אוסף ספרי שולחן ערוך עם ביאור הגר"א מווילנא. מהדורות ראשונות של ביאור הגר"א לשולחן ערוך:

• ספר מגיני ארץ, שו"ע אורח חיים, עם ביאור הגר"א מווילנא. שקלוב, [תקס"ג 1803]. חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.
במהדורה זו נדפס לראשונה ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים, מעצם כתב ידו של הגר"א. המהדורה הובאה לדפוס על ידי בני הגר"א, בשיתוף עם תלמידי הגר"א רבי מנחם מנדל משקלוב ורבי ישראל משקלוב, ועם נכד הגר"א רבי יעקב משה מסלונים (בנו של רבי אברהם בן הגר"א). ביאור הגר"א נדפס מצדו האחד של נוסח השולחן ערוך ומצדו השני ה"מגן אברהם". בשוליים נדפס ה"באר הגולה". מעבר לשער נדפסה הקדמת רבי חיים מוולוז'ין בה הוא מסביר את דרכו של הגר"א בביאורו על השולחן ערוך. בדף השני נדפסה הקדמה ארוכה ומעניינת מאת בני הגר"א, בה מתוארת גדולת הגר"א מיום לידתו, הנהגותיו המיוחדות ודרך לימודו. כמו כן, נמנו בהקדמה תלמידיו של הגר"א לפי סדר חשיבותם (ראה להלן). בדף השלישי נדפסה הקדמת תלמיד הגר"א רבי מנחם מנדל משקלוב ואחריה הקדמת נכד הגר"א רבי יעקב משה מסלונים. בדף הרביעי נדפסה "הקדמת המסדר" – תלמיד הגר"א רבי ישראל משקלוב.
בדף ריג/2 הגהה ארוכה בכתב יד.
[1], ג, שטז, [2] דף. 35 ס"מ. מצב משתנה, הדפים הראשונים והאחרונים במצב בינוני, ושאר הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים, וסימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (בשולי דף השער ודף אחרון הדבקות של רצועות נייר-דבק, על חלק מהטקסט). כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 747.

• ספר אשלי רברבי, שולחן ערוך יורה דעה, עם באר הגולה וביאור הגר"א. הורודנא, דפוס יחזקאל בן משה, שמחה זימל בן מנחם נחום ושמחה זימל בן יחזקאל, תקס"ו [1806]. מהדורה ראשונה של ביאור הגר"א. חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.
במהדורה זו נדפס לראשונה ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה, מעצם כתב ידו של הגר"א. המהדורה הובאה לדפוס על ידי בני הגר"א. בדף שאחרי השער נדפסה הקדמת תלמיד הגר"א רבי מנחם מנדל משקלוב (המזכיר את רבי ישראל משקלוב כמי שסייע לו בעריכה) ואחריה הקדמת בני הגר"א – רבי יהודה ליב ורבי אברהם. המפרשים הרגילים, הש"ך והט"ז, לא נדפסו במהדורה זו, כפי הנראה כדי לחסוך בהוצאות הדפוס. ביאור הגר"א נדפס סביב ה"פנים", ולצדו נדפס גם "באר הגולה".
כג, [1], כד-קעו דף. 33.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. הדבקות רצועות נייר לחיזוק לאורך שולי דף השער ובמספר דפים נוספים. קרעים, בהם קרע חסר זעיר עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 749.

• ספר אפי רברבי, שולחן ערוך אבן העזר, סימנים א-קעח, עם באר הגולה וביאור הגר"א, חלקת מחוקק ובית שמואל. ווילנא והוראדנא, דפוס מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, [תקע"ט 1819].
הדפסת שולחן ערוך עם ביאור הגר"א חלק אבן העזר החלה בשנת תקע"ב, אך נפסקה זמן קצר לאחר תחילת ההדפסה בשל פלישת נפוליאון לרוסיה באותה שנה. המדפיסים הספיקו להדפיס רק את הסימנים א-כה (ותחילתו של סימן כו), ללא שער. בשנת תקע"ט חודשה ההדפסה, אז נדפסו הסימנים כו-קעח, שער ודף הקדמות, ונכרכו יחד עם העותקים החלקיים שנדפסו בשנת תקע"ב. בין שתי ההדפסות ישנו הבדל משמעותי.

בהדפסה משנת תקע"ב נדפס רק ביאור הגר"א על הדף, ובהדפסה בשנת תקע"ט נוספו גם הפירושים "חלקת מחוקק" ו"בית שמואל" במקומם על הדף. מסיבה זו נדפסו בשנת תקע"ט דפי השלמה של הפירושים הנ"ל על סימנים א-כה (שנדפסו כאמור ללא הפירושים). במקביל, נדפס בשנת תקע"ט חלק אבן העזר בשלמותו, כשגם הסימנים א-כה מופיעים ב"צורת הדף" החדשה (עם הפירושים "חלקת מחוקק" ו"בית שמואל"; על תהליך הדפסת מהדורה זו על שלביה השונים, ראה במסגרת להלן). העותק שלפנינו הוא מהסוג השלישי, שנדפס כולו בשנת תקע"ט.
חתימות ורישומי בעלות בדף השער: "שייך לאלי' ב"ר יעקב זללה"ה מדארביאן" [דרביאן Darbėnai, סמוך לקרטינגה, ליטא]; "בנימין וואלף סג"ל..."; ועוד.
ד עמ'; ה-סא; קפח דף. 34.5 ס"מ. נייר כחלחל בחלקו. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 755.

ביאור הגר"א לשולחן ערוך
ביאור הגר"א לשולחן ערוך הוא אחד החיבורים המעטים שכתב הגר"א בעצמו, ואינו העתקה או סיכום של תלמידים. הביאור נדפס בתוך מהדורות שולחן ערוך, כחלק מ"צורת הדף". הביאור על אורח חיים נדפס בשקלוב בשנת תקס"ג, הביאור על יורה דעה נדפס בהורודנא בשנת תקס"ו, הביאור על אבן העזר נדפס בשנים תקע"ב-תקע"ט, בכמה ווריאנטים, והביאור על חושן משפט נדפס לראשונה בקניגסברג תרט"ו.
ביאור זה של הגר"א התקבל כחיבור יסודי להבנת מקורות ההלכה, וכבסיס לפסיקה ההלכתית. בהקדמה לספר משנה ברורה מציין בעל ה"חפץ חיים" את ביאור הגר"א כאחד מן הספרים החשובים עליהם התבסס בבואו להכריע את ההלכה: "ובפרט בבאור הגר"א ז"ל שהוא אורן של ישראל ויתד שהכל תלוי בו, וכדאי להכריע הדבר".
תלמיד הגר"א, הגר"ח מוולוז'ין, בהקדמתו ל"ספרא דצניעותא" כותב בהתפעלות על ביאור רבו לשו"ע: "...הוא אשר בחבוריו הקדושים פנה וכבש והאיר לפנינו את הדרך דרך הקדש אשר לא עבר בה איש מכמה דורות שלפניו, דרך סלולה וברורה בנגלות ובנסתרות במסילה נעלה מעלה מעלה עד מקורי ומקור מקורי הדברים, כאשר נפלאות עשה בביאורו על הש"ע, שם כלל כל ההלכות מרובות שנזכרו בדבריהם הקדושים במקורם אשר הראה בשני התלמודים בבלי וירושלמי, וטחן וברר וסילת סלת נקיה מנופה כל השיטות של הראשונים ז"ל".
בהקדמתו לביאור הגר"א על אורח חיים כותב רבי חיים מוולוז'ין על כך שהפסיקה איננה יכולה להסתמך רק על עיון בשולחן ערוך ועל הפוסק לבדוק את הדברים במקורם, וכי "עיקר ההוראה" צריך להיות "מן הש"ס". הוא מציין כי זו היתה מגמתו ודרכו של הגר"א בביאורו זה: "וכל מעיין בחיבור הזה אשר חבר רבינו הגדול והקדוש אשר צדקתו ותורתו הכריזו עליו מסוף העולם עד סופו גדול מרבן שמו הטוב כבוד שם קדושתו ותורתו הגאון רבינו אליהו החסיד… יראה שזו היא דרכו… לעורר ולהזכיר בלמוד הש"ע את מקורו מן הש"ס… זולת חידושים מתוקים ועמוקים הנמצאים בדבריו הקדושים, ואף כי דבריו קצרים המה ככוכבים הנראים קטנים וכל העולם עומד תחתיו…".
על תהליך ההדפסה של חלקי הביאור, ראה: הרב אברהם הלוי שישא, סדר הדפסתם של ביאור הגר"א על שו"ע או"ח, יו"ד, אהע"ז ובעיותיו, ישורון, כרך ה' (תשנ"ט), עמ' תרעח-תרצה; הרב דוד קמינצקי, תורת הגר"א, ירושלים תשע"ח, עמ' תצב-תקיט.
סדר תלמידי הגר"א בהקדמת בני הגר"א לשו"ע אורח חיים
בתוך הקדמתם הארוכה של בני הגר"א למהדורה הראשונה של ביאור הגר"א לשולחן ערוך אורח חיים, שקלוב תקס"ג, מובאת רשימה מפורטת של תלמידי הגר"א החשובים, עם מספור: "הראשון הוא היה הרב הגאון מוהר"ר חיים נר"ו אב"ד דק"ק וולוז'ין...", "והשני הרב הגאון מוהר"ר שלמה ז"ל אב"ד דק"ק וואלקמיר...", "והשלישי הרב הגאון החסיד ועניו מ"ו שלמה זלמן זלל"ה, אחיו של הרב הגאון רבי חיים הנ"ל…", "והרביעי הרב הגדול המופלג בתורה וביראה המפורסם מו"ה סעדיה נר"ו…", "והחמישי הרב המאה"ג המפורסם מ"ו שלמה ז"ל מטלאטשין מגיד דבריו ליעקב בק"ק ווילנא…", "והששי הרב הגדול החריף ובקי המפורסם מ"ו צבי הירש נר"ו מסעמיאטין…", "והשביעי הרב הגדול החריף בקי המפורסם מו"ה שלמה זצ"ל מק"ק מאהילאב…".
לפי המסורת, סדר התלמידים ברשימה זו הנו מכוון והתלמידים מופיעים על פי סדר חשיבותם וקרבתם אל הגר"א (עם זאת, ברשימה זו לא נמנו כל תלמידי הגר"א).
יחסו של החזון איש להגר"א וביאורו לשו"ע – "כאחד מן הראשונים"
דברים מופלאים כתב ה"חזון איש" על גדולת רבינו הגר"א, ועל כוחו לחלוק על הראשונים: "אנו מתייחסים להגר"א בשורה של משה רבנו ע"ה, עזרא ע"ה, רבנו הקדוש, רב אשי, הרמב"ם, הגר"א, שנתגלה תורה על ידו כקדוש המעותד לכך, שהאיר במה שלא הואר עד שבא ונטל חלקו, והוא נחשב כאחד מן הראשונים, ולכן חולק עליהם בכמה מקומות בתוקף עוז, וגם על הרי"ף והרמב"ם הוא חולק, ומדרגתו ברוח הקודש בחסידותו ובגודל תבונתו וביגיעתו ובבקיאותו בעיון העמוק בכל התורה המצויה עתה בידינו אי אפשר כלל לצייר את אפשרותם. כן לא יתכן לתמוה עליו למה יחלוק על השו"ע, והלא מקומות שחולק הגר"א על הכרעת השו"ע המה למאות" (קובץ אגרות ח"א, אגרת לב).
במקום אחר כותב ה"חזון איש" על דרכו של הגר"א בביאורו: "הגר"א ז"ל בביאורי הגר"א אינו מסתפק בביאור מקורו של השו"ע, אלא נכנס תמיד לקבוע מסמרות בהכרעת ההלכה, ומגלה תמיד דעתו ז"ל במקום שנוטה מדברי השו"ע,  ודבריו תמיד במלול ברור בלהבת אש..." (קובץ אגרות ח"ג, אגרת כח; ראה שם בהרחבה).
במקום אחר, לאחר שמבאר את דברי הגר"א בביאורו, כותב החזון איש: "...ומה מיושב הוא פי' הגר"א... וכל המעיין מלא חדות גיל מאור האמת אשר בפירוש זה, ואשר אינו נותן מקום לנטות ממנו... וביום שגילה הגר"א את הדבר הכריזו ברקיע הזהרו באליהו ובתורתו שגילה רז זה לבני ישראל" (שם, אגרת קעח).

תהליך הדפסת חלק אבן העזר של ביאור הגר"א
חלק אורח חיים וחלק יורה דעה של ביאור הגר"א נדפסו על ידי בני הגר"א, רבי יהודה ליב ורבי אברהם. שותפים להם היו שניים מגדולי תלמידי הגר"א, רבי מנחם מנדל משקלוב ורבי ישראל משקלוב, שעסקו במלאכת העריכה וההגהה. לעומת זאת, חלק אבן העזר נדפס רק לאחר פטירתם של בני הגר"א והוטל על שכמו של נכד הגר"א – בנו של רבי אברהם בן הגר"א – הלא הוא רבי יעקב משה מסלונים. אמנם, גם קודם לכן היה רבי יעקב משה בין העוסקים בהוצאת כתבי הגר"א, אך הפעם נפלה כל האחריות עליו בלבד אביו – רבי אברהם בן הגר"א נפטר בשנת תקס"ט, דודו רבי יהודה ליב בן הגר"א נפטר בשנת תקע"ו, ושני תלמידי הגר"א רבי מנחם מנדל משקלוב ורבי ישראל משקלוב עלו כבר באותה עת לארץ ישראל. כפי שמספר רבי יעקב משה בהקדמתו, הוא החל להדפיס סמוך לשנת תקע"ב, אך באותה שנה פלש נפוליאון לרוסיה וההדפסה נפסקה באמצע. רק בשנת תקע"ט הושלמה הדפסת הכרך כולו. תהליך ההדפסה, שנמשך כשבע שנים, הוליד כמה וואריאנטים של מהדורה זו.
בשנת תקע"ב, הספיק רבי יעקב משה להדפיס רק חלק קטן מהשולחן ערוך – עד אמצע סימן כו בלבד, וללא שער. במהדורה זו נדפס רק ביאור הגר"א סביב ה"פנים" (בשוליים נדפס "באר הגולה"), ללא המפרשים הרגילים, ה"בית שמואל" וה"חלקת מחוקק". מאוחר יותר, כשחידש רבי יעקב משה את ההדפסה בשנת תקע"ט, הוא החליט להדפיס גם את הפירושים "בית שמואל" ו"חלקת מחוקק" ולהחזיר אותם על מקומם ב"צורת הדף". כפי שהוא מספר בהקדמתו, מיקום הפרשנים ב"צורת הדף" היה כרוך בהתלבטות, אך לבסוף הכריע הגאון רבי חיים מוולוז'ין במכתב אל רבי יעקב משה (שצוטט מעבר לשער): "אל תסג גבול ראשונים וח"מ וב"ש [וחלקת מחוקק ובית שמואל] יודפסו על מקומן שזכו מכבר". בעקבות כך החלו להדפיס בשנת תקע"ט את שני המפרשים הנ"ל משני צדי נוסח השולחן ערוך, ואילו ביאור הגר"א נדפס בחציו התחתון של הדף. תחילה הדפיסו במתכונת החדשה רק החל מסימן כו ועד סוף השולחן ערוך. את הדפים האלה כרכו יחד עם סימנים א-כה שנדפסו בשנת תקע"ב. אליהם צרפו שער חדש, שבו פרט השנה תקע"ט, וכן דף נוסף עם הקדמת רבי יעקב משה מסלונים המספר על השתלשלות ההדפסה. בנוסף, הדפיסו דפי השלמה לסימנים א-כה שנדפסו בשנת תקע"ב (עם ביאור הגר"א בלבד), שבהם פירושי ה"חלקת מחוקק" וה"בית שמואל" לסימנים אלה. בשער מופיעה הודעה על שינוי המתכונת של "צורת הדף" החל מסימן כו ("לא כאלה הלכות פו"ר ואישות אשר נדפס באור הגאון עם השו"ע למבראשונה... אפס מהלכות קדושין ואילך התחלנו להדפיס כסדרן..."). לאחר מכן נדפסה מהדורה שלמה במתכונת החדשה (עם "חלקת מחוקק" ו"בית שמואל" בשני צדי נוסח השו"ע וביאור הגר"א למטה) החל מסימן א. במהדורה זו שער שונה שבו לא מופיעה ההודעה הנ"ל.

כרך הכולל את כל י"ב הגיליונות מהקובץ "תבונה", שיצא לאור ע"י הגאון רבי ישראל מסלנט אבי תנועת המוסר. מעמל-קעניגסבערג, דפוס א' זאלאמאן, תרכ"א-תרכ"ב [1861-1868].
העותק של הגאון רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים וידיד-נעוריו של רבי ישראל מסלנט, בעת לימודם יחד בימי בחרותם בבית המדרש בעיר סלנט אצל הגאון רבי צבי הירש ברוידא (בשנת תק"צ בקירוב).
חותמות וחתימות ידו של רבי "שמואל סלאנט" בדף המגן ובשער חוברת א, ורישום בכתב יד וחתימת נכדו רבי יחיאל מיכל טוקאצינסקי הכותב בשנת תרנ"ד, שהספר "שאול לי בטובו... מאת אא"ז הגאון הגדול מו"ר ר' שמואל סלאנט נ"י". בשולי הגליונות הערות למדניות בכתב ידו של הגרי"מ טיקוצינסקי.

הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים (תקע"ו-תרס"ט), נולד בעיר ווילקוניק, ונודע מילדותו כ"עילוי" גאוני. בהיותו כבן שבע[!] כבר נדד למרכזי התורה בליטא, וקיבל תורה מפי רבותיו רבי צמח שפירא מקיידאן, רבי אברהם אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא, רבי יצחק מוולוז'ין ורבי צבי הירש ברוידא אב"ד סלנט. בתחילת שנות התק"צ למד בעיר סלנט בחברותא עם רֵעוֹ הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. לאחר שנשא את בתו של מורם ורבם הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, עלה לארץ ישראל בשנת תר"א (1841), לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו הגאונית ובגישתו המציאותית בפסקי-הלכה ובכל ניהול ענייני הציבור בירושלים וברחבי קהילות העולם. רבי שמואל סלנט היה ממעט בכתיבה, וחתימות-ידו נדירות. מכתביו הרבים בענייני ציבור, בדרך כלל נכתבו מפיו בידי צוות סופריו ומזכיריו, כאשר הוא רק מוסיף את חתימתו בכתב ידו או בחותמתו.

אבי "תנועת המוסר" – רבינו ישראל ליפקין מסלנט (תקע"א-תרמ"ג), עמד מאחורי מפעלים רבים לחיזוק לימוד התורה והמוסר בארצות שונות. בשנות התר"כ החליט לפעול בארצות ההשכלה, להחזיר עטרה ליושנה בחיזוק היהדות ולימוד התורה והמוסר. לשם כך קיבל אזרחות גרמנית, והחליף את לבושו ושפתו לשפת אנשי המקום. התגורר כמה שנים בקניגסברג ובמעמל שבפרוסיה המזרחית, ונסע למקומות שונים, בהם היה דורש בשפה הגרמנית, ומקרב אנשים לתורה ולמצוות. באותה תקופה יצא הגרי"ס לראשונה בפעולות בפומבי, ובכדי לרומם את קרן התורה יסד במה תורנית של קובץ חידושי תורה ודברי מוסר, בגיליונות ה"תבונה" שהוציא לאור בשנים תרכ"א-תרכ"ב (1861), ממנו נדפסו רק י"ב גליונות – הנמצאים כולם בכרך שלפנינו.

[2] דף, ג-קד עמ' (ללא המעטפות המודפסות, מלבד מעטפת שער צבעונית אחת בראש הכרך, שנדפסה בשנת תרכ"ב – כנראה, לצורך כריכת כל י"ב הגליונות יחד). 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי רב. חותמות בעלות וחותמות צנזורה. כריכה מקורית

מהקבצים התורניים הראשונים בעולם התורה, והקובץ התורני הראשון שנדפס באזור מזרח-אירופה (ראה: מאמר ע' אטקס, "תבונה – כתב-עת תורני ראשון במזרח-אירופה", קרית ספר, נד, תש"ם, עמ' 371-181).

מכתב "שנה טובה" מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ערב ראש השנה תש"ו [1945].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח לירושלים אל שאר-בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים. הרבי מברכו: "לקראת השנה החדשה... הנני מברך אותו ואת ב"ב [בני ביתו] יחיו... בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות ולגאולה שלמה".

המקבל, הרב החסיד רבי עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד בירושלים, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי (נייר דק). 13X14 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק (קרועים). סימני קיפול וקמטים. כתמים קלים.

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, "ימי חנוכה" תשכ"ו [1965].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), אל הרה"ח ר' שלום משה נמירובסקי בירושלים, לרגל חג החנוכה. הרבי כותב: "מאשר הנני קבלת מכתבו... ויהי רצון שיבשר טוב בתוכנו, והרי הימים, ימים זכאין, ימי חנוכה, זמן נסים וישועות בגשמיות וברוחניות, ימים טובים בהלל והודאה". 

בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו: "[בברכה] לרפואה".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

מכתב ברכות מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"ט תמוז תשל"ח [1978].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
נשלח אל הנגיד ר' דוד צימנד בבריסל, בעניין הצעתו לבנות אולם ספורט בסמינר "בית רבקה" בכפר חב"ד.

במכתבו מביע הרבי את סיפוקו הרב מהתרומה, ומדגיש את חשיבות הענין עבור חינוך הבנות, ומברכו בברכות רבות ומיוחדות: "בנועם קבלתי הבשורה הטובה על ידי ידידנו... הרב שמואל הלוי שי' חפר, מנהל סמינר 'בית רבקה' בכפר חב"ד, על דבר נדבת לב מר... תרומה חשובה לשם הקמת מבנה אולם בשביל המוסד האמור... אין צורך בביאור על דבר גודל העניין של כל פעולה טובה בשטח החינוך המתאים של בנות ישראל, שכל אחת מהן במשך הזמן תהי' עקרת-בית בישראל, אשר תנהג אותו ברוח החינוך שמקבלת. ויהי רצון אשר חפץ ה' בידו יצליח לקיים הבטחתו במילואה ובשלמותה בזמן הטוב ובאופן הכי טוב... וכל הצדדים המשתתפים במפעל רב ערך זה יראו בקרוב את האולם עומד על תלו ככל הדרוש וממלא תפקידו בביסוס חינוכן הטוב של התלמידות לגאון ולתפארת... שילך מר מחיל אל חיל בכל ענייני תורה ומצותי' ובמיוחד בכל הנוגע לחינוך הכשר ויבשר טוב בכל האמור".

המכתב נדפס באגה"ק של הרבי מליובאוויטש (כרך לג, אגרת יב'תקסה). וראה עוד בענין זה, במכתבו של הרה"ח ר' אפרים וולף אל הרבי, מיום ח' תמוז תשל"ח, שבו מספר כי הלך יחד עם הרה"ח ר' עזריאל חייקין לפגוש את הגביר בבריסל המעונין לתרום אולם ספורט לסמינר "בית רבקה" בכפר חב"ד, ומבקש את הסכמת הרבי לדבר (ספר "ימי תמימים", ז, עמ' 253). 

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. נתון במסגרת עץ נאה (יחד עם כרטיס מודפס עם תמונות אדמו"רי חב"ד-ליובאוויטש); המכתב לא נבדק מחוץ למסגרת.