ספר תחינות ובקשות, "על כל מקומות הקדושים". ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן ושותפיו, תרמ"ז [1887]. יידיש.
תחינות ביידיש, בשילוב מילים בעברית, לאומרם במקומות הקדושים.

טז דף. 17.5 ס"מ. חיתוך דפים לא אחיד. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני עש. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 606.

ספר עיר דויד, "כולל הלאוין והעשין, וסופר כל הפקודים דנצטווה משה בסיני", מניין המצוות, ודינים שונים, מאת רבי דוד כהן מווילנא. ירושלים, דפוס הרי"ד פרומקין, תרמ"ז 1887.
הספר מורכב ממשפטים השווים בגימטריה לפרט השנה בו נדפס הספר – תרמ"ז.

ח; 96 עמ'. 16.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרע חסר בדף השער, על גבול מסגרת השער וקרע קטן נוסף בחלקו העליון, משוקם בהדבקת נייר. סימני עש קלים. הדפסה דהויה בדף השער ובמספר עמודים נוספים. כריכת עור חדשה.

רבי דוד כהן הדפיס מספר ספרים דומים לספר זה בשנות התר"ל והתר"מ, המורכבים ממשפטים שהגימטריה שלהם שווה לשנת ההדפסה העברית של הספר.
ש' הלוי, מס' 595.

ספר סוד ישרים, "מאה סגולות... רפואות, פלאות, ודברי נוראות", מאת רבי יהודה אריה ממודינה. ירושלים, [דפוס יואל משה שאלאמאן, תר"מ 1880?].

עצות, סגולות ורפואות, ואף מעשי קסם שונים (כגון: "לצייר עורב על הנייר ויצעק", "להפריח ביצה באויר", "להראות נחש רץ בבית", ועוד). הספר נדפס לראשונה בוונציה שנ"ה, וכלל גם חלק נוסף עם חמישים חידות ופתרונותיהן, שאינו מופיע במהדורה שלפנינו. הספר נדפס בעילום שם המחבר, ששמו נרמז בראשי התיבות של הפסקה המופיעה בדף השער של המהדורה הראשונה (הדבר נודע מעדות רבי יהודה אריה ממודינה באוטוביוגרפיה שלו, "חיי יהודה").

24 עמ'. 12.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 349.

ספר תפלות הבוקר, תפלות המיוסדות "על תורת אדמו"ר הקדוש בעהמ"ח ספרי ליקוטי הלכות" (הרה"ק מוהרנ"ת – רבי נתן מנמירוב, תלמיד רבי נחמן מברסלב). ירושלים, דפוס י"ד פרומקין, [תרמ"א 1881].

בנוסח השער נכתב: "הועתק מכ"י זעירא דמן חבריא קדישא חד מן קמאי, אשר בחרו שעיקר התכלית תורה ותפלה ושירות ותשבחות להשי"ת – כי זה כל האדם".
[2], סו עמ'. 15.5 ס"מ. נייר מעט יבש וכהה. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי קל. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 386.
ספר זה הוא ספר "אשמורת הבוקר" שנרשם על-ידי ג' שלום, קונטרס "אלה שמות", ירושלם תרפ"ח, עמ' [5], מס' 4 (שם נרשם עותק בן 62 עמ', ושלום העיר כי לא ראה עותק שלם).

"מבשרת ציון" – כרוז מודפס, מכתב מטעם רבי רפאל מאיר פאניז'יל – הרב המרפ"א, לאחר הבחרו לתפקיד "ראש הרבנים וראשון לציון", על מקומו של רבי אברהם אשכנזי (שנפטר בחודש שבט תר"מ), עם חותמתו הרשמית של הרב פאניז'יל. ירושלים, ר"ח אלול תר"מ [1880].

בכרוז שלפנינו מודיע הרב פאניז'ל, על מינוי ועד גשמי וועד רוחני, להשגחה על חלוקת הכסף לכולל ירושלים ועל צרכי הדת בעיר. בכרוז מפורטים ראשי הוועד הגשמי, הנועד לפקח על חלוקת הכסף הנכנס לכולל ירושלים, ומתחלק ליתומים ולאלמנות, לחלוקה לתלמידי חכמים ולהוצאות תלמוד תורה, ועוד; וראשי הועד הרוחני, הנועד לפקח על צרכי העיר כדת וכדין, על פי חוקי התורה ומנהגי ישראל.

הגאון רבי (רפאל) מאיר פאניז'ל – המכונה הרב ה"מרפ"א" (תקס"ד–תרנ"ג), נולד בבולגריה אך מינקותו גדל והתחנך בירושלים. מצעירותו נתפרסם כאיש קדוש, חסיד ופועל ישועות. בהיותו כבן 27 התבקש ע"י רבני ירושלים לצאת בשליחותם לערי תוניס ואלג'יר. מסופר כי בעת שהותו בתוניס חלה שנת בצורת, והוא התבקש ע"י רבני המקום להתפלל על הגשמים. מיד בסיום תפילתו נתקשרו השמים בעבים וגשם ניתך ארצה. מאורע זה פרסם את שמו, והוא זומן לבית מושל העיר שצייד אותו בלבוש יקרות ובהמלצה אישית. בשנת ת"ר נסע כשד"ר לערי איטליה מטעם קהילת חברון. בהיותו ברומא טרח לפשר במחלוקת בין הקהילות בעיר ובעקבות כך זומן לפגישה עם האפיפיור וזכה לבקר בספריית הוותיקן ולראות את אוצרותיה. בשנת תרי"ד נבחר לנשיא ועד העדה בירושלים וראב"ד עדת הספרדים. בשנת תר"מ, לאחר פטירת הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי, עלה על כסאו כ"חכם באשי" רשמי – "ראש הרבנים וראשון לציון". במשרה זו כיהן עד לפטירתו. מחיבוריו נדפס ספר לב מרפ"א, לקוטים וחידושים, שו"ת ודרושים, ירושלים תרמ"ז. חיבורים נוספים משלו נותרו בכתב–יד.

38X28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. מעט כתמים. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול במרכז הדף, עם פגיעה קלה בטקסט.

כרוז נדיר ולא ידוע ביבליוגרפית. לא נרשם בש' הלוי ובמפעל הביבליוגרפיה, ואינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.