מכירה פומבית 98 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, דפוסי ירושלים, מכתבים וכתבי-יד, חפצי קודש
- (-) Remove יד filter יד
- manuscript (64) Apply manuscript filter
- וכתבי (60) Apply וכתבי filter
- and (60) Apply and filter
- letter (60) Apply letter filter
- וכתבייד (47) Apply וכתבייד filter
- רבנים (47) Apply רבנים filter
- חשובים (47) Apply חשובים filter
- מכתבי (47) Apply מכתבי filter
- וכתבי-יד (47) Apply וכתבי-יד filter
- by (47) Apply by filter
- import (47) Apply import filter
- rabbi (47) Apply rabbi filter
- חסידות (13) Apply חסידות filter
- מכתבים (13) Apply מכתבים filter
- chassidut (13) Apply chassidut filter
- ישראל (4) Apply ישראל filter
- כתבי (4) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (4) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (4) Apply כתבייד filter
- קהילות (4) Apply קהילות filter
- communiti (4) Apply communiti filter
- jewish (4) Apply jewish filter
כתב יד, גורלות, מכתבים ביידיש. [מרכז אירופה], תקכ"ז [1766].
כתיבה אשכנזית רהוטה.
בחמשה הדפים הראשונים – גורלות (המיחוסים לרס"ג). בדף 5א קולופון הכותב: "סליק ספר גורלות... יום שהוכפל כי טוב ו' תשרי גורלתך תפיל או לפ"ק [=תקכ"ז], אני הכותב יעקב ברס"ס" (נכתב ברצף, עם שימוש כפול באות ב'), עם חתימתו: "הק' יעקב בר---".
בארבעת הדפים האחרונים – ארבע-עשרה העתקות של מכתבים, ביידיש-מערבית, שהחליפו ביניהם אב עם בנו וחתן עם כלתו, בענייני עסקים ומשפחה. המכתבים נשלחו במקור בשנת 1764 [תקכ"ד] – אחד המכתבים נשלח מפסט שבהונגריה, ומכתב אחר נשלח מפראג.
[8] דף. חסרים מספר דפים בתחילה ובסוף. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי וקרעים. דפים מנותקים. ללא כריכה.
כתב יד, משנה תורה להרמב"ם – הלכות שחיטה, עם פירוש מלוקט מראשונים ואחרונים, מאת מחבר לא ידוע. [תימן, המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה תימנית. במרכז העמודים נכתב נוסח חיבורו של הרמב"ם, וסביבו נכתב הפירוש (באותיות קטנות יותר).
החיבור שלפנינו מצוי במספר כתבי-יד תימניים (כדוגמת כת"י אוקספורד 2658, כת"י בר אילן 235, כת"י מכון שוקן 2070, כת"י טובי 103), ומשוקע בו חומר רב מתורתם של חכמי אשכנז. החיבור כולל ליקוט נרחב מחיבורי ראשונים, כגון בעל הטורים, אגור, מרדכי, כל בו, ועוד.
בין היתר נשתמרו בו קטעים מפירוש לא ידוע על מסכת חולין מאת "רבי דוסא", המכונה לעתים "נר ישראל", וכן חידושים בשם "רבי משה פלייר".
רבי משה פלייר (המוזכר במקורות אחרים גם בשם: משה פולר, משה פולייא, משה מפול ומשה מפולין) הוא מחכמי פולין במאה ה-14 (ראו עליו: י"מ תא-שמע, ידיעות חדשות לתולדות היהודים בפולין במאות הי"ב-הי"ג, ציון, נג, תשמ"ח, עמ' 359-361). ככל הידוע לנו, חידושיו בהלכות שחיטה נשתמרו – מלבד בחיבור שלפנינו – רק בכתב יד אחד, כת"י פריס H 166 A, שנכתב על ידי רבי בנימין מוטאל בשנת שפ"ז. החיבור התימני שלפנינו הוא אם כן מהמקורות הבודדים ששימרו את תורתו.
החידושים מתוך "פירוש על חולין שפירש רבי דוסא", המופיעים לפנינו פעמים רבות (דפים 3א, 5ב, 6א-ב, 7א-ב, 10ב, 11א-ב, 12א, 16ב, 41א, 42א), נשתמרו ככל הידוע רק בחיבור זה. לגבי זהותו של רבי דוסא נחלקו הדעות, לפי פרופ' יוסף טובי מדובר על רב דוסא בנו של רס"ג (יוסף טובי, כתבי היד התימניים במכון בן צבי, כת"י 121, עמ' 62-63; על רב דוסא בן רס"ג ראו: פוזננסקי, רב דוסא גאון, ברדיטשוב תרס"ו), ואילו פרופ' ישראל תא-שמע (ראו להלן) טען כי מדובר ברבי דוסא היווני, אף הוא מהמאה ה-14, חכם יליד וידין שבבולגריה, שלמד אצל גדולי אשכנז – המהר"ש ורבי שלום מנוישטאט, רבותיו של מהרי"ל (מרבי דוסא היווני ידוע חיבור על התורה, נדפס ע"י פרופ' שלמה שפיצר, בסוף הספר הלכות ומנהגי רבינו שלום מנוישטט, ירושלים תשנ"ז, וראו שם במבוא אודותיו).
החיבור שלפנינו מכיל גם מתורתם של אחרונים (עד ראשית המאה ה-18 בקירוב, מה שמעיד על תקופת החיבור, ראו: טובי, שם), והמלקט הוסיף בו גם מתורתם של חכמי תימן, כגון רבי שלום שבזי (דף 51א), רבי יצחק ונה (44ב), ור' דוד ן' יחיא (דף 35).
כולל מספר הערות ששילב המלקט, כגון בדף 30ב: "ומצאתי כתי'[בת] יד להר"ר אברהם בן אברהם ז"ל..."; בדף 36א: "וזה מצאתי בגיליון כתיבת יד...".
פרופ' תא-שמע קשר את החיבור שלפנינו עם חיבורו של רבי בנימן מוטאל בכת"י פריס הנזכר (ראו: י"מ תא-שמע, ידיעות חדשות לתולדות היהודים בפולין במאות הי"ב-הי"ג, ציון, נד, תשמ"ט, עמ' 205-208) ועוד טען כי חידושיו של רבי פלייר הנ"ל נשתמרו בתוך פירושו לחולין של רבי דוסא הנ"ל. למעשה, החיבור התימני וחיבורו של רבי בנימין מוטאל אינם זהים, והשערותיו של תא-שמע צריכות בדיקה.
בדף 5ב רישום בעלים מאוחר, בעפרון: "יום שנכנסו לארץ ישראל בחודש ניסן שנת תש"ה יחיא סלימאן שאקי הוא ובני ביתו".
בראש כתב-היד קטע מדף שבו התחלת פירוש דומה על שולחן ערוך הלכות שחיטה (קטוע ונפסק באמצע הכתיבה), רישום נוסף של קטע בדיני טריפות – בדף המגן הקדמי.
61 דף. 24 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. מעט בלאי וקרעים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכת עור ישנה, פגומה.
כתב יד, כתר מלכות, לרבי שלמה אבן גבירול, בכתיבת אברהם רפאל סירוי (Servi). צינטו (איטליה), אלול תרי"ט [1859].
קונטרס בכתיבה נאה, מנוקדת. כריכת קרטון מעוטרת, באיור והדבקת גזירי נייר (בצבעי ירוק, שחור ולבן). על חזית הכריכה, איור מגן דוד, וכעין "גביע". בכריכה האחורית קולופון הסופר, מקום הכתיבה והשנה: "ספר שלי, אברהם רפאל סירוי יצ"ו כתבתי לחדש אילול[!], שנת התרי"ט, בעיר צינטו".
[25] דף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ופגמים בכריכה.
כתב יד, תפילות לחזן ולגבאי, עם רשימות "יזכור" – שמות נפטרים מבני הקהילה. [אנגליה, ו-סט. קילדה (St. Kilda; פרבר של מלבורן), אוסטרליה], שנות הת"ק-ת"ר.
מורכב משני כתבי-יד שנכרכו יחד: המוקדם שבהם נכתב כפי הנראה באנגליה, בשנת תקצ"ו (על פי הלוחות, ראה להלן), ובו תפילות לחזן ולגבאי בית הכנסת – סדר קריאת התורה וההפטרה, נוסח "מי שברך", תפילת "הנותן תשועה" לכבוד המלך ויליאם הרביעי – מלך הממלכה המאוחדת, ורעייתו המלכה אדלייד, נוסח "הזכרת נשמות" הכולל את רשימת רבני לונדון והממלכה המאוחדת, סדר תקיעת שופר, ברכות המגילה, קידוש לשלושה רגלים, וכן לוחות לשנים תקצ"ו-תקצ"ט. בראשו כתב-היד – דיני קריאת התורה.
כתב-היד הנ"ל נכרך בתוך פנקס מתקופה מאוחרת יותר, עם תפילות נוספות, ועם רשימות נפטרים מקהילת סט. קילדה, מהמחצית השניה של המאה ה-19. בראש הפנקס (מצדו השמאלי), רישום הקדשה (באנגלית) לקהילת בית הכנסת בסט. קילדה (St. Kilda Hebrew Congregation) משנת 1873.
[36] דף. 22-24 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. התכהות הנייר בכתב-היד הישן יותר, עם קרעים מחריכת דיו ופגיעה קלה בטקסט. כריכה מקורית, מנותקת בחלקה ופגומה.