרת משנה: "נסיון לפתרון מודרני של בעיית היהודים". על מנת להבליט את רצינות כוונתו של החיבור, הוסיף הרצל לשמו גם את תוארו האקדמי – ד"ר למשפטים.
מיד עם פרסומו חולל הספר סערה רבתי. מרבית אנשי הציבור, יהודים ולא יהודים, ראו בו דבר הבל, ואחד מעורכי העיתונים היהודיים אף הציע לתרום את מרכבתו כדי להסיע את הרצל לבית המשוגעים. בין מתנגדי הספר נמנו גם המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק וחלוץ העיתונות העברית נחום סוקולוב – לימים מתרגמו הראשון של "אלטנוילנד". "שום אדם בווינה", טען הסופר שטפן צווייג, "לא הושם ללעג כהרצל".
בהתאם לסיכום מוקדם, הדפיס מקס ברייטנשטיין שלוש מהדורות נוספות באותה השנה (שנבדלו מהמהדורה הראשונה רק בשינויים זעירים בעטיפות ובשער), ולאחר מכן לא שב להדפיס את "מדינת היהודים".
למרות תגובותיהם הארסיות של מרבית אנשי הציבור ובעלי הדעה, הצית הספר את דמיונם של המוני קוראים ברחבי אירופה והעולם, ומהדורות נוספות – ביידיש, רוסית, אנגלית ועוד, הופיעו סמוך לאחר צאתה של המהדורה הגרמנית.
אחת המהדורות הראשונות לראות אור הייתה המהדורה העברית בתרגומו של מיכאל (מיכל) ברקוביץ, מזכירו של הרצל, שנדפסה באותה השנה שבה נדפסה המהדורה הגרמנית בהוצאת "תושיה" (בהקדמה למהדורה זו הדגיש ברקוביץ שני 'תיקונים' שמסר לו הרצל בעל פה: "על שני דברים הנני להעיד פה, הנוגעים ביחוד לתרגום העברי... בפרק 'שפת הארץ'... אחרי הוודע לו, כי יש לספרו קוראים עברים... היתה אתו רוח אחרת ויִוָּכַח כי יכול תוכל השפה העברית לחדש נעוריה... בדבר מקום הישוב... חזר מדעתו... וישם פניו רק אל אדמת אבותינו").
לאורך השנים הבאות, עם תנופת המפעל הציוני וכינוסם של הקונגרסים הציוניים הראשונים, התפשט הספר והופיע בלשונות נוספות ואף מעבר לים – בארה"ב, שם החלה להתבסס הציונות כתנועה רבת השפעה. בסך הכל ראו בימי חייו של הרצל 17 מהדורות של "מדינת היהודים", מרביתן בהוצאות קטנות של אלפים בודדים ופעמים רבות בצורת חוברות דקות ושבריריות. לאחר מותו של הרצל נדפסו עשרות מהדורות נוספות (בין היתר בלאדינו, אספרנטו, סרבו-קרואטית, ועוד), והספר נעשה לאחד החיבורים הידועים בתולדות ההיסטוריה היהודית.
ראו:
1. עניין היהודים, ספרי יומן (1895-1904) מאת בנימין זאב הרצל (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1997-2001, כרך א, עמ' 70).
2. הרצל חייו ופעולותיו, מאת שמואל ליב ציטרון (הוצאת ש. שרברק, וילנה, 1921, עמ' 52).
קטגוריה
הרצל, הקונגרסים הציוניים, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $1,500 - $2,500
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
סיכת-הדש של משתתפי הקונגרס הציוני הראשון בבזל, אוגוסט 1897.
סמל הקונגרס הציוני הראשון, מעוטר בסרט עגול בצבעים כחול ולבן.
צורת הסמל - מגן דוד שבמרכזו אריה ושבעה כוכבים, מבוססת על הצעתו של בנימין זאב הרצל בספרו "מדינת היהודים": "הנני מתאר לי בדמיוני דגל לבן, ועליו שבעה כוכבי זהב מזהירים. היריעה הלבנה תהיה לאות על טהרת חיינו החדשים, ושבעת כוכבי הזהב אות על שבע שעות עבודתנו ביום. כי בשם העבודה ידגלו היהודים ההולכים אל ארצם החדשה".
אורך מירבי: 18 מ"מ. מצב טוב. פרימות ופגמים קלים בסרט.
קטגוריה
הרצל, הקונגרסים הציוניים, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $1,500 - $2,500
לא נמכר
סיכת-הדש של משתתפי הקונגרס הציוני השני בבזל, אוגוסט 1898.
מגן דוד עם תבליט במרכזו - משפחה יהודית לבושת סחבות, ולצדה דמות-אישה המחווה בידה לכיוון מזרח; מעל לראשה של הדמות מרחפים שבעת כוכבי הדגל הציוני על פי הצעת בנימין זאב הרצל. חתומה בשוליים "Beer" (האמן פרידריך בר, ממשתתפי הקונגרס הציוני הראשון וחברו של בנימין זאב הרצל).
אורך מירבי: 27 מ"מ. מצב טוב.
קטגוריה
הרצל, הקונגרסים הציוניים, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $1,500 - $2,500
לא נמכר
סיכת-הדש של משתתפי הקונגרס הציוני הרביעי בלונדון, אוגוסט 1900.
סיכת בצורת מגן; במרכזה מגן-דוד עם המילה "ציון" וסביבו הכיתוב Fourth Congress, 1900-5660, Delegate ("הקונגרס הרביעי, תר"ס 1900, ציר").
אורך מירבי: 53 מ"מ. מצב טוב.
קטגוריה
הרצל, הקונגרסים הציוניים, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $4,000
לא נמכר
אוסף ייחודי, המונה כ-250 תצלומים מארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית. [תחילת המאה ה-20].
כ-250 תצלומים; התצלומים נוצרו בעת ביקורו של איש "החברה הגיאוגרפית המלכותית" ג'ורג' הנרי ג'ד (George Henry Judd) בארץ, וכפי הנראה צולמו בידי ג'ד עצמו, במצלמה פרטית שנטל עמו מאתר לאתר.
בין היתר, מציגים התצלומים תיעוד נדיר של אתרים שאליהם הצליח ג'ד להגיע – מערות קבורה, חדרים פנימיים של כנסיות ואתרי תפילה – תצלומים מראשי מגדלים וגגות ברחבי הארץ, וכן תצלומים של ג'ד עצמו – לעיתים בחברת מלווים חמושים, מורי דרך, עמיתים למסע, אנשי דת ודמויות נוספות.
בין התצלומים – כיפת הסלע, כנסיית הקבר, שער שכם ושער יפו (עם מגדל השעון העות'מאני), חברון, טבריה והכנרת, ים המלח, יריחו, "המגדל הלבן" ברמלה, חיפה, תושבים שואבים מתוך בורות-מים על רחבת הר הבית, בית החוקר קונרד שיק ברחוב הנביאים (סמוך לבנייתו), תצלום של חתונה יהודית, תלמידות בבית ספר לעיוורים בירושלים, ועוד.
מרבית התצלומים ממוספרים ומתוארים בגבם בכתב-יד, באנגלית (כתב-ידו של ג'ד?). מספר תצלומים צבועים ביד. תצלומים רבים במספר עותקים (לעיתים בהבדלים קטנים בצבע התצלום).
אוספיו וממצאיו של ג'ד נמסרו לידי המוזיאון הבריטי עם שובו ממסעותיו במזרח הקרוב, סמוך לשנת 1910 – וחלקם נזכרים בקטלוגים וספרים שונים.
כ-250 תצלומים. גודל ומצב משתנים (מרביתם בגודל 9X8.5 ס"מ בקירוב). מצב כללי טוב.
מצורף: העתק של תעודת הקבלה של ג'ד כחבר "החברה הגיאוגרפית המלכותית".
קטגוריה
הרצל, הקונגרסים הציוניים, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $2,000
הערכה: $5,000 - $8,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
כ-100 תצלומי עיתונות, מרביתם מימי המרד הערבי הגדול. ארץ ישראל, 1931-1939 בקירוב.
אוסף גדול ומגוון הכולל כ-100 תצלומים שהופצו בעיתוני העולם בתקופת "המרד הערבי הגדול" בארץ ישראל. כל התצלומים חתומים בגבם בחותמות של סוכנויות ידיעות שונות - France Presse, Wide World Photo, Voir, Keystone, SAFRA, ו-Associated Press; מרביתם מתוארים ומתוארכים על גבי פתקית מודפסת המוצמדת לצידם האחורי (באנגלית או בצרפתית), ומקצתם נושאים רישומים וסימונים בכתב-יד (הוראות למדפיסים).
בין התצלומים באוסף: • תיעוד מהקונגרס האסלאמי העולמי בעיירה הערבית שונת נמרין בגליל התחתון. בתמונה: עבדאללה הראשון, בנו של חוסיין בן עלי, מלכה הראשון של הממלכה ההאשמית, המופתי חג' אמין אל חוסייני, עלי בן חוסיין מלך חיג'אז, ואחרים (1931); • שריפות בערים ובישובים יהודיים שהוצתו בידי פורעים ערבים; • רכבות וכלי רכב שהותקפו בידי ערבים בימי המרד; • חיילים ושוטרים בריטים בפעולות ביטחון בירושלים וברחבי הארץ - מעצרים, פשיטות, סריקות אחר חשודים ומבוקשים, קרבות ירי ומשימות אבטחה; • שלושה מחברי הוועד הערבי העליון: חג' אמין אל-חוסייני, ראש עיריית ירושלים ד"ר חוסיין אל-ח'אלידי, וראש העירייה לשעבר ראע'ב נשאשיבי; • "סולחה" בין ערבים ויהודים באזור תל יוסף; • הפגנות ערבים בירושלים וביפו; • ועוד.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
הרצל, הקונגרסים הציוניים, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
כ-120 גיליונות עיתון וחוברות סאטירה והומור עבריים. המחצית הראשונה של המאה ה-20 בקירוב.
אוסף גדול ומגוון של פרסומים הומוריסטיים וסאטיריים מאוירים, מרביתם משנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 (מקצתם מוקדמים או מאוחרים יותר). באוסף גיליונות מיוחדים לפורים, לפסח, לשבועות ולחנוכה, ירחונים, שבועונים, ועוד, ביניהם פריטים נדירים ביותר שנדפסו בארץ ישראל בראשית המאה ה-20 ופריטים אשר ראו אור בעותקים בודדים בלבד. הפרסומים באוסף עוסקים באופן סאטירי ועוקצני בנושאים מגוונים: המצב הכלכלי בארץ ישראל, המתחים הפוליטיים הפנימיים בין הסיעות הציוניות השונות, מלחמת השפות, ההסתדרות, מצבם של יהודי אירופה תחת היטלר וסטלין, המאבק בערבים ובבריטים בארץ ישראל, ונושאים רבים נוספים שהפרו את מנוחתם של אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל ושל יהודי העולם.
בין הפריטים הבולטים באוסף:
• אחשדרפן – עתון לזמן שכרותנו, בעריכת ד. בן רשד [חיים בן עטר]. ירושלים, תרע"א (1911).
• הדגדגן – ירחון יומי, יו"ל מדי שבוע בשבוע, פעם בשנה, שנה ראשונה, חוברת א'. יפו, ועד עתון הגון, 1914.
• ליהודים – עתון חשמתי, בעריכת קדיש ליב סילמן. גיליונות א' ו-ו'. ירושלים, תרס"ט (1909) / תרע"ד (1914).
• ליהודים – עתון פורימי, מקסימי, נעימי, טעימי, אינטימי, אנונימי, בעריכת קדיש ליב סילמן. גיליון ט'. ירושלים, דפוס האחים רוהלד, תרפ"ד [1924].
• אזני המן, פורימון, קרובץ ב', בעריכת "קנקן חדש" [חיים דב שחר]. ירושלים, תרע"ט (1919).
• לעזאזל! סטירה, הומור וקריקטורה. ירושלים, דפוס מוריה, תרפ"ב (1922).
• מסתמא – חוברת להומור ולעניני החיים. תל-אביב, קרית ספר, תרפ"ו (1925).
• הדרבן. ירושלים, תרפ"ה (1925).
• אפיקומן – חוברת הומוריסטית סטירית, בעריכת אברהם בליי צפורי. תל-אביב, הוצאת לצחוק, תרפ"ו (1926).
• לצחוק – חוברת הומוריסטית סטירית, בעריכת אברהם בליי צפורי. תל-אביב, הוצאת לצחוק, תרפ"ו (1926).
• הסביבון הגדול – מיוחד לחנכה שנת תרפ"ט, [בעריכת אברהם ראובני, איורים מאת משה מטוסובסקי]. תל-אביב, דפוס סטרוד, תרפ"ט (1928).
• אסתר המלך – חוברת הומוריסטית-סטירית, בעריכת חיים שלום חנון. תל-אביב, דפוס הפועל הצעיר, תר"ץ (1930).
• אץ קוצץ – חוברת ספרותית הומוריסטית ומצוירת לפורים, [בעריכת צבי קרול ויעקב רזניק], איורים מאת אליעזר ארד. ירושלים, דפוס מרכז, תרצ"א (1931).
• פורימון – חוברת להומור ולסטירה. תל-אביב, הוצאת לצחוק, תרצ"א, 1931.
• צבר – חוברת הומוריסטית ומצוירת לשבועות וליריד המזרח, בעריכת צבי קרול, איורים מאת אריה נבון. ירושלים, הוצאת אץ קוצץ (1934).
• הלוליון – עתון חד-פעמי להומור, בקורת וסטירה, מאת חיים שלמוני, איורים מאת נח בירזובסקי. תל-אביב, דפוס בצלאל, תרצ"ו (1936).
• ועוד.
מצורף: גצל קרסל, אוצר ספרות ההומור, הסאטירה והקריקטורות. תל-אביב, הוצאת מזכרת, תשמ"ד.
כ-120 חוברות וגיליונות עיתון. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
הרצל, הקונגרסים הציוניים, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $8,750
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון המונה מאות פרסומים מתקופת מלחמת ששת הימים, מרביתם בהדפסת צה"ל וחילותיו – פקודות, כרוזים, דפים קרביים, עלוני יחידות, שירונים, מסמכים רשמיים ועוד. ישראל, יוני 1967 (קצתם מוקדמים או מאוחרים מעט). אנגלית ועברית.
כ-750 פריטי נייר בדפוס, בהם:
• פקודת יום המודיעה על היציאה למלחמה, חתומה בחתימת-ידו של אלוף אברהם יפה, מפקד עוצבה 31, עם הערה בכתב-יד – "נכתב וחולק לחיילים ב-67.VI.4" (יום לפני פרוץ המלחמה); בצדה האחורי רישומים נוספים בכתב-יד, כפי הנראה, ממהלך הקרבות עצמם: שמות יחידות שונות, דיווחים על מצבן ורישומים נוספים.
• כרוז מיום שחרור הכותל המערבי (7 ביוני), מאת הרב הראשי לצה"ל שלמה גורן: "מדבר אנכי אליכם מרחבת הכותל המערבי... חזון כל הדורות נתגשם לעינינו... קיימתם היום הזה את שבועת הדורות 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני'" (לצדו, כולל האוסף שני כרוזים נוספים שפרסם הרב גורן – בערב השבת שלפני פרוץ המלחמה וביום פרוץ המלחמה).
• מגוון מקיף של פרסומים מטעם הפיקודים והחילות הגדולים – פיקוד המרכז, פיקוד הדרום, חיל הים וחיל האוויר.
• מגוון עלונים קרביים בהדפסות מצומצמות – גיליונות עלון חטיבת "הראל", גיליונות "חטיבון", גיליונות עיתון "מחניים", גיליון 2 של "תשבצה"ל", העלון "כידון ושלוף", גיליונות "דורבני הפלדה", ועלונים נוספים רבים (רבים מהם מצויים בשלמותם).
• מאות גיליונות של "Press Bulletin" ו-"ידיעות לעתונות" – עלוני-בזק מטעם "לשכת העתונות הממשלתית": ידיעות ראשונות משדה הקרב, הצהרות מטעם הגופים הרשמיים, נאומי בכירים, ועוד (עלונים באנגלית, עלונים עבור אמצעי התקשורת העבריים, ומפות).
• "צבא ההגנה לישראל, מנשר מס' 1", כרוז ראשון מטעם המשטר הצבאי בשטחים הכבושים, הנושא שמונה הנחיות לאוכלוסייה המקומית. עברית וערבית.
• הדפסה ראשונה של מילות השיר "ירושלים של ברזל", שירו הנודע של מאיר אריאל, לוחם הצנחנים, ב-"דפוס הר הבית" של מפקדת החטיבה, ביום 12.6.67 (ימים ספורים לאחר כתיבת השיר).
• עשרה "דפי קרב" של בית החולים תל השומר, ובהם הנחיות צה"ל לעובדי בית החולים (כפי הנראה, לא נדפסו דפים נוספים).
• לוח משחק דו-צדדי, בהוצאת חיל החינוך. בצדו האחד המשחקים דמקה ו"תחנות" ובצדו השני המשחק "תפוס את המסתנן", שהומצא במיוחד עבור החיילים.
• ועוד.
כ-750 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. קמטים, כתמים, נקבי תיוק וקרעים קלים. חלק מהפריטים במספר עותקים.
קטגוריה
הרצל, הקונגרסים הציוניים, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
"تقرير المخابرات الدورى رقم ٤٤ إسرائيل" - דו"ח מודיעין רחב יריעה, מסווג "סודי ביותר", שהוכן בידי משרד המלחמה המצרי לקראת מלחמת יום הכיפורים; כולל תרשימים מפורטים של מעוזי צה"ל לאורך תעלת סואץ, סדר הכוחות במדבר סיני, פעילות חיל האוויר, מפקדי צה"ל הבכירים ועוד. ינואר 1973. ערבית.
לפנינו דו"ח המתפרש על מאות עמודים, הכולל מידע עצום-בהיקפו אודות צה"ל ומדינת ישראל – אשר שימש להכנת הפלישה המצרית במלחמת יום הכיפורים. הדו"ח נחלק לשלושה פרקים עיקריים (מופרדים באמצעות חוצצי נייר עבים):
•
המצב הצבאי של ישראל (חלקו הגדול ביותר של הדו"ח) – הכולל רשימה של מאות עמדות ארטילריות לאורך התעלה (עם הקואורדינטות של כל עמדה), סקירת כוחות האדם במעוזים,
מידע על עשרות ממפקדי ואלופי צה"ל, עם תמונותיהם, פירוט של כל תפקידיהם בעבר ומידע על חייהם האישיים, מידע על עשרות כלי נשק, מטוסים ואמצעי לחימה שברשות ישראל (עם מפרט יכולותיהם, מקום ייצורם ותמונותיהם), הערכת זמן ההגעה של מטוסי צה"ל מרגע ההמראה עד לקו החזית, סקירה של אימוני צה"ל ומוכנותו למלחמה, סקירה מדוקדקת של פעילות הכוחות השוטפת, ועוד.
•
המצב המדיני של ישראל – הכולל סקירה נרחבת של הברית בין ישראל לארה"ב, התגובה הבינלאומית להרחקת ההשפעת הסובייטים ממצרים, מצבה של ישראל באו"ם, טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, ועוד.
•
המצב הפנימי של ישראל – סקירה מפורטת של הסכסוכים בתוך מפלגת השלטון, שאלת היורש של גולדה מאיר, סכסוכים פנימיים בישראל (עדות, עולים חדשים, דתיים וחילוניים), חיפושים ישראלים אחר נפט בסיני, ועוד.
בפתח הדו"ח נדפסו
מסקנותיו של ראש המודיעין הצבאי של מצרים, אבראהים פואד נַסָּאר, הקובע כי בעיית המזרח התיכון אינה ניתנת לפתרון מדיני, כי לא ניתן להביא לשינוי עמדתה של ישראל, וכי
"עובדה אחת הפכה כעת וודאית: ישראל לא תעזוב את אדמות ערב אלא בכוח" (עמ' [13]).
נתון בכריכה מקורית מנייר עבה עם סמל מדינת מצרים.
[24], 203 עמ' + [33] לוחות (תרשימים, תמונות של כלי נשק ותמונות של מפקדי צה"ל). 32.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשוליים של החוצצים. שפשופים ובלאי בכריכה ובשדרה.
קטגוריה
הרצל, הקונגרסים הציוניים, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $4,000
לא נמכר
עותק ייחודי, כתוב בכתב-יד קליגרפי ומאויר באיורים צבעוניים, של סיפורו של חיים הזז "חתן דמים" (נוצר כעבודת גמר-הלימודים של האמנית דינה מרחב בבית הספר "בצלאל"); מתנת פרידה למשה שרת עם פרישתו מהכנסת – לקראת צאתו לשליחותו המדינית האחרונה. ירושלים, תשט"ז [1956].
כתב-יד על נייר איכותי עבה, עם שער מאויר, תיבת פתיחה מאוירת ואיורים צבעוניים בגוף הטקסט. נתון בכריכת בד מקורית, עם איור נוסף המודבק על גבי החזית. חותמת הדיו של בית הספר "בצלאל" בעמוד האחרון.
על גבי הדף הראשון הקדשה בכתב-יד (כנראה, כתב-ידה של גולדה מאיר):
"למשה, היקר, לצאתך לשליחות הגדולה, תלוה אותך ברכת כולנו" – חתומה בחתימות-ידם של למעלה מ-60 שרים, חברי כנסת ואישים ישראלים:
גולדה מאיר, זלמן שזר, שר המסחר פנחס ספיר, שר העבודה דב יוסף, שר התחבורה זלמן ארן, שר החקלאות פרץ נפתלי, יו"ר קרן היסוד אליהו דובקין, מזכ"ל ראש הממשלה טדי קולק, מזכ"ל מפא"י גיורא יוספטל, יו"ר הכנסת קדיש לוז, שגריר ישראל בבריה"מ מרדכי נמיר, ורבים אחרים (מקצת החתימות מופיעות בצדו האחורי של הדף).
כפי הנראה, הוענק העותק כמתנת פרידה לשרת לאחר שפרש מתפקידו כראש הממשלה ושר החוץ (תפקיד בו החזיק ברציפות מיום הקמת המדינה), ולקראת צאתו לשליחותו הרשמית האחרונה – מסע כ"שגריר של רצון טוב" ברחבי אסיה ואפריקה בחודש ספטמבר 1956. המסע חתם, למעשה, את פעילותו המדינית של שרת -ראש ממשלתה השני של מדינת ישראל- ולאחריו לא שב שרת לכהן בכנסת.
יוצרת כתב-היד,
דינה מרחב (נולדה גרוס; 1936-2022), הייתה אמנית ופסלת ישראלית ילידת העיר וינקובצי (אז יוגוסלביה). בשנת 1949 עלתה ארצה עם משפחתה, ובשנת 1957 סיימה את לימודיה בבית הספר "בצלאל" במחלקה לעיצוב גראפי. בהמשך דרכה התמחתה בפיסול-ברזל, ובפרט בפסלי חוצות, תחום בו קנתה לעצמה שם עולמי (בין היתר הוצבו יצירותיה בארצות הברית, שווייץ, מקדוניה, קרואטיה, סין, הודו וטורקיה).
[47] עמ' עם טקסט ואיורים. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קונטרסים רופפים מעט. כריכה מוכתמת, עם בלאי קל. פגמים ושפשופים באיור המודבק על גבי הכריכה.
קטגוריה
הרצל, הקונגרסים הציוניים, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $13,000
הערכה: $15,000 - $20,000
נמכר ב: $27,500
כולל עמלת קונה
מכתב בן ארבעה עמודים, חתום בחתימת-ידו של היינריך היינה, אל הסופר והמשורר יוסף להמן. פריז, 5 באוקטובר 1854. גרמנית.
מכתב ארוך שהכתיב היינריך היינה למזכירו ממיטת חוליו, כשנתיים לפני פטירתו; בשולי העמוד האחרון מופיעה חתימה בכתב-יד נוקשה – חתימת-ידו של היינה בתקופת מחלתו.
במכתב התייחסות ארוכה, מהאחרונות שהעלה היינה על הכתב, ליהדותו ולעם היהודי – אשר נוסחה בשעה שהתלבט אם לפרסם את כתביו בידי מו"ל יהודי או נוצרי:
"אני מפרסם את עבודתי בשפה הצרפתית אצל 'האחים מישל לוי' [Michel Lévy Frères
], שעליהם קבלתי המלצות בתור מוציאים לאור. היתה לי הבחירה בינם ובין מו"ל נוסף, לפנים 'Bonnetier' - יצרן מצנפות לילה מכותנה; העדפתי לבחור בהם, אולי דווקא משום שהנם בני שבט 'לוי'.
"אני מאמין שהאדון לוי הנו אדם ישר לא פחות, שהוא ראוי לאמוני ושאני, גם תוך לקיחת סיכון, מוכרח להתעלם מן הדעות הקדומות אודות היהודים. אני מאמין שכאשר ניתנת להם הזדמנות להרוויח כסף הם מוקירים על כך תודה, והם נצלניים פחות מעמיתיהם הנוצרים. דעותיהם של היהודים משובשות, אולם לא מצפונם.
ציביליזציה מפוארת זו של הלב נשמרה מכוח מסורת לא-נשברת בת אלפיים שנים. אני מאמין שנחלו את תרבות אירופה בזריזות כזו, משום שלא היה להם דבר ללמוד ממנה בתחום הרגש... אבל אתה יודע כל זאת טוב ממני, ולכל היותר יוכלו דברי להציע רמז להבין את כוונתי ב'ווידויים' שלי [יצירתו האוטוביוגרפית של היינה, שראתה אור אותה השנה וכללה מספר התייחסויות ליהדותו
]".
כמו כן, מספר היינה במכתב על געגועיו לגרמניה והבידוד בו הוא שרוי ("למעט שני המזכירים שלי -שהנם הגונים מכדי להטריח את עצמם ברכילות גרמנית- אין אני רואה גם גרמני אחד... אשתי השליכה את כל הגרמנים מביתי, חלקם - במובנה הפשוט של מילה זו"), מתלוצץ על חשבון המו"ל של ספריו בגרמניה יוליוס קמפה ("אם אתן לקמפה את ההוראה לשלוח [את הספר] אליך, כנראה תקבלו בד-בבד עם בוא המשיח, שעושה את דרכו – על פי המסורת הקדומה – על חמור ולא ברכבת"), ואף מתייחס לאדם המחבל בעסקיו, ומייחל, כמדומה, לפטירתו ("אדון פרידלנד... באמת הצליח להניא את גוסטאב אחי מלשקוד על ענייני באמצעות השקרים הערמומיים ביותר; הוא משער השערות שונות לגבי מחלתי, שביום מן הימים וודאי תשים קץ לספקותיו. אבל הוא טועה").
סופו של המכתב נוסח, כנראה, תחת השפעת סם האופיום, כאשר היה היינה שרוי באי-בהירות כלשהי:
"אני מבין רק בקושי מה אני מכתיב כעת, כל כך רדום עושה אותי האופיום, ואני חותם בתודה נוספת על טוב ליבך, ובאיחולים הלבביים ביותר, היינריך היינה".
נמענו של המכתב,
המשורר והעיתונאי יוסף להמן (Joseph Lehmann; 1801-1873), היה חברו הקרוב של היינה מימיו בברלין, וחברו הוותיק ביותר בסוף ימיו. כעורך ומגיה, היה להמן מעורב בפרסום יצירותיו המוקדמות של היינה, והיה הראשון שחיבר הערות שוליים לשיריו. היינה הקדיש לו אחדות מיצירותיו.
בית ההוצאה "האחים מישל לוי" (Michel Lévy frères) נוסד בפריז בשנת 1836 בידי היהודי מישל לוי (1821-1875), שהיה אז בן 14 בלבד. במחצית השנייה של המאה ה-19 נעשה לאחד מחשובי המוציאים לאור בצרפת, והיה אחראי על הדפסת יצירותיהם של גדולי הסופרים הצרפתים של התקופה: אלכסנדר דיומא, אונורה דה בלזאק, ויקטור הוגו, גוסטב פלובר ואחרים. מהדורה צרפתית של כל-כתבי היינריך היינה ראתה אור בבית ההוצאה בשנים 1855-1885, בתריסר כרכים (תחת השם: Oeuvres complètes de Henri Heine).
[4] עמ' (גליון מקופל לשניים). מצב טוב. סימני קיפול. כתמים וקמטים קלים. מספר נקבים קטנים וקרעים בשוליים, משוקמים. חריכת דיו קטנה בדף השני.
שאלת חזרתו של היינה ליהדות בסוף ימיו
בשמונה השנים האחרונות לחייו חלה הסופר והמשורר היינריך היינה במחלה חשוכת-מרפא, שגרמה לו לשיתוק חלקי וריתקה אותו למיטתו. עוויתות וכאבי ראש עזים תקפו אותו וראייתו נפגעה קשות. המגבלות הפיזיות ניתקו אותו מחיי-חברה והגבילו את יכולת הדיבור והכתיבה שלו. את משכבו בשנים אלו כינה בשם "קבר המזרן" ואת מצבו: "מוות ללא זכויות היתר של המתים". חרף מחלתו הקשה, נותר מוחו צלול להפליא וכושר יצירתו לא דעך. על ערש דווי הוא המשיך לעבוד ולפרסם כמה מיצירותיו החשובות ביותר. בתקופה זו הסתמך כמעט לחלוטין על אשתו ועל מזכירו והכתיב להם את שיריו ומכתביו ממיטת חוליו.
לאורך חייו היה יחסו של היינה אל היהדות מורכב ורווי סתירות: הוא נולד כיהודי והתחנך בצעירותו בבית ספר יהודי-דתי, בגיל 27 המיר את דתו לנצרות מטעמי נוחות וביטחון כלכלי וחברתי, וראה במעשה "כרטיס כניסה לתרבות האירופית". עם זאת, מעולם לא התכחש למוצאו וברבות מיצירותיו באה לידי ביטוי גישתו רבת-הפנים והמורכבת כלפי היהדות וגורלם הטראגי של היהודים, אשר הזדהות ואירוניה משמשות בה בערבוביה.
ימיו האחרונים עמדו בסימן של התקרבות לדת, ובצוואתו משנת 1851 אף הצהיר על אמונה באל אישי. בפני אחד מידידיו התבטא: "מעולם לא התכחשתי ליהדותי, שאליה לא שבתי, מהטעם הפשוט שמעולם לא עזבתיה". יחס זה ניכר גם ביצירותיו המאוחרות, המתמודדות עם שאלות של זהות, דת, חופש וסובלנות. בכתביו האחרונים, ובמיוחד בחיבורו "וידויים" (Geständnisse) – הופיעו מספר התבטאויות ורמיזות שמצביעות, לכאורה, על התקרבות מחודשת ליהדותו. שאלת אמונתו של היינה בשעת פטירתו נתונה במחלוקת פרשנית עד ימינו.
קטגוריה
אוטוגרפים, מכתבים וכתבי-יד, ארכיונים ספרותיים
קָטָלוֹג