מכירה פומבית 97 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove וחידושי filter וחידושי
- הלכה (4) Apply הלכה filter
- יד (4) Apply יד filter
- כתבי (4) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (4) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (4) Apply כתבייד filter
- סוגיות (4) Apply סוגיות filter
- and (4) Apply and filter
- halachah (4) Apply halachah filter
- manuscript (4) Apply manuscript filter
- novella (4) Apply novella filter
- talmud (4) Apply talmud filter
כתב-יד, חידושי רבי יהונתן אייבשיץ על הש"ס (סוגיות בנשים-נזיקין), בכתיבת ידי תלמידיו. [צרפת וגרמניה, תק"י-תק"ל בקירוב].
כתב-היד כולל קונטרסים ממספר כותבים, שלמדו אצל רבי יהונתן אייבשיץ במץ, אלטונה והמבורג. רוב הדברים נכתבו בחיי רבם ומפיו. הקונטרסים כוללים ברובם מאמרים בפלפול ("חלוקא דרבנן"), בסוגיות שונות בש"ס, ודרשה אחת לשבת הגדול. כתב-היד היה בידי רבי משה הלברשטט, מתלמידי רבי יהונתן אייבשיץ, וחלק גדול מן הקונטרסים הם בכתיבת-ידו. חתימותיו מופיעות במספר מקומות, בסיומי המאמרים, כשהוא כותב: "שמעתי וכתבתי הקטן משה מהלברשטט".
בראשי המאמרים מופיעה לרוב כותרת עם הנושא, ייחוס הדברים לרבי יהונתן אייבשיץ, ולעתים גם ציון מקום ותאריך. לדוגמה: "חלוקא דרבנן בשמעתין דקידושין... שמעתי מאדמ"ו הגאון מהר"י נר"ו יום א' ט' שבט תק"ך לפ"ק פה המבורג", "...מאדמ"ו הגאון הגדול ה"ה מהרי"נ ז"ל אב"ד דק"ק מיץ יע"א", "...הגאון המפורסם מהרי"נ נר"ו אב"ד דק"ק מיץ ומצ"פ על שלש קהילות אה"ו", "חלוקא דרבנן בשמעתין דכתובות... מאדמ"ו הגאון מהר"י... שמעתי... חשון תקכ"א... פה המבורג". בראש מספר דפים מופיעה הכותרת: "הסברות מהגאון מהר"י נר"ו על מס' ב"מ". בכמה מן העמודים בקונטרס זה נוסף גם הרישום: "פה אלטונא תקי"ז לפ"ק". בראש עמוד אחר מופיע רישום עם התאריך תקי"ד, בחתימת משה הלברשטט הנ"ל.
בעמוד הריק שבראש הקונטרס הראשון ("חלוקי דרבנן בשמעתין דרכוב ומנהיג"), רישום מיום א' י' סיון תקכ"ו, בחתימת "איצק מגריסהאבר" על שליחת הקונטרס לידידו משה הלברשטט: "...אגב דאיתרחיש ניסע... לקיים מוצא שפתי לשלוח לו החילוק ממהר"י זצ"ל..."; רישום נוסף באותו עמוד: "לברלין – הרי זה בכי יותן ומוכשר לקבל... הבח' ידיד נפשי... כ"ה משה הלברשטט שי' בבית הק' ר' אברהם צבי". יתכן שהוא גם הכותב של הקונטרס הנשלח. כפי הנראה מדובר ברבי יצחק איצק גריסהאבר (תק"א-תקפ"ג), אב"ד פאקש, מתלמידי ה"נודע ביהודה" ומגדולי דורו (ואם כן, הרי שלפנינו ידיעה חדשה על תולדותיו, שהיה גם תלמידו של רבי יהונתן אייבשיץ).
בראשי המאמרים נזכר בדרך כלל רבי יהונתן (שנפטר בתקכ"ד) בברכת החיים, ובכמה מן הקונטרסים האחרונים הוא כבר נזכר בברכת המתים. בקונטרס האחרון מופיעה "דרשה לשבת הגדול מאדמ"ו הגאון הגדול רבן של כל בני הגולה מהור"ר יהונתן זצ"ל אב"ד דק"ק מיץ ואגפי'[ה]".
רבי יהונתן אייבשיץ כותב בהקדמה לספרו "כרתי ופלתי", על כי מיעט לכתוב את חידושיו בעצמו, ועל מחברות התלמידים שרשמו את תורתו: "...ותחת אשר חשבתי להעלות על הספר כל חידושי מה שהמתקתי סוד עם תלמידי השלמים ועם חבירי הגאונים המופלגים, נתקו מורשי לבבי וניתן לכתב מגרעת מרוב טרדות, וכמה ניירות נכתבו והתעייפתי עיני ואיננו, כי יד הכל ממשמשין בהם, ואני לרוב טרדותי לא יכולתי לעשות משמרת לבל ישלטו בו זרים... והעיקר, כי כאשר למדתי ברבים דברי הש"ע ומה שחידשה נפשי, לא אצלתי מתלמידי להגיד להם את כל ונוכחת חדשים לבקרים, והמה העתיקו הדברים להם למשמרת, ומאלה נפצו הארץ ללשונם בארצם ונתחלקו לנוסחות רבות, כי כל אחד כתב כפי ענינו והבנתו והשגתו...".
הדבר גרם לעתים לתקלות, כפי שהוא כותב שם, אך מאידך מחברות אלו היו הבסיס לחיבוריו. בעריכת ספריו "כרתי ופלתי" ו"אורים ותומים", הקפיד רבי יהונתן אייבשיץ לערוך שתי מהדורות לחידושיו: תחילה, מהדורא-קמא ראשונית; ולאחר בדיקת מחברות תלמידיו הגדולים, שרשמו מפיו את חידושיו, היה שב ועורך מתוך כתביו וכתבי תלמידיו את הדברים במהדורא-בתרא (ספריו האחרים: "יערות דבש", ושאר ספרי הדרשות וביאורי התורה, הם ברובם מתוך מחברות התלמידים).
אין בידינו פרטים על התלמיד משה הלברשטט. בספר "חדושים על הלכות י"ט להרמב"ם" מאת רבי יהונתן אייבשיץ, שנדפס בברלין תקנ"ט, מופיע שמו ("ר' משה האלברשטאט") כאחד "המתנדבים לבוא על החתום לקחת את הספר הזה". בהקדמת המו"ל הקודמת לרשימת החותמים הנ"ל, הוא כותב כי החידושים "היו מונחים בכ"י... באמתחת כתבי קודש מתלמידיו החשובים והגונים, כידוע להחתומים מעבר לדף...".
[66] דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. דפים וקונטרסים מנותקים. ללא כריכה.
מתוך כתב-היד שלפנינו פורסם מאמר אחד, תחת השם "קונטרס הרחקת נזיקין" (לפנינו: "בשמעתי' דחרדל"), בקובץ אוהל תורה ב' – בבא בתרא, ישיבת אור אלחנן, אייר תשנ"ב, עמ' ט-כה. שם נכתב כי כתב-היד שלפנינו היה לשעבר בגנזיו של הגאון רבי איצל'ה בלאזער אב"ד פטרבורג. למיטב ידיעתנו, שאר הדברים שבכתב-היד לא נדפסו.
חמשה פנקסים בכתב-ידו של רבי משה אריה במברגר אב"ד באד קיסינגן, עם חתימותיו. [גרמניה, תרי"ד-תרכ"ה].
חמשה פנקסים משנות צעירותו של רבי משה אריה במברגר, עם חתימותיו (בעברית וגרמנית) בראשי הפנקסים ובסופם, וכן במספר מקומות בתוכם:
1. פנקס בן למעלה מ-140 עמ' כתובים, עם חידושי תורה וליקוטים בעניינים שונים (מסודרים בערכים).
2. פנקס בן למעלה מ-80 עמ' כתובים, חידושים על הש"ס, בדברי אגדה, ועוד. במקומות רבים מזכיר את אביו ("אאמ"ו נר"ו") ומביא מחידושיו, וכן מזכיר ומביא מדברי אחיו הרבנים ורבנים נוספים. כולל חידושים מאביו שלא נדפסו (בראש הפנקס: "מה שאמרתי בסיומא דמשניות חמשה עשר בשבט תדי"ר..."). בין הדפים נכרך מכתב מקורי מאחד מאחיו.
3. פנקס בן כ-40 עמ' כתובים, חידושים וליקוטים בעניינים שונים, כולל דברים מאביו ("מאאמ"ו נר"ו"; במקום אחד מזכיר את סבו: "ואא"ז מהר"ז ווארמזער זצ"ל כתב..."; במקום אחר מתעד פסק של אביו: "מעשה שהי' בחתן.. ביום ב' ט"ו באב תרכ"ה...").
4. פנקס בן כ-50 עמ' כתובים, חידושים וליקוטים, וכן "מפתח" – כפי הנראה לחידושיו בפנקסים אחרים. בין היתר מביא מספר דברים בשם אביו ("מאאמ"ו נר"ו"). בפנקס מופיעים במספר מקומות תאריכים מהחודשים חשון-כסליו תרכ"ב.
5. פנקס בן כ-20 עמ' כתובים, קיצורי תשובות מספרי שו"ת (בהם שו"ת חות יאיר, נודע ביהודה, קרית חנה, ועוד). בראש הפנקס: "התחלתי קונטרס הזה... ורבי"ת [תרי"ח] לפ"ק", ולאחר מכן תיעוד פסק של אביו: "פעם אחת הייתה שאלה אצל אאמ"ו...".
למיטב ידיעתנו הדברים לא נדפסו.
רבי משה אריה (ליב) הלוי במברגר (תקצ"ח-תר"ס 1838-1899), בנו של רבי יצחק דוב (זעליגמן בער) הלוי במברגר ה"וירצבורגר רב", וחתנו של רבי יעקב יוקב עטלינגר בעל "ערוך לנר". אב"ד באד קיסינגן משנת תרכ"ה. מתורתו כמעט ולא נדפס דבר.
5 פנקסים, כ-330 עמודים כתובים. 16 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב, כתמים ובלאי.
מחברת בכתב-ידו של הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך [אויערבאך] – בירורי הלכה בעניינים שונים (בעיקר בהלכות שבת), שנכתבו בתקופות שונות. [ירושלים, תש"י-תש"ל בקירוב].
כתיבה אוטוגרפית, עם מחיקות רבות, הוספות והגהות. מחברת זו נכתבה לאורך שנים, ובה הערות וחידושים בעניינים שונים בהלכה, עם כותרות קצרות לנושאים הנדונים בה: "ברכת התורה"; "פסיק רישא"; "צידה" ו"מצמצם בשבת"; "טעה במלאכתו"; "עירוב תבשילין"; "סתירה"; "מסיר טיט מבגד"; "בורר"; דיני "מוקצה", "גרף של רעי" "כלי שמלאכתו לאיסור" ו"נגיעה במוקצה"; ועוד.
הגאון המפורסם רבי שלמה זלמן אויערבך (תר"ע-תשנ"ה) ראש ישיבת קול תורה ומגדולי הפוסקים. נולד בירושלים לאביו רבי חיים יהודה ליב אוירבך – ראש ישיבת המקובלים שער השמים. היה תלמידו המובהק של רבי איסר זלמן מלצר, אשר החשיבו מאד והביא מדבריו בספרו "אבן האזל". בצעירותו היה רבי שלמה זלמן מבני ביתו של הגאון רבי זליג ראובן בענגיס שכיהן כאב"ד העדה החרדית בירושלים, שלמרות היותו מזקני גאוני ליטא, החשיב ביותר את הצורב הצעיר. בביתו של הרב בענגיס הכיר הגרש"ז את רעו הגרי"ש אלישיב, ורבנים מזקני ירושלים כדוגמת רבי גרשון לפידות והרב מטעפליק. ברבות הימים הפך רבי שלמה זלמן לאחד מגדולי הפוסקים ולסמכות ראשונה במעלה במספר תחומים הלכתיים, כגון בנושאי רפואה והלכה. בנועם הליכותיו ועדינותו היה נערץ על כל חוגי היהדות האורתודוקסית, והדבר התבטא בין היתר בהלוויתו, בה השתתפו לפי ההערכות כשלוש מאות אלף איש.
מחברת הכוללת כ-22 עמ' כתובים. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי. רישומים בכתב-יד עורך. מעטפת בריסטול מקורית, מעט קרועה.
מחברת בכתב-ידו של הגאון רבי שמואל רוזובסקי – חידושים ב"ענינים שונים". [בני ברק, שנות התש"ל בקירוב].
כתיבה אוטוגרפית, עם הוספות רבות בין השורות ובשולי הדפים. על מעטפת המחברת נכתב בכתב-ידו: "ענינים שונים", ואכן החידושים אינם עוסקים בסוגיות הנלמדות בישיבות, עליהן נהג הגר"ש רוזובסקי למסור את שיעוריו, אלא בנושאים אחרים שונים: דיני כבוד ועונג ביום-טוב ובחול המועד; דיני בין השמשות וצאת הכוכבים; בדיקת חמץ וביטול חמץ; הרהור כדיבור; ועוד. מצדה השני של המחברת (במהופך), כמה עמודים עם חידושים קצרים בענייני אגדה ודרוש (על המעטפת מצידה השני של המחברת, רישום בכתב-ידו: "ראשי פרקים בענינים שונים באגדה").
הגאון רבי שמואל רוזובסקי (תרע"ג-תשל"ט), תלמיד הגאון רבי שמעון שקופ בישיבת "שער התורה" בגרודנא (עיר מולדתו), ולאחר מכן מתלמידי ישיבת מיר בפולניה וישיבת לומז'ה בפתח תקוה. בעודו בחור נתמנה לר"מ בישיבת לומז'ה ובהמשך עבר עם תלמידיו לישיבת פוניבז' שהוקמה בבני ברק בכסלו תש"ד (1943).
רבי שמואל היה הר"מ הראשון בישיבה, ושיעוריו היו האבן השואבת לישיבת פוניבז', בה הנחיל את תורת הישיבות בליטא לבני הדור החדש בארץ ישראל. השפעתו על כל עולם התורה בדורנו גדולה מאד, ועד היום השיעורים ברוב הישיבות הגבוהות בנויים על יסודותיו ומהלכיו של "ר' שמואל", כפי שקיבל מרבותיו בישיבת גרודנא ובישיבות ליטא. עוד בחייו התפרסמו רשימות השיעורים של ר' שמואל על פי כתבי התלמידים, שצולמו והודפסו במהדורות סטנסיל שונות.
אחרי פטירתו נערכו מחדש חידושיו ושיעוריו על ידי צאצאיו וגדולי תלמידיו, ויצאו לאור בסדרות הספרים "חידושי רבי שמואל" ו"שיעורי רבי שמואל", ובקובץ הזיכרון "זכרון שמואל". בעריכת הספרים הללו השתמשו בעיקר ברשימות התלמידים ששמעו את השיעורים, ורק מעט בכתבי-ידו של ר' שמואל עצמו. ר' שמואל לא הירבה בכתיבת שיעוריו, עקב הזמן הרב שהיה משקיע בהכנת הדברים (לאמירתם כראוי בצורה ערוכה וברורה), ועל כן רוב תורתו נמסרה לדורות ע"י תלמידיו, מפיהם ומפי-כתבם.
מחברת 72 דף (במקור) הכוללת כ-43 עמ' כתובים, ועמ' ריקים רבים. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. מעטפת בריסטול מקורית, קרועה ומנותקת.