סידור שער השמים – תפלות לימי החול, שבת ומועדים, יוצרות, הגדה של פסח ומסכת אבות, וספר תהלים ומעמדות, עם פירוש התפלות ע"פ הקבלה הנקרא בשם "שער השמים" – מאת רבינו ישעיה הלוי סגל הורוויץ – השל"ה הקדוש. עם לקט דינים והנהגות, מאת העורך והמו"ל רבי אברהם סגל הורוויץ מפוזן, נין המחבר. אמשטרדם, [תע"ז 1717]. מהדורה ראשונה. שני כרכים, הסידור בכרך אחד וספר תהלים ומעמדות בכרך שני.

עותק חסר – שני הכרכים חסרים דפים במספר מקומות (בין הדפים החסרים הם כעשרים הדפים הראשונים בראש הסידור, בהם דפי השער וההסכמות, וכן קלט הדפים האחרונים של הסידור, הכוללים את סדר הפרשיות, שיר הייחוד וסליחות לשני וחמישי).

התפילות בסידור נדפסו רובן בנוסח אשכנז, למעט חלק מהתפילות שנדפסו בנוסח האשכנזי ובנוסח הספרדי זה לצד זה. דבר זה נעשה על פי צוואת המחבר בעל השל"ה שנדפסה בתחילת הסידור (אך למעשה העורך והמו"ל לא הכניס את כל הוראות המחבר בעניין שינויי הנוסחאות בגוף הסידור).

התפילה בסידור זה יש בה סגולה מיוחדת שהתפילה תתקבל ולא תשוב ריקם, כפי שכתב בעל הב"ח בהסכמתו לסידור זה (החסרה בעותק שלפנינו): "כי אין ספק אצלנו כשיתפשטו בקרב ישראל, כל מי שמתפלל בתוכו שאין תפילתו חוזרת ריקם". רבי אברהם יעקב האדמו"ר הראשון מסדיגורא הזכיר סגולה זו בהסכמתו למהדורתו השלישית של הסידור (ווארשא תרמ"ב): "סידור שער השמים מהגאון הקדוש השל"ה וכאשר העיד הגאון הקדוש המפורסם בעל הב"ח ז"ל כלשונו הזהב – אין ספק אצלינו שכל המתפלל בו תפילתו לא תשוב ריקם". הגאון המקובל הקדוש רבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים" מייחס סגולה זו למחבר עצמו, בעל השל"ה הקדוש, וזו לשונו במכתבו: "...סדר התפילות תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן לשבתות וחדשים וימים נוראים מראשית השנה ועד אחרית השנה שסידר וחיבר הגאון מוהר"ר ישעיה סג"ל בעל 'שני לוחות הברית', והיה לו געגועין גדולים על זה הסידור, וגזר על יוצאי חלציו שיביאוהו לבית הדפוס, לזכות את הרבים שיתפללו כסדר הזה בכוונות אלו, וברית כרותה מאתו אם כסדר הזה יעשו לפני שומע תפלה בכל כח ובכוונות ההם, לא ישובו ריקם מלפניו. ופוק חזי מאי עמא דבר והסכמות הגאוני' הגדולים הקדמונים המפורסמים שבאותו הדור... מוהר"ר יואל סירקיס בעל בית חדש והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יעקב ז"ל אב"ד מלובלין... והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יום טוב ליפמן העליר זצ"ל בעל תוספות יו"ט... וכל הנביאים מתנבאים בסגנון אחד הגאונים הנ"ל, שאם יתפללו בכוונות אלו שאין תפילתן חוזרת ריקם".

מסופר על בעל התניא, שבצעירותו "סדר עבודתו היה אז ע"פ סדר השל"ה הקדוש וכוונותיו בספרו השל"ה וסידורו שער השמים" (בית רבי, ברדיטשוב תרס"ב, עמ' 2, פרק א).

כרך התהלים שלפנינו הוא העותק של רבי שמואל סלנט אב"ד ירושלים. בדפי השערים מופיעות חותמותיו (שתי סוגי חותמות: חותמת באותיות מרובעות וחותמת בצורת חתימה).

הגאון רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), נודע מילדותו כעילוי וגאון, וכבר בהיותו כבן שבע נדד למרכזי התורה בליטא. בנערותו למד בעיר סלנט בחברותא עם רֵעוֹ הגאון רבי ישראל מסלנט (אבי תנועת המוסר). בהיותו כבן 14 קיבל מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא, מכתב שעסק בשאלה מסובכת של סידור גט, דבר המעיד כי כבר בצעירותו סמכו גדולי הרבנים על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. לאחר שנשא את בתו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, עלה בשנת תר"א (1841) לארץ ישראל כדי לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו ובגישתו המציאותית בניהול ענייני הציבור בירושלים ובקהילות ברחבי העולם.

חותמות בדפים לד-לה בתהלים: "שמואל קמחי ס"ט".

שני כרכים. עותקים חסרים. כרך ראשון (סידור): כא-מח, נ-שלה דף. חסרים 22 דפים בהתחלה (בהם השערים, ההסכמות וההקדמות), דף מט (דף זה הושלם בכתב-יד), וכן קלט דפים אחרונים, עם סדר הפרשיות, שיר הייחוד וסליחות לשני וחמישי. כרך שני (תהלים ומעמדות): ב, ז-לח, מג-מו, לט-מב, מז-קט, קיא-קל; [1], מח דף. חסרים 9 דפים: דפים ג-ו, קי מתהלים (הושלמו בצילום), וארבעה דפים אחרונים (מט-נב) מהמעמדות. דפים לט-מב מתהלים נכרכו שלא במקומם, לאחר דף מו. 21-21.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים. כרך ראשון במצב כללי בינוני, חלק מהדפים במצב בינוני-טוב. כרך שני במצב בינוני-גרוע. כתמים רבים, בהם כתמים כהים וכתמי שעווה. עקבות רטיבות עם סימני עובש בכרך השני. בלאי רב וסימני שימוש רבים בחלק מהדפים (בעיקר בכרך הראשון). קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים, משוקמים בחלקם בנייר-דבק. קרעים חסרים גדולים בדף השער של חלק תהלים ובדפים נוספים, עם פגיעות רבות במסגרת השער ובטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר (מסגרת השער של תהלים הושלמה בצילום). בכרך השני סימני עש רבים וקשים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכות חדשות.

סדור תפילות מכל השנה כמנהג פולין, כולל פרשיות, שיר היחוד, יוצרות, סליחות הושענות ומערבות, עם תרגום ליידיש, ועם ספר תהלים ותחינות. אמשטרדם, דפוס הירץ לוי רופא וחתנו קאשמן, [תק"כ 1760].

סידור המיועד לנשים, עם תרגום ליידיש באותיות צו"ר.

שערים נפרדים עם מסגרות מאוירות לספר תהלים ולסדר התחינות.

עותק נאה בכריכת עור מקורית, מעוטרת בפינות כסף, ובאבזמי כסף נאים, חתומים בחותמת היצרן.

[1], קפד; נט, סא-קסה; קכח; קכט-קמד דף. 18 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב ומעוטר. מצב טוב. כתמים. בחלק מהדפים כתמים רבים כתוצאה מהתכהות של הנייר. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. סימני עש זעירים. חותמות הבלטה. כריכת עור מקורית, עם אבזמים ופינות מכסף. פגמים קלים בכריכה. שדרה משוקמת.

נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי צילום השער בלבד.

מקור: בית המכירות תאג' ארט, מכירה 5, ספטמבר 2022, מס' 9.

ספר חסד לאברהם – סידור כוונות האר"י, "שלשה ספרים נפתחים... סדר החול ועולת שבת ועולת החדש... מכתבי מרן מלכא קדישא האר"יאל זצוק"ל...". מנטובה, דפוס אליעזר שלמה מאיטליה, [תקמ"ג 1783].

עותק נאה, מודפס על נייר דק ואיכותי.

סידור תפילה עם פירוש, הנהגות וכוונות מפורטות, שערך המקובל רבי אברהם טובייאנה מאלג'יר, מתוך כתבי האר"י ותלמידיו.

מלבד התפילות, הספר כולל: "סדר השולחן הטהור" (סדר הסעודה עם ברכת המזון); "תיקון אות הברית" (קריאת שמע על המטה); "קול בוכים" (תיקון חצות); "סדר תיקון היום" (עם "פדיון נפש", "משפט מות", "סדר לויה", "ברכת נישואין"); "סדר תקון המגיפה", ועוד.

[1], קמ דף. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים. סימני עש זעירים במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני שפשוף של מחיקת חותמת בדף השער. כריכה חדשה.