מכירה פומבית 98 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, דפוסי ירושלים, מכתבים וכתבי-יד, חפצי קודש
- (-) Remove letter filter letter
- and (164) Apply and filter
- ירושלים (81) Apply ירושלים filter
- jerusalem (81) Apply jerusalem filter
- דפוסי (75) Apply דפוסי filter
- ספרים (75) Apply ספרים filter
- כרוזים (75) Apply כרוזים filter
- חתומים (75) Apply חתומים filter
- וקונטרסים, (75) Apply וקונטרסים, filter
- ומכתבים (75) Apply ומכתבים filter
- הראשונים (75) Apply הראשונים filter
- וקונטרסים (75) Apply וקונטרסים filter
- book (75) Apply book filter
- booklet (75) Apply booklet filter
- booklets, (75) Apply booklets, filter
- earli (75) Apply earli filter
- in (75) Apply in filter
- print (75) Apply print filter
- proclam (75) Apply proclam filter
- sign (75) Apply sign filter
- יד (60) Apply יד filter
- וכתבי (60) Apply וכתבי filter
- manuscript (60) Apply manuscript filter
- רבנים (47) Apply רבנים filter
- וכתבי-יד (47) Apply וכתבי-יד filter
- וכתבייד (47) Apply וכתבייד filter
- חשובים (47) Apply חשובים filter
- מכתבי (47) Apply מכתבי filter
- by (47) Apply by filter
- import (47) Apply import filter
- rabbi (47) Apply rabbi filter
- מכתבים (42) Apply מכתבים filter
- חסידות (30) Apply חסידות filter
- מליובאוויטש (17) Apply מליובאוויטש filter
- וקונטרסי (17) Apply וקונטרסי filter
- חב (17) Apply חב filter
- חבד (17) Apply חבד filter
- חלוקות (17) Apply חלוקות filter
- מהרבי (17) Apply מהרבי filter
- חב"ד (17) Apply חב"ד filter
- "חלוקות" (17) Apply "חלוקות" filter
- chabad (17) Apply chabad filter
- chalukkot (17) Apply chalukkot filter
- from (17) Apply from filter
- lubavitch (17) Apply lubavitch filter
- pamphlet (17) Apply pamphlet filter
- rebb (17) Apply rebb filter
- the (17) Apply the filter
- chassidut (13) Apply chassidut filter
- document (12) Apply document filter
מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקאפ, ראש ישיבת "שער התורה" בגרודנה. ט"ו תמוז תרצ"ד [1934].
נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, שכיהן באותה העת כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, בתודה על קבלת ספרו "חזון יחזקאל" על התוספתא. רבי שמעון כותב לו כי "למרות רובי טרדותי וקוצר רוחי יגעתי קצת לעבור במועף על ספרו, ורשמתי עלי גליון איזה הערות, אשר הנני מצרף בזה, וזה יערב לפני'[ו] למען רווחא שמעתתי'[ה]". הוא מוסיף וכותב: "ואם עוד יעלה בכחי לכתת רגלי לבוא למדינתו לרפא בדקי הישיבה, אשלם תודתי במו פי, אבל עדיין עניין זה בספק, כי מעת לעת המצב גם שם משתנה, ולא אדע אם אמצא אוֹן בנפשי לעת זקנתי לעשות צעד כזה" [לנסוע לאנגליה]. רבי שמעון מבקש מהרב אברמסקי "לשום לבו להטיב לישיבתנו בכל עת מצוא, כי מצוקת נפשנו בכלכלתה אין להעלות עלי גליון...".
בחתימת המכתב מברך רבי שמעון שקופ את בעל ה"חזון יחזקאל" שיזכה להתקדם במפעל הפרשנות של התוספתא: "והנני חותם בברכה שיזכה כתר"ה לגמור מחשבתו הרצויה בהוצאת שאר חלקים על התוספתא כנפשו הטהורה וכברכת הדו"ש המברכו בברכה משולשת [=ברכת כהנים], שמעון יהדא הכהן שקאפ".
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש), מגדולי גאוני דורו, וגדול מוסרי התורה מדור לדור בישיבות ליטא. תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וואלוז'ין שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 ר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], בה הנחיל לרבים את שיטת עיונו בהגיון חדש – השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. כיהן ברבנות בריינסק ומאלטש. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה, ובאותה תקופה נתמנה לרבנות בפרבר העיר גרודנה (בשכונת אחה"נ = אחורי הנהר). חיבוריו: "שערי יושר", "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן", מהווים עד היום מורי הדרך וספרי היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
1 דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
המכתב שלפנינו ותצלומו נדפסו בספר "מלך ביפיו", עמ' 253.
מכתב ארוך (17 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי ברוך דוב ליבאוויץ, ראש ישיבת קאמעניץ. [קמניץ?], ד' אדר תרצ"ט [1939].
בקשת עזרה וארגון סיוע לכולל-האברכים בישיבת קמניץ, שהוקם באותה תקופה. נשלח אל קרובו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי ראב"ד לונדון [נשותיהם היו בנות-דודות, שכן הרבנית ביילא צימרמן מקרמנצוג' חמותו של רבי ברוך בער, הייתה אחותו של הרב יש"י ירושלימסקי חמיו של הרב אברמסקי].
המכתב פותח בדברי ברכה וכבוד התורה: "החיים והשלו'[ם] מן השמים אל כבוד בעשב"ז [בעל שארת בשר זוגתי] הגאון הגדול פאר הדור אוצר היראה כפשת"ה ר' יחזקאל נרו יאיר אברמסקי שליט"א, ראב"ד בלונדון. הע' ית"ש [העליון יתברך שמו] יברך את כ"ג עם ביתו הרבנית הצדקנית שתחי' ואת כל צאצאיו שי'[חיו] הנחמדים, ונזכה כולנו לראות בגאולתן של ישראל ובבוא משיחנו בב"א".
בהמשך המכתב מספר רבי ברוך בער על הקמת כולל האברכים בישיבה הקדושה לפני שנה אחת, ועל הצורך הגדול בהרחבת מספר הלומדים בכולל:
"...הנה מוסד הכולל אשר נעשה בישיבתנו הק' אשר זה שנה בינינו, נראה כי רב ברכה בו, וע"כ אף כי הדוחק והחוסר לזה רב, בכ"ז הרי נראה כי מחויבים אנו לסבול הלחץ והדוחק בשביל ההקמה הגדולה להתורה הקדושה שבו, והנסיון הורה כי ההכרח גדול להרחיבו, דאי לא לא יקויים ח"ו הדבר, ואמנם עומדים על הפרק אברכים גדולי התורה להתקבל אשר יהיו לברכה בישראל, וע"כ אבקש מכ"ג להשתדל ולמצוא עזרה ותמיכה עבור המוסד, אשר על ידי אמצעים לא גדולים יוכל להבנות הקמה גדולה להתורה הק', ואף שידוע טרדת כ"ג שי'[חיה] מכל הפרעות והצרות של עמנו... עכ"ז לא אחדול מלבקש עבור התורה הק' שהיא כל חיינו ואורך ימינו, ובקום עלינו המן הרשע אז הושיבו אבותינו ישיבה ללמוד הלכות עומר וקמיצה, ובזה רמה קרננו כאמור... אבטח בצדקת כ"ג שי כי ישים לבו לזה, והנני הדו"ש תורתו הקדושה והמברכו, בשב"ז [בעל שארת בשר זוגתו] ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק (חתן הגאון הצדיק רבי יעקב משה דירקטור אב"ד מוש). לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים קטנים בשוליים.
המכתב שלפנינו נתפרסם במאסף ישורון, כרך כא, תשס"ט, מדור הזכרון "יחי ראובן", עמ' שצו-שצז.
מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ], ט"ו טבת תרצ"ח [1937]. יידיש.
נשלח אל נדיבי הישיבה, בני משפחת פייגין מפילדלפיה, ארה"ב. רבי ברוך בער מרעיף עליהם במכתבו צרור ברכות ותודות על תמיכתם הנדיבה בישיבה. הוא גם כותב להם כי ביום ג' טבת ציינו בישיבה את יום ה'יארצייט' של קרובתם הינדע חנה בת ר' שלמה זלמן נ"ע, באמירת קדיש ע"י "תלמיד חכם גדול מישיבתנו הקדושה" ("א גרויסער תלמיד חכם פון אונזער הייליגע ישיבה האט געזאגט קדיש"), ובתפילת "יזכור" לעילוי נשמתה, על פי תקנות הישיבה.
רוב המכתב מודפס במכונת כתיבה, ובסיומו שש שורות עם ברכות חמות ולבביות, בכתב יד-קדשו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ: "...איך קום אייך צוא בענטשין מיט אייער פרויא הגבירה הצדקנית שתחי' לאורך ימים ושנים טובים מיט אללע ברכות והצלחות, אורך ימים ושנים טובים, עושר ואושר, און איהר זאלט געבענטשט ווערין מיט דער ברכה פון 'ברוך אשר יקים' וגו', און מיר זאלין זוכה צו זעהען דיא גאולה און דעם קלאינג פון משיח [=הנני לברך אתכם ואת רעייתך הגבירה הצדקנית שתחיה לאורך ימים ושנים טובים, בכל הברכות וההצלחות, אורך ימים ושנים טובים, עושר ואושר, ותקויים בכם ברכת התורה הקדושה 'ברוך אשר יקים' וגו', ונזכה לראות את הגאולה ולשמוע פעמי משיח], המברכו ומכבדו, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל "ברכת שמואל" על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 29.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב ארוך (כעמוד וחצי) בדברי תורה, בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי ראובן גרוזובסקי, מראשי ישיבת קמניץ בפולין ומגדולי ראשי הישיבות בארה"ב. ברוקלין, ניסן תש"ח [1948].
נשלח אל קרובו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון, בתודה על ספרו "חזון יחזקאל" על מסכת בבא קמא. רוב המכתב עוסק בדברי תורה באחת הסוגיות, אשר נדונה בספר "חזון יחזקאל".
הגאון רבי ראובן גרוזובסקי (תרמ"ז-תשי"ח), בנו של רבי שמשון גרוזובסקי מרבני מינסק, וחתנו הגדול של רבי ברוך בער ליבוביץ ראש ישיבת קמניץ (חמותו הרבנית ליבוביץ הייתה בת-דודה של הרבנית אברמסקי). בבחרותו היה מגדולי תלמידיו של ה"סבא מסלבודקה". גאון מופלג מגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארה"ב. יד ימינו של חותנו הגדול בהנהגת ישיבת קמניץ. בשנות השואה נמלט לווילנא ולליטא העצמאית יחד עם ישיבת קמניץ וחותנו הגרב"ב, ולאחר תלאות רבות הגיע לארה"ב, שם עמד בראשות "בית מדרש עליון" של ישיבת "תורה ודעת" ומראשי "מועצת גדולי התורה בארה"ב". נודע במאמריו החריפים נגד הלאומנות והציונות, שנדפסו בספר "בעיות הזמן". שיעוריו העמוקים נדפסו בארבעת חלקי "חידושי רבי ראובן" ובספרים נוספים שנדפסו מתורתו. לא ידוע לנו אם הדברים שבמכתב שלפנינו כבר נדפסו, אבל בספרו חידושי רבי ראובן (בבא קמא, סימן ב), הוא עוסק בסוגיא זו.
2 דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי צבי הירש פערבער מזקני רבני לונדון. לונדון, [תש"י 1950].
נשלח אל ראב"ד לונדון הגאון רבי יחזקאל אברמסקי. מכתב אודות טקס "קאנפארמישאן לנערות [=חג הבגרות, קונפירמציה Confirmation] הנהוג אצל הליבראלים שלקחו זה מדת הקאתוליקן...". הרב פרבר מספר את ההיסטוריה של הפולמוס בין רבני אנגליה אודות קיום טקס זה, ואת פיטוריו של הרב פרבר מתפקידו ברבנות בעקבות עמידתו על דעתו בנושא חשוב זה יחד עם הרב ד"ר שאנפלד – נגד דעת הרב הראשי ד"ר הערץ (עד שראשי קהילתו החזירוהו לתפקידו בהמשך): "והרבה נלחמתי נגדו... ואיימו לי להסכים ואם לא יסלקוני, ובחרתי לסלק עצמי מרבנותי ולא להסכים, כי שאלתי כל גדולי הדור ואמרו שזה אביזרא דע"ז וג"ע [דעבודה-זרה וגילוי-עריות] ותשובותיהם בידי...". הוא מספר בהמשך כי הוא עורר את הנושא ב"כנסיה הגדולה" שהתקיימה בווינה "באספת כל גדולי הדור ואדמו"רי החסידים – וכולם הסכימו שזה אסור דאורייתא חוקת הגויים אביזרא דע"ז וג"ע (כי חוק הזנות שונה להקל אחר חג הבגרות הזה) וחלילה להסכים בשום אופן, והגאון ר' אהרן לעווין הי"ד הי'[ה] שם המזכיר וכתב בפנקס פסק הלכה הזאת לזכרון...".
הרב פרבר מבקש מהרב אברמסקי שישכנע את הרב הראשי החדש (הרב ד"ר ישראל ברודי), לבטל את קיומי הטקסים הללו, והוא משבח את הרב ברודי: "...שהטשיף-רבי דהאידנא הוא איש ישר וכשר (כי הכרתי הוריו ואביו-זקנו הרב ר' צמח זצ"ל מקובנה), אקוה כי ישמע לקול כ"ג שליט"א לחדול מזה, ורק לקבוע סדר לימוד לנערות הראוי להן ולקבוע להן פרסום או תעודות – כי כן נהג רב מפורסם באשכנז – ובלא סערמאן וסערוויס שזה חוקת הגויים".
הגאון רבי צבי הירש פרבר (תרל"ט-תשכ"ז, 1879-1966), מגדולי הרבנים באנגליה. נולד בסלבודקה, למד אצל הגאון רבי יצחק אלחנן, ואצל רבי יצחק בלאזר ורבי נפתלי אמסטרדם תלמידי רבי ישראל מסלנט. בשנת תר"ע בא לאנגליה ובמשך למעלה מחמישים שנים היה לאחד מעמודי התווך של היהדות החרדית בלונדון ובאנגליה. בתחילה כיהן כר"מ בישיבת מנצ'סטר, ולאחר כמה שנים עבר לכהן ברבנות במערב לונדון. ייסד את "ועד הרבנים החרדים" בלונדון. נודע בבקיאותו בש"ס ופוסקים והיה דרשן נפלא. מספריו: "כרם הצבי" "חקרי הלכות" "שיח צבי" ועוד.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
אוסף גדול של למעלה משישים מכתבים – מכתבים שנשלחו אל רבי צבי הירש פרבר מרבני אנגליה ובני משפחה, ומכתבים ששלח רבי צבי הירש פרבר אל מוסדות התורה בירושלים. שנות התר"ס-התש"י בקירוב.
האוסף כולל מכתבים מרבני אנגליה, בעניינים ציבוריים ופרטיים, והתכתבויות בדברי תורה ועבודת הרבנות. בין כותבי המכתבים מרבני אנגליה, ניתן למנות את הרבנים:
רבי מאיר צבי יונג, לונדון (7 מכתבים); רבי אביגדור שאנפלד, אב"ד "עדת ישראל" לונדון; רבי שמואל יצחק הילמן, גלאזגו ולונדון (10 מכתבים; שנות התר"ע בקירוב. באחד המכתבים הוא דן על דרכי הפעולה בענין "משפט בייליס"); רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, דבלין (3 מכתבים); רבי בנימין בינש אטלס, גלאזגו (2 מכתבים); רבי איסר יהודה אונטרמן, ליברפול; רבי יהודה ליב אסטרינסקי, לידז (4 מכתבים); רבי מנחם דוב דאגוצקי, מנצ'סטר; רבי פנחס הלוי וייצמאן, מנצ'סטר; רבי שמריהו יצחק בלאך, לונדון (2 מכתבים); רבי זאב וויינבערג, אוקספורד; רבי יעקב שכטר, בלפסט; רבי יעקב טסלר, לידז; רבי בצלאל במהרי"ח דייכעס, אדינבורג; רבי פנחס יעקב גערבער, לונדון; ועוד.
כמו כן כולל האוסף: מכתב מאת רבי אברהם מ"ש פראנקל, ראש הלשכה האורתודוקסית בבודפסט, שבט תרפ"ד; מכתב מאת רבי יצחק יהודה ב"ר שרגא עזריה ספיר (מרבני ליטא ופתח תקווה), תל אביב, שנות התר"צ בקירוב; שני מכתבים מאת גיסו רבי יוסף שרשבסקי מירושלים; 17 מכתבים שכתב רבי צבי הירש פרבר אל מוסדות התורה בירושלים, לונדון, שנות התר"צ-התש"י בקירוב.
הגאון המפורסם רבי צבי הירש פרבר (תרל"ט-תשכ"ז, 1879-1966), מגדולי הרבנים באנגליה. נולד בסלבודקה, למד אצל הגאון רבי יצחק אלחנן, ואצל רבי יצחק בלאזר ורבי נפתלי אמסטרדם תלמידי רבי ישראל מסלנט. בשנת תר"ע בא לאנגליה ובמשך למעלה מחמישים שנים היה לאחד מעמודי התווך של היהדות החרדית בלונדון ובאנגליה. בתחילה כיהן כר"מ בישיבת מנצ'סטר, ולאחר כמה שנים עבר לכהן ברבנות במערב לונדון. ייסד את "ועד הרבנים החרדים" בלונדון. נודע בבקיאותו בש"ס ופוסקים והיה דרשן נפלא. מספריו: "כרם הצבי" "חקרי הלכות" "שיח צבי" ועוד.
62 מכתבים. גודל ומצב משתנים. חלקם על גלויות דואר ועל ניירות מכתבים רשמיים.
אוסף של למעלה מעשרים אישורים ומכתבי רבנים העוסקים בהתרת נשואין של רווקות ורווקים שנישאו באירופה בנישואין פיקטיביים על מנת לקבל אשרות-עליה (סרטיפיקטים) לארץ ישראל. אירופה וארץ ישראל, שנות התר"צ בקירוב.
בשנות התר"פ והתר"צ, בעקבות ההגבלות ומכסות ההגירה שהטילו שלטונות המנדט הבריטי על עליה לארץ ישראל, ערכו רווקות ורווקים רבים באירופה נישואין פיקטיביים, על מנת להשיג אשרת-עליה שמאפשרת לזוג נשוי לעלות תחת רישיון בודד. בשל כך, התקיימו באותה תקופה בבתי הדין ובמשרדי הרבנויות בערי ארץ ישראל דיונים רבים וגביות עדות לשם מתן אישור "ביטול נישואין".
לפנינו אוסף מגוון של אישורים, תעודות ומכתבי רבנים בארץ ישראל ובאירופה העוסקים בסוגיה זו (חלקם על ניירות מכתבים רשמיים), חלקם עם רישומים שונים של הרבנים בארץ ישראל מקבלי המכתבים, הרב בן ציון חי עוזיאל (הכותב בכתב ידו על המכתבים: "לסמוך על תעודה זו") ועוד.
בין הכותבים: • רבי לוי אווצינסקי אב"ד מיטוי (תרל"א-נספה בשואה). • רבי חיים דובער גינזבערג אב"ד דולהינוב וונקובר (נפ' תשכ"ג; חתן האדמו"ר רבי חיים יחזקאל טאוב מאוזרוב). • רבי יעקב זילבערשטיין אב"ד רובע פראגא שבווארשא וחבר ועד הרבנים לעדת ווארשא (נפ' תש"א). • רבי יעקב יחיאל רובינשטיין מו"ץ בווארשא. • רבי צבי הירש מנדלסון אב"ד ווישניץ ובהמשך מו"ץ ברובע פראגא שבוורשא. • רבי צבי הירש רימלט אב"ד זאלקווא (תרל"ה-תש"ג, נספה בשואה). • רבי ברוך לאזנאווסקי אב"ד אויאזד ופביניץ בעל "שעשועי רעיונים" (תרנ"ט-תש"ג, נספה בשואה). • רבי ישראל מאיר קריניצקי אב"ד לאנדוואראווע (נספה בשואה). • רבי יהושע ב"ר יהודה שרגא אבלסון אב"ד הומל וויסוצקי (תרמ"ח-תש"ב, נספה בשואה). • רבי שמואל רודניא מו"ץ בקובנא ורבי גרשון ליב גוטמאן מו"ץ בקובנא. • רבי ישראל שלמה רוזנסון מו"ץ בקובנה (תרמ"ח-ת"ש). • רבי יוחנן זופאוויץ (זרחי) אב"ד רדווילישקי ובהמשך בטבריה (תרל"ד-תש"ז). • רבי דוד אביגדור אב"ד אנדריכוב (תרנ"ח-נספה בשואה). • רבי ישראל היילפרן אב"ד ושליקוב. • רבי שמואל אהרן שזורי (וובר). • רבי בנימין מובשוביץ רבה של הרצליה (תרנ"ג-תשי"ג). • ועוד.
22 מכתבים ואישורים. גודל ומצב משתנים.
אוסף של למעלה מארבעים תעודות, אישורים ומכתבי רבנים מרחבי-תבל העוסקים בעניני קידושין וגיטין ובנושאים שונים. אירופה, אמריקה וארץ ישראל, שנות התר"ע-תש"י בקירוב.
מרבית המכתבים נשלחו אל הרבנות הראשית ליפו ותל-אביב. חלקם על ניירות מכתבים רשמיים. על גבי רבים מן המכתבים מופיעות חותמות משרדיות של הרבנות בארץ ישראל, ורישומים שונים של הרבנים בארץ ישראל מקבלי המכתבים, בעיקר בכתב ידו של הרב בן ציון חי עוזיאל, שכיהן אז כרב ראשי ביפו ותל אביב.
בין המכתבים מרבני חו"ל:
• מכתב רבי משה שמעון זיוויץ רב קהילת "בני ישראל" בפיטסבורג, אל רבי שלמה הכהן אהרונסון רבה הראשון של תל אביב. [פיטסבורג, ארה"ב], תרצ"א [1930].
• מכתב רבי דוד פאיאנס ראב"ד ביאליסטוק, אל רבי שלמה הכהן אהרונסון. ביאליסטוק, טבת תרצ"ב [1931].
• מכתב רבי יחיאל הלוי קסטנברג אב"ד ראדום, אל רבי שלמה הכהן אהרונסון. ראדום, טבת תרצ"ו [1935]. בצדו השני של הדף טיוטת מכתב-תשובה בכתב ידו של הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל.
• מכתב רבי משה קאהלענבערג אב"ד מץ. מץ, תרצ"ו [1936].
• מכתב רבי משה חיים מירוויש אב"ד קייפטאון. קייפטאון, דרום אפריקה, חשון תרצ"ו [1935].
• מכתב רבי פנחס אסעלקא אב"ד לובמלא. לובמלא (לובמול), תרצ"א [1931].
• מכתב רבי יעקב זילבערשטיין אב"ד רובע פראגא שבווארשא וחבר ועד הרבנים לעדת ווארשא. פראגא, תרצ"ג [1933].
• תעודת נישואין (בכתב יד) מאת רבי צבי הירש מנדלסון אב"ד ווישניץ ובהמשך מו"ץ ברובע פראגא שבוורשא. פראגא, תרצ"ו [1936].
• מכתב רבי שמואל יצחק הלוי סג"ל, על נייר מכתבים רשמי של אביו רבי משה מנחם יוסף הלוי סג"ל ראב"ד לודז (נכד הגאון רבי אליהו חיים מייזל). לודז, כסלו תרצ"ב [1931].
• מכתב רבי ישראל שלמה רוזנסון מו"ץ בקובנה. קובנה, תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי יוסף יהודה נעבענצאהל אב"ד בראדשין. בראדשין, תרצ"ו [1936].
• מכתב רבי יהודה הכהן רובין מו"ץ בפריז (מתלמידי ה"קדושת יו"ט" מסיגט, בן רבי ישעיה הכהן רובין אב"ד מיהאליפאלווא). פריז, תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי יעקב פריימאן אב"ד ברלין, אל רבי יוסף צבי הלוי "רב הכולל למחוז יפו ותל אביב". ברלין, תרצ"ב [1932].
• מכתב רבי אברהם יצחק פייבלזון אב"ד מציענסק וממייסדי וממנהלי ועד הרבנים בניו יורק. ניו יורק, כסלו ת"ש [1939].
• מכתב רבי אלימלך קאוואליענקא (קובלנקו), רב ביה"כ ספרד אנשי אוסטרפולי בברוקלין. ברוקלין, תרצ"ב [1932].
• תעודת רווקות (בכתב יד) מאת רבי שמשון סג"ל ביליצר שו"ב ומו"ץ בעיר ריטשע. ריטשע, תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי שמעון יעקב הלוי גליקסברג אב"ד אודסה. אודסה, תשרי תרצ"ה [1934].
• מכתב רבי שמואל יום טוב הלוי ברוט אב"ד אנטוורפן. [אנטוורפן, תרצ"ח 1937].
• מכתב רבי יעקב מאיר סגלוביץ אב"ד בריסל, אל רבי משה אביגדור עמיאל אב"ד תל אביב. בריסל, תרצ"ו [1936].
• מכתב רבי צבי (הרמן) פרידנטל אב"ד מילאנו. מילאנו, תשי"א [1951].
• ועוד.
בין המכתבים מרבני ארץ ישראל:
• מכתב ארוך (על נייר מכתבים רשמי של "מושב זקנים וזקנות המאוחד" בירושלים); אל משרד הרבנות בעיר יפו, בענין גט שהיו מעורבים בו בד"צ הפרושים בירושלים, בד"צ דקהל החסידים, רבי אברהם צבי שור, רבי דוד ליפמן שאווקס, ורבנים נוספים. המכתב אינו חתום (וכנראה שסופו חסר). ירושלים, אב תרע"ד [1914].
• מכתב "רשות נשואין" מטעם הרבנות הראשית לארץ ישראל, חתום בחתימת-ידם ובחותמתם של הראשון לציון רבי יעקב מאיר ושל מזכיר הרבנות רבי יוסף חי פאניז'יל. ירושלים, תרפ"ג [1923].
• תעודת רווקות (בכתב יד, בעברית ובצרפתית) בחתימתם של רבי ברוך מרקוס רבה הראשי הראשון של חיפה, רבי אליהו ריינה רבה הראשי הספרדי של חיפה ורבי יהושע קניאל דיין בחיפה (ולימים רבה הראשי). חיפה, תרפ"ו [1926].
• פסק דין, בחתימת הרבנים הראשיים לתל אביב ויפו, רבי משה אביגדור עמיאל ורבי בן ציון חי עוזיאל. תל אביב, סיון חצר"ת [1938].
• מכתב רבי אברהם ורנר אב"ד נתניה (תר"נ-תשל"ח), אל רבי שלמה זלקינד לנדרס אב"ד רמת גן. [נתניה], תש"ב [1942].
• מכתב רבי אהרן וינשטיין ראש ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק (תרנ"ג-תשכ"א). תל אביב, חשון תש"ג [1942].
• ועוד.
41 מכתבים ואישורים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני-טוב.
דף גדול בכתב יד (כתוב משני צדדיו), העתקת מכתבים מאת הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק (לימים רבה הראשי של ארץ ישראל), מתקופת שהותו בס. גאלן בשוויץ, בשנת תרע"ה, בתקופת מלחמת העולם הראשונה. חלק מן המכתבים לא נדפסו.
כפי הנראה, העתקת המכתבים שלפנינו היא בכתיבת בנו רבי צבי יהודה הכהן קוק – הרצי"ה. חלק מהמכתבים עוסקים בענייני הלכה ובדברי תורה וחלקם בענייני ציבור ועניינים אישיים ומשפחתיים.
הדף שלפנינו כולל:
• העתק מכתב מתאריך י"ז שבט תרע"ה, הממוען אל הוריו ("הורי היקרים עטרות ראשי ומחמדי נפשי..."), בין היתר הוא כותב: "פה כאשר אנו מוכרחים להתעכב במדינת שויץ הקטנה קשה מאד לעבוד לטובת אחינו באה"ק אשר מאד כמה נפשי לצאת לעזרתם. מצב הפרנסה לקוי גם פה מתגרת המלחמה האוכלת בכל פה... אבקש מאד לשמחני עוד בדבריכם היקרים, האוכל לתאר לפניכם כמה יקרו לנו בכלל כל ענייני אה"ק כל דבר גדול וקטן ממקום משאת רוחנו ותקות נפשנו אה"ק ת"ו...". בגוף המכתב מפלפל הרב קוק בסוגיית "קציצת בהרת" בשבת. למיטב ידיעתנו, מכתב זה לא נדפס.
• העתק מכתב מתאריך כ"א שבט תרע"ה, אל הרב זאב ראם, בעניינים אישיים, עם תשובה בעניין הסרת שו"ב מחזקתו. נדפס באגרות הראי"ה ח"ב, סימן תשטז; החלק ההלכתי נדפס גם בשו"ת דעת כהן, סימן ה.
• העתק מכתב מתאריך כ' שבט תרע"ה – מכתב חיזוק ל"ידידי החביבים בני ציון היקרים ומסולאים יושבי גלות מצרים..." (נכתב אל היהודים שגורשו על ידי העות'מאנים לאלכסנדריה שבמצרים בתחילת מלחמת העולם הראשונה). אחר חתימת המכתב דורש הרב קוק בשלומו של "ידידי היקר הר"מ ליזעראוויץ נ"י חתנו של ידי"נ הרה"ג ר"ז [=רבי זלמן] שך נ"י" ובשלום "ידי"נ מחו'[תני] הרה"ג רא"מ סלוצקין שליט"א". גוף המכתב נדפס באגרות הראי"ה ח"ב, סימן תשטו, אך התוספת עם דרישות השלום – לא נדפסה.
• העתק מכתב מתאריך כ"ד שבט תרע"ה, לרבי אריה דוב ריטער אב"ד רוטרדם, ידידו של הרב קוק – מכתב ארוך בעניין עזרה לתלמידי חכמים ומוסדות התורה בארץ ישראל בתקופת המלחמה ("קול שוועת אחינו היושבים בארצנו הקדושה עולה באזניי..."). למיטב ידיעתנו, מכתב זה לא נדפס.
• העתק מכתב מתאריך כ"ו שבט תרע"ה, לפרופ' דוד סימונסון (אגרות נוספות אליו באגרות הראיה ד, ו) – נדפס באגרות הראי"ה, כרך רביעי (מהדורה חדשה, בהוצאת מכון הרצי"ה, תשע"ח), עמ' תקכא.
[1] דף, כתוב משני צדדיו. 34 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים בשוליים ובסימני הקיפול, עם פגיעות קלות בטקסט. דהיית דיו במספר מקומות.
מכתב הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק הרב הראשי לארץ ישראל. ירושלים, אדר ב' תרצ"ב [1932].
מודפס במכונת כתיבה, ובסופו חתימת ידו של הראי"ה קוק וכמה שורות נוספות בכתב ידו. נשלח ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, שבאותה השנה נתמנה לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון. המכתב קורא לבוא לעזרת "הישיבה המרכזית העולמית", ובסופו לאחר החתימה, הוסיף הרב קוק: "נ. ב. ברכת שלומי ממעמקי לבב לכ"ג לכבוד הרבנות בעדת קודש זו החקוקה על לוח לבבי לכבוד וחבה מאז דעתי אותה. ידי"ע הנ"ל".
בשנת תרצ"ב הצליח הרב אברמסקי להמלט מהמאסר ברוסיה (לאחר רדיפות רבות של השלטון הבולשביקי ושנתיים של מאסרים והגלייה לסיביר בעקבות כהונתו ברבנות סלוצק) ולהגיע לאנגליה, בה התמנה לרבנות קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, בה כיהן בעבר הראי"ה קוק, בתקופת שהותו בלונדון בשלהי מלחמת העולם הראשונה.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב ארוך (2 עמ') בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם דובער כהנא שפירא, אב"ד קובנא, בעל ה"דבר אברהם". "קייטנא על יד קאוונא" [עיירת קיט ליד קובנה], כ' סיון תרצ"ב [יוני 1932].
נשלח ללונדון, אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, שבאותה השנה יצא לחופשי מרוסיה הבולשביקית ונתמנה לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון. ה"דבר אברהם" כותב לו על קבלת הרבנות בקהילת מחזיקי הדת: "שמחתי שמחה רבה לקראת מכתבו היקר. ברכתי ברוך מתיר אסורים ומציב גבול, כי זה כמה שנים קראתי את שמו למשרה כבודה זו, אבל הגבלן גבל. ב"ה אשר הי' בעזרו ויוציא למרחב רגלו, ומשנה שמחה שמחתי בהקשיבי כי אחינו בלונדון השכילו להכיר את ערכו הרב והנעלה. הנני מביע לידידי וביתו ולעדתו היקרה ברכה מקרב לב, כי יהי' לכולכם להצלחה ולברכה ויהי נועמו על עדתו ונועם ה' עליכם...".
המשך המכתב הוא בנושאים שונים – אודות מאמר בדברי תורה שפרסם הרב אברמסקי, בענייני ציבור (ומוזכר "הגרח"ע שליט"א"), ובעניינים משפחתיים.
הגאון רבי אברהם דובער כהנא שפירא (תרל"א-תש"ג), בעל "דבר אברהם", מגדולי רבני דורו המפורסמים, בנו של הגאון רבי זלמן סנדר כהנא שפירא וחתנו של "הגדול ממינסק" רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן. תלמיד ישיבת וואלוז'ין. כיהן ברבנות בסמילוביץ, ובשנת תרע"ד התקבל לרבנות העיר הגדולה קובנה (על מקומו בסמילוביץ נתמנה הרב אברמסקי, שכיהן קודם לכן כאב"ד סמוליאן). ספרו הלמדני "דבר אברהם", שחלקו הראשון נדפס לראשונה בשנת תרס"ו, הוציא לו שם עולם וכבר בדורו פלפלו בדבריו גדולי הרבנים. שמו נודע כאחד ממנהיגיה הגדולים של היהדות ו"אגודת הרבנים" במדינת ליטא, ובשנת תרפ"ד יצא לארה"ב למסע הרבנים המפורסם, יחד עם ה"כלי חמדה", הגראי"ה קוק והגרמ"מ עפשטיין. בפרוץ השואה שהה בביקור בשוויץ, אך הוא חזר לקובנה, באמרו כי קברניט לא נוטש את הספינה בעת סערה. נפטר בגטו קובנה, כשאלפי יהודים ליוו את מיטתו לקבורה.
בשנת תרצ"ב הצליח הרב אברמסקי להמלט מהמאסר ברוסיה (לאחר רדיפות רבות של השלטון הבולשביקי וכשנתיים של מאסרים והגלייה לסיביר בעקבות כהונתו ברבנות סלוצק) ולהגיע לאנגליה, בה התמנה לרבנות קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון.
נייר מכתבים רשמי, 29 ס"מ. כתוב משני צידיו, 27 שורות בכת"י. מצב טוב. כתמים, קמטים וסימני קיפול.
מכתב בכתב ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי משה מרדכי עפשטיין, ראש ישיבת חברון כנסת ישראל. ירושלים, שבט תרצ"ג [1933].
נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, שכיהן באותה העת כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, בבקשה לעזרה לשד"ר הישיבה רבי יצחק גרינבלט, שנסע ללונדון עבור הישיבה.
רבי משה מרדכי מתאר במכתבו את המצב הלימודי הגבוה בישיבת חברון: "הנה בטח ידוע להדר"ג רום ערך ישיבתנו הק', כי תל תלפיות היא, אלי'[ה] ינהרו מאפסי ארץ בחורים גדולים ומצוינים, כי בע"ה בה הולכים וגדלים להיות הדור. בה כעת לערך שתי מאות בחורי חמד, הרבה מהם כבר רכשו ידיעה גדולה ורחבה בש"ס ופוסקים. בה הרבה עלוים מצוינים, שוקדים על התורה בשקידה רבה, ומסורים בלב ונפש לתורתנו הק', להעמיק בה, להקשות ולפרק ולחדש ביושר ההגיון, ובע"ה יהיו למאורות גדולים על שמי התורה...".
הגאון רבי משה מרדכי עפשטיין (תרכ"ו-כסלו תרצ"ד), מגדולי ראשי הישיבות וגדולי התורה המפורסמים בדורו. למד בבחרותו בישיבת וולוז'ין. לאחר נישואיו כיהן כראש ישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה מיום היווסדה, ומשנת תר"ע גם כיהן כאב"ד העיר סלבודקה. לאחר מלחמת העולם הראשונה ייסד בליטא רשת תלמודי תורה וישיבות קטנות, עסק בצרכי ציבור והיה ממנהיגי היהדות החרדית בתקופתו. השתתף במסע המפורסם של גדולי הרבנים שנסעו לארה"ב בחורף שנת תרפ"ד, יחד עם ה"דבר אברהם" אב"ד קובנא, רבי מאיר דן פלוצקי אב"ד דווהארט והראי"ה קוק. בשנת תרפ"ה שלח קבוצה מתלמידיו לעלות לארץ ישראל לייסד את סניף הישיבה בחברון. לאחר המאורעות בחודש אב תרפ"ט, עברה הישיבה לירושלים. רבי משה מרדכי עמד בראשות שתי הישיבות בליטא ובארץ ישראל, והנהיגם ברמה. מתורתו נדפסו סדרת הספרים "לבוש מרדכי". מחתניו: הגאון רבי משה פינקל, הגאון רבי יחזקאל סרנא ראש ישיבת "כנסת ישראל – חברון", הגאון רבי יוסף זוסמנוביץ אב"ד סלבודקה ווילקומיר, הגאון רבי אהרן כהן והגאון רבי משה חברוני ראשי ישיבת "כנסת ישראל – חברון".
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
המכתב שלפנינו ותצלומו נדפסו בספר "מלך ביפיו", עמ' 265.