מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ], כ"ה תשרי תרצ"ג [1932].
מכתב ביידיש שנשלח אל נדיבי הישיבה, בני משפחת פייגין מפילדלפיה, ארה"ב. רבי ברוך בער מרעיף עליהם במכתבו צרור ברכות ותודות על תמיכתם הנדיבה בישיבה. הוא גם כותב להם כי ביום א' דסוכות ציינו בישיבה את יום ה'יארצייט' של דבורה בת ר' משה נ"ע, על פי תקנות הישיבה.
רוב המכתב מודפס במכונת כתיבה, ובסיומו שש שורות עם ברכות חמות ולבביות, בעצם כתב-יד-קדשו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ: "...איך קום אייך צוא בענטשין מיט אייער פרויא הגבירה הצדקנית שתחי' לאויוש"ט [לאורך ימים ושנים טובות] אמן, אז דער אויבערשטער זאל אייך מאריך ימים ושנים זיין מיט אפולע נחת און ער זאל אייך בענטש אייערן עסקים און אללע ברכות והצלחות... זוכה זיין צוא זעהען אין גיכין ישועה פון אידען און קלאנג פון משיח אמן [=הנני לברך אתכם עם רעייתך הגבירה הצדקנית שתחיה לאורך ימים ושנים טובות, שהקב"ה יאריך ימיכם ושנותיכם במלוא נחת, ויברך את עסקיכם בכל הברכות וההצלחות... ותזכו לראות במהרה בישועת ישראל ולשמוע פעמי משיח], דברי המברכו והמוקירו והמכבדו ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".

הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל "ברכת שמואל" על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.

[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

שני מכתבי הדרכה ללימוד התורה וחיזוק ביראת שמים, מהגאון רבי שמואל דוד הלוי אונגאר אב"ד טירנוי ונייטרא:

· מכתב בכתב ידו וחתימתו, עם דברי ברכה והדרכה. [טירנוי, תר"צ בקירוב].
נשלח אל אחד מתלמידי הישיבה בטירנוי, שהיה אמור לנסוע עם משפחתו לנופש-קיץ ולהבראה בחודש אלול, וכולל דברי חיזוק והדרכה:
"שלו'[ם] וברכה לאהו'[בי] תלמידי שיח'[יה]. יקרתך הגיעני, ואם תחשוב שנחוץ לך לשאוב אויר צח להחזקת גופך לעבודת השי"ת וללימוד בהתמדה, תלך לבית אבותיך היק'[רים] שיחי'[ו] על שבועות אחדים, ומאוד אשמח אי"ה אם תשוב לימים הק'[דושים] הבעל"ט לטירנוי... וגם שם במקום הרחצה תקבע בכל יום עתים לתורה הק'[דושה] ובפרט ספרי מוסר ויראה, כי ימים הקדושים ממשמשים ובאים, ועלינו לחפש ולחתור אחר כל בדק ולהתפלל בכוונה ובעמקות הלב יותר מכל השנה, וגם בשו"ע או"ח מענינא דיומא הל'[כות] ר"ה יו"כ וסוכה תעיין, וכן יהי'[ה] לך שעור בגמ', והי'[ה] בזה שלו'[ם] וברכה לך אהו'[בי] וגם לאביך ידי'[די] היקר שיח'[יה]... רבך הנאמן הק' שמואל דוד הלוי אונגאר".

[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים וסימני קיפול. קרע חסר ונקבי תיוק (ללא פגיעה בטקסט).

· מכתב על גבי גלויה, מודפס במכונת כתיבה, עם חתימה בכתב ידו "הק' שמואל דוד הלוי אונגאר", ותוספת 3 שורות בכתב-יד לאחר החתימה. נייטרא, תרצ"ז [1937].
נשלח לאחד מתלמידיו בישיבת נייטרא, שעלה לארץ ישראל והתיישב ב"קיבוץ חפץ חיים", וכולל דברי חיזוק והדרכה:
"...עשה חיל בחילה של תורה בחכמה, כי אוירה של ארץ ישראל מחכים, וזה חכמתם של יו[שב]י הארץ להשתדל ולהתבונן שיהיו ד' אמות של אדם בקרקע עולם, וד' אמות של הקב"ה בבית המדרש, קנין אחד בלי חלוקה לא יקרע ולא יתפרד". הוא כותב לתלמידו על עבודתו בעסקנות ציבורית: "ועתה אהובי נ"י, כי זכית לזכות אחרים עמך ולקבל עליך אחריות צבור, הוי זהיר שלא להטיל פושרין בחמי חמין שהחמת לך בין כותלי בית המדרש לנר מצוה ואור תורה, ואין פושרין אלא פשרות... וזה כלל גדול בכל עבודת צבור בכלל, ומה גם בא"י תוב"ב בפרט, שנמצאים בתוכה היום הזה בעו"ה כהנה וכהנה מבלבול דעות שונות... ואין קץ לשכר מי שעומד פה בפרץ, בחכמה דעה והשכל. מאד הייתי חפץ לדעת פרטים ופרטי פרטים ממעשיכם שמה כל היום, ובפרט מעבודתך אהובי חביבי נ"י...".
בצדה השני של הגלויה, מכתב-שלומים קצר בכתב-יד וחתימת בן הרב מנייטרא "הק' חיים ידידיה הלוי".

[1] גלויית דואר. 14.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק, עם פגיעה קלה בטקסט המודפס.

הגאון רבי שמואל דוד הלוי אונגר (תרמ"ו-תש"ה), מגדולי דורו מרבני סלובקיה. רב בטירנוי ובנייטרא ורבה הראשי של מדינת סלובקיה. גאון וצדיק, הרביץ תורה לאלפי תלמידים במשך 40 שנה, והיה מסור לתלמידיו כאהבת אב לבניו, להחכימם ולהורותם דרך התורה והיראה. בשנת תרע"ח נתמנה לרבה של טירנוי והקים בה ישיבה חשובה. הקהילה הקטנה בטירנוי לא יכלה להחזיק את התלמידים הרבים שנהרו לישיבתו, על כן עבר בשנת תרצ"א לכהן ברבנות העיר הגדולה נייטרא, שקהילתה קיבלה על עצמה להחזיק כלכלית את הישיבה. ישיבתו בנייטרא היתה הישיבה האחרונה שפעלה בשנות השואה באירופה הכבושה. לאחר שהתפרקה הישיבה ברח ליערות ולהרים, שם נספה בשנת תש"ה, הי"ד. בשנות השואה פעל במסירות נפש להצלת יהודים והברחתם מעמק הבכא, ביחד עם חתנו הגאון רבי מיכאל דוב וייסמנדל – מראשי הישיבה בנייטרא, מפעילי ההצלה בשואה ומייסד ישיבת נייטרא בארה"ב.
בתו הרבנית חיה נחמה, נישאה אחרי השואה לאדמו"ר מקלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, והיא אם-המלוכה של אדמו"רי ורבני צאנז-קלויזנבורג בדורנו. בנו רבי חיים ידידיה הלוי אונגאר (תלמיד המהרי"ץ דושינסקי), נספה במחנה אושוויץ, הי"ד. בנו רבי שלום משה הלוי אונגאר ניצל מהשואה וייסד יחד עם גיסו הרב וייסמנדל את ישיבת נייטרא בארה"ב.

ספר אבודרהם, פירוש הברכות והתפילות, ביאורים על התפלה והלכותיה, מאת רבי דוד אבודרהם. [אשבונה (ליסבון), דפוס אליעזר טולידאנו, ר"נ 1489]. מהדורה ראשונה. אינקונבולה.
הדפסה בשתי עמודות, בגופן "כתב רש"י" (ספרדי). מילות הפתיחה והכותרות נדפסו באותיות מרובעות גדולות. בדף [23] ו-[24] נדפסו תרשימים של המזבח בבית המקדש.
על שולי דף [44/א], מופיעה הוספה בכתב-יד, בכתיבה ספרדית בינונית (הרישום דהוי ואף נפגע בחיתוך השוליים וחסר), עם פירוש על "ברכת המינים" ("ולמשומדים"), שאינו מופיע בפנים הספר. גם בכתבי-היד של ספר אבודרהם הושמט הפירוש על ברכת המינים, והוא שרד רק בכתב-יד יחיד (כתב-יד טורינו A II 29) וממנו פורסם בקובץ "צפונות" ע"י הרב דוד יצחקי (ראו: צפונות, רבעון תורני שנה א' [תשמט], גיליון ד, עמ' יז-כ). נוסח ההוספה שלפנינו זהה למה שפורסם שם.
הגהות ותיקונים בכתיבה ספרדית בדף [96]. מחיקות צנזורה (חלקן על ידי גירוד מילים) ותיקונים בכתב-יד במספר דפים.

מהדורה ראשונה של ספר "אבודרהם", מספרי היסוד של פירושי התפילות וטעמיהן. שמו המקורי של הספר הוא "פירוש הברכות והתפלות", אך הספר נודע לרבים בשם ספר "האבודרהם", על שם מחברו, רבי דוד אבודרהם, מחכמי ספרד הנודעים במאה ה-14, ומגדולי הראשונים. בספרו, ליקט המחבר פירושים לתפילות והלכות הקשורות להן, מן התלמוד הבבלי והירושלמי, מכתבי הגאונים, ומכתביהם של חכמים קדמונים רבים, בהם רבי אלעזר מגרמייזא בעל "הרוקח", הרא"ש מלוניל, הר"י מיגאש, ועוד. בין היתר קובצו בספר נוסחי תפילות ומנהגים שונים ונדירים מיהדות ספרד, שכמעט ולא נשתמרו במקורות אחרים. החיבור מחולק לשלושה שערים כלליים. השער הראשון עוסק בביאור מצות קריאת שמע, השער השני עוסק בביאור התפילות, והשער השלישי עוסק בביאור ברכות המצוות. הספר כולל גם הסבר מפורט של "סדר העבור" ומבנה הלוח העברי (חלק זה חסר בעותק שלפנינו).
לפשר שמו של המחבר, "אבו-דרהם", נתנו מספר הסברים. יש שטענו כי השם "אבי-דירהם" ("דירהם" – שמו של מטבע בארצות האסלם בימי הביניים), מעיד כי המחבר היה בן למשפחת סוחרים או גובי מס. הסבר נוסף גורס כי המחבר נקרא "אבי-דירהם" – "אבי המטבע" – מפני שבזכות חיבורו נעשה לראש פרשני "מטבע" (נוסח) התפילות וסדרן.
ספר אבודרהם הפך לאחד מספרי היסוד החשובים ביותר בתחום נוסח התפילה ומנהגיה, והוא מובא ללא הרף בספרי הפוסקים. הגאון בעל "נודע ביהודה" כותב על כך בהסכמתו לספר אבודרהם, מהדורת פראג תקמ"ד: "כבר נודע בשער בת רבים גודל מעלת החיבור ספר אבודרהם, ורוב מנהגי התפילות והברכות קדושות והבדלות על ספרו בנוים, ובטור אורח החיים מביאו הבית יוסף והאחרונים לרוב מאוד, והוא ספר יקר הערך ויש בו צורך, כי האחרונים העתיקו ממנו דברים בקיצור...".

עותק חסר: [148] דף. במקור: [170] דף. חסרים 22 דפים. הרכב הקונטרסים שלפנינו (אינם מסומנים): א5 (חסרים חמשת הדפים הראשונים, כולל המסגרת המאוירת בדף הראשון), ב-י8, יא6, יב7 (חסר הדף השלישי), יג8, יד7 (חסר הדף השביעי), טו6 (חסרים הדף השלישי והרביעי), טז8, יז3 (חסרים דפים רביעי, חמישי, שישי, שביעי ושמיני), יח7 (חסר הדף הראשון), יט-כ8, כא3 (חסרים שבעת הדפים האחרונים). כל הדפים החסרים הושלמו בצילום. 25.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים במספר מקומות. קרעים, בהם קרעים חסרים רבים (בדפים הראשונים ובדפים נוספים קרעים גדולים לאורך השוליים), עם פגיעות בטקסט ובכותרות הדפים, משוקמים במילוי נייר (הספר כולו עבר שיקום באופן מקצועי, שוליהם של הדפים שוקמו במילוי נייר). סימני עש מעטים, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.

הספר השני שנדפס בליסבון, מספר חודשים לאחר הדפסת פירוש רמב"ן על התורה, בבית דפוסו של אליעזר טולידאנו.

ראו: A.K. Offenberg, Hebrew Incunabula in Public Collections, Nieuwkoop: De Graaf, 1990, no. 1.

ספר השגות הרמב"ן על ספר המצות לרמב"ם. קושטא, דפוס דוד ושמואל ן’ נחמיאש, ר"ע [1510]. מהדורה ראשונה.
נדפס ללא שער. בראש הדף הראשון: "השגות של הרמב"ן ז"ל, שהשיג על רבינו משה בר מימון ז"ל במנין המצות".
מהדורה ראשונה של השגות הרמב"ן הנודעות על מנין המצוות של הרמב"ם, וחיבורו ההלכתי הראשון של הרמב"ן שראה אור בדפוס.
חיבור השגות זה של הרמב"ן מבוסס במבנהו על ספר המצוות לרמב"ם, שנדפס אף הוא לראשונה בקושטא, בערך באותן השנים.
בחלקו הראשון של החיבור, משיג הרמב"ן על ארבעה-עשר השורשים שקבע הרמב"ם כבסיס למניין המצוות המופיע בספרו, ובחלקו השני של החיבור מעיר הרמב"ן על מצוות שונות שנמנו על ידי הרמב"ם, או על כאלה שהשמיטן. לאורך החיבור מגן הרמב"ן על מניין המצוות של בעל "הלכות גדולות", עליו חלק הרמב"ם פעמים רבות.
חיבור זה של הרמב"ן נזכר בחיבוריהם של מספר ראשונים בשם "ספר המצות של הרמב"ן ז"ל", אך לאחר שהופיע בדפוס נשתכח שם זה כמעט לגמרי.
קולופון בדף האחרון: "ותשלם המלאכה... על יד המחוקקים... ר' דוד ור' שמואל בנו ן’ נחמיאש... ועל ידם החזיקו אנשים... לזכות את הרבים ובממונם נכנסו בעובי קורת המצוה הגדולה הזאת... והיתה השלמתה בראש חדש תמוז שנת כי ברוך הוא [ר"ע] בקושטנטינה רבתי...".
חותמות (מטושטשות) בדף האחרון: "ה"ק יעקב צבי כ"ץ"; "יעקב צבי כ"ץ אב"ד דק"ק ה. סאבאסלו" – רבי יעקב צבי כ"ץ אב"ד הוידא-סאבאסלו, בעל "לקט הקמח החדש". כיהן ברבנות ה'-סאבאסלו על מקום אביו. רבנות שעברה ארבעה דורות במשפחתם, אביו רבי שמואל כ"ץ אב"ד ה'-סאבאסלו (נפטר תרע"ט), חתן רבי יעקב צבי ווייס-ווייסמאן (נפטר תרמ"ט או תר"ן), שהיה בנו של רבי אברהם וויסמאן אב"ד ה'-סאבאסלו (וחתנו של האדמו"ר הקדוש רבי שמואל פרנקל אב"ד דאראג, בעל "אמרי שפר").
בדפי הספר תיקון והגהה קצרה, משני כותבים.

עותק שלם. [70] דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני, דפים אחרונים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים רבים בדפים האחרונים). בלאי וקמטים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי הדפים. סימני עש בדפים האחרונים, עם פגיעה קלה בטקסט. הדבקות נייר בשולי מספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. כריכת עור חדשה. נתון בקופסת עור תואמת.

פירוש רש"י על התורה ועל חמש מגילות. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"ב [1522].
מהדורה נדירה של פירוש רש"י על התורה וחמש מגילות.
קולופון בדף האחרון: "נדפס על ידי האחים בני ברוך אדיל קינד מפדואה בשם דניאל בומבירגי ובביתו".
חתימה בשער: "מאיר בר אברהם ז"ל בהגנויא" [Haguenau, אלזס], מחוקה בהעברת קו, ותחתיה חתימה נוספת: "הק' שלום זעליגמן שמש" [מנכבדי קהילת פרנקפורט]. רישומים נוספים בשער.
רישום בעלות דף ב: "קניתי לכבוד קוני הק' נתנאל פ"וו [=פוסוויילר Bouxwiller, אלזס] יום ד' ח"י אלול קהל"ת [=תקל"ה]".
בעמוד הריק שמעבר לדף האחרון רישומים מעניינים בענייני הימנעות ממשחקים ומהימורים, בכתיבה אשכנזית עתיקה.
ברישום הראשון, הכותב, "יקותיאל ב"ר מנחם ז"ל", מקבל על עצמו בשבועה להימנע ממשחק לוח (אולי משחק שחמט) במשך כשש שנים: "...ואני הקטון הלכתי בגולה, וגם אין בידי המכשילה, כי לא אהיה חובש, בבית המדרש, רק היה לי לחוק, אים ברעט שפיל [=במשחק לוח] לשחוק, וזאת אשיב אל לבי, לשבע בחיי' דמרי, שלא לשחוק עוד אים ברעט עד שנת של"א...". לאחר חתימת שמו ("כה מעתיר ושואל יקותיאל ב"ר מנחם ז"ל") הוא מוסיף ומקבל על עצמו להימנע מכל סוג של משחק: "והוספתי עליה מלבי כל מיני שחוק עד יום ושנה הנ"ל", ולבסוף מסיים: "נעשה יום ו' פרשת לך לך שכ"ה לפ"ק".
מתחת לרישום זה העתקת קטע המתחיל "בג' מקומות הופיע רוח הקודש בבית דינו של שם...", ומתחתיו רישום נוסף, אף הוא בעניין ההימורים:
"על דשנינו משחק בקוביה מכתו טריה... ועל זה אני נתן בליבי דלא לשחוק בשנה[?] ועל זה נתן לי אחי ג' פשיטי' שטרוסבורגיר ואם אשחוק אני קודם זמני שהוא שנה אתן לו טליר וזה קבלתי עלי... יום ג' י' כסליו של"א לפ"ק".
במשך דורות היו משחקי קלפים ומשחקי הימורים נפוצים באשכנז, וכך גם האנשים שהיו נודרים בכדי להימנע מכך. גם תקנות הקהילות עסקו בכך לעתים. "כי יצר קוביא גדול מאוד לרגילים בו, וכן היה אומר רבינו טוביה, דכל נדר של קוביא עתה יש להתיר, כי השוגים בו אינם יכולים להתאפק ולמשול ברוחם" (הגהת סמ"ג, ל"ת, סוף סימן רמב). וראו עוד: מנהגים דק"ק וורמיישא, לרבי יוזפא שמש, מהדורת מכון ירושלים, ח"א, עמ' רלח-רלט, הערות 10 ו-13.

קמ דף. 25 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני, דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר בדף השער (ללא פגיעה בטקסט), וקרעים חסרים בדף השני ובמספר מקומות נוספים, עם פגיעות בטקסט וסימני גירוד של הטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה ישנה, עם בלאי ופגמים.

מהדורה נדירה במיוחד. במפעל הביבליוגרפיה נרשם טופס חסר דף שער.

מקור: מכירת סות'ביס (Delmonico Collection), ניו יורק, דצמבר 2008, מס' 174.