כ-130 גלויות שנדפסו לכבוד ביקור קיסר גרמניה, וילהלם השני, בארץ ישראל. מו"לים שונים, מרביתן נדפסו בגרמניה, 1898.
מסע הקיסר וילהלם השני לארץ ישראל ולערי האימפריה העות'מאנית נערך בחודשים אוקטובר-נובמבר 1898, ונחשב למאורע הֲרֵה משמעות ביחסים שבין שתי המעצמות.
בשל חשיבותו הגדולה, הונצח הביקור בדרכים מגוונות – ספרים, משחקים, מזכרות – אך ראשונה לכולן הייתה גלוית הדואר, שייצורה עמד אז בשיא פריחתו בגרמניה. כ-350 מו"לים הדפיסו גלויות מיוחדות לכבוד הביקור, מרביתן לאורך שנת 1898 (חלקן מעט לפני המסע וחלקן מעט אחריו), ולעיתים הציעו שירות מיוחד לרוכשים: הגלויה תשלח ליעד במזרח התיכון, תמתין לבוא הקיסר, ומשם, ביום ההגעה, תוחתם ותשלח בחזרה אל הקונה.

באוסף שלפנינו למעלה ממאה ושלושים גלויות, מרביתן חתומות בחותמות דואר, המסודרות בשלושה אלבומים על פי סוגי החותמות והנושאים המודפסים:
· האלבום הראשון מכיל כ-30 גלויות בעלות חותמות נדירות או בהדפסות מצומצמות, בהן: שתי גלויות ומעטפה עם חותמות דואר נדירות מהספינה הקיסרית ("—Schiffsspost-Kais. Deutsche Marine"); גלויות עם חותמות המחנה הקיסרי ("Camp Imperial Jerusalem" באותיות לטיניות וערביות); ארבע גלויות בפורמט ענק בהוצאת Knacksted & Näther (המבורג); גלויה שהונפקה לכבוד ביקור הקיסר בתחנה שאליה לא הגיע לבסוף – העיר לוקסור שבמצרים (הוצאת Emil Frankel, מצרים); ועוד.
· האלבום השני מכיל כ-50 גלויות, הנושאות חותמות דואר מיום הגעת הקיסר לערים השונות: גלויות שהוחתמו בסניף הדואר הגרמני ביפו, סניף הדואר העות'מני בירושלים, הקונסוליה האוסטרית בירושלים, גלויות נוספות עם חותמת המחנה הקיסרי, ועוד. לצדן מופיעות באלבום גלויות המציגות את בתי המלון שבהם התאחסן הקיסר במהלך מסעו.
· האלבום השלישי מכיל כ-50 גלויות ממקומות שונים בהם חלף הקיסר במסעו: ונציה, אתונה, קונסטנטינופול, ארץ ישראל ומקומות נוספים.
בין המו"לים השונים שהדפיסו את הגלויות שבאוסף: Hermann Vogel (ברלין), Alfred Silbermann (ברלין), Knacksted & Näther (המבורג), Verlag des Syrischen Waisenhaues (ירושלים), Gesellschaft-Ersten Internationalen Ansichtskarten (ברלין-וינה), ואחרים.
חלק מהגלויות מופיעות במספר עותקים, לרוב בווריאציות שונות.
מצורף: · פורטרט של הקיסר (1906) – עונד את המדליה שהונפקה לכבוד חנוכת כנסיית הגואל; · אקסליבריס: Bibliothek Posen Kaiser Wilhelm (1898); · תמונה של זר פרחים מברונזה שהוכן עבור הקיסר להנחה על קברו של צאלח א-דין בדמשק, מוצמדת לקרטון; · 4 גלויות ששימשו השראה לגלויות ביקור הקיסר.

ראו: ראלף פרי ודוד פרלמן, גלויות להנצחת מסעו של הזוג הקיסרי הגרמני למזרח בשנת 1898. שטוטגרט, 2019.

כ-130 גלויות, 9X14 ס"מ בקירוב (ארבע מהגלויות בפורמט גדול: 15X22 ס"מ). מצב משתנה. מצב כללי טוב.

ביקור הקיסר וילהלם השני בירושלים

בחודשים אוקטובר-נובמבר 1898 ערכו קיסר גרמניה וילהלם השני ורעייתו, הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה, מסע בערי האימפריה העות'מאנית, שיעדו המרכזי ירושלים. המסע נערך על רקע התפוררותה הצפויה של האימפריה העות'מאנית, ומאבק הירושה על "נכסיה" שניטש בין מעצמות אירופה. המסע ארך יותר מחודש, ובין מטרותיו ניצבו חיזוק קשריה של הקיסרות הגרמנית עם האימפריה העות'מאנית, ועידוד ההתיישבות הנוצרית בארץ ישראל. על המקומות בהם ביקרו הקיסר ופמלייתו נמנות אתונה, קונסטנטינופול, חיפה, יפו, רמלה, ירושלים וקהיר.

ההיערכות לביקורו של הקיסר בארץ ישראל החלה כבר בקיץ 1898, וכללה פעולות ניקיון נרחבות, שיפור ושיפוץ של תשתיות, מתיחת קו טלגרף חדש, ועוד. לקראת הגעתו של הקיסר לירושלים הורחבו מספר דרכים בעיר, ואף נפרץ פתח בסמוך לשער יפו, על מנת לאפשר מעבר למרכבתו של הקיסר. נוסף על כך, רחובות העיר, ובפרט האזור סביב רחוב הנביאים שבו עתיד היה להיבנות מחנה האוהלים של הקיסר ופמלייתו, ה-"Camp Imperial", קושטו בדגלי גרמניה והאימפריה העות'מאנית ובשערי כבוד ניידים. במהלך ביקורו בירושלים, שחלק חשוב בו היה טקס חנוכת כנסיית הגואל ברובע הנוצרי, ביקר הקיסר גם במושבה הגרמנית, בהר הזיתים, בבניין העירייה, ובמקומות נוספים, ואף נפגש בחטף עם בנימין זאב הרצל. את סיוריו ערך בליווי פמליה קטנה, על גבי סוס או מרכבה, כשבעקבותיו נעו בירושלים תהלוכות אישים פחותי דרג, מלווים בגדודי פרשים וקאוואסים (שומרי ראש טקסיים באימפריה העות'מאנית). מסע הקיסר תואר בזמנו במאות ספרים ומאמרים, והונצח במשחקי קלפים, במשחקי שולחן ובכרטיסי אספנות, עם נופי ארץ ישראל. גולת הכותרת של הנצחת הביקור הייתה גלויות הדואר שיצאו לכבודו: כ-350 מו"לים בגרמניה ובארצות אחרות הדפיסו גלויות לרגל המסע, בקנה מידה חסר תקדים בהיסטוריה, ובאיכות מצוינת. המו"לים הגדולים, דוגמת פוגל, זילברמן וקנאקשטדט-נטר, הגדילו לעשות והציעו שירות מיוחד לאספני בולים וגלויות: תמורת סכום קבוע נשלחו למנויים גלויות מהערים בהן ביקר הקיסר, שהוחתמו ונשלחו ביום בו שהה הקיסר במקום.

אוסף מסמכים המתעדים את פעילותה של המשלחת הערבית-פלשתינית ללונדון בשנים 1921-1922, מעיזבונו של נשיא המשלחת, איברהים שמאס (אלשמאס). לונדון (קצתם ממקומות נוספים), 1921-1922 בקירוב. ערבית ואנגלית.
בשנת 1919, לאחר הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל, חברו יחד מספר קבוצות של מוסלמים ונוצרים תושבי הארץ, וכוננו את הקונגרס הערבי-פלשתיני (The Palestine Arab Congress). עיקר פעילות הקונגרס התמקדה בהתנגדות לתנועה הציונית, ובניסיון למנוע את מימוש הצהרת בלפור והכנסתה אל כתב המנדט הבריטי. באוסף שלפנינו מסמכים המתעדים את פעילות משלחת הקונגרס ללונדון ערב פרסום כתב המנדט. בהם:
· העתקי חוזרים (שכפול של כתב-יד), על נייר מכתבים רשמי של המשלחת. חלקם חתומים בידי ראש המשלחת, מוסא כאט'ם אלחוסיני. אחד החוזרים כתוב בחלקו בכתב-יד (כפי הנראה בידי אלחוסיני) ואינו חתום. לונדון, אפריל-יולי 1922. ערבית.
החוזרים מתעדים פגישות עם פוליטיקאים בריטים, ובהם הנציב העליון הרברט סמואל, ונציגו של וינסטון צ'רצ'יל, שר המושבות, לענייני פלשתינה; מתארים את מאמצי המשלחת לביטול הצהרת בלפור, תיקון כתב המנדט הבריטי על ארץ ישראל ותיקון הסכם סוור, ועוד. באחד החוזרים מתוארת פגישה בהשתתפות חיים ויצמן, ובאותו חוזר מובא גם ציטוט של צ'רצ'יל לגבי היותה של "הצהרת בלפור ירושה מהמלחמה".
אחד החוזרים אינו שלם; חלק מהחוזרים מופיעים בכמה עותקים.
· העתקי מכתבים מודפסים מאת ראש המשלחת. אינם חתומים. מאי-יולי 1922. אנגלית.
ביניהם: העתק מכתב בנושא המצב בסוריה, מאי 1922 (שני עותקים, אחד ממוען אל שגריר ארה"ב בבריטניה והשני אל ראש ממשלת בריטניה); העתק מכתב אל וינסטון צ'רצ'יל בנושא החכרת אדמות בחיפה ליק"א, יוני 1922; העתק מכתב בדבר סירובם של תושבי ארץ ישראל המיוצגים בידי המשלחת לקבל את הצהרת בלפור, יולי 1922 (שני עותקים, אחד ממוען לנשיא מועצת חבר הלאומים והשני לוינסטון צ'רצ'יל); העתק מכתב מחאה על קבלת כתב המנדט (שני עותקים, אחד ממוען לנשיא מועצת חבר הלאומים והשני לשר החוץ הבריטי).
· העתק מכתב מודפס בשם וינסטון צ'רצ'יל, בתגובה למכתב מטעם המשלחת, אפריל 1922. שני עותקים.
· Remarks on the Interim Report of the High Commissioner on the Civil Administration of Palestine from July 1st to June 30th 1921. מסמך ארוך (שכפול של הדפסה במכונת כתיבה) ובו הערותיה של המשלחת על דו"ח הביניים של הנציב העליון על המנהל האזרחי בארץ ישראל בחודשים שבין ה-1 ביולי 1920 וה-30 ליוני 1921.
· חוברת בדפוס: Palestine - Correspondence with the Palestine Arab Delegation and the Zionist Organization. לונדון, His Majesty's Stationary Office, 1922. אנגלית.
· מסמכים נוספים, חלקם עם חתימות יד וחותמת רשמית של המשלחת, בהם מכתבים אל איברהים שמאס, מסמך מודפס העוסק במדיניות הבריטית בארץ ישראל ובמשמעותה של הצהרת בלפור במסגרת המנדט, ועוד.

מצורפים: · Great Britain and the Arab World, מאת Albert Habib Hourani. לונדון, הוצאת John Murray, [1945]. חוברת ובה סקירה אודות העולם הערבי ומדיניות השלטון הבריטי בארצות ערב. · The Arab Higher Committee, Its Origins, Personnel And Purposes. ניו יורק, הוצאת The Nation Associates, 1947. מסמך שהוגש לאו"ם, העוסק בעיקר בקשרים של המופתי חאג' אמין אל חוסייני עם השלטון הנאצי.

עשרות מסמכים (כ-75 דפים וחוברת בדפוס). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים.

כ-45 פקודות ומסמכים של יחידת "הרגימנט האירי המלכותי", שפעלה בשלהי תקופת המנדט במחנה הצבאי "Ras El Ein" (ראש העין). מרץ-מאי 1948 (כמה פריטים מוקדמים יותר). אנגלית.

אוסף המתעד את פינוי הכוחות הבריטיים מארץ ישראל, אשר החל בראשית שנת 1948 ונחתם ביום 14 במאי – יום סיום המנדט והקמת המדינה – עם עזיבת הנציב העליון אלן קנינגהם והורדת הדגל הבריטי מנמל חיפה. באוסף, מגוון מסמכים ופקודות של יחידת "הרגימנט האירי המלכותי" (Royal Irish Fusiliers), חלקם בדפוס וחלקם בכתב יד, שפעלה במחנה הצבאי בראש העין בתקופה זו (חלק מן המסמכים חתומים בחתימות ידם של קציני המחנה):
· Evacuation of Palestine – פקודת פינוי ארץ ישראל, כתובה בכתב-יד, ובה לוח זמנים מפורט ליום הפינוי, שעה אחר שעה: תחנות המעבר, מהירות הנסיעה, הקמת מחסומי דרך, מילות קוד לשלבי הפינוי, ועוד.
· דף הוראות לחיילים העוזבים את ארץ ישראל (Draft Conducting) – חוזר מודפס, ובו הוראות להתנהגות החיילים בזמן היציאה מהארץ: נשיאת נשק אישי בכל עת, איסור לעזוב את הקרונות, איסור להירדם על יד החלונות, הוראה למנות קצין אחראי לכל קרון מקרונות הרכבת, והוראות נוספות (עותק זה נמסר לאחד מקציני המחנה, עם שמו בכתב-יד בשוליים).
· כ-20 הודעות טלגרף שנשלחו ממחנה ראש העין ואליו סמוך לפינוי: דיווח על גניבת רובים על פסי הרכבת של צומת לוד (אפריל 1948); הודעה על ניסיונות של "כנופיית שטרן" (לח"י) לפשוט על מצבורי נשק (מאי 1945); הודעה על העברת מפת המוקשים שהטמין הצבא האנגלי לידיו של הלגיון הערבי (מאי 1948, מצורף התרשים); הודעה על השתלטות חמושים יהודים על בית ספר ביפו (מאי 1948); ועוד.
· אוסף פקודות-יום, כתובות בכתב-יד, המפרטות את משימות החיילים בימים שלפני הפינוי – בהן פקודה מפורטת לקראת יום הלוויית מנהיג הכוחות הפלשתינים עבד אל קאדר אל חוסייני, 9 באפריל 1948, שנהרג יום קודם לכן בקרבות הקסטל.
· חמישה חוזרים וחוברות עבור חיילים ועובדי-ציבור המסיימים את תפקידם (עם סיום המנדט), ובהם טבלאות לחישוב מענקים, פירוט זכויות המשוחררים, טפסי בקשה להמשיך לשרת בארץ אחרת, ועוד.
· פריטים נוספים.

כ-45 מסמכים. גודל ומצב משתנים.

מצורף: "Faugh-a-Ballagh" בטאון הרגימנט האירי המלכותי, גיליון יולי 1948 (עם מידע מפורט על הפעילות של הגדוד בארץ ישראל; מלווה תמונות רבות).

גלויה עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של דוד בן-גוריון. תל-אביב, ו' באייר תש"ח (15 במאי, 1948).
גלויה אישית, כתובה בכתב-ידו של דוד בן גוריון, לידיד נעוריו שלמה לביא; נכתבה לילה אחד לאחר הקמת המדינה:
"כשעלינו ארצה, אתה כלבקוביץ ואני כגרין ודגל העבודה בידינו, מצאנו קדחת הביצות ושחיתות במשטר העותומני. עתה, למרות שרעם התותחים לא נדם ובנינו לוחמים בחזיתות – הלב שמח למראה ההתקדמות הגדולה".
חתומה במעין 'הכרזה אישית' על הקמת המדינה: "עם-ישראל הגיע לשיא פסגת הוויתו – נולדה מדינת ישראל, ד. בן-גוריון".

שלמה לביא (לבקוביץ, 1882-1963), אבי רעיון הקיבוץ, חברו הקרוב של דוד בן גוריון; כונה בפי בן גוריון "האיש המופלא ביותר בעליה השניה". לביא נולד בעיר פלונסק, עיר הולדתו של בן גוריון, והיה חבר באגודת הנוער הציונית "עזרא" (שנוסדה בידי בן גוריון ושלמה צמח). בשנת 1905 עלה ארצה, עבד כפועל בחוות סג'רה, בבית החרושת לשמן של חברת "עתיד" ובחוות כנרת, והיה ממקימי ארגון "השומר". כחבר קבוצת כנרת הגה את רעיון "הקבוצה הגדולה" (היא הקיבוץ), ובשנת 1921 היה ממקימי הקיבוץ עין חרוד. לאחר הקמת מדינת ישראל כיהן כחבר הכנסת הראשונה והשנייה.

9X14 ס"מ. חותמת דואר ובול "דואר עברי". מצב טוב. כתמים, בעיקר בפינה הימנית התחתונה. נקב תיוק בשוליים הימניים (עם פגיעה קלה בטקסט).

29 גיליונות עיתון שנדפסו ביום הכרזת המדינה ובשני הימים שאחריו. תל-אביב, ירושלים ומקומות נוספים, 14-16 במאי 1948 (עיתון אחד מיום 13 במאי). עברית ושפות נוספות.
אוסף יוצא דופן בהיקפו של עיתונים שנדפסו ביום השישי שבו הוכרזה מדינת ישראל, במוצאי השבת וביום ראשון שלמחרת – ובהם פרסום דבר הקמת המדינה, ופרסום האירועים שקרו בעקבותיה: פלישת צבאות ערב, קרבות מלחמת העצמאות, ביטול חוקי הספר הלבן, הכרת אומות העולם במדינה שזה עתה קמה, ועוד. באוסף כלולים גיליונות ממרבית היומונים העבריים שראו אור בארץ ישראל באותה תקופה, הוצאות מיוחדות לרגל הכרזת העצמאות, גיליונות עיתונים מירושלים הנצורה ועיתונים שנדפסו עבור שארית הפליטה באירופה:

אחד עשר עיתונים מיום הכרזת העצמאות – יום שישי, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948:
· "יום המדינה – עתון משותף של עתוני הארץ", גיליון בודד בהוצאה חד פעמית. כותרתו: "העם מכריז על מדינת ישראל".
· "הַצֹפֶה" (תל-אביב). כותרתו: "הלילה תקום המדינה העברית".
· "על המשמר" (תל-אביב). כותרתו: "היום הכרזת המדינה והקמת הממשלה".
· "דבר" (תל-אביב). כותרתו: "היום תוכרז מדינת ישראל בישיבה חגיגית של מועצת העם".
· "מִבְרָק – עתון הערב" (תל-אביב). כותרתו: "תם המנדט הבריטי – תוקם מדינה עברית".
· "הַבֹּקֶר" (תל-אביב). כותרתו: "מדינת-ישראל תקום היום".
· "ידיעות אחרונות" (תל-אביב). כותרתו: "ב-4 אחה"צ תוקם מדינת ישראל".
· "היום" (ירושלים). "ההכרזה על הקמת המדינה לא תידחה – 'אין אדם מתאבד למען ידידות'".
· "ידיעות ירושלים – יוצא לאור ע"י עתונאים בשביל קוראי דבר, הארץ, הבקר, המשקיף, הצפה" (ירושלים). כותרתו: "המדינה היהודית תוכרז היום בצהרים".
· "המגן" (עיתון בהוצאת "ההגנה", ירושלים). כותרתו: "מערכתנו הצבאית" / "מהחלטה – להגשמה".
· "לקוטי דברים לפועלי ירושלים" (עיתון בהוצאת מועצת פועלי ירושלים, ירושלים). כותרתו: "בני-חורין הננו".

חמישה עיתונים ממוצאי השבת שלאחר הכרזת העצמאות – ו' באייר (15 במאי 1948):
· "מִבְרָק – עתון הערב" (תל-אביב). כותרתו: "קמה מדינת ישראל".
· "ידיעות מעריב – מוסף מצוייר ל-15 במאי" [תל-אביב]. כותרתו: "פני המנדט מתחילתו ועד סיומו".
· "עתון העתונאים – הוצאה למוצאי-שבת של התאגדות העתונאים בחיפה" (חיפה). כותרתו: "היום הראשון של מדינת ישראל – מדינת ישראל הוכרה ע"י ארה"ב".
· "באפרייונג" – עתון בהוצאת פועלי-ציון צ.ס. בפולין (לודז'). כותרתו: "דער חלום פון דורות". יידיש.
· Wyzwolenie – עיתון בהוצאת הועד המרכזי של פועלי-ציון צ.ס. בפולין (לודז'). כותרתו: "Witamy Pierwszy Zydowski w Niepodleglej Palestynie ". פולנית.

שנים-עשר עיתונים מיום ראשון שלאחר הכרזת העצמאות – ז' באייר (16 במאי 1948):
· "הארץ" (תל-אביב). כותרתו: "מתגשם חזון הדורות: קמה מדינת ישראל".
· "הַבֹּקֶר" (תל-אביב). כותרתו: "מדינת ישראל קמה לתחיה".
· הַצֹפֶה (תל-אביב). כותרתו: "מדינת ישראל קמה – תחי!".
· "על המשמר" (תל-אביב). כותרתו: "ה' באייר תש"ח – יום העצמאות – מדינת ישראל מתגוננת בעוז בפני תוקפיה".
· "ידיעות ירושלים" [ירושלים]. כותרתו: "מדינת-ישראל קמה לתחיה".
· "דבר" (תל-אביב). כותרתו: "הוקמה מדינת ישראל".
· "דבר – עיתון הקמת המדינה: גיליון מזכרת" (תל-אביב). כותרתו: "הוקמה מדינת ישראל".
· "המשקיף" (תל-אביב). כותרתו: "הוקמה מדינת ישראל".
· "יום יום" – עיתון ערב מבית "הארץ" (תל-אביב). כותרתו: "לאטרון ודיר איוב בידי כוחותינו".
· "ידיעות חדשות – הוצאה מיוחדת ליום הכרזת העצמאות" (תל-אביב). כותרתו: "תחי מדינת ישראל! חוקי הספר הלבן בוטלו! החלה העליה החופשית!". עברית וגרמנית.
· "ידיעות היום – Yedioth Hayom" (תל-אביב). כותרתו: "Errichtung des Judenstaates". גרמנית.
· "New York Post" (ניו-יורק). כותרתו: "Tel Aviv Bombed". אנגלית.

גיליון מהיום שקדם להכרזת העצמאות – ד' באייר תש"ח (13 במאי 1948; תל-אביב):
· "אשמֹרת" (תל-אביב). כותרתו: "יוכרז על הקמת המדינה ב-15 למאי 1948!".

מצורפים ארבעה עיתונים נוספים: · "עתון רשמי" של מדינת ישראל, גיליון מס' 1, "הכרזה על הקמת מדינת ישראל", ה' אייר תש"ח, 14.5.1948. · "עתון רשמי" של מדינת ישראל, גיליון מס' 1 – עותק מודפס במכונת כתיבה ומשוכפל בסטנסיל [ה' אייר תש"ח?]. · "הַבֹּקֶר – הוצאה לילדים", גליון 20 במאי 1948. כותרתו: "המדינה היהודית קמה". · "קול ילדי עלית הנער" בהוצאת ילדי עליית הנוער בצרפת. גיליון מחודש אייר תש"ח. כותרתו: "תחי מדינת ישראל!".

[29] גיליונות עיתון. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.