מכתב ארוך (כ-25 שורות) בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר משאץ הגאון הקדוש רבי "שלום מאסקאוויץ". לונדון, אסרו חג [הפסח, שנות הת"ש-תש"י בקירוב].

נשלח אל גאב"ד לונדון רבי יחזקאל אברמסקי "להנשר הגדול בעל הכנפיים... הדג הטהור השוטט בים התלמוד, הרב הגאון המפורסם... יחזקאל אברמסקי שליט"א ד' יאריך ימיו ושנותיו". רוב המכתב נסוב אודות חיזוק הצניעות. האדמו"ר מבקש מהרב אברמסקי שיפעיל את השפעתו למנוע את אחד מבתי הכנסיות באנגליה, מלבטל את המחיצה של "עזרת הנשים". האדמו"ר מאריך בחומר האיסור דאורייתא של הסתכלות בנשים ובתכשיטיהן, והוא מבקש מהרב אברמסקי שיפרסם את דעת התורה בזה "שאיסור גמור הוא כן ומצוה גדולה להסיר מכשול".
בהמשך המכתב דן האדמו"ר בשאלה הלכתית בדין קמח חמץ שהתערב בקמח של פסח, ובדיני "ביטול ברוב".

האדמו"ר הקדוש רבי שלום מושקוביץ משאץ (תרל"ח-תשי"ח), מגזע האדמו"רים הקדושים רבי מיכל מזלוטשוב ורבי מאיר מפרימישלן. מגדולי האדמו"רים בדור שעבר. בקי מופלא בכל חלקי התורה וגדול בהוראה. בצעירותו נסמך ע"י המהרש"ם מברזאן ואף ישב בביתו תשעה חודשים לשימושה של תורה. עובד השם במסירות נפש, קדוש ומקובל, נודע כפועל ישועות בתפילותיו הנוראות, כבן המתחנן אל אביו. תלמיד האדמו"ר משינווא ואדמו"רי בעלזא.

כיהן ברבנות שאץ משנת תרס"ג והיה מורו ורבו של רבי מאיר שפירא מלובלין מחולל "הדף היומי". משנת תרפ"ז אדמו"ר בלונדון. חיבר ספרים רבים על הש"ס ועל התורה, בחסידות ועוד. גדולתו וקדושתו נודעו ברחבי תבל והיה נערץ ע"י גדולי האדמו"רים בדורותיו. שקדנותו היתה נדירה, היה עוסק בתורה שעות רבות והיה מפסיק רק לאכילה או לדבר מצוה. יחד עם זאת, ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה, ואנשים מכל החוגים והשכבות באו להתברך מפיו לשאול בעצתו ולקבל את פסקיו. בצוואתו הבטיח שיעורר רחמים בשמים על כל מי שיעלה לציונו, ידליק שני נרות לעילוי נשמתו ויקבל על עצמו להתחזק במצווה או בלימוד תורה (על פי בקשתו נדפסה הבטחתו זו באוהל הציון בשלוש שפות: עברית, יידיש ואנגלית).
האדמו"ר משאץ היה לוחם מלחמות השם, נגד מפירי הדת ונגד הציונות. בתקופת הקמת מדינת ישראל. פרסם האדמו"ר משאץ קונטרס פולמוס "מכתב גלוי – לממשלת מדינת ישראל יר"ה" (לונדון תש"י), ובו איים על מנהיגי המדינה שיניחו ליהודים החרדים ולמוסדות התורה לשמור על דרכם.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 25.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

מכתב מאת האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) מבאבוב. ברוקלין, ניו יורק, "יום ג' דעשי"ת" [תשרי] תשמ"ב [1981].

כתיבת ידי סופר עם הוספת ברכה בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר: "מברכם בישועה ובגמח"ט, הק' שלמהלברשטאם".
נשלח אל "...ידידי האברך היקר הרה"ח כ' מאיר פעלדמאן נ"י". האדמו"ר כותב לו: "לנכון קבלתי הפתקא ופ"נ... והנני לברך אתכם בברכת חיים ושלו'[ם] בבריאות השלימות והצלחה וסי"ד בכ"ע [וסיעתא דשמיא בכל ענייניכם] ותזכו לגדל בניקל את צאצאיכם מתוך רב נחת...".

האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם (השני) בעל "דברי שלמה" (תרס"ח-תש"ס 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" על מקומו בעיר באבוב.

רבי שלמה סייע לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה "עץ חיים – באבוב" על עשרות סניפיה בגליציה. לאחר השואה הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. הנהיג את חסידיו במשך למעלה מחמישים שנה. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות. מספריו: "כרם שלמה", "נועם שלמה", "דברי שלמה", "חכמת שלמה", ועוד.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ. מצב טוב. כתם רטיבות וסימני קיפול.

אוסף גדול ומגוון של מכתבים, מעטפות-דואר רשמיות וכרטיסי שנה טובה, מאת אדמו"רים ורבנים חסידיים. ארץ ישראל ואמריקה, המאה ה-20.

מרבית המכתבים בכתב יד, עם חתימת-ידם של האדמו"רים והרבנים. המכתבים נשלחו אל רבי שלום רוזנטל, מחשובי חסידי סאטמר ורב בית הכנסת האר"י בצפת, בעניינים שונים ומגוונים – ברכות שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה, הזכרת שמות לברכה, ענייני תורה והלכה, ענייני ציבור והכלל וענייני חסידות סאטמר, מזל טוב לשמחות, עניינים כספיים, ועוד.

בין השולחים:

• "הגאון מטורדא" רבי יוסף אדלר.

• האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם מסטרופקוב (2 מכתבי ברכות בכתב יד עם חתימת יד קדשו, ו-4 כרטיס שנה טובה מודפסים).

• האדמו"ר רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא-ירושלים.

• בנו האדמו"ר רבי ניסן רוזנבוים מקרטשניף-ירושלים (כרטיס שנה טובה).

• האדמו"ר רבי ישכר בעריש ב"ר יהושע אייכנשטיין מזידיטשוב-פתח תקווה.

• האדמו"ר רבי צבי הירש רוזנבוים מקרטשניף-סיגט (בכתב יד משמשו, "הכותב כלשונו של אדמו"ר שליט"א").

• האדמו"ר מקאליב רבי מנחם מענדל טאוב.

• רבי יצחק צבי סופר אב"ד טמשוואר פאבריק (5 מכתבים).

• בנו רבי אליעזר מרדכי אפרים פישל סופר רב בית הכנסת "קהלת יעקב" פאפא בירושלים (חתן האדמו"ר ה"ויגד יעקב" מפאפא).

• רבי מנחם זאב שטרן אב"ד ווישעווע וגבעת שאול (חותנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פורטוגל מסקולען).

• רבי אברהם שלמה הכהן כ"ץ אב"ד ריסקאווא וקהילת "ייטב לב" בבני ברק (2 מכתבים).

• רבי חיים אליהו שטרנברג, מחשובי חסידי האדמו"ר רבי יואל מסאטמר והמוציא ומביא של כל ענייני האדמו"ר בארץ ישראל; (6 מכתבים בענייני חסידות סאטמר בארץ ישראל; חלקם על ניירות מכתבים רשמים של מוסדות סאטמר).

• הגה"צ רבי אלכסנדר חיים אשכנזי (בן האדמו"ר רבי יצחק ויליצקער-אשכנזי מסטניסלאב, ובן-דודו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר).

• בנו הרה"צ רבי אלימלך אשכנזי אב"ד "התאחדות קהילת החרדים" בסאן פאולו [לימים, אב"ד "עדת ישראל" מלבורן].

• רבי אשר הלוי פולק, מרבני קרית אתא ומלפנים אב"ד בעלעניעש וראב"ד בגרוויסווארדיין (8 מכתבים וכרטיסים).

• רבי אברהם דוד הורוויץ אב"ד קהילת "עדת ישראל" בשטרסבורג ולימים חבר בד"צ "העדה החרדית" בירושלים (2 מכתבים).

• רבי צבי יהודה פוקס, מרבני פתח תקווה (3 מכתבים).

• רבי מאיר שטרן, רב היישוב מירון (2 מכתבים).

• רבי יהודה דב זינגר רב המושב בית מאיר ובהמשך רבה של גבעת שמואל (2 מכתבים).

• רבי שמואל הלוי ואזנר אב"ד זכרון מאיר (כרטיס שנה טובה, במעטפה רשמית).

• רבי אהרן צבי בריסק אב"ד טשעקא וראש ישיבת אראד (3 מכתבים + הזמנה מודפסת מטעם "ישיבת מהר"ם בריסק-נתניה, ל"מספד מר" לשלושים של הרב בריסק).

• רבי ישראל יעקב קרויס, שו"ב בפתח תקוה (תלמיד המהרש"ג מסמיהעלי וחסיד האדמו"ר מקאסאני; גיסו של רבי שלום רוזנטל).

• רבי חנני' יו"ט ליפא שווארץ, מנהל מוסדות חסידות סאטמר בירושלים (2 מכתבים).

• רבי יעקב שמריהו סג"ל דייטש רב דקהל "חוג חתם סופר" בפתח תקוה (מכתב וכרטיס שנה טובה).

• מזכיר מועצת גדולי התורה רבי שלמה זלמן מוזס.

• ועוד.

באוסף ישנם גם שלושה מכתבים מאת רבי שלום רוזנטל, אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ומשמשו בקודש רבי יוסף אשכנזי: הזכרת שמות לברכה ובקשת ברכות לרגל שמחות במשפחתו; תיקון בית הגה"ק מטאלשווא (חמיו של ה"ייטב לב" מסיגט) בעיר העתיקה בצפת; שאלות הלכתיות בעניין מנהגי צפת; ועוד.

האוסף כולל בנוסף:

• שש-עשרה מעטפות-דואר רשמיות ריקות או הנושאות חותמות דיו רשמיות, של האדמו"ר רבי משה טייטלבוים מסאטמר בעל ה"ברך משה" (2), האדמו"ר רבי מרדכי דוד טייטלבוים מהוסאקוב-באר שבע, האדמו"ר רבי ישכר בעריש אייכנשטיין מזידיטשוב-פתח תקוה (3), האדמו"ר רבי צבי הירש רוזנבוים מקרטשניף-סיגט (2), רבי שמואל הלוי וואזנר אב"ד זכרון מאיר, בני ברק (4); האדמו"ר רבי אשר ישעיה הלוי רוטנברג מקאסאני (2), ועוד.

כ-90 פריטי נייר (מכתבים, כרטיסים ומעטפות), מתוכם כ-55 פריטים חתומים. גודל ומצב משתנים.

מכתב "שנה טובה" מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ערב ראש השנה תש"ו [1945].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח לירושלים אל שאר-בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים. הרבי מברכו: "לקראת השנה החדשה... הנני מברך אותו ואת ב"ב [בני ביתו] יחיו... בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות ולגאולה שלמה".

המקבל, הרב החסיד רבי עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד בירושלים, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי (נייר דק). 13X14 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק (קרועים). סימני קיפול וקמטים. כתמים קלים.

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, "ימי חנוכה" תשכ"ו [1965].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), אל הרה"ח ר' שלום משה נמירובסקי בירושלים, לרגל חג החנוכה. הרבי כותב: "מאשר הנני קבלת מכתבו... ויהי רצון שיבשר טוב בתוכנו, והרי הימים, ימים זכאין, ימי חנוכה, זמן נסים וישועות בגשמיות וברוחניות, ימים טובים בהלל והודאה". 

בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו: "[בברכה] לרפואה".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.