מכירה פומבית 98 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, דפוסי ירושלים, מכתבים וכתבי-יד, חפצי קודש
- letter (164) Apply letter filter
- book (139) Apply book filter
- print (115) Apply print filter
- earli (99) Apply earli filter
- דפוסי (91) Apply דפוסי filter
- ירושלים (81) Apply ירושלים filter
- jerusalem (81) Apply jerusalem filter
- ספרים (75) Apply ספרים filter
- כרוזים (75) Apply כרוזים filter
- חתומים (75) Apply חתומים filter
- וקונטרסים, (75) Apply וקונטרסים, filter
- וקונטרסים (75) Apply וקונטרסים filter
- ומכתבים (75) Apply ומכתבים filter
- הראשונים (75) Apply הראשונים filter
- booklet (75) Apply booklet filter
- booklets, (75) Apply booklets, filter
- proclam (75) Apply proclam filter
- sign (75) Apply sign filter
- import (66) Apply import filter
- חסידות (64) Apply חסידות filter
- יד (64) Apply יד filter
- manuscript (64) Apply manuscript filter
- וכתבי (60) Apply וכתבי filter
- רבנים (47) Apply רבנים filter
- מכתבי (47) Apply מכתבי filter
- וכתבייד (47) Apply וכתבייד filter
- וכתבי-יד (47) Apply וכתבי-יד filter
- חשובים (47) Apply חשובים filter
- rabbi (47) Apply rabbi filter
- מכתבים (42) Apply מכתבים filter
- ספרי (28) Apply ספרי filter
- chassidut (27) Apply chassidut filter
- דפוסים (24) Apply דפוסים filter
- עתיקים (24) Apply עתיקים filter
- שנות (24) Apply שנות filter
- 17 (24) Apply 17 filter
- 17th (24) Apply 17th filter
- centuri (24) Apply centuri filter
- th (24) Apply th filter
- chassid (20) Apply chassid filter
- חב (19) Apply חב filter
- חבד (19) Apply חבד filter
- מיוחסים (19) Apply מיוחסים filter
- עותקים (19) Apply עותקים filter
- חב"ד (19) Apply חב"ד filter
- chabad (19) Apply chabad filter
- copi (19) Apply copi filter
- "חלוקות" (17) Apply "חלוקות" filter
- chalukkot (17) Apply chalukkot filter
- from (17) Apply from filter
כתב יד, משנה תורה להרמב"ם – הלכות שחיטה, עם פירוש מלוקט מראשונים ואחרונים, מאת מחבר לא ידוע. [תימן, המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה תימנית. במרכז העמודים נכתב נוסח חיבורו של הרמב"ם, וסביבו נכתב הפירוש (באותיות קטנות יותר).
החיבור שלפנינו מצוי במספר כתבי-יד תימניים (כדוגמת כת"י אוקספורד 2658, כת"י בר אילן 235, כת"י מכון שוקן 2070, כת"י טובי 103), ומשוקע בו חומר רב מתורתם של חכמי אשכנז. החיבור כולל ליקוט נרחב מחיבורי ראשונים, כגון בעל הטורים, אגור, מרדכי, כל בו, ועוד.
בין היתר נשתמרו בו קטעים מפירוש לא ידוע על מסכת חולין מאת "רבי דוסא", המכונה לעתים "נר ישראל", וכן חידושים בשם "רבי משה פלייר".
רבי משה פלייר (המוזכר במקורות אחרים גם בשם: משה פולר, משה פולייא, משה מפול ומשה מפולין) הוא מחכמי פולין במאה ה-14 (ראו עליו: י"מ תא-שמע, ידיעות חדשות לתולדות היהודים בפולין במאות הי"ב-הי"ג, ציון, נג, תשמ"ח, עמ' 359-361). ככל הידוע לנו, חידושיו בהלכות שחיטה נשתמרו – מלבד בחיבור שלפנינו – רק בכתב יד אחד, כת"י פריס H 166 A, שנכתב על ידי רבי בנימין מוטאל בשנת שפ"ז. החיבור התימני שלפנינו הוא אם כן מהמקורות הבודדים ששימרו את תורתו.
החידושים מתוך "פירוש על חולין שפירש רבי דוסא", המופיעים לפנינו פעמים רבות (דפים 3א, 5ב, 6א-ב, 7א-ב, 10ב, 11א-ב, 12א, 16ב, 41א, 42א), נשתמרו ככל הידוע רק בחיבור זה. לגבי זהותו של רבי דוסא נחלקו הדעות, לפי פרופ' יוסף טובי מדובר על רב דוסא בנו של רס"ג (יוסף טובי, כתבי היד התימניים במכון בן צבי, כת"י 121, עמ' 62-63; על רב דוסא בן רס"ג ראו: פוזננסקי, רב דוסא גאון, ברדיטשוב תרס"ו), ואילו פרופ' ישראל תא-שמע (ראו להלן) טען כי מדובר ברבי דוסא היווני, אף הוא מהמאה ה-14, חכם יליד וידין שבבולגריה, שלמד אצל גדולי אשכנז – המהר"ש ורבי שלום מנוישטאט, רבותיו של מהרי"ל (מרבי דוסא היווני ידוע חיבור על התורה, נדפס ע"י פרופ' שלמה שפיצר, בסוף הספר הלכות ומנהגי רבינו שלום מנוישטט, ירושלים תשנ"ז, וראו שם במבוא אודותיו).
החיבור שלפנינו מכיל גם מתורתם של אחרונים (עד ראשית המאה ה-18 בקירוב, מה שמעיד על תקופת החיבור, ראו: טובי, שם), והמלקט הוסיף בו גם מתורתם של חכמי תימן, כגון רבי שלום שבזי (דף 51א), רבי יצחק ונה (44ב), ור' דוד ן' יחיא (דף 35).
כולל מספר הערות ששילב המלקט, כגון בדף 30ב: "ומצאתי כתי'[בת] יד להר"ר אברהם בן אברהם ז"ל..."; בדף 36א: "וזה מצאתי בגיליון כתיבת יד...".
פרופ' תא-שמע קשר את החיבור שלפנינו עם חיבורו של רבי בנימן מוטאל בכת"י פריס הנזכר (ראו: י"מ תא-שמע, ידיעות חדשות לתולדות היהודים בפולין במאות הי"ב-הי"ג, ציון, נד, תשמ"ט, עמ' 205-208) ועוד טען כי חידושיו של רבי פלייר הנ"ל נשתמרו בתוך פירושו לחולין של רבי דוסא הנ"ל. למעשה, החיבור התימני וחיבורו של רבי בנימין מוטאל אינם זהים, והשערותיו של תא-שמע צריכות בדיקה.
בדף 5ב רישום בעלים מאוחר, בעפרון: "יום שנכנסו לארץ ישראל בחודש ניסן שנת תש"ה יחיא סלימאן שאקי הוא ובני ביתו".
בראש כתב-היד קטע מדף שבו התחלת פירוש דומה על שולחן ערוך הלכות שחיטה (קטוע ונפסק באמצע הכתיבה), רישום נוסף של קטע בדיני טריפות – בדף המגן הקדמי.
61 דף. 24 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. מעט בלאי וקרעים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכת עור ישנה, פגומה.
כתב יד, כתר מלכות, לרבי שלמה אבן גבירול, בכתיבת אברהם רפאל סירוי (Servi). צינטו (איטליה), אלול תרי"ט [1859].
קונטרס בכתיבה נאה, מנוקדת. כריכת קרטון מעוטרת, באיור והדבקת גזירי נייר (בצבעי ירוק, שחור ולבן). על חזית הכריכה, איור מגן דוד, וכעין "גביע". בכריכה האחורית קולופון הסופר, מקום הכתיבה והשנה: "ספר שלי, אברהם רפאל סירוי יצ"ו כתבתי לחדש אילול[!], שנת התרי"ט, בעיר צינטו".
[25] דף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ופגמים בכריכה.
כתב יד, תפילות לחזן ולגבאי, עם רשימות "יזכור" – שמות נפטרים מבני הקהילה. [אנגליה, ו-סט. קילדה (St. Kilda; פרבר של מלבורן), אוסטרליה], שנות הת"ק-ת"ר.
מורכב משני כתבי-יד שנכרכו יחד: המוקדם שבהם נכתב כפי הנראה באנגליה, בשנת תקצ"ו (על פי הלוחות, ראה להלן), ובו תפילות לחזן ולגבאי בית הכנסת – סדר קריאת התורה וההפטרה, נוסח "מי שברך", תפילת "הנותן תשועה" לכבוד המלך ויליאם הרביעי – מלך הממלכה המאוחדת, ורעייתו המלכה אדלייד, נוסח "הזכרת נשמות" הכולל את רשימת רבני לונדון והממלכה המאוחדת, סדר תקיעת שופר, ברכות המגילה, קידוש לשלושה רגלים, וכן לוחות לשנים תקצ"ו-תקצ"ט. בראשו כתב-היד – דיני קריאת התורה.
כתב-היד הנ"ל נכרך בתוך פנקס מתקופה מאוחרת יותר, עם תפילות נוספות, ועם רשימות נפטרים מקהילת סט. קילדה, מהמחצית השניה של המאה ה-19. בראש הפנקס (מצדו השמאלי), רישום הקדשה (באנגלית) לקהילת בית הכנסת בסט. קילדה (St. Kilda Hebrew Congregation) משנת 1873.
[36] דף. 22-24 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. התכהות הנייר בכתב-היד הישן יותר, עם קרעים מחריכת דיו ופגיעה קלה בטקסט. כריכה מקורית, מנותקת בחלקה ופגומה.
אוצר הספר העברי, רשימת הספרים שנדפסו באות עברית מראשית הדפוס העברי בשנת רכ"ט (1469) עד שנת תרכ"ג, מאת ישעיהו וינוגרד. הוצאת המכון לביבליוגרפיה ממוחשבת, ירושלים, תשנ"ד-תשנ"ה [1993-1995]. שני כרכים. עותק מס' 1 מתוך מהדורה ביבליופילית בת מאה עותקים, המודפסת על נייר כחול וכרוכה בכריכות עור.
העותק האישי של המחבר מר ישעיהו וינוגרד ז"ל. הקדשה מודפסת בדף קדם השער של החלק הראשון: "נדפס לתשוקת ישעיהו צבי ורחל וינוגרד יצ"ו".
שני חלקים:
חלק ראשון – מפתחות: ספרים ומחברים, מקרא וספרים חיצוניים, תפילה, תלמוד ומדרשים, נושאים ומדפיסים, שנים ושפות, נושאי שם ומוסדות.
חלק שני – רשימת הספרים, ערוכה לפי מקומות הדפוס, בציון שם המחבר והנושא, מקום ושנת הדפוס, שם המדפיס, מספר הדפים והתבנית. עם איזכורים ביבליוגרפיים והערות.
שני כרכים. 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים בחיתוך הדפים ובמספר מקומות נוספים. כריכות עור מקוריות, עם כיתוב מוזהב על השדרות. תו-ספר של ישעיהו וינוגרד בכרך הראשון. בלאי ופגמים קלים בכריכות ובשדרות.
"הדס" לבשמים. [פולין], 1836.
כסף יצוק, חקוק ומקודח (חתום: חותמת איכות "12", חותמת יצרן וחותמת עם שנת הייצור "1836").
כלי לבשמים, מעוצב כפרי גדול מוקף עלי-גביע, ממוקם בקצה גבעול מאונקל הניצב על גבי מגש עגול. מכל הבשמים נפתח על ציר וחלקו העליון מקודח בדגמי כוכבים ולבבות. הגבעול והמכסה מעוטרים בעלים ובבלוטים. המגש ניצב על גבי שלוש רגליים המעוצבות כטופרי חיה אוחזות בכדור.
גובה: 18.5 ס"מ, קוטר המגש: 12.5 ס"מ. מצב טוב. עיטור אחד בצורת בלוט חסר.
"הדס" לבשמים. ברלין, גרמניה, 1840 בקירוב.
כסף חרוט, רקוע ומוטבע (חתום בשלוש חותמות: חותמת העיר ברלין – דב עם אות מטושטשת, האות A – בשימוש בשנים 1821-1841 והאותיות Ey?); פיליגרן.
"הדס" גדול, מעוצב כמגדל גבוה בן שלוש קומות, עם צריח גבוה ומחודד שבקצהו גולה ודגל. מכל הבשמים עשוי פיליגרן ותחום בשתי חגורות עם עיטורים. דלת גדולה קבועה על ציר וננעלת באמצעות סוגר ובריח.
גובה: 34 ס"מ, קוטר הבסיס: 7.5 ס"מ. מצב טוב. תיקוני הלחמה ישנים בבסיס הצריח.
"הדס" לבשמים. ברנו, מורביה (כיום צ'כיה), 1863.
כסף (חתום בחותמת איכות אוסטרו-הונגרית עם האות F (ברנו) והשנה ובחותמת יצרן, ראשי התיבות EE = Emanuel Eisler); פיליגרן; הזהבה.
"הדס" עדין לבשמים, מעוצב כמגדל עם צריח מחודד ודגל בראשו. בראש מכל הבשמים מתנוססים ארבעה דגלים נוספים, מוזהבים.
גובה: 25.5 ס"מ. מצב כללי טוב. שתיים מהרגליים והדגל מעוקמים.
חמש "ידיים" לתורה ("קלאם דסיפר"). מרוקו, [המאות ה-19 וה-20].
פליז יצוק וחקוק; כסף יצוק, חקוק ומקודח, עבודת אזמל.
ארבע מהידיים עשויות כסף ואחת עשויה פליז.
"יד" הכסף הארוכה ביותר (בעלת טבעת גדולה) נושאת כתובת הקדשה בצדה האחד: "ע"ה יחיא בן יהודה ה' ד' (?) מאמאן הי"ו יצ"ו" ואת הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" בצדה השני. "יד" הכסף הקטנה ביותר מעוטרת בעבודת אזמל איכותית בדגמים צמחיים. על ה"יד" העשויה פליז חקוקים הפסוקים "תורת ה' תמימה... פקודי הלב ישרים משמחי לב".
אורך משתנה, 13 ס"מ עד 15.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב.
1. "יד" לספר תורה. האימפריה העות'מאנית, כיום טורקיה, [ראשית המאה ה-20].
כסף יצוק וחקוק (חתום בחותמת טוגרא וחותמת נוספת).
ידית מלבנית, צרה וארוכה במיוחד (אופייני ל"ידיים" מהאימפריה העות'מאנית) ובקצה חפת גדול ומסוגנן וכף יד גדולה ורחבה, עם חמש אצבעות הפרוסות כחמסה. כף היד מעוטרת משני צדיה בדגמים צמחיים ובכתובת "תורת ה' / תמימה / משיבת נפש".
אורך: 34 ס"מ.
2. "יד" לספר תורה. יזד, איראן, תרפ"ח [1928].
כסף יצוק, חקוק ומקודח.
ידית ארוכה וצרה – חלקה המרכזי סלילי – עם חפת גדול וכף יד גדולה עם ארבע אצבעות ארוכות הפרוסות כחמסה. כתובות חקוקות על הידית ועל כף היד: "לה' --- הביא ששון – שרכא (?) גהת, בית הכנסת חד כולי יזד ר"ח אדר התרפ"ח – ליצירה מ חיים –"; "זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל", תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב",
אורך: 20.5 ס"מ.
תיק לספר תורה, עם זוג "רימונים" תואמים. [הודו; ייתכן כי נוצר בסין], כתובת הקדשה משנת תרמ"ז [1887].
עץ מחופה פח-כסף רקוע, מוטבע וחקוק; כסף יצוק, חרוט וחקוק; פח פליז ומסמרות נחושת. ללא ספר תורה.
תיק גדול ומפואר, מחופה יריעת פח-כסף הרקועה ומעוטרת בדגמים צמחיים עשירים וצפופים, עם שריגים ארוכים ומפותלים. בראש התיק כיפה גדולה, מעוטרת בדגמים תואמים ובשני עיטורי ענפים גדולים המעוצבים בצורת לב; ה"רימונים" ממוקמים בשני צדי הכיפה, בתוך שני העיטורים הללו. בראש הכיפה עיטור דמוי-אגס הנושא שרשראות ופעמונים. בשולי התיק העליונים עטרה בדגם צמחי חוזר. בתחתית יריעת פח-פליז המהודקת לעץ במסמרות נחושת. גוף ה"רימונים" דמוי אגס ומעוטר בדגמים תואמים לאלו של התיק; בראשם דיסקית עבה ומחורצת, עם שרשראות ופעמונים, ומעליה עיטור חרוטי מסוגנן, דמוי ניצן.
בחלקה הפנימי של הכיפה ממוקמים שני לוחות עם כתובות-הקדשה ארוכות החקוקות בכסף. בלוח הימני מופיעים פסוקים הקשורים בתורה ("וזאת התורה אשר שם משה...", "תורה צוה לנו משה...") ובלוח השמאלי כתובת ארוכה, אשר הקדישה אישה (אלמנה) לזכר בתה: "קודש לה' / התיק וס"ת שבה / הקדישה סי' [סיניורה] שמחה מב"ת [מנשים באוהל תבורך] / אשת המ' יעקב שלמה כשאני / נ"ע לעלוי נשמת ולמנוחת נפש הא' המ' / לאה בתה נ"ע, אשת ה"ר מרדכי יחזקאל / נתן הי"ו נלב"ע ש"ק כ"ד אייר התרמ"ו / תנצב"ה, נתקדש בש' התרמ"ז".
אף על פי שהתיק שלפנינו מזכיר בצורתו את התיקים לתורה מעיראק ומהמזרח הקרוב, עיטוריו וצורת ה"רימונים" וכתובות ההקדשה אופייניים דווקא לפריטים דומים מהמזרח הרחוק: מהודו, מסין ומבורמה; בכך הוא מהווה דוגמה יפה לתשמישי הקדושה של קהילות יהודי עיראק במזרח הרחוק (להשוואה, ראו שני תיקים לספר תורה מכלכותה, הודו, באוסף מוזיאון ישראל, פריטים B94.0540, B94.0656).
גובה התיק: 95 ס"מ, קוטר הבסיס: 26 ס"מ; גובה הרימונים: 23.5 ס"מ. מצב כללי טוב. פיסות קטומות ברגלי ה"רימונים" לצורך התאמתם לכיפת התיק.
שני תיקים לספר תורה, כל אחד עם זוג "רימונים" תואם; נושאים כתובות הקדשה לזכר הרב אליהו משה דוויך הכהן – רב קהילת "מגן דוד" בכלכותה – ולזכר רעייתו. כלכותה (קולקטה), הודו, כתובות הקדשה מהשנים תרפ"ז-תרפ"ח [1927-1928].
עץ מחופה פח-כסף רקוע, מוטבע וחקוק (כל אחד מהתיקים חתום בתחתית בחותמת הצורף Goopee Nath Dutt & Co., Bhowanipore, Calcutta); כסף יצוק, חרוט וחקוק; בד קטיפה. ללא ספרי תורה.
שני תיקים לספר תורה, בעלי עיטורים תואמים (האחד גבוה מהשני במקצת), מעוטרים בשני זוגות "רימונים". חלקם החיצוני של התיקים מחופה יריעת פח-כסף המעוטרת בדגמים צמחיים חוזרים, ערוכים בתוך מדליונים מסוגננים. בראש כל תיק ממוקמת כיפה ובראשה עיטור דמוי אגס, הנושא שרשראות עם פעמונים. בשוליים העליונים של התיקים עטרה בדגם צמחי חוזר. כל אחת מהכיפות נושאת זוג "רימונים" המעוטרים בדגמים צמחיים תואמים, בעלי גוף דמוי אגס שבראשו כיפה נמוכה ומעוטרת וקישוט-עליון חרוטי. חלקם הפנימי של התיקים מחופה בד קטיפה בצבע כחול כהה. התחתית מחופה אף היא בכסף.
בחלקו הפנימי של כל אחד מהתיקים ממוקמים שני לוחות עם כתובות-הקדשה החקוקות בכסף. בלוח הימני מופיעים פסוקים הקשורים בתורה ("וזאת התורה אשר שם משה...", "אלה העדות והחוקים...") ובלוח השמאלי מופיעות כתובות הקדשה אישיות, לזכר בני הזוג אליהו משה ורעייתו גראסיה דוויק הכהן: "תיק זה / וס"ת שבו / קודש לעלוי ולמנוחת נר"ן ה"ז ה"מ [הזקן המרוחם?] אליהו משה / דוויךּ הכהן נ"ע נלב"ע יום ש"ק / י"ב שבט התרפ"ז תנצב"ה" (התיק הנמוך); "תיק זה / וס"ת שבו קודש / לעלוי ולמנו" נר"ן הכבודה / ה"ז ה"מ גראסייא נ"ע אשת ה"ז [הזקן?] הישיש / ה"מ אליהו משה דוויךּ הכהן נ"ע נלב"ע / יום עש"ק כ"ה תמוז התרפ"ח תנצב"ה" (התיק הגבוה).
ר' אליהו משה דוויךּ (דוויק) הכהן, בן למשפחת הרבנים הידועה מארם צובא, כיהן כרבה של קהילת "מגן דוד" בכלכותה במשך למעלה מ-50 שנים. בין היתר, ערך את העתון "פרח" של הקהילה הבגדאדית בכלכותה ובשנת תרמ"א אף הקים בית דפוס עברי משלו בעיר. ר' אליהו דוויךּ היה בנו של רבי משה בן שמעון, ממייסדיה של הקהילה העיראקית-סורית בכלכותה בראשית המאה ה-19 (ראו פרוכת עם לוחית הקדשה לזכר משה שמעון דוויך הכהן: סות'ביס, ניו יורק, אוסף שטיינהרט, 29 אפריל 2013, פריט 337).
גובה התיק הנמוך: 83.5 ס"מ (רימונים: 17 ס"מ בקירוב); גובה התיק הגבוה: 86 ס"מ (רימונים: 21 ס"מ בקירוב). קוטר שני התיקים: 26 ס"מ. מצב כללי טוב. קרעים קלים בבד הקטיפה.
טקסטיל רקום לזכר הצדיק רבי דוד לסקר (המכונה "מולאי ייגי"). [מרוקו, כנראה המחצית השנייה של המאה ה-19].
רקמת חוטי מתכת על בד קטיפה ירוק; זהרוני מתכת ("פייטים"); סרטי עיטור זהובים וסרטי עיטור מחוטי כותנה צבעוניים; תשתית כותנה.
טקסטיל מרובע, אשר שימש כנראה בבית הכנסת על שם הקדוש רבי דוד לסקר "מולאי ייגי".
במרכזו מסגרת מלבנית בה רקומה כתובת הקדשה: "זה מנורח[ת?] הרב הקדוש / המלומד בנסים כמ'והרר / אדונינו מורינו ר' דוד / לסקר זיע'א". סביב לכתובת רקומים עיטורים בדגמים צמחיים, כוכבים מתומנים (רובע אל-חיזב) ועיטורים דמויי כפות ידיים (חמסות).
רבי דוד אַלַסְקַר נולד בירושלים ויצא כשד"ר למרוקו, שם נפטר בחודש אלול שנת תע"ז (1717) ונקבר בכפר ייגי (Ighi; נכתב גם: "יגגי") בהרי האטלס (כ-80 ק"מ מזרחית למראקש). שמו הקדוש נודע במרוקו בפי כל: "מולא ייגי" (או "מולאי יגגי") על שם מקום מנוחתו הנמצא בכפר ייגי, ה"ידוע למלומד בניסים ובאים ממרחק להשתטח על קברו זיע"א" (מלכי רבנן, דף כו). במראקש הוקם בית מדרש לזכרו, שנוהל ע"י הדיין רבי אברהם סמאנה (נפטר תרע"ו), ובני משפחתו. בית כנסת זה נקרא גם "צלאת רבי אברהם סמאנה" (ראה: מצבות מראקש, עמ' 449).
48X49 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. בלאי רב בבד הקטיפה. תפרים פרומים בסרטי העיטור, ברקמה ובחיבור לתשתית הכותנה. בד הקטיפה מנותק בחלקו מתשתית הכותנה. אחד מסרטי העיטור מנותק בחלקו. קרעים קלים (בעיקר בשולי הטקסטיל). נקב, עם פגיעה בבד וברקמה. מספר זהרוני מתכת חסרים. קמטים קלים.