מכירה פומבית 98 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, דפוסי ירושלים, מכתבים וכתבי-יד, חפצי קודש
- letter (164) Apply letter filter
- book (139) Apply book filter
- print (115) Apply print filter
- earli (99) Apply earli filter
- דפוסי (91) Apply דפוסי filter
- ירושלים (81) Apply ירושלים filter
- jerusalem (81) Apply jerusalem filter
- ספרים (75) Apply ספרים filter
- כרוזים (75) Apply כרוזים filter
- חתומים (75) Apply חתומים filter
- וקונטרסים, (75) Apply וקונטרסים, filter
- וקונטרסים (75) Apply וקונטרסים filter
- ומכתבים (75) Apply ומכתבים filter
- הראשונים (75) Apply הראשונים filter
- booklet (75) Apply booklet filter
- booklets, (75) Apply booklets, filter
- proclam (75) Apply proclam filter
- sign (75) Apply sign filter
- import (66) Apply import filter
- חסידות (64) Apply חסידות filter
- יד (64) Apply יד filter
- manuscript (64) Apply manuscript filter
- וכתבי (60) Apply וכתבי filter
- רבנים (47) Apply רבנים filter
- מכתבי (47) Apply מכתבי filter
- וכתבייד (47) Apply וכתבייד filter
- וכתבי-יד (47) Apply וכתבי-יד filter
- חשובים (47) Apply חשובים filter
- rabbi (47) Apply rabbi filter
- מכתבים (42) Apply מכתבים filter
- ספרי (28) Apply ספרי filter
- chassidut (27) Apply chassidut filter
- דפוסים (24) Apply דפוסים filter
- עתיקים (24) Apply עתיקים filter
- שנות (24) Apply שנות filter
- 17 (24) Apply 17 filter
- 17th (24) Apply 17th filter
- centuri (24) Apply centuri filter
- th (24) Apply th filter
- chassid (20) Apply chassid filter
- חב (19) Apply חב filter
- חבד (19) Apply חבד filter
- מיוחסים (19) Apply מיוחסים filter
- עותקים (19) Apply עותקים filter
- חב"ד (19) Apply חב"ד filter
- chabad (19) Apply chabad filter
- copi (19) Apply copi filter
- "חלוקות" (17) Apply "חלוקות" filter
- chalukkot (17) Apply chalukkot filter
- from (17) Apply from filter
אוסף גדול ומגוון של כ-90 ספרי חסידות פולין, דרושי חסידות על התורה והמועדים, שיחות וליקוטים, תולדות ומעשיות צדיקים. רבים מהם במהדורות ראשונות, בהם ספרים מתורת אדמו"רי לובלין, פשיסחא, דינוב, קוצק, גור, טשכנוב, סוכוטשוב, אלכסנדר, קוז'ניץ, בעלז, סאווראן, ועוד:
• ספר לקוטי תורה מהר"י, דברי חסידות וקבלה על התורה והמועדים, מאת האדמו"ר רבי ישכר בעריש מדולינא. לבוב (למברג), תרמ"ו 1886. מהדורה ראשונה.
• ספר לקוטי מהרי"ל, מאת רבי יהודה ליב אבד"ק זאקילקוב וזאוויחוואסט, תלמיד רבי אלימלך מליז'נסק. לבוב (למברג), [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה. חסר דף אחרון.
• ספר זאת זכרון, "חדושי תורה ורזין דאורייתא", מאת "החוזה מלובלין". זולקווא, תרכ"ה [1865].
• ספר לקוטי שושנים, ליקוטים על התורה מפי האדמו"ר הקדוש רבי משה צבי מסאווראן. לבוב (למברג), [תרל"ב] 1872. מהדורה ראשונה. רישומי בעלות בדף השער.
• ספר קב חן, דרושים על התורה ולקוטים על המועדים ועל פסוקים שונים, מאת האדמו"ר רבי נח מקארוב (תלמיד "החוזה" מלובלין ורבי לוי יצחק מברדיטשוב). ברעסלויא, תרכ"ו [1866]. מהדורה ראשונה. לפנינו הווריאנט של ההדפסה השנייה, בו עודן הנוסח מההדפסה הראשונה כנגד המתנגדים לחסידות, ונכתב בדף ז/1: "...דהנה ידוע דעת קצת האומרים מה לנו... אכן זה הדעת אינו על פי קבלת האר"י אמתיות שקיבל מפי אליהו..." (בהדפסה זו נשמטה מהכותרת האות ז' של מספר הדף).
• ספר חינוך בית יהודה, דרושים בקבלה ובחסידות, מאת האדמו"ר רבי יעקב צבי יאליש מדינוב בעל "מלוא הרועים". וורשא, תרכ"ט [1869]. מהדורה ראשונה.
• ספר אמת ליעקב, על התורה, מאת האדמו"ר הגאון רבי יעקב צבי יאליש אב"ד דינוב, בעל "מלא הרועים". לבוב (למברג), תרמ"ד 1884. מהדורה ראשונה.
• ספר בית ועד לחכמים, מאת הרה"ק רבי יעקב צבי יאליש מדינוב בעל "מלוא הרועים". קראקא, תרמ"ד 1884. חותמת רבי "בנימין זאב קרויס רב דק"ק דעברעצין יע"א" (תרי"ג-תרפ"א; אוצר הרבנים 3858; מתלמידי ה"כתב סופר").
* ספר פרשת דרכים זוטא, חידושים ודרושים שונים, מאת האדמו"ר הגאון רבי יעקב צבי יאליש אב"ד דינוב, בעל "מלא הרועים". קראקא, תרמ"ה 1885. מהדורה ראשונה. רישום בעלות: "מספרי רי"י וכטפויגעל".
• ספר לקוטי מהר"א, על התורה, מאת האדמו"ר רבי אלעזר מקוז'ניץ, בן האדמו"ר רבי משה אליקום בריעה מקוז'ניץ. [וורשא], תרנ"ד [1893]. מהדורה שנייה.
• ספר חדושי הרי"מ על חשן המשפט, מאת האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלטר מגור. חלקים ראשון ושני. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"ל-תרל"א 1871-1870. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה. קרעים בדפי השער.
• ספר אמרת הצרופה, על תרי"ג מצוות, מאת הרה"ק רבי צבי הירש מסוקולוב (תלמיד החוזה מלובלין). לבוב (למברג), תרל"ב 1872. מהדורה ראשונה.
• ספר כתפת האפד, מאת רבי פנחס אריה אב"ד טורקא (בעל "חשב האפוד"; תלמיד החוזה מלובלין ומחותנו של רבי צבי אלימלך מדינוב). פרמישלה, תרנ"ה 1894. מהדורה ראשונה.
• ספר אמרי יוסף, על פרשיות התורה, מאת רבי יוסף משה טייכר. פרמישלה, [תרמ"ט 1889].
• מים רבים, לקוטים על פסוקי התנ"ך ואגדות חז"ל, מאת רבי נתן נטע הכהן דונר אב"ד קאלביעל. וורשא, [תרנ"ט] 1899. מהדורה ראשונה.
• ספר לקוטי שושנים, לקוטי דינים והוספות נוספות, מאת רבי חיים ישעיה הכהן הלברסברג אב"ד ראחוב. לובלין, תרס"ט 1909.
• ספר אמת ואמונה, בעניני מוסר ואמונה, מאת רבי ישראל יצחק טורנובסקי. וורשא, תרע"א 1910.
• ספר אמרות טהורות, ליקוטים שונים מאת האדמו"ר רבי משה מקוברין. וורשא, [תר"ע 1910].
• ספר יסוד יצחק, על הלכות מילה בדרך הקבלה והחסידות, מאת רבי יצחק אייזיק הלוי מזורוביץ [מחבר הספרים "רזא מהימנא" ו"אותיות דרבי יצחק"]. פרמישלה, תר"ע [1910]. חותמת רבי "יוסף שמעון פאללאק".
• ספר מאורות הגדולים, סיפורים על גדולי החסידות. בילגורייא, תרע"א 1911.
• ספר אור ישרים, לקוטים מרבי מרדכי מלעכוויטש, בנו רבי נח מלעכוויטש, תלמידו רבי משה מקוברין ותלמידו רבי אברהם מסלאנים, מאת רבי משה חיים קליינמאן. וורשא, [תרפ"ד 1924].
• ספר מאיר עיני הגולה, חלק ראשון, על האדמו"ר רבי יצחק מאיר מגור. פיעטרקוב, [תרפ"ח 1928].
• אוסף מכתבים ודברים מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מגור. וורשא, תרצ"ז [1937].
• ספר ליקוטים חדשים, על תורה נביאים וכתובים ועוד, מאת אדמו"רי פשיסחא ואלכסנדר, ואדמו"רים נוספים, בעריכת רבי יחיאל משה גרינוואלד. וורשא, תרנ"ט 1899.
• ספר נזר ישראל, פירוש וביאורי הזהר וזהר חדש מאת האדמו"ר רבי ישראל המגיד מקוזניץ. יוזעפוף, [תר"ל] 1870.
• ספר כבוד חכמים, חידושים על התורה, מאת רבי חיים קנולר מפרמישלה. פרמישלה, [תרנ"ח] 1898.
• ספר אמת ליעקב, ליקוטים על התורה ומועדים, מאת האדמו"ר רבי יעקב יצחק שפירא מבלענדוב, בן ה"שרף ממוגלניצא". וורשא, תרמ"ט 1888. מהדורה ראשונה.
• ספר ישרש יעקב, מאת האדמו"ר רבי יעקב יהודא טננבוים מנאדרזין. וורשא, תר"צ [1929].
• ספר דרך צדיקים, הנהגות והדרכות ישרות מלוקטות מצדיקים רבים, בעריכת רבי אברהם ילין. וורשא, [תר"פ 1920, בקירוב].
• ספר תורת היהודי, חידושים על הש"ס ואבן העזר, מכתב ידו של היהודי הקדוש מפשיסחא, עם ביאורים והערות "יגדיל תורה" מאת רבי יעקב אב"ד נאשעלסק. בילגורייא, תרע"א 1911. מהדורה ראשונה. חותמות "בית דחסודים דגור קרוטקער שטיבעל, לאדז פיעטראקאווער".
• ספר חשבה לטובה, חלק ראשון, חדושי תורה מאת האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר. פיעטרקוב, תרפ"ט [1929].
• ספר לשון הזהב, על מסכתות ברכות ועירובין, מאת רבי זאב וואלף מליז'ענסק. וורשא-פיעטרקוב, תרנ"ט-תר"ס 1899. שני ספרים בכרך אחד, עם שערים נפרדים (בדפי השער של שניהם מוזכרת גם מסכת שבת, אך חלק שבת לא נמצא לפנינו). יתכן ומדובר בהדפסות סטראוטיפיות.
• ספר דברי נועם, "דברים נחמדים" שהיו בין הרב הצדיק רבי יעקב שמשון משיפיטיווקע, לרבי יחזקאל לאנדא. וורשא, תרנ"ב 1892. אודות הפולמוס על ספר "תולדות יעקב יוסף" לרבי יוסף מפולנאה (כפי הנראה הסיפור המסופר בספר זוייף). ללא חלק "מעשה נורא".
• ספר ילקוט דוד, דרושים מאת רבי דוד טעבל יפה מגיד בביהמ"ד "אהבת תורה" בקראקא. קראקא, תרנ"ו 1896.
• ספר אוצר בלום, חלק ראשון ושני, חידושים על התורה וחידושים על פירוש ה"אור החיים", מאת רבי ישככר סאס. פרמישלה, [תר"ס 1900].
• ספר טהור רעיונים, על התורה, מאת הרה"ק רבי יום טוב נעטיל אב"ד טשעכיוב (תלמיד "החוזה מלובלין"), חלק ראשון על בראשית-שמות וחלק שני על ויקרא-דברים. פיעטרקוב, תרע"א 1911. שני חלקים בכרך אחד. מהדורה ראשונה של החלק השני [כנראה שבמהדורת תר"ס נדפס רק החלק הראשון על בראשית-שמות, ובמהדורת תרע"א נוספו הדרושים על חומשים ויקרא-דברים, ביחד עם הדפסה סטראוטיפית של החלק הראשון].
• ספר שפתי צדיקים, דרושי חסידות ששמע המחבר מרבו ה"אוהב ישראל" הרב מאפטא, וכן אמרות רבות מאבות החסידות תלמידי הבעש"ט והמגיד ממעזריטש, מאת רבי פנחס לרנר מדינוביץ. וורשא, תרס"ט 1909. נייר שביר במיוחד, כל הדפים מנותקים.
• ספר מנורה הטהורה, ליקוטי תורה, שיחות ומעשיות מגדולי החסידות, בעריכת רבי יהודה אריה פרענקיל-תאומים. פרמישלה, תרע"א [1911].
• ספר דרש טוב, מתורת הבעש"ט, מאת רבי שמעון זאב מנלה. בילגורייא, תרפ"ח [1928].
• ספר כתר תורה, חידושי ש"ס וסוגיות, מאת רבי מאיר בן רבי לוי יצחק מברדיטשוב. בראש הספר מכתב תנחומים ששלח רבי שניאור זלמן מלאדי "בעל התניא" אל רבי לוי יצחק מברדיטשוב. פאדגורזע אצל קראקא, תרנ"ח 1898.
• ספר כתר תורה, חידושי ש"ס וסוגיות, מאת רבי מאיר בן רבי לוי יצחק מברדיטשוב. בסוף הספר מכתב תנחומים ששלח רבי שניאור זלמן מלאדי "בעל התניא" אל רבי לוי יצחק מברדיטשוב. וורשא, תרס"ו 1906.
• ספר בית דוד, על התורה, חמש מגילות ואגדות חז"ל, מאת הגאון רבי דוד יצחק בוכנר אב"ד טשענסטחוב. פיעטרקוב, תרס"ו 1906.
• ספר מעיין החכמה, על חמשה חומשי תורה, נ"ך ותהלים, פרקי אבות וליקוטי חידושי אגדות, מאת האדמו"ר רבי אשר צבי המגיד מאוסטרהא. פודגורזא אצל קראקא, [תרנ"ז] 1897. מהדורה שנייה. חסר בסוף.
• קונטרס זכר צדיק, "את אשר שמעה אזני מפי קדוש עליון" – ליקוטים מהאדמו"ר רבי אהרון פרלוב מקוידינוב, שנכתבו על ידי רבי שלום אלי' שטאם מו"צ בוויטעבסק. ווילנא, תרס"ה 1905.
• ספר ויקהל שלמה, מאמרים, ספורים ודרשות על דרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי שלום רוקח אב"ד בעלזא, חותנו רבי אלעזר מקוז'ניץ, חותנו רבי יעקב צבי רבינוביץ אב"ד פוריסוב ואחרים, מלוקטים בידי רבי שלמה זלמן רפאפורט. פיעטרקוב, תרס"ט [1908].
• ספר יסוד הדעת, שבעה עמודי חכמה על ספירת העומר, "מורה נבוכים... בחכמה העמוקה... אור הגנוז בדרך הריבש"ט" [רבי ישראל בעל שם טוב], מאת רבי אלעזר ממוגלניצא. וורשא, [תרע"ב] 1912.
• ספר דברי יחזקאל, דרושים על התורה והמועדים, מאת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינאווא. קראקא, תרפ"ב 1922. מהדורה שניה, עם הוספות חדשות. בדף מו-מט נדפסו ליקוטים, שלא נדפסו במהדורה הראשונה.
• ספר קול יהודה, דרושים על התורה, מאת רבי יהודה ליב מיאנוב. פיעטרקוב, תרס"ו 1906.
• ספר תפארת עוזיאל, דרושי חסידות על התורה, נ"ך, ואגדות חז"ל, חלק ראשון ושני, מאת הגה"ק רבי עוזיאל מייזליש מריטשוואהל, תלמיד המגיד ממזריטש. וורשא, [אחר תר"ע 1910]. דפוס סטריאוטיפי של מהדורת בילגורייא תר"ע.
• ספר כתבי קודש מחכמי אמת, על ימים נוראים וימים טובים, וכמה ליקוטים בפרד"ס ודרושים יקרים. וורשא, תרמ"ד [1884].
• ספר שמע שלמה, חלק ראשון, דרושים על פרשיות השבוע, חידושים שונים וליקוטים, מאת האדמו"ר רבי שלמה הלוי מקארלין – תלמידו וממלא מקומו של הרה"ק רבי אהרן "הגדול" מקארלין, בעריכת רבי יעקב משה קליינבוים. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן (G. Piment, Warszawa), תרפ"ח [1928]. מהדורה ראשונה.
• ספר חיים וחסד, מאת האדמו"ר רבי חיים חייקא (חייקל) מאמדור. וורשא, [תרנ"א 1891]. בשער: 1991. מהדורה ראשונה.
• ספר זכותא דאברהם, דרושים וחידושים מאת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרנ"ה 1895. שני שערים. עם "שמות הפרענומעראנטען" בסוף.
• ספר שמחת ישראל (כולל אור שמחה; מאמרי שמחה; תורת שמחה), מאת רבי ישראל ברגר. [וורשא, תרע"ב 1912]. דפוס סטריאוטיפי של מהדורת תר"ע-תרע"א, עם הבדלים קלים.
• ספר קהלת משה, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, [תרס"ו] 1906. דפוס סטראוטיפי של המהדורה הראשונה (תרס"ה).
• ספר מעיני הישועה, ביאורים בדרך הפרד"ס על חמשה חומשי תורה, מאת רבי יעקב יצחק הלוי אב"ד דיקלא צילץ ופרעשבורג, עם פרפראות מאת רבי שמואל שמעלקא יהודא ליב אב"ד דעמביץ. וורשא, [תרנ"ב] 1892.
• ספר קדושת אהרן, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, מאת האדמו"ר רבי אהרן פרידמן מסדיגורה. וורשא, [תרע"ג] 1913. מהדורה ראשונה.
• ספר ישמח ישראל, מאת האדמו"ר רבי ישראל מטשארטקוב. וינה, תרצ"ג [1933]. מהדורה ראשונה.
• ספר בארת המים, מהדורא תנינא, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש הכהן מרימנוב. פרמישלה, [תרנ"ז] 1897.
• עטרה לראש צדיק, מאמרים על פרשיות השבוע, מאת רבי יעקב צבי מפאריסאוו [מפוריסוב]. וורשא, תרנ"ה 1895.
• ספר נפלאות חדשות, לקוטים על תורה, נביאים וכתובים, עם סדר היום הקצר, הנהגות הצדיקים, מאת רבי יחיאל משה גרינואלד. פיעטרקוב, תרנ"ז 1896.
• ספר פרי צדיק, פירוש על התורה והמועדים, מאת הגה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין, חלק ראשון, על ספר בראשית, עם קונטרס קדושת שבת ושביתת שבת. לובלין, תרס"א 1901. מהדורה ראשונה.
• ספר דובר שלום, ליקוטי חידושי תורה, שיחות וסיפורים, שנאמרו על ידי האדמו"ר רבי שלום רוקח מבעלז, עם ספר אהל יהושע, דברי תורה מאת בנו האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז, בעריכת רבי אברהם חיים שמחה בונם מיכלסון. פרמישלה, תר"ע [1910]. מהדורה ראשונה. רישומי בעלות של "יעקב נפתלי וויינבערג" מירושלים ומביאליסטוק.
• ספר שם משמואל, חידושים על פרשיות התורה והמועדים, מאת האדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין מסוכוטשוב, חלק שני על פרשיות וישלח-ויחי. פיעטרקוב, תרפ"ח [1928].
• ספר עטרת ישועה, על מועדים וחדשי השנה, חלק שלישי, על חודש ניסן ופסח, שבועות וחודש אלול, מאת האדמו"ר רבי יהושע הורביץ מדז'יקוב. קראקא, תר"צ 1929. מהדורה ראשונה.
• ספר ביכורי אבי"ב, מאת הרה"ק רבי יעקב אריה מראדזימין, חלק ראשון, דרושים על התורה, על ספרים בראשית-ויקרא. פיעטרקוב, תרצ"ו 1936. מהדורה ראשונה. במהדורה זו לא נדפסו חלקים נוספים.
• ספר חסד לאברהם, מאמרים עמוקים בקבלה וחסידות, על פרשיות התורה ועניינים שונים, מאת הרה"ק רבי אברהם המלאך (בנו יחידו של המגיד ממזריטש), עם ליקוטים נוספים מאת רבי אברהם מקאליסק וכמה מגדולי החסידות. וורשא, תרמ"ג 1883.
• ספר בית יעקב, ליקוטים מגדולי החסידות, על התורה ומועדי ה', בעריכת רבי גדליה יאנובסקי. פיעטרקוב, [תר"ס] 1899.
• ספר שמועות טובות, רזין דאורייתא, ליקוטים מצדיקים שונים. וורשא, [תר"נ] 1890.
• ספר פנינים יקרים, מאת רבי שמעון בצלאל ניימאן. פאדורזע קראקא, "עת קץ" [תר"ס] 1900. מהדורה ראשונה.
• ספר פנינים יקרים, מאת רבי שמעון בצלאל ניימאן. וורשא, תרפ"ד [1924].
• ספר פנינים יקרים החדש, מאת רבי שמעון בצלאל ניימאן. קראקא, תרפ"ה 1924. מהדורה ראשונה.
• ספר קדושת לוי החדש – ספרי נופת צופים ומאירת עינים, מאת רבי מאיר תאומים (אבי בעל ה"פרי מגדים"). לודז', [שנות התר"פ בקירוב ?192].
• ספר מרגניתא דר' מאיר, דברים מאת האדמו"ר רבי מאיר מפרמישלן, בעריכת רבי ראובן מרגליות. לבוב (למברג), תרפ"ו [1926].
• ספר אור המאיר, תולדות רבי מאיר מפרמישלן, מאת רבי ראובן מרגליות. לבוב (למברג), תרפ"ו [1926]. חותמות של "הק' שמואל ווייסס מק"ק טירנוי יע"א", וחתימה שלו בלועזית.
• ספר מעשים טובים, מעשיות על גדולי ישראל וצדיקים שונים, מאת רבי אלעזר שענקיל מטארנא. פאדגארזע אצל קראקא, [תר"ס 1900].
• מעשיות ושיחות צדיקים, סיפורים ומעשיות על צדיקים שונים. וורשא, תרפ"ד [1924].
• ספר מעשה צדיקים, עם דברי צדיקים, סיפורים על צדיקים שונים, מאת רבי מנחם מנדל בודק. לבוב (למברג), [תרל"ד 1874?].
• ספר זכרון טוב, והוא ספורי מעשיות, על רבי מרדכי מנעסכיז, מאת רבי יצחק לנדא. פיעטרקוב, תרנ"ב 1892.
• ספר מעשה צדיקים, סיפורי צדיקים ו"סיפורי אנשי שם", ביידיש. לבוב (למברג), [תרע"א] 1911.
• ספר זכות ישראל – עשר עטרות, סיפורים וחידושי תורה מעשרה אדמו"רים מגדולי החסידות, מאת רבי ישראל ברגר אב"ד בוקרשט. פיעטרקוב-[וורשא], [תרע"א 1911, בערך]. כנראה דפוס סטריאוטיפי של מהדורת פיעטרקוב תר"ע.
• ספר תפארת הצדיקים, ספורים גדולים ונוראים, מאת רבי שלמה גבריאל רוזנטל. וורשא, [תר"ע 1910, בערך]. דפוס סטראוטיפי של מהדורת תרס"ט.
• ספר פרי הארץ, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויטבסק. וורשא, תרל"ט 1878.
• ספר זכות ישראל – עשר אורות, ליקוטים וחידושים מגדולי החסידות, מאת רבי ישראל בערגער. וורשא, תרע"ג [1913]. דפוס סטראוטיפי.
• ספר זכות ישראל – עשר קדושות, סיפורים וחידושי תורה מעשרה אדמו"רים מגדולי החסידות. פיעטרקוב, תרס"ו 1906. מהדורה ראשונה.
• ספר צדקת הצדיקים, סיפורי נפלאות על צדיקים שונים, ביידיש. וורשא, תרפ"ד 1924.
• ספר נופת צופים, מאת רבי פנחס שפירא מקוריץ, על פי תורת רבו, הבעש"ט. פיעטרקוב, [תרע"ב 1912]. בשער: אעת"ר.
• ספר ספורי אנשי שם, מאמרים וסיפורים שסיפרו גדולי הדור, בעריכת רבי אליעזר שענקעל. פודגורזה, תרס"ג 1903.
• ספר נפלאות היהודי, חידושים על הש"ס וליקוטי תורה, מאת היהודי הקדוש מפשיסחא. פיעטרקוב, [תרס"ט] 1909. דפוס סטראוטיפי של מהדורת תרס"ח.
• ספר נפלאות היהודי, חידושים על הש"ס וליקוטי תורה, מאת היהודי הקדוש מפשיסחא. וורשא, [תר"צ 1930, בקירוב].
90 ספרים ב-91 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו
לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
אוסף ספרי ה"שפת אמת", בחלקם מהדורות ראשונות:
• ספר שפת אמת, על התורה, חמישה חלקים. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, תרס"ה-תרס"ו 1905-1906; קראקא, דפוס שאול חנני’ דייטשער, תרס"ז-תרס"ח 1906-1908. חמישה כרכים. דפי השער של הכרך הראשון והרביעי נדפסו בדיו מוזהבת.
• ספר שפת אמת, חלק רביעי, על ספר במדבר. וורשא, דפוס יצחק מאיר אלטער, [תרפ"ה 1925 בערך]. מהדורה שניה. דף שער בדיו מוזהבת.
• ספר שפת אמת, על מסכתות הש"ס. סדר קדשים. וורשא, דפוס Sikora i Mylner, תרפ"ה [1925]. בדף המגן רישום בעלות וחתימה של רבי אליהו ראם, מרבני ירושלים.
• ספר תהלים, עם פירוש עץ הדעת טוב מאת רבי חיים ויטאל, ופירוש שפת אמת. פיעטרקוב, נסדר בדפוס חנוך העניך פאלמאן, תרפ"ו [1926]. קרע חסר גדול בדף השער.
• ספר תהלים, עם פירוש עץ הדעת טוב מאת רבי חיים ויטאל, ופירוש שפת אמת. וורשא, דפוס יצחק מאיר אלטער, [תרפ"ח 1928, בערך. מהדורה סטריאוטיפית]. חתימות ורישומי בעלות של "ירחמיאל ישראל יצחק לנדסמן".
• ספר שפת אמת – ליקוטים, חלק ראשון, על ספרים בראשית ושמות. פיעטרקוב, דפוס דוד קאפעלמאן (Sz. Sikora i I. Milner), תרצ"ד [1934].
• מסכת אבות, עם פירוש שפת אמת. לנדסברג, דפוס יצחק מאיר יוסקאוויטש מלודז' ויצחק שרגא פערעלמאן מקאליש, תש"ח [1948].
11 כרכים. גודל ומצב משתנים. חתימות, חותמות ורישומי בעלות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
אחת עשרה מהדורות מוקדמות של ספר "ליקוטי אמרים – תניא", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. יאס, ווארשא, ווילנא, מונקאטש ומינכן, תר"ג-תש"ז [1843-1947].
• ספר ליקוטי אמרים תניא. יאס, דפוס נטע וואסר מאן וגיסו ישראל בן יעקב סג"ל, תר"ג 1843. במהדורה שלפנינו נדפסה הסכמתו הנלהבת של רבי יוסף לנדא אב"ד יאס, מחבר שו"ת "ברכת יוסף": "מי אנכי שפל ברך לאחוז בסנסני קודש של איש אלקי... לבוא בהסכמה על הספר הקדוש הלזה הנק' ספר של בינונים, עם אגרת התשובה ואגרת הקודש לפני ולפנים, יקרים מפז ומפנינים, לגלות מצפונים איך העבודה צורך גבוה בעולמות העליונים, מתוכו ילמד מה חובתו כל ימי משך דירתו בפרוזדר[!] הלז לישרו מדרך המעוקל ונילז, לבוא לטרקלין בגיל ועלז [...]". ראה כאן בהרחבה על נסיבות חיבור הסכמה זו.
• ספר ליקוטי אמרים תניא. "ווין" [וורשא, אחרי תרט"ז 1856]. בדף השער מופיע מקום הדפוס – "ווין" [וינה]. החוקר והביבליוגרף ר' חיים ליברמן כותב בספרו "אוהל רח"ל" (עמ' 412, הערה 8): "מכמה טעמים נהגו מדפיסי ווארשא להעלים לפעמים את שם ווארשא בשער ולהדפיס שם עיר בחוץ לארץ, כגון: קניגסבורג, טשרנוביץ, פרסבורג, ווין, לבוב ועוד... אבל הרגיל בדפוסי ווארשא יכירם בטביעת עין" [קישוטי הדפוס במהדורת התניא שלפנינו דומים לאלו שנדפסו בספר "עבודת הלוי" מהדורת וורשא תרכ"ו, בדפוס אפרים בומריטטער ויצחק ראהטבלאט. ראה: מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ' 86, הערה 1]. חותמות המוסד "שערי תורה ובית התבשיל ביפו".
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תר"מ 1879. חתימת וחותמות רבי "אברהם אבא פרענקיל" משדליץ (תרל"א-תשכ"א), תלמיד חכם מחשובי חסידי סקרנוביץ-ווארקא ותלמיד האדמו"ר בעל ה"אבני נזר" מסוכוטשוב.
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תר"ס 1900. מהדורת האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. על מהדורה זו ראה כאן בהרחבה. העותק שלפנינו הוענק לנשיאה השלישי של מדינת ישראל זלמן שזר – רישום בדף שער מיום כ"ג אייר תשכ"ז: "תשורה לכבוד נשיא מדינת יש[ראל], אשר זיילינגאלד, רב דק"ק עדת [ישראל] סט. פאול מינ[סוטה]". חותמות וחתימות המו"ל הירושלמי רבי מנחם שמואל סלוטקי (תרמ"ג-תשי"ט; נכד רבי יהודה ליב סלונים בן הרבנית מנוחה רחל סלונים).
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרס"ט] 1909. דף השער השני חסר. בדף ב, "מודעה רבה" מטעם דפוס "האלמנה והאחים ראם", על מכירת זכות ההדפסה של ספר התניא "לכ"ק אדמו"ר הר"ר שלום דובער שליט"א מליובאוויטש... לטובת מוסד תומכי-תמימים" (ווילנא, כ"ה תמוז תרס"ט). שטר מכר זה נדפס מאז ואילך בכל מהדורות התניא הבאות.
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרע"ב] 1912.
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרפ"ג] 1922.
•ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס "ראם", תר"צ [1930]. יצא לאור ע"י חברת "תומכי-תמימים דלובאוויטש". כריכה כחולה מקורית (עם הטבעות מוזהבות). בעמוד האחרון חותמת בית מסחר הספרים "שניאור" זלמן שמאטקין בווארשא. בשולי דף ב חותמת "הרב יהודה ליב זילבערבערג – רב בבה"כ אוהב שלום בפלעטבוש".
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס "ראם", הוצאת בית מסחר הספרים "שניאור", זלמן שמאטקין בווארשא, תרצ"ז [1937].
• ספר ליקוטי אמרים תניא. מונקאטש, דפוס Grafia של רבי אליעזר יחיאל קאליש, [תש"ג 1943]. שער ראשי מאויר (בגוון צהוב), ושער מפורט: "...נתעורר הרבני... מו"ה צבי אלימלך קאליש מפה"ק מונקאטש להו"ל מחדש, עם כל ההשלמות וביופי הדפיס...". בסוף הספר מופיע קונטרס מיוחד (עם שער נפרד) – "קונטרס תולדות התניא" – יב פרקים הכוללים צז סעיפים, ובהם: "ליקוטי סיפורים מתולדות וחיי אדם הגדול בענקים... מרן שניאור זלמן... הנקרא הרב מלאדי... לקטתי מספרים ומסופרים, וספחתים... לתועלת התלמידים והלומדים, החסידים והישרים, המתמידים בדברי רבינו... המלקט ומסדר: צבי אלימלך קאליש".
מהדורה זו נדפסה בעיצומם של ימי מלחמת העולם השניה, בשעה שבמדינות אירופה הסמוכות כבר הרגו הגרמנים אלפים ורבבות מעם ישראל. מלבד ההסכמות שנדפסו במהדורת זאלקווי תקנ"ט (שלא הופיעו במרבית ההוצאות האחרות), נוספה במהדורת ספר התניא שלפנינו הסכמה חדשה, מאת חברי בית-הדין של מונקאטש. בהסכמתם כותבים הדיינים רבי מאיר זאב הכהן זאלצער, רבי מנחם ווייס, רבי חיים סופר ורבי נטע שליסעל: "...ולאשר שבשנים האחרונות, נתעלם ספה"ק משוק הספרות, ובפרט במדינות המסובכת במלחמות, הנה הוא ממש יקר המציאות, ע"כ טוב עשה... צבי אלימלך קאליש... על אשר זכה וזיכה את הרבים... וזכותו הגדול של רבינו קדוש אלקים יגן עלינו ועכ"י בכל מקומות מושבותיהם, שיתמלא לטובה כל משאלות לבביהם... ואליכם אחב"י נקרא מהרו להביא ברכה אל בתיכם כי קדושת ספה"ק הוא סגולה בכל בית ישראל וכח הפועל של הרה"ק המחבר הוא בנפעל חיבורו הק' והנורא להתברך בזכותו בבחומ"ר [בבני, חיי ומזוני רוויחי], ולהנצל מפגעי הזמן ומדינים הקשים מתוך רחמים וחסדים...".
• ספר ליקוטי אמרים תניא. [מינכן], הוצאת קה"ת, תש"ז [1947]. הספר נדפס במינכן לאחר השואה, עבור "שארית הפליטה" מבני החסידים, על ידי חתן אדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש); מעבר לשער נדפסה הקדמה שלו. חותמות רבי "שמואל גארר". כריכה מקורית.
11 כרכים. גודל ומצב משתנים. חתימות וחותמות. כריכות מקוריות וחדשות.
שלושה חלקים של שלחן ערוך אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא, חלק אורח חיים, שנדפסו בזיטומיר בשנים תרט"ז/תרי"ט/תרכ"ב:
• שלחן ערוך, אורח חיים חלק ראשון (הליכות היום, תפילה וסעודה). זיטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרי"ט 1859. [7], ה-קכד, קכט-קסט דף. דפים קמא-קמו נכרכו פעמיים.
• שלחן ערוך, אורח חיים חלק שני (הלכות שבת). זיטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרכ"ב 1861. [4], ב-רלט דף.
• שלחן ערוך, אורח חיים חלק שלישי (הלכות פסח ויו"ט). זיטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרט"ז 1855. [3], קכח; צז דף. חסרים דפים קי-קיא. הגהות בכתב יד. רישום בבטנת הכריכה: "קבלתי מר' אברהם יצחק שליט"א...".
3 כרכים. 21 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הכרכים; מצב כללי בינוני-טוב עד בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי עובש וכתמים קשים עם פגיעות בטקסט. פגמים ובלאי. קרעים קלים. מעט נקבי עש בכרך הראשון. דפים מנותקים. הגהות, רישומים וחתימות. כריכות ישנות, מנותקות חלקית; פגמים, עובש ובלאי רב בכריכות של חלקים ב-ג.
ספר ישמח משה על התורה – דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלק ג', על חומש ויקרא. למברג (לבוב), דפוס פראנץ גלינסקי, שנת "תור"ה צוה לנו משה" [תרי"א 1851]. מהדורה ראשונה.
הגהות בכתב יד. חלקן מציינות לספרי חסידות ("דגל מחנה אפרים" ועוד). כפי הנראה, הגהות אלה הן בכתיבת ידו של הגה"ח רבי אביש אריה שפירא אב"ד הומנא (תק"נ-תשרי תרל"ג), בנו וממלא מקומו של רבי יעקב שפירא אב"ד הומנא (נפטר תקפ"ח), שהיה מגדולי תלמידי הרב הקדוש מרימנוב, יחד עם בניו רבי אביש אריה אב"ד הומנא ורבי אברהם אב"ד ווראנוב.
[1], ב-מב דף. 22.5-23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חיתוך דפים לא אחיד. בצדי הגליונות הערות בכתב יד (חלקן קצוצות מעט). כריכה חדשה.
סדרת הספרים "ישמח משה" על התורה, שנדפסה בין השנים תר"ט עד שנת תרכ"א, נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר ותלמידו המובהק, האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט. במספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
ספר השיב משה, שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה". לבוב (למברג), דפוס U. W. Salat, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה.
מעבר לשער, הסכמות ה"שואל ומשיב" וה"דברי חיים" מצאנז, והקדמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שבה הוא מספר על מלאכת ליקוט התשובות ועריכתן לדפוס: "רובן היו מפוזרות אחת הנה ואחת הנה, נכתבים על ניירות קטנות, ונמצאו בלות ומטושטשות כמעט לא ניכר לעין הרואה מבלעדי יגיעות רבות, ובחמלת ה' נלקטו אחת אל אחת משולבות ומסודר כהלכתן... הכל מועתק מכתב יד קדשו".
העותק של הגאון רבי מאיר שפירא אב"ד לובלין, עם חותמותיו בדף השער, מתקופת כהונתו כאב"ד גלינא וכאב"ד פיטרקוב, חותמות: "בית עקד ספרים בישיבת חכמי לובלין...". חותמות ספריה, וחותמות ומדבקה מודפסת (המודבקת על ראש השער) מחלוקת משרד הדתות, משרידי הספרים שניצלו משואת יהודי פולין. בדף טז/1 (בספירה הראשונה), הגהה בכתב יד [כפי הנראה בכתב ידו של המהר"ם שפירא]
הגאון רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-תרצ"ד) אב"ד גלינא וסאנוק, פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו-גינוני מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.
[1], לח; עד, עז-עח, עז-פב, [1] דף. 35 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים קלים. בדף כו (בספירה השניה) קרע חסר במרכז הדף עם פגיעה בטקסט. תו-ספר מודבק בראש דף השער. חותמות שונות. כריכה חדשה.
כולל [1] דף בסופו, עם העתקת תשובת הגאון רבי משולם איגרא מפרשבורג ומפתחות לחלק אבן העזר וחושן משפט. דף זה חסר במקצת מהעותקים.
ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר, על חמישה חומשי תורה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט. סיגט, דפוס "המשותפת", [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה.
חמשת החלקים בשני כרכים. שער ראשי בראש הכרך הראשון, וחמשה שערים בנוסח-מקוצר לכל אחד מהחומשים.
הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים [כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב"]. בהקדמתו מסביר המחבר ברוב ענוותנותו את הטעם להעלמת שמו מן החיבור. הוא מביא את דברי ה"פנים מאירות" בהקדמתו, שהסתפק "אם טוב לאדם שלא לגלות מי הוא המחבר, או חיובא רמי להזכיר מי הוא המחבר, והשיב שאין צריך להזכיר שם המחבר...", והוא כותב: "ולפי דעתי הקלושה יש להכריע, דבענין הלכות הנוגעים לדינא נחוץ לדעת מי המחבר, אם הוא ראוי והגון לסמוך עליו... אבל בענין אגדה ודברי תוכחה, מה לנו לדעת שם המחבר, הדברים יתנו עידיהן אם יכנסו בלב שומעיהם... כבר אמרו איזה חכם, הלומד מכל אדם, ופי' הר"ב אעפ"י שהוא קטן ממנו... ע"כ אמרתי עם לבי, טוב לכסותו ולהעלימו, כי בושתי וגם נכלמתי לעמוד במקום גדולים חוברי חבר, כי נפשי יודעת מך ערכי, לא בינת אדם לי ואיני מדבר לפני מי שגדול ממני, כי אם לצעירי הצאן...".
חמישה חלקים בכרך אחד: [4], ב-קמא, [2] דף; [2], ג-צא דף; [4], ב-נה, [2] דף; [3], ב-פ דף; [3], ב-נב, נה-ע דף. 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים וסימני עש בדפים ראשונים ואחרונים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה.
כולל כל דפי "לוח תיקוני הטעויות" לחמשת החלקים, שנכרכו במקומות שונים בכרך זה.
אוסף מספרי האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב":
• ספר ייטב פנים, דרשות ומאמרי חסידות על מועדי השנה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חלק א – למברג (לבוב), יעקב משולם ניק ו-U. W. Salat, תרמ"ב 1881; חלק ב – מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרמ"ג 1883. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים.
מאמרים ודרשות על דרך החסידות למועדי השנה: חלק א – לראש השנה, שבת תשובה, י"ג מדות ויום העשור, סוכות וחנוכה, וחלק ב – לימי שובבים, ארבע פרשיות, פורים, שבת הגדול, פסח, שבועות, ימי בין המצרים, ט"ו באב וחודש אלול. שם המחבר אינו נזכר בשער (בדומה לספרו הקודם "ייטב לב"), אלא נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים [כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב"].
מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חלקו השני של הספר יצא לאור ימים ספורים קודם הסתלקותו, בחודש אלול תרמ"ג. בשעה שהובא הספר החדש אל מיטת חוליו, נשקו מכל צד, "ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו" – ראה להלן. ספר זה נערך והובא לדפוס על ידי נכדו בן-בתו, רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש, המספר בהקדמתו לשו"ת "אבני צדק" (למברג, תרמ"ה): "ואשרי חלקי שהפקדני על ביתו וגילה לי באהבתו כל בית נכאתו, ומסר לידי ספרו 'ייטב פנים' לסדרו ולהדפיסו, שבעודו חיים חיותו, איזה ימים לפני הסתלקותו, יצא לאור חלק שני מהנ"ל בשלמותו, וכשהבאתיו סמוך למטתו, שמח לקראתו, נשקו מכל צד בעזרתו, ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו, ואח"כ קראני סמוך למטתו השלימה, ואור פניו כזהרי חמה, ויאמר אלי: בני יקירי, הנני מביע לך ברכה ותודה עצומה על אשר מלאת רצוני זה כמה, ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה..." (ראה גם בהקדמת רבי משה דוד טייטלבוים לספר "ישמח משה", מהדורת סיגט תרנ"ח).
בשער החלק הראשון, חתימת: "ישראל ווייס", ורישום בעלות בחתימת "הק' משה ווייס": "זה הספר ייטב לב שייך לדודי היקר כ"ה ר' ישראל...".
• ספר ייטב פנים, דרשות ומאמרי חסידות על מועדי השנה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חוסט, מאיר יהודא קטינא, [תרע"ב] 1912. מהדורה שנייה. שני חלקים בשני כרכים.
מהדורה שנייה, עם הסכמת נכד המחבר האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך המהדורה הראשונה שנדפסה בחיי המחבר), בה הוא כותב כי החליט להזכיר את שם המחבר, על אף שבמהדורה הראשונה הוא לא היה מפורש.
• ספר רב טוב לבית ישראל, ביאורים על התורה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" אב"ד סיגט. לבוב (למברג), דפוס יעקב משולם עהרינפרייז, [תרמ"ט] 1889. מהדורה ראשונה.
הספר נערך ויצא לאור על ידי נכדו (בן-בתו) ותלמידו המובהק של המחבר, האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש. בהקדמתו לשו"ת "אבני צדק" (לבוב, תרמ"ה) הוא מספר על הדפסת ספרי סבו הגדול המחבר, אשר מסר לידיו את כל כתבי ידו על מנת שיערכם ויביאם לדפוס (ראה לעיל). בדף האחרון נדפסו שתי אגרות מאת המחבר: "ע"ד המכשלה שנהייתה בעשיית היינות ... שלא יכשל באיסור חמץ בפסח ויין נסך".
בדף השער, חתימה בעיפרון: "א"י וויינבערגער" [כנראה מצאצאי הגאון רבי אברהם יצחק וויינברגר אב"ד קליינוורדיין (תקס"ה-תרמ"ה), בעל ה"פני יצחק"].
• ספר שאלות ותשובות אבני צדק, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (בעל "ייטב לב"). לבוב, דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, תרמ"ה-תרמ"ו 1885-1886. מהדורה ראשונה. שני החלקים בכרך אחד. עותק פגום וחסר. נייר שביר וקרעים קשים. בראש הכרך נכרך השער של חלק שני, ומצורף בנפרד השער של חלק ראשון (מעותק אחר). חותמות של רבי צבי הירש פרידמאן (בעל "צבי חמד"), עם רשימות רבות בכתב ידו (בדפי הספר, בדף המגן ובדף מצורף), המציין בין היתר את המקומות בהם הוזכר בספר אביו הגאון רבי מנשה שמחה פרידמאן אב"ד סאבארנץ, זקנו הגאון מנאנאש, ורבנים אחרים ממשפחתו.
המחבר, האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש.
בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".
6 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
שו"ת כתב סופר, יורה דעה, מאת הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר אב"ד ור"מ פרשבורג (בנו וממלא מקומו של ה"חתם סופר"). חלק א. פרשבורג, דפוס השותפים דוד לוי ואברהם אלקלעי, תרל"ט [1879]. מהדורה ראשונה.
• כרוך עם: שו"ת כתב סופר, יורה דעה, חלק ב. פרשבורג, דפוס השותפים דוד לוי ואברהם אלקלעי, תרמ"ד [1884]. מהדורה ראשונה.
חלק א היה בבעלות האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל "הייטב לב" מסיגט – בדף המגן (מול דף השער) מופיעה חתימה: "יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגעט", כפי הנראה זו חתימת יד קדשו. מלבדה מופיעים חתימות ורישומים נוספים מכותבים שונים (בדפי המגן הקדמי והאחורי), המעידים שהספר היה שייך לאדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט: "זה הכתב סופר שייך לה"ה הרב הגאון הגדול שליט"א אב"ד דק"ק סיגעט, הק' מאיר שווארטץ" [כנראה המשב"ק הנודע רבי מאיר שווארץ, אשר שימש במשך שנים רבות בקודש בביתם של ה"ייטב לב" ובנו ה"קדושת יו"ט" בסיגט]; "...לה"ה המהגה"ק יקותיאל יהודה ט"ב אב"ד דק"ק סיגעט יע"א..."; "זה הכתב סופר שייך להרב הגדול שליט"א אב"ד דק"ק מארימארש סיגעט יע"א במהרה".
חתימות ורישומים נוספים בדף השער: "יחיאל שווארץ"; "אני המעיד הק' נפתלי טייטלבוים" [לא עלה בידינו לעמוד על זהותו של רבי נפתלי טייטלבוים זה – החתום גם ברישום בדף המגן האחורי, בתאריך יום ד' פ' ויגש תרמ"ב: "...אני המעיד הנקרא בפי כל נפתלי טייטלבוים שווארץ משינאוער[?]" – אך כנראה הוא קרוב-משפחה של האדמו"ר בעל ה"ייטב לב"].
חלק ב של שו"ת "כתב סופר" שלפנינו היה בבעלות הגאון רבי יחזקאל שרגא ציטרון אב"ד ענטש (תרנ"ט-תש"ד, נספה בשואה), בן הגאון רבי זאב וואלף ציטרון אב"ד היידו-דאראג (תרי"ז-תרפ"ז), ונכדו של האדמו"ר רבי שמואל פרנקל מדאראג – חתימתו בראש דף השער: "הק' יחזקאל שרגא ציטרון מה' דאראג, למד פה ה"ד [היידו-דאראג] משנת התרפ"א כסליו עד שנת התרפ"ד שבט" (בשולי דף השער רישום זהה בגרמנית). חתימה נוספת: "יהונתן בנימין—". הגהה בכתב יד בשולי אחד הדפים.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".
שני חלקים בכרך אחד. חלק א: [2], ב-עה, [1] דף. חלק ב: [1], עו-קלז, [1] דף. 36 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. חלק א במצב בינוני (דפים אחרונים במצב בינוני-גרוע); חלק ב במצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי רב בשולי מספר דפים. קרעים רבים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט בשוליים של כמה מהדפים. רישומים רבים בדפי המגן של חלק א. כריכת עור חדשה.
ספר תועפות ראם, על פירוש רש"י ופירוש הרא"ם על התורה, מאת רבי מרדכי ברוך קאראבלייו. ליוורנו, דפוס Antonio Santini e compagni, תקכ"א-(טבת תקכ"ב) [1761]. מהדורה ראשונה.
העותק של האדמו"ר הקוה"ט רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – בדף השער חותמתו של האדמו"ר מתקופת כהונתו כאב"ד קראלי: "יואל טייטלבוים, אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א". עם רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו בארה"ב.
חתימות ורישומים בכתיבה מזרחית: "יצחק ן' נסים הכהן..."; "ע"ה... שמואל כהן...".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד).
בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים – העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
[7], ב-קסז דף. 29 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקרעים. סימני עש. בדף השער והדף שלאחריו קרעים חסרים והדבקות נייר. חותמות. כריכה חדשה.
ללא חלק שני של ספר זה: "ספר הזכרונות וחיי יצחק", מאת רבי יצחק קאראבלייו – בן המחבר, שנדפס (עם שער נפרד) כנספח לספר שלפנינו (והיה ג"כ בספריית האדמו"ר – ראה: קטלוג "קדם", מכירה 75, פריט 56).
ספר "פירוש אברבנאל על ספר מורה נבוכים", עם הערות "מורה לצדקה". שני חלקים. [פראג, דפוס משה הלוי לנדא, תקצ"א 1831]. מהדורה ראשונה מכתב יד, בהוצאת משה לנדא (נכד ה"נודע ביהודה" ומראשי מפיצי ההשכלה בדורו), עם הערותיו.
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, עם חותמות בעלות שונות של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. בדף א מופיעה החותמת מימי נעוריו: "יואל טייטלבוים בהרה"צ ז"ל – מ. סיגעט" [מתקופת מגוריו בבית משפחתו בסיגט – לאחר פטירת אביו, ולפני שעבר לגור בסאטמר בשנת תרס"ה], ובדפים אחרים מופיעות חותמותיו מתקופת כהונתו ברבנות קרולי: "אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים.
בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים – העדה החרדית בירושלים".
עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
עותק חסר שערים של שני החלקים: VI עמ', ו, עא דף; נח דף (במקור: [4], VI עמ', ו, עא; [2], נח דף). 20.5 ס"מ. מצב משתנה. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקרעים. קרעים חסרים בשני הדפים הראשונים ובשני הדפים האחרונים, עם פגיעה בטקסט והדבקות. חותמות. כריכת עור חדשה.
סידור תפלה, עם כוונות המקובל רבי שלום שרעבי (רש"ש). ירושלים, דפוס שמואל צוקערמאן, תרע"ו [1916]. הסכמות מגדולי ירושלים ומהאדמו"ר בעל ה"דרכי תשובה" ממונקאטש. תשעה חלקים בכרך אחד.
העותק של הגה"ק רבי משה אריה פריינד גאב"ד "העדה החרדית", עם הקדשות אליו וחותמותיו מתקופות שונות: "משה אריה פריינד דומ"ץ דקה"י סאטמאר יע"א"; "משה אריה פריינד ראב"ד לכל מקהלות האשכנזים ור"מ דישיבת "יטב לב" דסאטמאר בעיה"ק ירושלם תובב"א". בדפי המגן הקדמי והאחורי, הקדשות מאת "נחום מרדכי בן קריינטשא" [רבי נחום מרדכי שפיצר], שהקדיש את הספר "לכ"ק אדמו"ר מרן הקדוש שליט"א ראב"ד דק"ק סאטמאר יצ"ו כעת בניו יארק".
הגאון הקדוש רבי משה אריה פריינד (תרס"ד-תשנ"ו), בנו-בכורו של הגה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד ראדנא והוניאד (נפטר ת"ש; בן האדמו"ר הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסוד, תרט"ו-תרצ"ב). כיהן כדומ"צ בעיר סאטמר ואב"ד נאסויד. איבד בשואה את אשתו הראשונה ואת כל שמונת ילדיו, הי"ד. לאחר השואה כיהן כראב"ד בעיר סאטמר, ולאחר תקופה עבר לארה"ב, משם עלה לירושלים וכיהן כראש ישיבת "ייטב לב – סאטמר" ומורה הוראה בעיר. בשנת תשל"ט נתמנה לראב"ד בד"צ "העדה החרדית", ולאחר פטירת בעל ה"מנחת יצחק" נתמנה רמ"א פריינד לגאב"ד "העדה החרדית" בארץ ישראל. במשך שנים רבות היה נודע לצדיק ובעל-מופת ורבים הזקוקים לישועות באו להתברך מפיו. על שמו נקראו תלמוד-תורה וישיבת רמ"א בירושלים וב"קרית רמ"א" בבית-שמש.
בספר מופיעות גם חותמות בעלים קודמות, ורישומי בעלות, בהם רישום בעלות של רבי יחיאל רוזנבערג מסיגט [ממקורבי ה"קדושת יו"ט", שהיה גדול בנגלה ובנסתר]. לאחר פטירתו עבר הסידור הקדוש ליד אחיו רבי אלטיר רוזנבערג, הכותב שקיבל את הסידור מגיסתו, ומכרהו לרבי ישראל ווייס ה"אוצר" ומוכר ספרים בסיגט.
במשך שנים רבות נשמר סידור הרש"ש בכתבי-יד ולא נדפס כלל בכוונה תחילה. התפילה בכתבי-יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים המכוונים בלבד. רק בשנת תרע"א הוחלט להביאו לדפוס ביוזמתם של כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים. חלקו הראשון נדפס בשנת תרע"א וחלקו השני בשנת תרע"ב. החלקים ג-ט נדפסו כנראה מאוחר יותר בשנת תרע"ו (באותה עת נדפסו בשנית שני החלקים הראשונים). ראו: הרב משה הלל, סידור כוונות הרש"ש – בין מסורת לחידוש, קובץ מכילתא, גליון א – כסליו תש"פ, עמ' 133-158. לפנינו המהדורה השלמה של שנת תרע"ו.
תשעת החלקים בכרך אחד: חלק א: [2], פו דף. חלק ב: קסא דף. חלק ג: לו דף. חלק ד: קטו דף (בהדפסה שלפנינו הושמטו מראש העמ' הראשון המלים "חלק רביעי"). חלק ה: מד דף. חלק ו: יב דף. חלק ז: צט, ס-סג דף. חלק ח: סח דף. חלק ט: כא דף. 22 ס"מ. נייר איכותי במרבית הדפים. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני שימוש רב, דפים מנותקים, מעט קרעים והדבקות נייר. כריכת בד ישנה, לא-מקורית, מעט משופשפת ובלויה.