כרך הכולל תשעה פנקסי מוהלים ("מוהל ביכל") מהעיר סגד (Szeged, סעגעדין, הונגריה), מהשנים תקס"ו-תרי"ט (1806-1859).
תשעה פנקסים בכתב-יד, של מוהלים מן העיר סגד, שנכרכו בכרך אחד. הפנקסים מתעדים את פעילותם של מוהלי העיר במחצית הראשונה של המאה ה-19, והם כוללים אלפי שמות של בני הקהילה ופרטים ביוגרפיים ומשפחתיים רבים. לפנינו מקור תיעודי רב ערך לקורות יהודי סגד במאה ה-19.
בראש הכרך רישום (בהונגרית) על החלטה משנת 1850 להעביר לרבה של סגד, הרב ד"ר לאופולד לעף, פנקס מילה. רישום נוסף חתום על ידי בנו וממלא מקומו, הרב ד"ר עמנואל לעף, המציין כי הפנקסים נכרכו יחד בשנת 1880.
על גבי הפנקסים נוספו רישומים (שנעשו בעת איסוף הפנקסים), עם שמות המוהלים, המספור שלהם בכרך, ועוד. בדפי הפנקסים מופיעות חותמות של "Szegedi Főrabbisag 1850" [=הרב הראשי של סגד, 1850] (שנת 1850 היא תחילת תקופת רבנותו של הרב ד"ר לאופולד לעף).
פירוט הפנקסים:
· פנקס של המוהל ר' אברהם שווייגר – כולל 188 רישומים על בריתות בשנים תקע"ז-ת"ר (על רבי אברהם שווייגר, מעסקני העיר, שהיה מעורב בשנת 1847 בפרשת הדחתו של הרב דניאל פיליץ מתפקיד רבה של סגד, בשל תמיכתו בתיקונים בדת, ראו: הרב יקותיאל יהודה גרינוואלד, קורות התורה והאמונה בהונגריה, בודפשט תרפ"א, עמ' 63).

· פנקס של המוהל ר' ליב פישר ושל בנו ר' יהונתן פישר – כולל כ-80 רישומים על בריתות שערך ר' ליב פישר בשנים תקע"ו-תקצ"ז (בהם גם מילת בנו יהונתן בשנת תקפ"א). בסוף הפנקס רישום על פטירתו של ר' ליב: "תהי' נפשו צרורה... זאת תפילתי עבור חביבי תלמידי היקר הר"ר ליב פישר ז"ל ויעמוד לו זכות מצות מילה, משה גאטיין" (ר' משה גוייטין היה אף הוא מוהל בסגד ופנקסו כרוך אף הוא בקובץ זה, ראה להלן).

בראש הפנקס נוספו כ-15 רישומים על מילות שערך הבן, ר' יהונתן פישר, בשנים תר"ה-תרי"א. לפני הרישום הראשון פסקת פתיחה (מבוססת על תפילה למוהל מספר סוד ה' ונפוצה בפנקסי מוהלים): "...והנני מודה ומשבח לשמו הגדול שנתן לי מתנת חנם שזכיתני להיות אמצעי להכניס בני ישראל תחת כנפי השכינה למול ולפרוע בשר ערלתם, בספר את שמות הילדים הנמולים ע"י, שנת תר"ה לפ"ק". מספר רישומים משפחתיים בדפי הפנקס.

· פנקס של המוהל ר' דוד אויזלענדער, כרוך עם ספר סוד ה' לרבי דוד לידא, [וינה, תקס"א 1801] (חסר דף שער ודף יא). בדף הראשון חתימת המוהל: "דוד אויזלענדער תקע"ט לפ"ק". כולל למעלה מ-470 רישומי בריתות מהשנים תקע"ט-תרי"ב. בדפי המעטפת רישומים מוקדמים יותר של כמה מן הבריתות, שהועתקו לאחר מכן לרישום המסודר בדפי הפנקס.

· שני פנקסים של המוהל ר' יודא פאללאק, הפנקס הראשון כרוך עם ספר סוד ה', וינה, [תקע"ד] 1814; ובו רישומים על כ-90 בריתות מהשנים תקע"ט-תקצ"ג (עם פיסות נייר מודבקות על בריתות מהשנים תקצ"ד ותקצ"ח). בפנקס השני רישומים על למעלה מ-200 בריתות מהשנים תקע"ט-תרי"ג. חלק מן הרישומים חוזרים על עצמם בשני הפנקסים. בין שני הפנקסים דף עם רישומים על ארבע בריתות מהשנים תרי"ד-תרי"ט.

· פנקס של המוהל ר' משה צינר, עם רישומים על 102 בריתות, מהשנים תר"ב-תר"י. בראש הפנקס פתיחה (בנוסח דומה לזה של ר' יהונתן פישר), עם פרט השנה תר"ב. בדף האחרון רישומים ביידיש, בהם נזכרים שמות מוהלים אחרים בסגד (שפנקסיהם מופיעים לפנינו): ר' "יהודא פאלאק", ר' "הרש גויטיין" ור' "דוד אויסלענד".

· שני פנקסים של המוהל ר' משה גויטיין (גאטיין) ושל בנו ר' צבי זאב (הירש וולף) גויטיין, כרוכים בסוף ספר סוד ה', וינה, [תקצ"ז] 1837 (מהדורה שלא נרשמה ביבליוגרפית). חתימה בשער הספר: "שייך לי הק' הרש וואלף גויטיין פה סעגעדין". הפנקס הראשון, של הבן ר' הירש וולף, כולל רישומים על 159 בריתות מהשנים תקצ"ב-תרי"ב. בראש הפנקס פתיחה (בכתיבה מרובעת): "באתי להתיו תיו ולרשום את שמות הילדים אשר יזכני ה' להיות אמצעי להכניס אותם תחת כנפי השכינה ולמול ולפרוע... צבי זאב בן עלא" (מעל השורה נוסף: "[בן] ה' משה"). אחריו מופיע פנקסו של האב, ר' משה גויטיין, ובו רישומים על למעלה מ-500 בריתות מהשנים תקס"ו-תרי"ב. בתוך הרישומים משולבים גם רישומים משפחתיים. במקומות רבים הוסיף המוהל מאוחר יותר על חלק מן השמות הנרשמים בפנקס כי הם "יצאו מהדת", בתוספת קללות נגדם. בסוף שנת תקצ"ט מופיע הרישום: "מחמת טרדותי ומחמת פגעי הזמן אשר פגע בי וגם מחמת שכחה אשר בני אדם עלולים לכך לכן לא התיו שמות הילדים היקרים בשמותם בספר את יום אשר נכנסו בברית קודש מן ח' אב תקצ"ט עד ז' אדר שני ת"ר, אבל המה נרשמים בכתב אצל היקר ר' דוד אויזלענדר נ"י או אצל היקר ר' יהודא פאלאק נ"י או אצל בני חביב ה' הרש וואלף שי'".
בין שני הפנקסים ובסוף הפנקס השני כ-20 עמודים עם ליקוטים שונים: סגולות, רפואות, מליצות, ועוד (ביידיש ובעברית). באחד הדפים מופיעה השבעה נגד עין הרע מהאדמו"ר בעל "ישמח משה". בראשה הכותרת: "לעין הרע מהרב הגאון הגדול וכו' החסיד מו"ה משה טייטלבוים זצ"ל רב מק"ק אוהעל". ההשבעה מתחילה: "משביע אני עליכם עינא בישא..". 

· פנקס מוהל, הכולל 29 רישומים על בריתות בשנים תקצ"ד-תר"ו. בראש הפנקס נכתב: "פה אבאני" (Abony, הונגריה). בשני רישומים נכתב "פה קעטשקע" (כנראה קצ'קמט, Kecskemét, שבקרבת אבוני). ברישום אחד נכתב "בכפר קרושאיפל". בעמוד האחרון רישום בעפרון: "פנקס ר' יוסף קליין דיין דפה ק"ק סעגעדין יע"א – Abony".

הרב ד"ר ליאופולד (ליפוט) לעוו (Löw, לב) (1811-1875), היסטוריון וראשון הרבנים הניאולוגים בהונגריה. לעוו נולד ב-Černá Hora (דרום מורביה), התחנך במספר ישיבות ולמד בלשנות, חינוך ותיאולוגיה נוצרית. בשנת 1841 החל לכהן כרב בנאג'-קאניז'א (Nagykanizsa, הונגריה), למד הונגרית והיה הראשון שהשתמש בשפה זו בדרשות בבית הכנסת. החל משנת 1850 כיהן כרבה הראשי של העיר סגד עד לפטירתו. בשנים 1858-1867 ערך כתב-עת עברי בשם "בן חנניה".

בנו, הרב ד"ר עמנואל (אברהם חיים) לעף (1854-1944), חוקר תנ"ך ותלמוד, מגדולי החוקרים בתחום הבלשנות השמית. ממלא מקומו של אביו כרב ראשי בסגד. ממנהיגי היהדות הנאולוגית בהונגריה. פרסם חיבורים ומחקרים מדעיים שונים, בהם "שמות הצמחים בארמית" (Aramäische Pflanzennamen) ו"צמחי היהודים" – מחקר לו הקדיש את מרבית חייו, ושנחשב עד היום לאחד מחיבורי היסוד בתחומו.

[130] דפים בכתב-יד (מלבד דפי הספרים "סוד ה'"), ועוד דפים ריקים. 17-18 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. חותמות. כריכה מקורית (בשדרתה מודבקת פיסת נייר עם כיתוב בהונגרית: ספרי מילה). בלאי ופגמים בכריכה.

כתב-יד, פנקס הכנסות והוצאות של חברא קדישא "מבני העיר הנק' מורישקוס" [המוסתערבים], עם הוספות בכתב-יד ובחתימת רבי יעקב שאול אלישר – ה"יש"א ברכה" וחתימות חכמי ירושלים. תרי"ג-תרי"ז [1853-1857]. עברית ולאדינו.
פנקס בפורמט כיס. כתיבה מזרחית, ממספר כותבים. גדוש במאות רשימות, שמות ופרטים הקשורים לענייני החברה ופעילותה בירושלים, באמצע המאה ה-19. לפנינו מקור תיעודי רב ערך על יהודי ירושלים באותה תקופה.
הפנקס היה שייך לגבאי בשם "חיים דאן המ'[כונה] יעיש". על שדרת הכריכה מופיעה הטבעת שמו: "חיים דאן", ושמו מופיע פעמים רבות בתוך הפנקס. הרישומים נכתבו בידי מספר כותבים, אחד מהם הוא רבי יעקב שאול אלישר – ה"יש"א ברכה" (שכיהן בהמשך כ"ראשון לציון"). בתוך הפנקס מופיעים מספר פעמים רישומים של סיכומי החשבונות שנעשו על ידי כמה מחכמי ירושלים, עם חתימותיהם (ראה פירוט להלן).

בראש העמוד הראשון נכתב: "חש'[בון] דילאס מצות מהחברה הק'[דושה] מבני העיר הנק' מורישקוס יכב"ץ, טהרנו חש'[בון] מר"ח אדר א' משנת התרי"ג... והתחלנו חש'[בון] חדש מי"ח ניסן התרי"ג ואילך". במספר מקומות נוספים מוזכר הביטוי "בני העיר" (כנראה כינוי נוסף למוסתערבים, שהיו תושבי העיר הוותיקים; לדוגמה, בדף 19/א: "חש'[בון] די הוצאה דילה חברה הקדושה הי"ו מבני העיר מש'[נת] התרי"ג מתחיל אין 18 ניסן").

הפנקס כולל רשימות רבות של הכנסות החברה (דפים 1/א-10/א; 22/ב-27/א), בהן רישומים רבים על פטירות אנשים שונים בירושלים, חלקם הגדול נזכרים ללא שמם אלא על שם מוצאם, לדוגמה: "אישכנזי" (או: "אישכנזית"), "מערבי", "מוגראבי", "שאלוניקלי", "איסטאנבולי", "אזמירלי" (לדוגמה, בדף 2/ב: "אזמירלי זקן בישי'[בה] של חר"י הלוי נר"ו"), ועוד.

לעתים נרשמה גם החצר שבה נפטרו (כגון בדף 7/ב: "אישכנזי בח'[צר] רובי ישראל מאדפיז" – הוא רבי ישראל ב"ק המדפיס הנודע בירושלים), או שנפטרו ב"איספיטאל" [בית החולים] ("איספיטאל כשר" [בית חולים יהודי], "אשפיטאל טרף" [בית חולים לא יהודי – ראה חומר מצורף], "אשפיטאל אינגליז" [בית החולים האנגלי]), או ב"הקדש", ועוד. כמו כן, נזכרו חלקות הקבורה: "סאנבוסקי", "בוראק", "זכרייא", "חסידים", "עטיאס".
בין ההכנסות מופיעים גם רישומים על תרומות, לעתים בתוספת שם התורם (כגון: "ע"י הרב ח"ר בכור אלישר יצ"ו מסי' רפאל מדמשק" – דף 22/ב; "מאורח אסכאנדאראני [אורח מאלכסנדריה] ע"י הרב חר"ב אלישר יצ"ו" – דף 23/ב).
בדפים 11/א-22/א מופיעים רישומי ההוצאות של החברה, בהן הוצאות עבור קפה וסוכר, יין, וכיבוד לאירועים שונים ("קונפ'יטיס" [סוכריות], "בוג'ה" [קנקן], "דולסורה" [מיני מתיקה]), שמן לל"ג בעומר, הוצאות על חולים, ועוד.

ברישומים מוזכרים שמות אישים שונים. בין היתר מוזכר כמה פעמים "ח' עט"ר [=עטרת ראשנו] מוהר"ן" (לדוגמה, בדף 11/ב: "בוג'ה לעט"ר מוהר"ן שבת ס' נח [תרט"ו]", ובאותו עמוד: "חברה בבית עט"ר מוהר"ן"; בדף 21/א: "בוג'ה ודולסורה לחתן עט"ר מוהר"ן") – לא התברר לנו למי הכוונה. בדף 14/ב: "...לסי' סי' משה מונטיפ'יורי הי"ו"; בדף 15/א: "בוג'ה לח"ן [לחכם נסים] נבון בנשואין"; "למשה כהן הי"ו בעד שרותו שישה חדשים"; בדף 15/ב: "קאהב"י [=קפה] לח' מורינו נבון נ"י לאבילות בנו"; ועוד. בפנקס נזכרים פעמים רבות חכמים ואישים מבני משפחת פרנס (לדוגמה, בדף 15/א: "בוג'ה לח"ן פרנס הי"ו בשבת ארוסין בנו"; "לבן זכר לאליהו פרנס הי"ו"), משפחת בורלא ומשפחות נוספות של נכבדי הספרדים בירושלים (ידוע כי משפחת פרנס מירושלים היו מוחזקים בתפקידם כקבלני בית העלמין בירושלים במשך יותר ממאה שנה, ראו קטלוג קדם, מכירה 61, פריט 14, שם הופיע פנקס דומה מאותה תקופה, אך בעל ייעוד שונה מזה שלפנינו).

במספר מקומות בפנקס מופיעים רישומים ופרוטוקולים על סיכום החשבונות עד כה ("טיהור החשבון"), בחתימות מסולסלות נאות של כמה מחכמי ירושלים, שעמדו בראש החברא קדישא: בדף 4/א – "טהרנו חש' בליל חנוכת המזבח... מש' התרי"ד...", בחתימות רבי משה מרדכי רפאל מיוחס ורבי יאודה בורלא; בדף 6/ב – רישומי ההכנסות בדף זה נכתבו ברובם על ידי הרב יש"א ברכה (באחד הרישומים הוא כותב: "עוד נדבה מסי' אברהם הכהן... ע"י הכותב יש"א ברכה"), ואחריהם רישום בכתב-ידו המסכם את החשבון ("היום חמישי לח' רחמים מש' תדי"ר ומקודש..."), עם חתימות רבי משה מרדכי רפאל מיוחס, רבי רפאל אברהם יוסף מיוחס והיש"א ברכה; בדף 10/א – רישום ארוך על סיכום החשבון "בבית ח"ר בכור בורלא הי"ו בליל ח' לח' אייר מש' התרי"ו... והיתה לבאר שנשאר קרן קיים סך... ביד ח' חיים דאן המ'[כונה] יעיש הי"ו...", בחתימות רבי יאודה בורלא, רבי אברהם חיים אבישי[?] ורבי מרדכי ביטראן; בדף 26/א – רישום על סיכום החשבון "עם ח' חיים יעיש הי"ו... פעה"ק ירושת"ו... ניסן התרטו"ב [=תרי"ז]...", בחתימות רבי יוסף ש'יב'ילי ורבי מרדכי ביטראן; בדף 22/א – רישום (לא חתום) בכתב-ידו של היש"א ברכה: "היום חמשה לח' רחמים התרי"ד...".

[28] דף כתובים, ועוד דפים רבים ריקים. 11 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים ובלאי. כריכה מקורית, עם קרעים ופגמים.

כתב-יד, ספר עץ חיים, תורת האר"י הקדוש מאת רבינו חיים ויטאל (מהרח"ו). [ארצות המזרח, המאה ה-18].
כתיבה מזרחית רהוטה (אופיינית למרחב העות'מאני, אולי מארץ ישראל). הכרך שלפנינו מתחיל משער כה – שער דרושי הצלם, עד סוף הספר (שער מח, המכונה בדרך כלל "שער הקליפות", מכונה כאן: "שער דרושי הקליפות"; שער מט, המכונה בדרך כלל "שער קליפת נוגה", מכונה פה: "שער הקליפות"; ושער נ' המכונה בדרך כלל "שער קיצור אבי"ע", מכונה פה [בטעות?]: "שער קליפת נוגה").
הכותב שילב הגהות והפניות בתוך סוגריים ברצף הכתיבה, ולעתים ב"חלונות" בתוך הטקסט, בהן הגהות בודדות מרבי יעקב צמח ומהרמ"ז.
בין היתר מופיעות מספר הגהות בשם "חרש"ק".
לא ברור מיהו החכם "חרש"ק" ומה פענוח ראשי התיבות. ידוע לנו כי הגאון רבי אברהם מיוחס בעל "שדה הארץ" מביאו פעמים רבות בחיבורו "דגלי אהבה" (פירוש על העץ חיים), שם הוא מכנהו בדרך כלל "מ"ד חרש"ק" (ראה במבוא לחיבור זה, הוצאת אהבת שלום, ירושלים תשס"ג, עמ' 26, ועמ' 50 הערה 96). הרב "שדה הארץ" הוא למעשה המקור היחיד שמביאו, כנראה מתוך כתב-יד שהיה לפניו. לפנינו מקור נוסף להגהות הרב "חרש"ק" הנ"ל (שנכתב באותה תקופה ואולי אף באותו אזור; הכתיבה דומה לכתיבת-ידו של בעל "שדה הארץ").
באחד המקומות מופיעה הגהה המתחילה "נ"ל חנן...". לא התברר לנו מיהו מגיה זה.

[235] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות (עם דהיית דיו במספר מקומות). סימני עש, עם פגיעה בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.

כתב-יד, חידושי רבי יהונתן אייבשיץ על הש"ס (סוגיות בנשים-נזיקין), בכתיבת ידי תלמידיו. [צרפת וגרמניה, תק"י-תק"ל בקירוב].
כתב-היד כולל קונטרסים ממספר כותבים, שלמדו אצל רבי יהונתן אייבשיץ במץ, אלטונה והמבורג. רוב הדברים נכתבו בחיי רבם ומפיו. הקונטרסים כוללים ברובם מאמרים בפלפול ("חלוקא דרבנן"), בסוגיות שונות בש"ס, ודרשה אחת לשבת הגדול. כתב-היד היה בידי רבי משה הלברשטט, מתלמידי רבי יהונתן אייבשיץ, וחלק גדול מן הקונטרסים הם בכתיבת-ידו. חתימותיו מופיעות במספר מקומות, בסיומי המאמרים, כשהוא כותב: "שמעתי וכתבתי הקטן משה מהלברשטט".

בראשי המאמרים מופיעה לרוב כותרת עם הנושא, ייחוס הדברים לרבי יהונתן אייבשיץ, ולעתים גם ציון מקום ותאריך. לדוגמה: "חלוקא דרבנן בשמעתין דקידושין... שמעתי מאדמ"ו הגאון מהר"י נר"ו יום א' ט' שבט תק"ך לפ"ק פה המבורג", "...מאדמ"ו הגאון הגדול ה"ה מהרי"נ ז"ל אב"ד דק"ק מיץ יע"א", "...הגאון המפורסם מהרי"נ נר"ו אב"ד דק"ק מיץ ומצ"פ על שלש קהילות אה"ו", "חלוקא דרבנן בשמעתין דכתובות... מאדמ"ו הגאון מהר"י... שמעתי... חשון תקכ"א... פה המבורג". בראש מספר דפים מופיעה הכותרת: "הסברות מהגאון מהר"י נר"ו על מס' ב"מ". בכמה מן העמודים בקונטרס זה נוסף גם הרישום: "פה אלטונא תקי"ז לפ"ק". בראש עמוד אחר מופיע רישום עם התאריך תקי"ד, בחתימת משה הלברשטט הנ"ל.
בעמוד הריק שבראש הקונטרס הראשון ("חלוקי דרבנן בשמעתין דרכוב ומנהיג"), רישום מיום א' י' סיון תקכ"ו, בחתימת "איצק מגריסהאבר" על שליחת הקונטרס לידידו משה הלברשטט: "...אגב דאיתרחיש ניסע... לקיים מוצא שפתי לשלוח לו החילוק ממהר"י זצ"ל..."; רישום נוסף באותו עמוד: "לברלין – הרי זה בכי יותן ומוכשר לקבל... הבח' ידיד נפשי... כ"ה משה הלברשטט שי' בבית הק' ר' אברהם צבי". יתכן שהוא גם הכותב של הקונטרס הנשלח. כפי הנראה מדובר ברבי יצחק איצק גריסהאבר (תק"א-תקפ"ג), אב"ד פאקש, מתלמידי ה"נודע ביהודה" ומגדולי דורו (ואם כן, הרי שלפנינו ידיעה חדשה על תולדותיו, שהיה גם תלמידו של רבי יהונתן אייבשיץ).
בראשי המאמרים נזכר בדרך כלל רבי יהונתן (שנפטר בתקכ"ד) בברכת החיים, ובכמה מן הקונטרסים האחרונים הוא כבר נזכר בברכת המתים. בקונטרס האחרון מופיעה "דרשה לשבת הגדול מאדמ"ו הגאון הגדול רבן של כל בני הגולה מהור"ר יהונתן זצ"ל אב"ד דק"ק מיץ ואגפי'[ה]".
רבי יהונתן אייבשיץ כותב בהקדמה לספרו "כרתי ופלתי", על כי מיעט לכתוב את חידושיו בעצמו, ועל מחברות התלמידים שרשמו את תורתו: "...ותחת אשר חשבתי להעלות על הספר כל חידושי מה שהמתקתי סוד עם תלמידי השלמים ועם חבירי הגאונים המופלגים, נתקו מורשי לבבי וניתן לכתב מגרעת מרוב טרדות, וכמה ניירות נכתבו והתעייפתי עיני ואיננו, כי יד הכל ממשמשין בהם, ואני לרוב טרדותי לא יכולתי לעשות משמרת לבל ישלטו בו זרים... והעיקר, כי כאשר למדתי ברבים דברי הש"ע ומה שחידשה נפשי, לא אצלתי מתלמידי להגיד להם את כל ונוכחת חדשים לבקרים, והמה העתיקו הדברים להם למשמרת, ומאלה נפצו הארץ ללשונם בארצם ונתחלקו לנוסחות רבות, כי כל אחד כתב כפי ענינו והבנתו והשגתו...".
הדבר גרם לעתים לתקלות, כפי שהוא כותב שם, אך מאידך מחברות אלו היו הבסיס לחיבוריו. בעריכת ספריו "כרתי ופלתי" ו"אורים ותומים", הקפיד רבי יהונתן אייבשיץ לערוך שתי מהדורות לחידושיו: תחילה, מהדורא-קמא ראשונית; ולאחר בדיקת מחברות תלמידיו הגדולים, שרשמו מפיו את חידושיו, היה שב ועורך מתוך כתביו וכתבי תלמידיו את הדברים במהדורא-בתרא (ספריו האחרים: "יערות דבש", ושאר ספרי הדרשות וביאורי התורה, הם ברובם מתוך מחברות התלמידים).
אין בידינו פרטים על התלמיד משה הלברשטט. בספר "חדושים על הלכות י"ט להרמב"ם" מאת רבי יהונתן אייבשיץ, שנדפס בברלין תקנ"ט, מופיע שמו ("ר' משה האלברשטאט") כאחד "המתנדבים לבוא על החתום לקחת את הספר הזה". בהקדמת המו"ל הקודמת לרשימת החותמים הנ"ל, הוא כותב כי החידושים "היו מונחים בכ"י... באמתחת כתבי קודש מתלמידיו החשובים והגונים, כידוע להחתומים מעבר לדף...".

[66] דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. דפים וקונטרסים מנותקים. ללא כריכה.

מתוך כתב-היד שלפנינו פורסם מאמר אחד, תחת השם "קונטרס הרחקת נזיקין" (לפנינו: "בשמעתי' דחרדל"), בקובץ אוהל תורה ב' – בבא בתרא, ישיבת אור אלחנן, אייר תשנ"ב, עמ' ט-כה. שם נכתב כי כתב-היד שלפנינו היה לשעבר בגנזיו של הגאון רבי איצל'ה בלאזער אב"ד פטרבורג. למיטב ידיעתנו, שאר הדברים שבכתב-היד לא נדפסו.

מחברת בכתב-ידו של הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך [אויערבאך] – בירורי הלכה בעניינים שונים (בעיקר בהלכות שבת), שנכתבו בתקופות שונות. [ירושלים, תש"י-תש"ל בקירוב].
כתיבה אוטוגרפית, עם מחיקות רבות, הוספות והגהות. מחברת זו נכתבה לאורך שנים, ובה הערות וחידושים בעניינים שונים בהלכה, עם כותרות קצרות לנושאים הנדונים בה: "ברכת התורה"; "פסיק רישא"; "צידה" ו"מצמצם בשבת"; "טעה במלאכתו"; "עירוב תבשילין"; "סתירה"; "מסיר טיט מבגד"; "בורר"; דיני "מוקצה", "גרף של רעי" "כלי שמלאכתו לאיסור" ו"נגיעה במוקצה"; ועוד.

הגאון המפורסם רבי שלמה זלמן אויערבך (תר"ע-תשנ"ה) ראש ישיבת קול תורה ומגדולי הפוסקים. נולד בירושלים לאביו רבי חיים יהודה ליב אוירבך – ראש ישיבת המקובלים שער השמים. היה תלמידו המובהק של רבי איסר זלמן מלצר, אשר החשיבו מאד והביא מדבריו בספרו "אבן האזל". בצעירותו היה רבי שלמה זלמן מבני ביתו של הגאון רבי זליג ראובן בענגיס שכיהן כאב"ד העדה החרדית בירושלים, שלמרות היותו מזקני גאוני ליטא, החשיב ביותר את הצורב הצעיר. בביתו של הרב בענגיס הכיר הגרש"ז את רעו הגרי"ש אלישיב, ורבנים מזקני ירושלים כדוגמת רבי גרשון לפידות והרב מטעפליק. ברבות הימים הפך רבי שלמה זלמן לאחד מגדולי הפוסקים ולסמכות ראשונה במעלה במספר תחומים הלכתיים, כגון בנושאי רפואה והלכה. בנועם הליכותיו ועדינותו היה נערץ על כל חוגי היהדות האורתודוקסית, והדבר התבטא בין היתר בהלוויתו, בה השתתפו לפי ההערכות כשלוש מאות אלף איש.

מחברת הכוללת כ-22 עמ' כתובים. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי. רישומים בכתב-יד עורך. מעטפת בריסטול מקורית, מעט קרועה.